049- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי קמה-קמז למתקדמים

049- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי קמה-קמז למתקדמים

שיעור שמע:

MP3-הורד

וַיְחִי קמה-קמז

 ג' מִשְׁמָרוֹת

 וותר על זה שאתה המחליט!

ויתור מוחלט על הגאווה אומר שחז"ל אומרים לו מה נכון לחשוב, להרגיש ובהתאם לכך לפרש את המציאות, תוך שהוא לא רוצה לעצמו כלום, אלא לתת הכול לכלל. יכולת הוויתור על הרצון מאפשרת להתבונן עליו מבחוץ, ולראות את הרצון כחומר גלם אותו יש לעבד בצורה חדשה של השפעה.

החופש הוא מהתפיסה הגשמית, והכרה ברורה שהכל חסדים, הכל טוב ושום דבר אחר אינו צריך לשלוט עלינו. זמן היקיצה הוא חיבור השמאל לימין – כשבימין האמונה שולטת.

כל הישן בחצות לילה מגדיל את גאוותו. היחד, הביקוש לשכינה הקדושה, הוא המלאך הגואל להקיץ מהגשמיות ומהאני הכוזב.

בנפש האדם הלילה הוא המקום בו מרגיש הוא את החיסרון. כאן יש סדר עבודה מדויק לתיקון הכלים ולא רדיפה אחר האור למילוי החיסרון.

הלילה הוא זמן הכנת הנקבה – הרצון לזיווג עם זעיר אנפין, הלב עם המוח – קו אמצעי, הקב"ה. בחלוקת הלילה לקו ימין: הכנעה, כאן העבודה הנפשית היא ויתור מוחלט על הרצון מתוך חסדים גמורים. קו שמאל: הבדלה באה דווקא לבטא את הרצון במסגרת החסדים. כאן בדיוק יש להקיץ, דהינו הפנמה שהרצון קובע, אך יש לעקוד אותו ולהכפיפו לימין.

אשרי הצדיקים, הזוכים לאותו אור העליון, האספקלריה המאירה, ז"א המאיר לכל הצדדים, לימין ולשמאל. וכל אחד ואחד מאלו הצדיקים מקבל לחלקו כראוי לו, מקבל כפי מעשיו שעשה בעוה"ז, ויש שמתביישים מאותו האור שחַברם קיבל ביותר להאיר. זוהי קנאת סופרים, קנאה בצורה ולא בחומר, קינאה בצורת ההשפעה שהשיג חברם בתיקון הרצון לקבל. כלומר זוהי קנאה טובה, היא החרטה שלא תיקנו יותר.

הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל

הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע, יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים. כתוב: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ. זהו מלאך שגואל את העולם, שנקרא מלאך הגואל. והוא שמירה לבני אדם כמ"ש: לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ. וזהו המזמין ברכות לכל העולם, משום שמקבל אותם מתחילה. ואח"כ הוא, המלאך מט"ט, מזמין אותם בעולם. משום זה כתוב: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ וכתוב: ושלחתי לפניך מלאך (שיעזור לך בדרך לבוא אל הכלל ולא לסטות לפרטיות). השכינה הקדושה היא השומרת על האדם. קודם כל הכלל מקבל את הברכות, ולאחר מכן הפרט שקרוב וצמוד אליו.

וזהו מלאך, שפעם הוא זכר ופעם נקבה. בזמן שמזמין ברכות לעולם, נקרא זכר. כזכר המזמין ברכות לנוקבא, כך הוא מזמין ברכות לעולם. ובזמן שנמצא בדין על העולם, אז נקרא נקבה. כנקבה שמעוברת, כך הוא מתמלא מהדינים. וע"כ פעם נקרא זכר ופעם נקרא נקבה, והכל אחד.

שְׁלוֹשָׁה גְוָונִים

כעין זה כתוב: ואת להט החרב המתהפכת, דהיינו שיש מלאכים,  שליחים בעולם, שמתהפכים לכמה אופנים, פעם לנקבה ופעם לזכר, פעם לדין ופעם לרחמים. והכל הוא בעניין אחד. אותו מלאך באופנים רבים. וכל צבעי העולם, הנוקבא, לבן אדום ירוק, הם במקום זה כמ"ש: כמראה הקשת אשר יהיה בענן. ששלושה גוונים הם מראה הקשת, הנוקבא. וכמו שיש במלאך כל אלו הצבעים, כן הוא מנהיג לכל העולם.

שאלות חזרה חלק טז א'תתקכג-א'תתקכד
1. מה המיקום של בי"ע בעליה א' בשעה החמישית ביום השישי?
2. מהו מיקומם של פרצופי אצילות ביחס לעולם הנקודים במצב הגדלות ומדוכ ירדו ממעלתם שהיו בנקודים?
3. כמה עליות יש לז"א כדי שיגיע למקומו האמיתי, דהיינו למקום א"א דאצילות דקביעות שהוא במקום שליש אמצעי דנה"י דא"ק מתחילתו?
4. מדוע זו"ן הם אלו שצירכים לעשות את הבירורים לבי"ע?
5. מהי תחיית המתים מה השלב ה1 של תחיית המתים מה תהיה תחיית המתים הסופית שאז ניתן לומר שיבולע המוות לנצח.
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

אין תגובות

להגיב