הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת ואתחנן סז-סח | השקפה | שיעור 23

ואתחנן סז – סט שעור 23

מראש האצילות עד תחה"מ

מלמד כאן על השורש לבריאת האדם, שבא מעולם אצילות המייצג את התוכנית הרוחנית של האדם, שבא מזיווג של ז"א והשכינה הקדושה. נקודה זו אינה תחילה ומחשבת הבריאה, אלא המקום ממנו אנחנו יכולים ללמוד בתפיסה של ג קווים. מעל נקודה זו הכל בנוי על אמונה של שלמות בלי שום חיסרון. המציאות מורכבת משלמות אותה ניתן לתפוס רק בבחינת אמונה של שלמות הבורא וקבלת ההטבה השלמה, וחלק של פרטים, של מדע שהוא כמו גוף כלפי הנשמה. בנקודה זו יש להבחין בין המופשט הבא מז"א לבין הפרקטיקה אותה יש ליישם.

הציווי לא לאכול מעץ הדעת הוא למעשה לא לפעול את צד המלכות, הרצון, אלא רק כאשר הוא תחת שליטת הנשמה, לא לתת שליטה לתודעת הגוף. החטא היה במתן שליטה לרצון הגופני לקבל, נגזר עליו מיתה. ירד האדם ממדרגתו לאחר החטא, והמחשבה מהעליון לוקחת החטא כדי למנף, להתגבר ולעלות למדרגה גבוהה יותר, עד שתגיע התחייה בכוח עצם הלוז.