הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית יט-כא | מתקדמים | שיעור 7

ה דהויה ​​ יט - כא ​​ שעור 7

כח ההכללה מתקבל ע"י חסדי הימין, שמידת החסד מוכנה לוותר על כל הפרטים כדי להשיג את הכלל, ולקבל את הפרטים כמרכבה.

בזכות החסדים שמקבלת המלכות מז"א היא נחשבת לכלל ויכולה להתחבר לעליון.

כשאדם עובד ופועל נכון, ומקבל אור, חווה תענוג זהו סימן שהכין כלי ראוי, וכאן עליו להתעורר ולהמשיך להכין כלים להתחברות. כאשר רודפים אחרי תענוג לא ראוי, ידע שהכלי לא ראוי, שאחריו תגיע ריקנות ותסכול, כך שגם החושך מביא להתעוררות.

יכול אדם לבדוק האם הוא צורך תענוג אמיתי, כאשר ביכולתו לדחות את האור, שהחסדים יקדימו את הרצון, ולבחון האם הוא תואם את המודלים העליונים. לכן מבחן התוצאה החיצוני של הרגשה בלבד אינו קובע.

השאיפה האמיתית היא לא לקבלת האור, אלא לחיבור לעליון, וכך יוצאים מהגלות הנפשית.

לו אמר ר שמעון הקב"ה נקרא אחד שכתוב ה' אלקינו ה' אחד. הקב"ה נק ראשון שכתוב אני ראשון. שה"ס הנקודה הראשונה שה"ס י דהויה הקב"ה נק אחרות שכתוב ואני אחרון שה"ס ה אחרונה דהויה. ברוך הוא וברוך שמו לעולם ולעולמי עולמים. לתפיסת הבורא אצל הנברא נקודת מבט שונות הבאות לידי ביטוי באות ה אחרונה בשם הויה

לז ה היא סוד שכתוב ואני אחרון שזה ה אחרונה השם הקדוש. המרכבה הקדושה שבאחרון הוא שכתוב ואת אחרונים אני הוא. אחרון ואחרונים כולם הם סוד אחד, כי אחרות הוא ה אחרונה דהויה ואחרונים הם המרכבה שלה. ונכללו אלו באלו הסוד של ה הוא ד שה"ס ג קווים ומלכות המקבלתם וז"ס המרכבה ואלו ד הם נק אחרונים וכולם נמצאים מצד שלמעלה היי מצד ה ראשונה דהויה ומצד שלמטה היי מצד ה אחרונה דהויה. בקדושה המלכות כלולה בבינה, כלומר ה אחרונה הכלולה באות ה ראשונה

לח מרכבה הזו היא מיכאל גבריאל רפאל אוריאל כי מיכאל ה"ס קו ימין וגבריאל קו שמאל ואוריאל קו האמצעי. ורפאל הוא מלכות המקבלת הארת ג הקווים, אלו הם ארבעה ועם נקודה אחת העומדת עליהם שהיא המלכות עצמה. הם ה וזו אינה נק ה אלא בסוד אלו ארבעה המלאכים שהם המרכבה שלה, ונקודה אחרונה שהיא המלכות העומדת עליהם שהיא המלכות עצמה. הם ה וזו אינה נק ה אלא בסוד אלו ארבעה המלאכים שהם המרכבה שלה. ונקודה האחרונה שהיא המלכות העומדת עליהם וסוד ה זו היתה ד שהם המרכבה ועל ידי אותה הנקודה השורה עליהם באמצע שהיא המלכות נעשית ה.

ד של המרכבה ה"ס המשכת החכמה השלמת כלים ומטרם שהמלכות נתדבקה בקו האמצעי היתה המרכבה שלה תחת שליטת החכמה הרצון לקבל שהקו שמאל לא היה מתחבר עם קו הימין וע"כ היתה דלה ועניה משום שלא יכלה להאיר בלי החסדים ועל שם זה נק אז ד מלשון דלות. היי בעת שהיתה בסוד המרכבה שלה בלי קו אמצעי היתה דלה שלא יכלה להאיר אחר שהמלכות נתדבקה שהמלכות נתדבקה בז"א שה"ס קו האמצעי ונעשית גם היא נקודה דאמצעיתא והיא שורה ממעל המרכבה שלה שאז החכמה מתלבשת בחסדים המרובים דז"א.

לא החכמה מוציאה את האדם מהדלות והעוני, אלא החסדים.

ללא זיווג עם ז"א נק המלכות ד מלשון דלה ועניה שאין לה מעצמה כלום, אלא מה שנותן לה בעלה, בזכות הזיווג עם ז"א בו היא מקבלת את החסדים, שאז יכולה החכמה שבה לבוא לידי ביטוי, שאז יוצאת מהדלות והופכת להיות אות ה

לט ובסוד ספרו של חנוך כתוב, יש ה אחרונה למטה שהיא המלכות שנמצאת מקושרת בה' זו הראשונה שהיא בינה וכולה אחת באחת. כלומר שהמלכות מתדבקת כולה בבינה והם כאחת שאז שולט אור החכמה שבשמאל דבינה במלכות כי זה סוד מצב א שבמלכות מטרם שמתדבקת בקו אמצעי ואז הוא עת לבכות כי אז הוא זמן הינים והמוחין דקטנות המכונים בכיה וסימנך אהה שבמלה זו מחוברת ב ההין הרומזות לבינה ומלכות ומלה זו היא לשון צער ובכיה וזה מורה שחיבור ב ההין גורם צער ובכיה. הבכיה היא העלאת מן במצב הקטנות ובאה כדי להוריד את המלכות חזרה למקומה רק לאחר שזכתה בניצוצי השפעה מהתכללותה בבינה.

מ משום שהסבוב של רע למטה היי כח רע שדרכו להקיף את הדבר שניתן לו רשות להקיף, כדי לסתום אורו שלא יגיע למטה לתחתונים המכסה כעין דל"ת ומסבב ארבע המלאכים האלו ואת נקודה הזו היינו המלכות, בעודה דבוקה בבינה ואינה בקו אמצעי, ואז נמצא בנקודה זו קליפה קשה המכסה עליה ואז מתכסה הלבנה שהיא המלכות והאור שלה מתכסה שלא יגיע לתחתונים ואז ניתנה רשות לדון העולם בדינים רעים.

והסוד הוא כי ה הראשונה שהיא בינה וה אחרונה שהיא מלכות, שתיהן הן בנקודה אחת היי ה"ה ביחד כי אז הדין ניתן בסוד הכתוב בגזרת עירין פתגמא קדישים שאילתא עד דברת וג'

כשהמלכות עולה לבינה, בחינת רות ונעמי זהו תיקון גדול, אך כאן אומר שאלו דינים. מצד נעמי יש בחינה של ג"ר דבינה, ויש בינה שנק קו שמאל שנותנת אור חוכמה, גבורה להשלמת כלים. זהו אור חכמה של צמצום א ג"ר שבא רק כדי לעורר הרצונות ולא לקבלת אור.

מא מרכבה זו של ד המלאכים עומדת באות ה אחרונה דהויה שהיא המלכות ואינן נפרדות זו מזו לעולם, שהמלכות אינה נפרדת ממרכבתה והמרכבה שלה אינה נפרדת ממנה. ובכל מקום שנמצא מיכאל שהוא ראש למלאכים של המרכבה שם השכינה כי המרכבה אינה נפרדת לעולם מהשכינה, הכל מתקשר זה בזה, היי כל ד המלאכים נכללים ומקושרים זב"ז והם מתקשרים תוך נקודה ההיא שהיא המלכות והכל ביחד הם ד היי ד מלאכים עם המלכות שעליהם והם חמשה.

מב וכשהיא ה אחת וקודם לה כתוב אות א או אות י והיא בנקודה אחת, היי בבחינת המלכות, אז היא באה להטיב ​​ לעולם היי הצירוף א"ה או י"ה שזה רומז שקליפה הרעה נשברה מפני ואינה מתכסית עליה שנשבר הדין וניתן להאיר לתחתונים. כי א י הקודמות לאות ה עומדות בסוד הזה לשבור הקליפה שלה וז"ס השם הויה.

כי כל הקליפה הנ"ל לסגור ולסתום אורתיה היא מפני שהיא מקבלת קר מקו שמאל דבינה שהיא חכמה בלי חסדים, ואות א מורה על מיתוק דחכמה וחסדים יחדיו, בסוד הציור של ביודין שבה, שה"ס ימין ושמאל וקו אמצעי שבה מיחד אותם זב"ז וכן י מורה על חסד. ולפיכך אם אחד מב' אותיות אלו קדמה לאות ה שהיא המלכות, רומז שכבר החכמה שבמלכות מלובשת עם חסדים שאז נשברה הקליפה הרעה השולטת על המלכות, כל עוד שהחכמה שלה היא בלי חסדים. כי א י מורות על שפע החסדים, המגרש את הקליפה מהמלכות אותיות א י טובות באות מצד החסד.

הצלחת האדם תלויה באמונתו, להוציא את הפוטנציאל מהכח אל הפועל, ביכולת להתקשר לדבר אמיתי וגדול ממנו. האמונה נובעת בעיקר מאמונה שהבורא נתן בנו את היכולת לגדול.

מג כעין זה אין לך שם קדוש באותיות הרשומות שבו שהרכבה שלו אינה עומדת באות ההיא שבשם ההוא על מה שהיא נסמכת עליה והמרכבה ההיא היא הסומכת שלה כי אין לך מלך שאינו בא בצבאותיו הכל שם אחד היי הוא ומרכבותיו ביחד כי המרכבות אינן נפרדות מהשם הקדוש וכל אות ואות מהשם הקדוש כוללת בתוכה מרכבה שלה ואז הכל הוא שם קדוש. המרכבה היא הצורה שמייצגת את החומר הראשוני, הם הפרטים הבאים לגלות את הכלל שהוא המלכות. כאשר הכלל מגולה יש למלכות את האות ה ואם לא היא דלה ועניה והפרטים הופכים להיות דין.

מד אות ה זו יש לה מרכבה באלו השליטים למטה בבי"ע משם שאות זו הקטנה מהחברה כלומר שהיא הקטנה שבע"ס היא בגלוי שהארת החכמה מתגלה בה אבל כל אותיות האחרות אין להן מרכבה שיתכללו באלו האותיות של מרכבתם באלו התחתונים כי אין הארת החכמה מתגלה להאיר לתחתונים בשום ספירה מע"ס חוץ מזו מהמלכות, משום שאות זו ה אחרונה שהיא המלכות נכללת בתחתונים שמבחוץ בבי"ע ואותיות אחרות של השם הוי"ה נכללות בהן מרכבות קדושות שהן אינן מאירות הארת חכמה לחוץ. חוץ כשמתחברים היכלות בהיכלות שהתחתונים עולים לעליונים אבל אינם נכללים באלו האותיות להיות כמו אות אחת.

בשבת ויום טוב עולים פנימיות עולמות בי"ע לעולם האצילות ומקבלים מבינה ותו"מ דאצילות וז"ש חוץ מבשבת ויו"ט שהיכלות דבי"ע עולים לקדושה שאז הם מקבלים גם מהספירות שהן למעלה מהמלכות מטעם שעומדים באצילות במקום הספירות עצמן וכל תחתון עולה לעליון נעשה כמו העליון סולם המדרגות אינו משתנה ותמיד מקבלים והמלכות, אך כאן נמצאים במקום עליון יותר ועכ"ז אע"פ שעולים לספירות דאצילות אינן נחשבים שם אלא לבחינות חיצוניות של הספירות ואינם כספירות עצמן וז"ש שאינן מתיחדים עמהם לגמרי אלא שנעשים להם לחיצוניות.