014- הדף היומי בזוהר הסולם – וארא – מ-מב למתקדמים
שיעור שמע:
שאלות חזרה וארא מ-מב
1. מדוע לקח את מטה אהרון ולא את מטה משה?
2. כיצד נכון להילחם בשמאל ומדוע לא דרך הפתרון?
3. מדוע הגילוי הראשון של הגאולה היה דווקא דרך המטה שהפך לנחש והרי גם החרטומים עשו כן?
4. מהיכן אנו למדים שמטה אהרון רק לאחר שחזר לעץ בלע אותם? ומה זה אומר בנפש?
5. האם המכשפים עושים את מה שעושים באחיזת עיניים או שבאמת המטות הפכו לתנינים ומה זה אומר בעבודת האדם?
6. מה ההבדל בין התנין כאשר הוא רובץ בתוך יאוריו או כאשר שוחה בהם , ומה ההבדל בינו לבין שאר דגי הים?
7. באיזה מדרגה ראה רבי חייא את רבי אלעזר וכיצד זה קשור לתחיית המתים ואיך זה קשור למאמר שלפנינו?
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
וָאֵרָא מ-מב
קַח אֶת מַטְּךָ
הַכֹּחַ נֶגֶד הָאוֹיֵב הוּא בֶּכְבִישָׁת הַיֵּצֶר בְּמִסְגֶּרֶת הָאֱמוּנָה.
קו ימין אמיתי הוא מי שמתנהג בחסד, באמונה לאחר שהצליח לכבוש בגבורה את הדינים שבנפשו. התחבולה, היא להילחם בתאוות הגדולות דווקא ע"י הנחש, דהיינו עם אותם כוחות, עִם נָבָר תִּתְבָּרָר וְעִם עִקֵּשׁ, תִּתְפַּתָּל.
המצרי שבנפש סובר שההשתוקקות העצמית היא הכוח הכי גדול הקיים, הקו המנחה אותו: העיקר שאתה נהנה. והאמת שדווקא הכוח להתגבר, ולכבוש את היצר, לוותר על הגאווה – ואז במסגרת האמונה, יוצרים את הכוח החזק ביותר.
האפשרות שקו ימין משאיר לקו שמאל זו כניעה לימין או אי קבלה מוחלטת של החוכמה, לכן נאלץ הוא להתכלל. עם האמונה מנצחים, ועם קו אמצעי מחברים את הדינים. זו הסיבה שמטה משה לא יכול להילחם בדינים ומטה אהרן כן. הימין של ז"א מתנהג באמונה, למרות יש בו דינים.
הרצון שהטביע הקב"ה בטבע הוא רק חומר גלם, רק שליח. ועם הכל הקב"ה מדבר עם האדם כל הזמן, אפילו דרך עץ ישב או כל דבר המתראה במציאות. חיוּת מעבודת השם ניתן לקבל מכל דבר.
עניין תחיית המתים הוא האמונה שיש נשמה, כוח וחלק אלוקה ממעל. ומי שמפקפק בתחיית המתים, כופר בהשגחה העליונה, באמונה שיש משהו מעבר לגוף. אם השם יכול לתת חיות לעץ יבש, אז לאדם שהייתה בו נשמה, האם הקב"ה לא יכול להחיות מתים?
אלטרואיזם וחסד לכאורה אינם מספיקים בכדי להתגבר, אלא דרושה תוכנת אמונה שבאה מוויתור על הגאווה והרצונות משמאל, פעולה שמכשירה את הימין להיות כשיר לנצחון.
השלמות לא נלחמת בדינים.
קיז) וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן, קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין. למה מטה אהרון, הרי מטה משה קדוש יותר? כי נחקק בו שם הקדוש בגן עדן העליון (בינה בה אין דינים), ולא רצה הקב"ה לטמא אותו באלו המטות של החרטומים, שהיה צריך לבלוע אותם כמ"ש: וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן, אֶת מַטֹּתָם. ולא עוד, אלא כדי להכניע לכל אלו הבאים מצד שמאל, צריכים למטה אהרון, משום שאהרון בא מימין, שהוא כהן, והשמאל נכנע אל הימין. 2 פעולות: השלכת המטה והפיכתו לנחש, ובליעת מטה אהרן את יתר המטות. מטה אהרן מז"א.
קיח) רבי חייא שאל לרבי יוסי: הרי היה גלוי לפני הקב"ה, שאֵלו החרטומים יעשו נחשים. ואם כן, איזה חשיבות הוא לעשות לפני פרעה נחשים. הוא משום, שמשם התחלה אל העונשים, כלומר נחש הקדמוני שהכשיל את אדם וחוה. ומן התחלת הנחש מתחיל שליטתו של פרעה, מצד שמאל. אז, כשראו התהפכות מטה אהרון לנחש, שמחו כל החרטומים, כי תחילת החכמה של הנחש שלהם היה כן. כי המוחין דקטנות דקדושה, הנמשכים משמאל, מכונה נחש. ושכנגדו הוא הנחש דטומאה, הנמשך משמאל, שמשם מושכים החרטומים את החכמה שלהם. וע"כ שמחו על מטה אהרון, שנהפך לנחש. מיד חזר מטה אהרון לעץ יבש, ובלע אותם.
אין שום נס במעשה המצרי שבנפש, אשר הופך התאווה והרצון לנחש. זהו טבעו של היצר הרע, שרוצה להפוך רצון בעל מנת לקבל לעצמו. העונש של הרשע בא מהמקום בו הוא לוקח את הכוח להגביר את תאוותיו. זהו עיקר כוחו של מטה אהרן, שמקורו גבוה יותר ונובע מאמונה. משה ואהרן נצחו את הטומאה בתחבולות, ע"י שנלחמו בה בכלים שלה עצמה.
קיט) ועל זה תמהו וידעו, שממשלה עליונה יש בארץ, שהם חשבו, שלמטה בארץ אין שליטה חוץ מהם. אז, ויבלע מטה אהרון את מטותם, שחזר הנחש לעץ ובלע אותם.
קכ) ועל זה עשה אהרון שני אותות, אחד למעלה ואחד למטה. אחד למעלה, שנחש העליון דקדושה שלט על נחשים שלהם. אחד למטה, ששלט העץ על הנחשים שלהם, כי בלע אותם. ופרעה היה יותר חכם מכל חרטומיו, והסתכל שממשלה העליונה שולט על הארץ למעלה, ושולט למטה. בכדי להילחם בדינים משמאל, צריך מטה מימין, ולא מספיק מקו אמצעי המושך רק ו"ק, שהשמאל המושך ג"ר מעליו, ולא יסכים להיכנע לבחינת ו"ק.
כוח ההשתוקקות חזק. אדם חוזר בתשובה ולאחר מכן מרגיש שמאבד את החיוּת שהייתה לו. הכוח שנתן הבורא וודאי גדול מכוח הנברא, לכן פרעה מרגיש שיש בתאווה יותר כוח מאשר בקדושה, החרטומים לא ידאו זאת.
קכא) אמר רבי יוסי: פן תאמר כל מה שעושים המכשפים עושים באחיזת עיניים. ומשמיענו הכתוב, ויהיו לתנינים, שעשו התנינים בפועל. ואמר רבי יוסי אפילו שהתננים שלהם חזרו להיות עצים, בלע המטה של אהרן אותם.
לא הייתה כאן אחיזת עניים, וחרטומים יודעים להפוך עץ לנחש, וכמובן שמדובר על רוחניות. נחש זו השתוקקות, ולמצרים הייתה סגולה לעורר השתוקקות מכל דבר אפילו מעץ יבש. ידעו להפיק תענוג ותאווה מכל דבר.
השמחה של אהרן ידע להפוך אותה גם לרצינות לעבודת השם. המטה הוא מקור הרצון, אהרן השכיל ללכת למקור האור.
קכב) הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, הַתַּנִּים הַגָּדוֹל (התאווה הגדולה), הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו. כי מתנין הגדול התחלת השליטה שלהם למטה, אבל החכמה שלהם נמשכת מתחת כל המדרגות של התנין ויאוריו.
התנין ואלף יאוריו קרובים לקדושה. ובשעה שהתנין רובץ בהם, הם בשלמות. ובעת ששוחה ביאורים מתגלה הטומאה בזנבו אחת לע' שנה. אבל מדרגות הטומאה שמתחת התנין הגדול ויאוריו, כבר הטומאה קדמה להם, ואינם ראוים להמשיך אור מתנין ויאוריו. וכתוב שהתחלת השליטה היא מתנין הגדול, וע"כ רק המלך שלהם מקבל ממנו, אבל חכמת מצרים עצמם היא ממדרגות התחתונות.
קכג) החכמה שלהם היא במדרגות התחתונות, להכניע ולשעבד מדרגות האלו אל המדרגות העליונות, שהם תנין הגדול ויאוריו, שיִכָלְלו בהן. ואז יכולים להמשיך אור גם למדרגות התחתונות. ראשי שלטונות שלהם ושורשם הוא למטה מתנין הזה, ונאחזים בתנין, כי משם המדרגה העליונה שלהם, שהוא המלך, מקבל כוח. וע"כ דומה המלך שלהם לתנין הגדול הרובץ ביאוריו.
קכד) רבי חייא היה יושב (בקטנות) יום אחד על הפתח של שער אושא (מדרגת ג"ר דרוח, השלמת כלים), ראה את רבי אלעזר (בחינת ג"ר) שעוף אחד ושמו קטפירא מעופף אצלו. אמר לו לרבי אלעזר: משמע שאפילו אם אתה הולך בדרך, חושקים הכל ללכת אחריך. החזיר רבי אלעזר ראשו וראה אותו, אמר: ודאי שיש לו לעוף שליחות, כי הקב"ה ע"י הכל עושה שליחותו, וכמה שליחים יש אל הקב"ה, שעושה שליחותו ע"י דברים שיש בהם רוח חיים וע"י דברים שאין בהם רוח חיים.
קכה) פתח ואמר: כִּי אֶבֶן, מִקִּיר תִּזְעָק; וְכָפִיס, מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה. כמה יש לו לאדם להיזהר מחטאיו שלא יחטא לפני הקב"ה. ואבני ביתו (ההבנות שיש בליבו) וקורות ביתו מעידים עליו. ולפעמים הקב"ה עושה בהם שליחותו. מטה אהרון, שהוא עץ יבש, עשה בו הקב"ה ראשית הניסים. שתי שליחויות נעשו בו:
א. עץ יבש ובָלע לתנינים שלהם.
ב. לשעתו קיבל רוח חיים ונעשה בְרִיָה.
קכו) אמר רבי אלעזר: תיפח רוחם של אותם האומרים, שהקב"ה אינו עתיד להחיות המתים, שאיך אפשר, שיעשה מהם בְרִיָה חדשה. יבואו ויראו אלו הרשעים השוטים, הרחוקים מתורה ורחוקים ממנו, מן הקב"ה. שבידיו של אהרון היה מטה, עץ יבש, והקב"ה החזירו לפי שעה לבריה, שנשתנתה ברוח וגוף. אלו הגופים שכבר היו בהם רוחות ונשמות קדושות, ושמרו מצוות התורה, ועסקו בתורה ימים ולילות, והקב"ה הטמין אותם בעפר, הנה אחר כך, בעת שישמח העולם, אחר גמר התיקון, על אחת כמה וכמה, שהקב"ה יעשה אותם בריה חדשה.
קכז) אמר רבי חייא: ולא עוד, אלא שאותו גוף שהיה, יקום. שכתוב, יחיו מתיך, ולא כתוב, יברא. משמע, שהם כבר נבראו, אבל צריכים רק שיחיו. כי עצם אחד ישאר מן הגוף מתחת הארץ, ועצם ההוא אינו נרקב ואינו נעדר בעפר לעולם. ובעת ההוא הקב"ה ירכך אותו, ויעשה אותו כשאור בבצק, ויעלה ויתפשט לארבע זוויות, וממנו ישתכלל הגוף וכל איבריו. ואחר כך נותן בו הקב"ה את הרוח.
תגיות: תחיית המתים, מטה, נחש, תנין
