014- הדף היומי בזוהר הסולם – בשלח – מ-מב למתקדמים

שיעור שמע:

שאלות לחזרה ושינון בשלח מ-מב
1. מי משולה לאוניות סוחר ומהו שממרחק תביא לחמה?
2. מהיכן אנו יודעים שכאשר כל הנחלים הולכים אל הים לא נפסק הזיווג הזה?
3. מה מוכיח רבי יהודה בכך שאומר לויתן זה יצרת לשחק בו? במה הוא חולק על רבי יצחק?
4. מה תשובת רבי אבא למחלוקת בן רבי יהודה לרבי יצחק?
5. מה היחס בין הכוחות של המחנות הקדושים שיש לקב"ה לאלה של המלכות?
6. כיצד נכון לבוא אל המלך עפ"י רשב"י באות קמ"ט? מה אתה למד מכך על חייך?
"

בְּשַׁלַּח מ-מב

הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר

סוֹחֵר טוֹב מְשַׁלֵּם בּפרַטִיוּתוֹ, בִּתְמוּרָה לַדָּבָר האַמִּיתִּי.

האני של האדם רוצה לקבל לפרטיות שלו, אך רק בכוח הדחייה של האני הכוזב, ניתן לקבל אור אמיתי ליחד.

אם כל הנחלים הולכים לים, לכאורה לא ישאר מים בנחל, ואם המקום ממנו האני מבקש לקבל אינו מקור נצחי, אז יגמר. אלא מדרגת הבינה היא שלימות שתמיד ניתן לקבל ממנה הארה נצחית. הרצון אינו נגמר והקשר יכול להיות אין סופי, כאשר מושכים מבחוץ אל היחד. בכל מקרה המלכות – האני מקבל, השאלה רק האם דרך תורה, או ייסורים חלילה. בטוח שנגיע לשלמות, גם לתחתון יש כוח  שהוא בחינת ירושלים, למי שבא ביראה וביטול, זו הדרך למלך. קודם מציון תצא תורה – מדרגת נשמה, ולאחר מכן ניתן להגיע למדרגת האהבה.

קמא) רבי חייא פתח: הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ. הייתה כאוניות סוחר, היא כנ"י, המלכות. ממרחק תביא לחמה כמ"ש:  הנה שֵׁם ה' בא ממרחק. ע"י הארת קו האמצעי במסך דחיריק, שהוא מרחיק הג"ר דחכמה, ואינו מאיר אלא בו"ק, תביא לחמה. כלומר ע"י מדרגה אחת השורה עליה, קו האמצעי, יסוד דז"א. ובו נמשכים כל אלו הנחלים והמעיינות, ההולכים בים כמ"ש:  כָּל-הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל-הַיָּם. המלכות היא כאוניות סוחר. הלחם, החיוּת מגיעה בקו אמצעי.

קמב) כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל-הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת. אע"פ שכל הנחלים נמשכים ע"י יסוד, שמוריד אותם לתוך הים, מלכות, אל תאמר, שהוא שפך אותם הנחלים לים, ואחרים אינם שורים בו, ואין נמשכים בו עוד כבתחילה. ע"כ חזר ואמר, אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת, ששבים למקום מדרגה ההיא שהנחלים הלכו משם פעם אחת. שם הם שָבים ללכת. שם הם שבים ממקום ההוא העליון, מבינה באים שוב ליסוד. שהשפע אינו פוסק משם לעולם ומתקבצים כולם במקום ההוא ביסוד, ללכת לים, למלכות. ואותה המדרגה נקרא צדיק, יסוד דז"א. הנחלים אינם נגמרים, אלא חוזרים ומקבלים חסדים מבינה.

קמג)  רבי יהודה אמר: שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן, לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ. שם אוניות יהלכון, שבַּים ההוא הולכים ושטים האוניות (האני של האדם). עד שבאים להתחבר ביסוד (בחינת הצדיק), אז לוויתן זה יצרת לשחק בו(לקבל ממנו חוכמה). כי לוויתן הוא יסוד דז"א.

קמד) רבי יצחק אמר: למעלה למעלה ביותר, יש זיווג אחר השורה ברעות, ואינם נפרדים לעולם. זיווג או"א עילאין, ג"ר דבינה. אמר רבי יהודה: זוכה לזיווג ההוא, מי שיש לו חלק לעוה"ב, שהוא בינה, ובדיוק הוא העולם הבא, שמי שלא זכה לעולם הבא שהוא בינה, לא יזכה לאותו זיווג.

אין זה תלוי בתחתונים, זיווג רעים על חסדים בקביעות.

קמה) אמר לו רבי יהודה: הרי למדנו שכתוב זה: לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ. זה משמע יסוד ומלכות. הרי שאפילו לא יזכה לבינה זוכה ג"כ לקבל מזיווג העליון. אמר רבי אבא: הכול הכין הקב"ה לענג בהם את הצדיקים כמ"ש: אז תתענג על ה'. זיווג דודים זו אהבה שהיא גדולה מרעות. צחוק הוא בחינת עונג, שבא גם מהגוף, ומעליו בחינת שמחה.

קמו) אמר רבי אבא: כמה אלפים וכמה רבבות של מחנות קדושות יש להקב"ה. בעלי פנים העליון, בעלי עיניים בעלי כלי זין, בעלי יללה, בעלי יבבה, בעלי רחמים, בעלי דין. ולמעלה מהם פקד את המטרוניתא, המלכות, לשמש לפניו בהיכלו. כל הכוחות הללו אינם מטרת הבריאה, היא זו שצריכה לקבל את האושר העליון.

קמז) כנגד אלו יש לה למטרוניתא, למלכות, מחנות מלאכים מזוינות. בשישים פנים נמצאות המחנות המזוינות. וכולן חגורי חרב עומדים מסביב המלכות. כמה יוצאים, כמה באים. בשש כנפיים מעופפים כל העולם. לפני כל אחד ואחד גחלות אש דולקות, לבושיו אש לוהט, בגבו להט החרב הלוהטת בכל העולם לשמור לפניה כמ"ש: וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים. אמנם יש לקב"ה מלאכים רבים, המלכות למעלה מכולם, וגם לה יש מלאכים השומרים עליה.

קמח) מי הוא שנקרא דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים? ומשיב זו היא מטרוניתא הגדולה, המלכות, שהיא דרך לאילן הגדול והחזק, שהוא ז"א, הנקרא עה"ח. שכתוב: הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל  כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב  מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה; אִישׁ חַרְבּוֹ עַל-יְרֵכוֹ  מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת.

וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים

קמט) כשהמטרוניתא נוסעת כולם נוסעים עימה (שהיא המלכות, מטרת הבריאה) כמ"ש: וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים. וכי המלכות מלאך האלקים נקראת? התקין הקב"ה לפניו היכל הקודש, היכל עליון, עיר קדושה, עיר עליונה, ירושלים עיר הקדושה. כל אלו הם שמות של המלכות. מי שבא אל המלך, אינו נכנס, אלא מעיר הקדושה, מהמלכות. ממנה לוקח הדרך אל המלך, כי הדרך מתתקן מכאן. הרשב"י אומר שהכניסה למלך היא דרך השכינה, דרך היחד. לכן כולם נלחמים על ירושלים, והשאלה מה רוצים להשיג מהמלך.

תגיות: ויתור עצמי, זיווג רעים, זיווג דודים