הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית קכ"ז-קכ"ט| מתקדמים | שיעור 43

בראשית זוהר חדש קכז - קכט שעור 43

יהי אור

אור הוא שפע, תענוג, ידיעה, כאשר אין לנברא תפיסה בו, אלא רק כאשר נפגש האור עם הרצון. היכולת של האדם להתחבר לאור, למקור החיים, תלויה ביכולתו לבוא בביטול ולהתחבר דרך הצדיק, שהוא יסוד העולם, וגם הוא נקרא אור.

כבר היום רבים מבינים שבעולם חשוך זה, חייבים להיות כפופים לצדיק, לגדול הדור, למורה הוא המקשר בין הבריאה לבורא, הוא המקשר בינו לבין מקור החיים.

מבחינה מעשית את ההארה מקבלים דרך המלאכים שהם כוחות נפש באדם עצמו. מהבחינה האמונית מקור האור גבוה יותר, הוא כסא הכבוד. כך שישנה תפיסה באור במוחש, הקשור למקור גבוה יותר בתת מודע אותו צריך לקבל באמונה.

​​ 

שלב. ויאמר אלקים, יהי אור ויהי אור. רבי חייא פתח, אור זָרוע לצדיק, ולישרי לב שמחה. הקב"ה ראה וצפה שהעולם אינו יכול לעמוד בלתי היסוד. ואיזהו היסוד, שהעולם עומד עליו? הוא הצדיק, כמ"ש, וצדיק יסוד עולם. וזהו היסוד הראשון שברא הקב"ה בעולמו, והוא נקרא אור, כמ"ש, אור זרוע לצדיק. ועוד, ממה שכתוב, ויַרְא אלקים את האור כי טוב. כי טוב, סובב על צדיק. גזרה שווה שגם על הצדיק, וגם על האור כתוב כי טוב. היסוד מקשר בין ט"ר לבין המלכות, ללב.

שלג. רבי אומר,אור זה, אור המלאכים שבעולם היצירה, הוא שנברא תחילה, קודם כל העולם אור מעולם היצירה, כוחות המלאכים. האם לא נבראו תחילה השמיים והארץ? הרי כתוב, בראשית ברא אלקים את השמיים ואת הארץ. אלא מה שכתוב עד המילים, יהי אור, הוא סיפור דברים. ואילו, יהי, אור המלאכים, הוא הראשון, ומכאן התחילו כל הנבראים. לפי שיטת רבי, התחלת האור באה לביטוי דרך הצדיק, ז"א דאצילות, יסוד דיצירה.

שלד. רבי יהודה אומר, זה אור הכיסא ממש, אור עולם הבריאה, שנקרא כיסא הכבוד. ומאור זה נבראו כל הנבראים, וממנו נבראו השמיים. וכיסא נברא בתחילה, כמ"ש, כיסא כָבוד מָרום מראשון. שהוא למעלה מכל הנבראים.

שלה. רבי אליעזר הגדול אומר, אור המלאכים נברא בתחילה, כמ"ש, וירא אלקים את האור כי טוב, ויבדל אלקים בין האור ובין החושך. הבדלה נתן הקב"ה בין אור המלאכים ובין החושך, שהוא העוה"ז. והשמיים הם המבדילים בין העוה"ז ובין אור המלאכים, והם המבדילים בינתיים, בין האור ובין החושך.

שלו. רבן יוחנן בן זכאי אומר נתן הקב"ה ממשלה למלאכים על השמיים, על עולם יצירה, והשמיים על הארץ, עולם עשיה. וכולם נתלים בכיסאו, עולם הבריאה, להורות, כי גבוה מעל גבוה שומר.

שלז. רבי אלכסנדרי אומר, יהי אור. הרואה כוכבים במסילותם חייב לברך, ברוך המסדר את הכוכבים ברקיע. ראה כוכב אחד, אינו מברך, שניים מברך. מתי מברך? כשכבר לילה, מברכים, ברוך המעריב ערבים.

אלו הכוכבים שרואה, הם כוכבים דקים, שאינם נראים ביום, מחמת פחד חיות השדה, מברכים, שומר עמו לעד. ולפיכך תיקנו עד"ז, להתפלל על שמירה ממזיקים, כל תפילת הערבית.

שלח. רבי אלעזר ברבי שמעון הלך לראות את חמיו ר יוסי ב"ר שמען בן לקוניא סמוך לעיר החשיך הלילה, אמר לו לר' יוסי שהיה הולך עמו, רואה אתה אלו הכוכבים המאירים. אמר רואה אני, זה כוכב השרביט, זמן רב הוא שאני מסתכל בו ומימי לא אמרו לי עליו משהו.

שלט אמר לו רבי יוסי, שני עיניים שמעתי בעניין זה, אחד הוא שכל מה שעשה הקב"ה בין השמיים הכוכבים והמזלות, יש בהם ידיעה ותבונה, וכולם עושים שליחותו של הקב"ה. וכוכב השרביט אינו אחד, אלא כוכבים רבים הם, שאחד רואים בצד זה ואחד בצד זה, ולפעמים מאירים כולם בזמן אחד.

כאשר מורגש ברצון אור קטן, זהו מקום מסוכן מחמת הפחד ולכן תפילת ערבית ניתקנה לשמירה מהמזיקים.

שמ. אני שמעתי מאבי, שהם שבעה כוכבים, ובשעה שמגיע זמנו של כל אחד מהם לומר שירה, מרוב שמחתם שיש בהם, שולחים זיוום, והולכים לומר שירה. שרביט הוא צבר של שבעה כוכבים.

שמא. והעניין השני הוא כי אלו שבעת הכוכבים, אינם הולכים ואינם נוסעים ממקומם, חוץ משעה שריבון העולם קורא לאחד מהם, להאיר במקום שהוא רוצה. כמ"ש, לכולם בשם יקרא. וכשנוסעים, שולחים זיוום ללכת עימהם.

שמב. כשהגיעו לבית חמיו לא היה שם. כשבא חמיו אמר לו אתה כאן, ואני באתי לראות כוכב אחד, היה הולך למלא רצון בוראו. א"ל מה הוא, א"ל כוכב שביט, שהולך לפי מצוות אדוניו. ישבו שם שלושים יום הבינו שיש בו רוח הקודש, ומה שראה הם שתי הידיעות, לכן נשארו איתו חודש, ללמוד חידוש ממנו.

שמג. רבי אלעזר וחמיו ישבו ולמדו בלילה. כשבא אור היום השכימו ללכת. חמיו הלך עימו כמחצית המיל. בירך אותו חמיו, אמר, עתה היא השעה שמתקיימת ברכת הצדיקים. כמ"ש, וירא אלקים את האור כי טוב. וכתוב, כי טוב בעיני ה׳ לברך את ישראל. ללמד שהברכה טובה ומתקיימת, כשהאיר אור היום בזמן הגילוי ולא בזמן הגלות הנק לילה. ברכת כל אדם מתקיימת בשעה זו, שהשמיים והכוכבים והמלאכים אומרים שירה.