012- הדף היומי בזוהר הסולם – בשלח – לד-לו השקפה

שיעור שמע:

בְּשַׁלַּח לד-לו

וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו

הַהוֹרֶג אֶת הַכֹּהֵן שֶׁבּנַפְשׁוֹ , בְּכָך דָן הוּא אֶת עַצְמוֹ.

דרושה זהירות מאחר והמלכות דורשת את דינה. כשאדם בנפשו אינו מתנהג כראוי עם תלמידי חכמים, הכוהנים, מידת החסד, ובא להרוג את הצד המשמש את המלך בליבו, הדבר ממית אותו.

יוצא מכך שהאדם עצמו מסיר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו. המלכות היא השופטת את האדם. זהו הרצון שהוא בחינת אופן מרכבותיו, דהיינו הרצון שצריך לחבר את הלב לראש, את הנברא לבורא, את הפרטי ליחד. הסרת רצון זה של מדרגת החסד, נראית לכאורה בתחילה כאילו קיבל תענוג, אך בכך דן הוא את עצמו לרע. כפי שהרג שאול את כוהני נוב, והביא את הצרה שסנחריב הרג בעם.

אין האדם מבין את החשבונות של מעלה. כל המבזה תלמיד חכם, אין רפואה למכתו, לכן על הפוגם בתכונות הטובות שלו לעבודת השם – לחזור בתשובה. אין לדחות את התשובה, אלא להשתדל באופן תדיר לבחור בסביבה שתאפשר אווירת נפש של קדושה, ולאפשר לתלמיד החכם שבנפש לחדש ולחזק את הקשר עם מידת ההשפעה. וכמובן שיש לתמוך בתלמידי חכמים שהם הם המחזיקים את העולם, שזהו סימן חיצוני שצריך להפעים גם את נפש האדם, לתמוך בתכונות הכהנים שבנפשו.

מי שהולך בדרך הפרטיות במקום עם הכלל, מאפשרים לו לעשות כך, יוצא שהוא דן את עצמו להישפט מחוץ לכלל. וכאשר יצטרך הגאוותן האנוכי את עזרת היחד, הכלל לא יהיה שם עבורו.