002- דף היומי בזוהר הסולם – וארא – ד-ו השקפה

שיעור שמע:

וָאֵרָא ד – ו

וָאֵרָא בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְהוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם

אָדָם מְקַבֵּל רָצוֹן כּפִּקָדוֹן, עַל מְנָת שׁיבָטֶא אֶת רָצוֹן הַמֶּלֶך.

הקב"ה לא נותן לאדם את רצון כקניין, אלא כפיקדון, כתפקיד, כחומר גלם איתו יש לעבוד. מכאן שוודאי שיש לבעל הפיקדון מה לומר ולקבוע חוקים/דינים כיצד לנהל רצון זה באדם.

אם לא משה, בחינת האמונה שבאדם, שבא בדברים קשים כשפונה אל השם א-ד-נ-י לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה – אדם אחר היה נענש. יש דין בעולם. כאשר אדם מתרעם על הדין, עליו לדעת שהוא מתרעם על "הבת" – דהיינו צד הדין שבחסד של הבורא יתברך, צד שדרכו הוא מנהיג את העולם, וכאשר מרגיש אדם דין עליו להפנים שהמקור הוא שם הויה – הרחמים. ומי שלא מתנהג כראוי למידת הדין יענש, דהיינו יאלץ לקבל תיקון. אך כאשר אדם נמצא בבית המלך כמו שכתוב: עַבְדִּי מֹשֶׁה: בְּכָל בֵּיתִי,;נֶאֱמָן הוּא – שיש לו אמונה שלמה ברצון המלך, כאן יש סיכוי שתתעורר בנפש האדם התפיסה האלוקית, ומצד מידת הרחמים שבו יוכל לתקן.

צריך אדם לחפש בנפשו מקום הנק' ארץ ישראל, וכאשר זוכה אדם לרכז את כל רצונותיו ישר-אל, אזי מתמלאים כל רצונותיו למטרה, מרצון מרכזי זה. כל ניסיון למילוי רצונות אחרים יביאו לאכזבה.