הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית קכ"ד-קכ"ו | השקפה | שיעור 42

בראשית זוהר חדש קכד – קכו שעור 42

עולת תמיד העשויה בהר סיני

קורבן עולָה מקריבים לתיקון פגם במחשבה, ולמעשה יש לתקן את תבניות ההיגיון, דרכם מפרשים את המציאות, ודרכם מקבלים את האור. שהרי הידיעה היא האור המתקבל בכלי, ועלינו לייצר כלי נכון, כלי השפעה שמקדם אותנו לתכלית.

ישנה תבנית היגיון אמונית, וישנה תבנית מדעית השייכת להיגיון הגוף, הרוצה לקבל את האור ולהתענג בפרטיות. ההיגיון האמוני אומר שיש עליון גדול ממני, ועלי כפרט לבוא בביטול לדבקות עמו. אור לא יכול להתקבל, אלא בכלי אמוני. את האמונה בונים ע"י בחינת מוח-שב, ויתור על האגו ודחיית האור.

גילה לו רבי אליעזר לרבי עקיבא שיחת מלאכי השרת, שיחת כוכבים ומזלות, וידיעת חלוני חמה בעיתותיו ובזמניו, שיחת דקלים ועופות, שיחת הרוחות, ידיעת התקופות והעיבורים. כל סודות אלו היו אצל רבי אליעזר, אותם גילה לרבי עקיבא. אין הכוונה שהדקלים מדברים בשפה שצריך לשמוע, אלא אדם שמבין בשיחת דקלים ועופות אומר שיודע להקשיב למאורעות הדקלים, שהם הצדיקים, מבין בלב ולא רק בשכל את השפה שהקב"ה מדבר אליו.

מסרים הבאים מההשגחה העליונה, אינם יכולים להיאמר באופן ישיר, מאחר והתפיסה של הנברא היא מהחוץ לפנים, ואם היה האדם יודע איך לפרש את השיחה, אז הייתה הידיעה הופכת חלק ממנו. היכולת לפרש את העניין ולהבין בלב, זה מה שעושה את הנברא שותף לבורא. לכן לא ניתן להבין דבר מהפשט, ללא פנימיות התורה, המלמדת השבה אל הלב.

בשעה שראה רבי עקיבא את המדרגה הרוחנית העצומה של רבי אליעזר רבו, שראה שהוא מצוי בסודות כה גדולים ונשגבים,בכה רבי עקיבא ואמר, אוי לדור, שיהיו יתומים ממך, שהרי אתה הצדיק יסוד עולם שנתן הקב"ה לדור שלנו.

אומר רבי אליעזר שכל דור צריך את הצדיק שמתאים לו כמורה דרך. הבעיה היא לא בצדיק, אלא ברמה הרוחנית של המון העם, שביכולתו להשפיע להם תלויה בדרישה פנימית שלהם להתחבר לאמת.