תיקוני הזוהר שיעור 55 – הקדמה -עמוד סח-סט

דרגה שישית ביראת ה'  שעור 55

מלמד בעל הסולם בהקדמת ספר הזוהר, שכאשר אדם רוצה ללכת בדרך השם, צריך הוא להיות בחינת השם אחד. ואם חלילה מפריד את אלופו של עולם, מפריד בין האות ג לאות ד ע"י כך שלוקח מהקוץ שבאות ד הופך אותה לאות ר. ואז במקום אחד יוצא לו אחר.

כל זה מפני שלא עשה את עבודת המלכות בנפשו. כלומר לא פועל ביראה, לא מוכן לוותר על הקבלת שפע לפרטיות. לא ויתר על רצונו.

כל שיראתו קודמת לחכמתו, חוכמתו מתקיימת.

יראת ה׳ היא אוצרו. אם יש יראת ה׳ אין (כן), וזוכה לאור תורה שהוא השראת הקב״ה. ואם לא: שלא מקדים ללמוד ביראת ה׳ לא, אין בידו כלום. ללמוד ביראת השם אומר כקטן המתבטל בפני גדול. אם לא זוכה ללמוד את פנימיות התורה, שהיא זו שנותנת את יראת השם, אז כיצד יוכל להגיע למציאות אמיתית של אותה משנה.

הרי משנה היא אותיות נשמה, אם לא לומד את שישה סדרי משנה ולא עושה זאת בשביל השם, וחושב שבאו הסדרים רק ללמד על העולם הגשמי הזה, איך להתנהג ואיך לעשות חברה מתוקנת יותר, זה לא קושר אותו להשם.

אם אינו לומד את פנימיות סדר המשנה, הקב"ה לא שורה בו.

אמונת: שהיא סדר זרעים היא אמא עליונה, היינו מבחינת החסד, אשר בה קריאת שמע היינו קבלת עול מלכות שמים שהיא אמונה. והיא בספירת החסד כמ״ש וליחדך באהבה, ק"ש היא האמצעי לאימון, אמונה כדי להגיע לאהבה ודיני ק״ש הם בסדר זרעים.

עתך: מבחינת הגבורה היינו קו השמאל, שבו נאמר ואל יבוא בכל עת אל הקודש וגו', מפני שישנם זמנים מותר ויש זמנים שאסור היינו, שלא ימשיך גם ג׳ ראשונות דשמאל כי אם בזאת יבוא אהרן אל הקודש.

סדר זרעים הוא החסד, שצריך לבוא בביטול לוותר על עצמו, וליחד עצמו לקשר עם השם באהבה.

העת הוא בחינת הגבורה. סדר מועד.

חסן: הוא מבחינת עמוד האמצע תפארת. ת"ת סדר נשים, אלא שמלכות עולה לת"ת וכאן מתחיל התיקון.

ישועות נקראת מבחינת הנצח, כי לנוקבא יש ה  גבורות בסוד חמש עלין תקיפין ואותם ה גבורות דוחים את החכמה, כשמגיע אור תפקידם כמו להוות מסך שלא יתקבל אור לפרטיות ממעלה למטה כי המשכת החכמה למטה מפרסא גרם לנזיקין ושבירת הכלים.

ובגדלות כשיש עליהן זווג וה׳ החסדים שבאור ישר מתלבשים בתוך ה הגבורות אז הן נקראות ישועות. ומלכות נקראת כוס ישועות או כוס של ברכה. כוס גימטרייה אלקים ומתפשטים ממעלה למטה בבחינת נצח שהוא קו ימין המאיר ממעלה למטה. ואז נאמר וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם והוא סדר נזיקין. הכח המאפשר לפעול ממטה למעלה כדי לאפשר קבלת אור מלמעלה

חכמת: היא סדר קדשים שהיא הוד. היינו חכמה שבשמאל המאירה בקדושה ממטה למעלה כטבע ההוד.

חלילה קבלה בהוד ממעלה למטה עלול להביא חורבן. הוד = גאוה.

באים לתקן את הנוקבא, היא ליבו של האדם, ולומדים התיקון מסדר זה. הנצח הוא איידיה מאד גבוהה. כשאדם מחזיק באידיאה גבוהה צריך לשמור שבשם האידאלים הוא לא ייפול בסדר שאינו ראוי. נצח ישר-אל הוא אידאל נכון, הרצון לקשר. באידיאל אחר הוא עלול לקבל ממעלה למטה.

צריך לפעול בחכמה שאותה רגל שמאל שבהוד, שרגליה יורדות מוות, לא תופעל ע"י הגאווה שלא להפוך הוד לדוה.

החיבור הוא רק דרך היסוד שמחובר לדעת עליון, שדעת עדיף מחכמה.