שאלות חזרה בזוהר פנחס רנ-רנב
1.מה צריך להיות כדי שיתקיים הכתוב "וברחמים גדולים אקבצך"?
2.מה זה אני ומה ראה יחזקאל בכתוב "ואני בתוך הגולה" כפי המופיע באות תרנ'ד
3. מהי סולת למנחה מבחינה נפשית?
4. מהו שמן כתית שהסולת בלולה בו כיצד יש להפיקו?
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

פנחס רמז – רמט שעור 83

ג יודין שבהויה במילוי ס"ג

תרמו) ויחלום והנה סולם הוא הסולם המאפשר לאדם לעלות למדרגת בינה העליונה, ר"מ מה אות ל עולה למעלה מכל האותיות מעל השורה, כי ל רומזת על בינה, כך אתה עתיד להתעלות על כל הבריות, משום שעלית לשם, יוד הי ואו הי גימ' ס"ג שהוא בינה שבו ג יודין י י י גימ' ל כי תחילה היית בשם יוד הא ואו הא גימ' מ"מ שהוא ז"א שבו י א א א גימ' י"ג שהוא י"ג מדות הרחמים גימ' אחד, ועתה עלית באל שהוא ייא"י שבמילוי ס"ג ששני שמות אלו עדים, הלא אל אחד בראנו. כי ייא"י שבמילוי הויה דס"ג הוא גימ' אל וי א א א שבמילוי הויה דמ"ה הוא גימ' אחד. ז"ש הלא אב אחד לכלנו הלא אל אחד בראנו. 

תרמז) בג' יודין אלו בשם ס"ג יתקיים בך, ירום ונשא וגבה מאד. וגבה מאד היינו בהויה שבמילוי מ"ה כי כך עולה מאד לחשבון אדם, שהוא מ"ה ובהפוך אותיות מאד הוא אדם. ירום הוא בד' פנים ל אריה שהוא חסד המתעלה לחכמה, שה"ס יברכך הויה. שה"ס הויה במילוי ע"ב כזה, יוד הי ויו הי גימ' חסד והוא חכמה דימין, ונשא היינו בד' פנים דשור, שהוא גבורה המתעלה לבינה שהם ישא הויה והוא בינה בשמאל. וגבה מאד, היינו יאר הויה שהוא ז"א שהוא באמצע, והוא הויה במילוי מ"ה, ויוד הי ואו הי זה, שהוא הויה דס"ג, היינו ישא הויה פניו אליך וישם לך שללום. הויה רביעית שהוא הויה במילוי ההין גימ' נ"ב שהוא מלכות היינו ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם כי המלכות נק' שם.

ברכת הכהנים מסוגלת להביא את האדם להתעלות רוחנית ולהשגת המציאות של אל אחד, דהיינו בין האדם לבינה. אדם יכול להתעלות כאשר מתגבר על הקליפות, והתורה שהיא תבלין לנצח את היצר הרע. 

כשלהבת קשורה בגחלת

תרמח) מצד ימין נק' המלכות אבן. וכמה אבנים מפולמין יקרים, דהיינו אבנים הנובעות מים נמצאים ממנה שמהן יוצאים מים של תורה. בשבילם למדנו, אמר ר"ע לתלמידיו כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים, שמא תסתכנו בנפשכם, שפירושו, אל תאמרו שאלו מים של המלכות הם מים ממש, דהיינו חסדים לבד, משום דובר שקרים לא יכון לנגד עיני, כי אלו מים שבמלכות הם תורה, כלומר שנמשכים מז"א הנק' תורה, שנמשכים מז"א הנק' תורה שהוא כלול מחכמה וחסדים יחדיו, וע"כ ה"ס אור, ולא מים המורים על חסדים בלי חכמה. כי נאמר בה ותורה אור. ומשום שאור זה נובע במבוע מים אשר לא יכזבו מימיו, כי ז"א מקבל אור זה מאו"א עלאין אשר זווגם לא פסיק לעלמין, ושם באו"א הוא חסדים, ע"כ נק' מים שהוא חסדים. אמנם כשהחסדים באים בז"א, נכללים גם מחכמה ונק' אור שז"ס ותורה אור. לו היו אומרים שהתורה היא רק מים, היה יוצא שהיא חַיּוּת לגוף בלבד בלי חַיּוּת הנשמה, והרי פנימיות התורה היא בעיקר חַיּוּת המאירה לנשמה, ומי שאומר שהתורה באה בעיקר לגוף משקר. אמנם נכון שבחינת התורה היא מים דהיינו חסדים לגוף, אך אור החכמה משמאל הוא עיקר החיות לנשמה. 

תרמט) ומצד שמאל נק' אבן זו שהיא י דהיינו מלכות בשם גחלת, דהיינו מכח הדינים שבשמאל השורפים בה, ומשם נק' ע"ס כשלהבת הקשורה בגחלת ויש לה ד גוונים והם עשרה, יוד הא ואו הא הויה, דהיינו ד אותיות הויה פשוטה ועשר אותיות של הויה במילוי שביחד הם יד אותיות, והיא יד הגדולה בחינת הימין שהוא חסד. יד החזקה מבחינת שמאל שהיא גבורה ומבחינת עמוד האמצעי, משם היא יד רמה ונמצאת כלולה ממ"ב גוונים כי ג פעמים יד הם מ"ב.

תרנ) ומשום שמבחינת הימין היא אבן, ומבחינת השמאל היא גחלת, לוקח עמה הקב"ה נקמה מישמעאל ואדום הנמשכים מפסולת ימין ושמאל שהם אשים נכריות של הס"א ומים הזדונים. כי ישמעאל הוא מים זדונים ואדום הוא אשים נכריות, והממונים שלהם הם סמאל ונחש. סמאל שהוא אש של הגיהנם הוא ממונה על האומה עשו והנחש ממונה על האומה ישמעאל והוא המלאך רהב הממונה על המים.

תרנא) בימינו של אברהם שמדרגתו חסד, לוקח נקמה מישמעאל והממונה שלו, ובשמאלו של יצחק שמדרגתו פחד, דהיינו גבורה, לוקח נקמה מעשו והממונה שלו. על ידי ב' משיחים שהם אחד מימין שהוא משיח בן דוד ואחד משמאל שהוא משיח בן יוסף. ובמדרגת יעקב שהוא ת"ת קו אמצעי שהוא כנגדם בסוד ששכל את ידיו, האריה לשמאל שהוא כנגד עשו והשור לימין שהוא כנגד ישמעאל, נמצא משום שיהודה גלה בעשו, נמצא הימין דקדושה עם השמאל של עשו. וכן בגלות ישמעאל נמצא השמאל  דקדושה עם הימין הטמא של ישמעאל ולפי"ז נמצא משיח בן דוד שהוא ימין יק נקמה מעשו ומשיח בן יוסף שהוא שמאל יקח נקמה מישמעאל. עד כי יבא שילה שהוא ר"מ דהיינו משה, כי שילה גימ' משה שמדרגתו ת"ת ישראל שהוא קו אמצעי, הוא יקח נקמה מערב רב כי ערב רב כלולים מימין ושמאל דטומאה וע"כ הקו האמצעי הכלול מימין ושמאל דקדושה ינקום בהם. בקו אמצעי פועל השמאל ממטה למעלה בניגוד לטבעו, וכן הימין ממטה למעלה בניגוד לטבעו, וזה תיקונם כדי לבוא לקו אמצעי.

והטעם שיעקב שהוא קו האמצעי שכל את ידיו תמצא לעיל כי קודם הכרעת קו האמצעי היה האש בימין והמים בשמאל ואחר הכרעת קו האמצעי באה האש בשמאל והמים בימין.

תרנב) בשלוש מדרגות אלו ימין שמאל ואמצע יפקוד כהנים לויים וישראלים מהגלות, שהם נמשכים מג' קוים אלו ובהם לוקח נקמה מעשו, ישמעאל וערב רב. כי כמו שהערב רב מעורבים בעשו וישמעאל דהיינו שיש בהם מימין ושמאל דטומאה, כך יעקב שהוא קו האמצעי מעורב באברהם ויצחק, שהם ימין ושמאל, כי הוא ערוב של שניהם. וכך שילה שהוא משה שהוא ג"כ קו אמצעי מתערב עם משיח בן דוד שהוא ימין עם משיח בן יוסף שהוא שמאל והוא יהיה שלשלת הכולל וקושר את שניהם. כבאותו הזמן שראה בלעם בנבואה שלו, דהיינו עד כי יבא שילה. כי כך מתקשים ב המשיחים בר"מ שה"ס ג אבות דהיינו ג קווים בגלות האחרון. וע"כ יהיו בכחם לנצח ולהשמיד כל הקליפות שהם כנגד ג קווים דקדושה. 

הגם שהגאולה תהיה על ידי ב המשיחים מב"ד ומב"י עם כל זה אי אפשר שהגאולה תהיה שלמה עד שתתגלה נשמת משה שה"ס גילוי כל סודות התורה, ואז יוכלו ב המשיחים לנצח כל הקליפות שבעולם. וז"ס שמשה כולל את ב המשיחים דהיינו גילוי נשמת משה כולל הכל וז"ס עד כי יבא שילה, כי אי אפשר להיות גאולה למה עד שיתגלה משה על ב המשיחים עד אשר יתגלו על ידו סודות פנימיות התורה. גילוי פנימיות התורה נותנת כוח לגילוי שני המשיחים לגאולה.

פנחס רמז – רמט שעור 83

ג יודין שבהויה במילוי ס"ג

גילוי פנימיות הַתּוֹרָה נוֹתֵן כּוֹחַ לגילוי שְׁנֵי המשיחים לגאולה.

ויחלום והנה סולם הוא הסולם המאפשר לאדם לעלות למדרגת בינה העליונה. ברכת הכהנים מסוגלת להביא את האדם להתעלות רוחנית ולהשגת המציאות של אל אחד, דהיינו בין האדם לבינה. אדם יכול להתעלות כאשר מתגבר על הקליפות, והתורה שהיא תבלין לנצח את היצר הרע.

כשלהבת קשורה בגחלת

אמר ר"ע לתלמידיו כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים, שמא תסתכנו בנפשכם, שפירושו, אל תאמרו שאלו מים של המלכות הם מים ממש, דהיינו חסדים לבד, משום דובר שקרים לא יכון לנגד עיני, כי אלו מים שבמלכות הם תורה. לו היו אומרים שהתורה היא רק מים, היה יוצא שהיא חַיּוּת לגוף בלבד בלי חַיּוּת הנשמה, והרי פנימיות התורה היא בעיקר חַיּוּת המאירה לנשמה, ומי שאומר שהתורה באה בעיקר לגוף משקר. אמנם נכון שבחינת התורה היא מים דהיינו חסדים לגוף, אך אור החכמה משמאל הוא עיקר החיות לנשמה.

פנחס רמד – רמו שעור 82

עשרה דברים שצריך האדם לנהוג בשלחן של שבת.

כְּדֵי לִהְיוֹת קָדוֹשׁ ולהתדבק בהשם, צָרִיך מַיִם אַחֲרוֹנִים.
אֶל לוֹ לְאָדָם לְקַלֵּל עַצְמוֹ אוֹ לְהַרְאוֹת בּוֹ חיסרון.

תקון שביעי, מים אחרונים. מים ראשונים מצוה ואחרונים חובה, ומים אמצעים שבין גבינה לבשר רשות. יש מהחכמים שאמרו כי אין מים אחרונים אלא עצה טובה שלא לסמא את העינים ולא חובה. ויש סתרי דברים באלו שאמרו על מים אחרונים חובה, ואין דרך העולם לסתור דברי גאונים, אלא שנק' עליהם על פי התורה אשר יורך.

תקון שמיני הוא כשיישנם שלושה צריך כוס. כשיש שלושה צריך כוס של ברכה, זהו תיקון נוסף המרמז על שלשה קווים ועל בינה שיש בה קדושה. הכוס מראה על הכלי שיכול לשאת את הברכה.

שלשה הם הגורמים רעה לעצמם

ואלו הם מי שמקלל עצמו ובכך יוצר פגם. שלמדנו ממונה אחד התמנה לפני האדם ובשעה שהאדם מקלל עצמו, ממונה הזה ושבעים אחרים הממונים תחתיו לוקחים מלה ההיא ואומרים אמר ומעלים אותה למעלה ודנים אותו. וממונה ההוא רודף אחריו עד שעושה ומשלים לו הקללה של מלה ההיא שאמר.

הרי השם עשה את האדם, אז איך יוכל לומר שיש בו חיסרון. לכן בלילה אין אומרים תחנון, וישנם חסידים שגם במנחה שהוא זמן דין לא אומרים.

ואחד שעושה רעה לעצמו הוא מי שזורק לחם או פירורי לחם בשיעור כזית בארץ ועושה בו בזיון. ואחד עושה רעה לעצמו בעולם האחר והוא מי שמדליק נר במוצאי שבת טרם שמגיעים ישראל.

פירורי לחם מדובר גם המשחית זרעו, או מבזה דברי תורה.

פנחס רמד – רמו שעור 82

עשרה דברים שצריך האדם לנהוג בשלחן של שבת.

תרלז) תקון שביעי, מים אחרונים. מים ראשונים מצוה ואחרונים חובה, ומים אמצעים רשות. במים  ראשונים צריך להגביה אצבעותיו כדי שלא יחזרו המשקים לרדת ויטמאו את הידים. ויש מהחכמים שאמרו שמים אחרונים הוא משום מלח סדומית שלא תסמא את העינים, ואם כן הוציאו אותנו בזהה מחוב, כי אין מים אחרונים אלא עצה טובה שלא לסמא את העינים ולא חובה. ויש סתרי דברים באלו שאמרו על מים אחרונים חובה, ואין דרך העולם לסתור דברי גאונים, אלא שנק' עליהם על פי התורה אשר יורך.

תרלח) ולא עוד אלא שאמרו עליהם ג קדושות ז"ש ותקדשתם והייתם קדושים. והתקדשתם אלו מים ראשונים, והייתם קדושים אלו מים אחרונים, כי קדוש זההו שמן ערב להעביר הזוהמא מהאצבעות, אני ה' זו ברכה. ומים אמצעים היינו בין גבינה לבשר ומשום זה ותקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ה'. אשרי העם שאדונם ישום אותם אצלו, שמדבק אותם בקדושתו. כדי להיות קדוש ולהתדבק בהשם, צריך מים אחרונים.

תרלט) אף כך יש לומר והתקדשתם היינו בעת תשמיש. מים ראשונים שזורע הגבר הם מצוה, שמקיים מצוות פריה ורביה. אחרונים שהיא זרע הנקבה היא חוב,  כלומר שזרע הזכר מחייב אותה להזריע, ומים אמצעיים הרמז וכגבינה תקפיאני, דהיינו הקב"ה שמקפיא הזרע לבנין ולד, ז"ש הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני. וזה הוא הרמז על מים אמצעים שבין גבינה לבשר. שנאמר בו בקב"ה, עור ובשר תלבישני. פירוש, גבינה הוא לשון בנין. בשר היינו שהקב"ה מהפך הזרע לבשר, שז"ס מים אמצעיים. כלומר שמים של הקב"ה הם אמצעים למיין  דוכרין של הזכר ולמיין נוקבין של הנקבה.

תרמ) תקון שמיני הוא שלשושה צריך כוס, משום שהכוס רומז על בינה ובינה היא ספירה שלישית מע"ס, כשמתחילים לספור ממעלה למטה, דהיינו כתר חכמה בינה. ומשם זה פחות משלושה לא צריך כוס. פירוש אחר לשלושה צריך כוס המרמז עעל קדושה לך ישלשו, ולא עוד אלא שהתורה לא ירדה פחות מג' שההם כהנים לויים וישראל. תורה נביאים כתובים, וניתנה בחודש השלישי וביום השלישי. ובינה זו יה"ו דהויה שה"ס ג קווים. ובשבילה אמרו שלש משמרות  הוי הלילה. מלכות היא ה רביעית שהיא מקבלת כל ג הקווים ועליה אמרו ארבע משמרות הוי הלילה. כנגד ג קווים ומלכות המקבלתם וש' עם ג' ענפים היא כנגד ג משמרות, וש' עם ארבע ענפים היא כנגד ארבע משמרות. כשיש שלושה צריך כוס של ברכה, זהו תיקון נוסף המרמז על שלשה קווים ועל בינה שיש בה קדושה. הכוס מראה על הכלי שיכול לשאת את הברכה. 

תרמא) תקון תשיעי הוא כוס של ברכה שהוא רביעית לוג, שהשיעור שלו כנגד ה שהיא אות רביעית של שם הויה. תקון העשירי הוא שבעשרה אומר המברך נברך לאלקינו, כי שכינה תחתונה שהיא המלכות היא רביעית ועשירית, רביעית בשם הוי ועשירית בעשר ספירות שהן סוד עשר אותיות. יוד הא ואו הא. וע"כ צריכים עשרה להזכיר השם אלקינו. וכמה צריך האדם לשמור עצמו שלא לזרוק דברים אלו במקום  שאינו צריך כמו מי שזורק לחם, וכל שכן מי שזורק לחמה של תורה לחוץ משלחנו שהוא השכינה שנאמר בה זה השולחן אשר לפני ה' לוג הוא נפח של 24 בצים, ביצה 2 זיתות, דהיינו לוג כנגד 48 זייתות

שלשה הם הגורמים רעה לעצמם

תרמב) שלשה הם הגורמים רעה לעצמם. שנים בעולם הזה ואחד בעולם האחר, ואלו הם מי שמקלל עצמו ובכך יוצר פגם. שלמדנו ממונה אחד התמנה לפני האדם ובשעה שהאדם מקלל עצמו, ממונה הזה ושבעים אחרים הממונים תחתיו לוקחים מלה ההיא ואומרים אמר ומעלים אותה למעלה ודנים אותו. וממונה ההוא רודף אחריו עד שעושה ומשלים לו הקללה של מלה ההיא שאמר.

תרמג) מי גדול לנו ממשה שאמר ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת, שאמר זה לצורך ישראל, ואע"פ שהקב"ה עשה רצונו ומחל לישראל, עכ"ז לא ניצל מעונש והרי אמרו, שלא נזכר שמו בפרשת ואתה תצוה ונמחה משם. ומי לנו גדול מדוד המלך שאמר, אמרתי אמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחום בעוד רשע לנגדי. מהו בעוד רשע לנגדי היינו אותו ממונה שהתמנה על זה שמקלל עצמו ולוקח מלה ההיא להזיק לאדם. אל לו לאדם לקלל עצמו או להראות בו חיסרון. הרי השם עשה את האדם, אז איך יוכל לומר שיש בו חיסרון. לכן בלילה אין אומרים תחנון, וישנם חסידים שגם במנחה שהוא זמן דין לא אומרים.

תרמד) ואחד שעושה רעה לעצמו הוא מי שזורק לחם או פירורי לחם בשיעור כזית בארץ ועושה בו בזיון. אלו השנים מקבלים עונשם בעולם הזה. ואחד עושה רעה לעצמו בעולם האחר והוא מי שמדליק נר במוצאי שבת טרם שמגיעים ישראל לקושדא דסדרא דהיינו אותה קדוש שאומרים במוצ"ש והוא שנחשב למחלל שבת כי גורם שאש של גיהנם יהיו נדלק קודם זמנו. פירורי לחם מדובר גם המשחית זרעו, או מבזה דברי תורה. 

תרמה) מקום אחד יש בגיהנום לאלו שמחללים שבת כיון שהוא הדליק נר קודם זמנו, ממונה אחד יש בגיהנם במוצאי שבת ומדליק תחילה אותו מקום ואומר מקום זה הוא של פלוני. וכל הרשעים שבגיהנם עוזרים לו להדליק אותו מקום, אותו הממונה קורא ואומר הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה, הרשעים שבגיהנם אומרים כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות, משום שהוא גרם להם להדלק לפני זמנו, הרי לך ג שגורמים רעה לעצמם.

פנחס רמא – רמג שעור 81

עשרה דברים שצריך האדם לנהוג בשלחן של שבת.

לָתֵת לְעָנִי אוֹמֵר לִהְיוֹת אָדָם עֶרְכִּי.
יֵשׁ לְהַאֲכִיל אֶת הַנְּשָׁמָה וְלֹא רַק אֶת החשקים העצמיים.
לָתֵת צְדָקָה אוֹמֵר לְהִתְגַּבֵּר ולפעול עֶרְכִּי אֱמֶת הגנוזים בְּנֶפֶשׁ.

נטילת הידיים מסמלת ניקיון מהתפיסה המוטעית שבכלל הסעודה שייכת לי, ולהפנים שכל הכח בא מהבורא יתברך. זוהי טהרה פנימית, שאחריה יש לעשות עשרה תיקונים בכוס הברכה. באכילה יש להתחבר עם דברי תורה.

יש לגשת לקידוש שלם, ללא כעסים בכלל. זו בחינה שיש לבוא שלם למפגש עם המלך, מלא הודיה ולא חלילה טענות.

מקבלים את הכוס בשתי ידיים ומעבירים ליד ימין, כלומר השמאל נכלל בימין, לכן כתוב ששתי הלוחות הוריד בידו, שהימין הוא העיקר. שהימין הוא האמונה וגם מצוות לא תעשה שבשמאל, באות בשביל הימין.

משגר לאנשי ביתו במתנה הנאמר בכוס של ברכה. אור החכמה הוא בחינת האהבה, וכך גם נותן לאשתו, שכולם שותפים וזו בחינת מתנה, שהנותן מתנה לחברו עליו להודיעו וכך מתפתחת אהבה.

תקון רביעי בשולחן שיהיה על שולחנו דברי תורה, שלא יתקיים בו כמו בעמי הארץ שנאמר עליהם כי כל שולחנות מלאו קיא צואה. אבל בסתרי תורה העמידוהו, הרוצה להעשיר יצפין, שיתן השולחן לצד צפון הרי שהשולחן הוא לשמאל שהוא דין, ע"כ צריך לקשר בו ימין שהוא התורה שניתנה מחסד שהוא רחמים, שהוא ימין ה'.

תקון חמישי שבשולחן, שצריכים להאריך על שולחנו בשביל העניים שייהנה אותם משולחנו. וסוד הדבר, כדי שהצדקה תאריך ימיו.

מעבר לצורך לארח עניים בשולחן השבת, העני שבאדם היא המלכות שנק דלה וענייה, שאין לה מעצמה כלום, היא נקודת האמת שבאדם, שיודע בהכרה הגבוהה שהיא קיימת, כלומר מתעצל הוא מלפעול את ההכרה העליונה האמתית.

שאלות חזרה בזוהר פנחס רמא-רמג
1.מהם עשרת הדברים בתיקון השלישי הן מבחינת מעשה והן מבחינת הנשמה?
2. מהו התיקון הרביעי חמישי והשישי וכיצד כל אחד מהם נוגע לנשמה?
3. מהו שצריך להאריך על שולחנו בשביל העניים ומדוע לא די שייתן לבני ביתו כיצד זה מצד עבודת השם?
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

פנחס רמא – רמג שעור 81

עשרה דברים שצריך האדם לנהוג בשלחן של שבת.

לתת לעני אומר להיות אדם ערכי.

יש להאכיל את הנשמה ולא רק את החשקים העצמיים.

נטילת הידיים מסמלת ניקיון מהתפיסה המוטעית שבכלל הסעודה שייכת לי, ולהפנים שכל הכח בא מהבורא יתברך. זוהי טהרה פנימית, שאחריה יש לעשות עשרה תיקונים בכוס הברכה. באכילה יש להתחבר עם דברי תורה.

תרכח) חי, הנאמר בכוס של ברכה, העמידוהו, חי פירושו חי מהחבית, דהיינו שלא יהיה מזוג במים שם. ובדרך סוד השכינה העליונה שהיא בינה היא ספירה שמינית שבעשר ספירות כשמתחילים לספור ממטה למעלה. ומשום זה נק' ח ונאמר בה בחכמה יבנה בית, היינו חבית שהיא אותיות ח בי"ת. שזה מורה שהיין שה"ס גבורה דז"א, יהיה נמשך מבינה שנק' חבית ח בי"ת. ומשום שהבינה היא חיים שכתוב עץ חיים היא למחזיקים בה, ע"כ היין הנמשך משם מהבינה, הוא חי בניגוד ליין של ג"ר דחכמה הגורם למוות כמו בשבירת הכלים, ובעץ הדעת. מותר לצרוך תענוג/חכמה שעוברת דרך בינה בלבד, בחינת ל"ב נתיבות החכמה, אחרת אין זה תענוג אמיתי. וזהו ועוד, צדיק שהוא יסוד חי, והוא חי מהחבית שאורותיו נמשכים מהבינה.

תרכט) ביין יש בו ב צבעים לבן ואדום. יין גימ' ע שהוא ע פנים הרי ע"ב שזה רומז שאורות השם ע"ב מאירים ביין. וכנגד ב צבעים שביין הוא זכור ושמור של שבת שעם ע תיבות שבויכלו שבקידוש הם ע"ב. יש לגשת לקידוש שלם, ללא כעסים בכלל. זו בחינה שיש לבוא שלם למפגש עם המלך, מלא הודיה ולא חלילה טענות.

תרל) מלא הנאמר בכוס של ברכה, ז"ש כוס מלא ברכת ה' ואף הוא צריך להיות מלא מיינה של תורה. והאדם כך צריך להיות שלם כמש"א איש תם שפירושו שלם, כמו ויבא יעקב שלם, הרי שיעקב נק' שלם. כך צריכה הנשמה להיות שלמה, ולא יהיה בה שום פגם, כי על אשר בו מום לא יקרב. אף כך אלם עם יה הוא אותיות אלקים והוא כשבון כוס, דהיינו פ"ו וע"כ הכוס צריך להיות מלא, כי הפוך המלה אלם ותמצא מלא. שהכוס בגימ' מלא כי מתי הוא מלא, כשיש שם י"ה והיינו כי יד על כס יה, שאין השם מלא שהוא חסר ו"ה. אדני במספר קטן הוא בחשבון ו"ה. עמוד האמצעי מלא שניהם מי"ה ומ ו"ה ומשום זה שורה עליו השם אדם שהוא שם המפורש יוד הא ואו הא גימ' אדם. 

תרלא) מקבלו בשתי ידיו הנאמר בכוס של ברכה, היינו כמו התורה שהיתה בב' לוחות חמשה דברות בלוח אחד כנגד ה אצבעות שביד ימין. ה דברות בלוח השני כנגד ה אצבעות יד שמאל שנתנו בימין כלומר ה משמאל נכללו בימין ומשום זה שני לוחות אבנים הוריד בידו כתוב ולא בידיו. דהיינו רק ביד אחת שהיא ימין וזה הוא שהעיד הכתוב מימינו אש דת למו. מקבלים את הכוס בשתי ידיים ומעבירים ליד ימין, כלומר השמאל נכלל בימין, לכן כתוב ששתי הלוחות הוריד בידו, שהימין הוא העיקר. שהימין הוא האמונה וגם מצוות לא תעשה שבשמאל, באות בשביל הימין. 

תרלב) ונותן עיניו בו הנאמר בכוס של ברכה הוא משום שכוס הזה הוא כנגד ארץ ישראל שהיא מלכות המלבשת את הבינה שנאמר בה תמיד עיני ה אלקיך בה. והעינים של מעלה הן עין סנהדרין ומשה ואהרן עליהם שהם ב עינים העליונים שהן חכמה ובינה אחת עין ימנית ואחת עין שמאלית והם ע"ב כמנין ביין כי ע סנהדרין הם כנגד חג"ת נהי"מ שכל אחת כלולה מעשר. וחכמה ובינה עליהם שהם משה ואהרן וזה הוא סוד ונותן עיניו בו שימשיך חו"ב אל הכוס שהיא מלכות וז"ס נותן בכוס עיניו.

תרלג)  ומגביהו מהקרקע טפח הנאמר בכוס של ברכה, היינו כי אות ה מהויה היא כוס וצריכים להעלותה לאות י מהויה, שהיא נק' טפח נפתחת ה בחמש אצבעות שה"ס חמישים שערי בינה ומשגרו לאנשי ביתו במתנה הנאמר בכוס של ברכה אור החכמה הוא בחינת האהבה, וכך גם נותן לאשתו, שכולם שותפים וזו בחינת מתנה, שהנותן מתנה לחברו עליו להודיעו וכך מתפתחת אהבה. היינו כדי שתתברך אשתו שהיא סוד הנפש שנאמר בה נפשינו יבשה אין כל ומתברכת ועושה פירות ז"ש תדשא הארץ דשא.

תרלד) תקון רביעי בשולחן שיהיה על שולחנו דברי תורה, שלא יתקיים בו כמו בעמי הארץ שנאמר עליהם כי כל שולחנות מלאו קיא צואה. אבל בסתרי תורה העמידוהו, הרוצה להעשיר יצפין, שיתן השולחן לצד צפון הרי שהשולחן הוא לשמאל שהוא דין, ע"כ צריך לקשר בו ימין שהוא התורה שניתנה מחסד שהוא רחמים, שהוא ימין ה'.

תרלה) תקון חמישי שבשולחן, שצריכים להאריך על שולחנו בשביל העניים שייהנה אותם משולחנו. וסוד הדבר, כדי שהצדקה תאריך ימיו, שלא ימות בקיצור ימים, כעין  התורה שהיא אריכות ימים בשביל הנשמה בב' עולמות, בזה ובבא. אף כך צדקה היא אריכות ימים לגוף בב' עולמות, ז"ש כי הוא חייך ואורך ימיך, כי הוא חייך בעולם הזה ואורך ימיך בעולם הבא, שעולם הבא אל הגוף פירושו בתחיית המתים, שאחר שיקום לתחיית המתים לא מות. וכמו שיתקיים בעולם הבא, כן יהיה קיים בעולם הזה. בתחיית המתים שהיא תחייה של הרצון לקבל המופרז, אשר כעת קבורה בארץ. אך לפני תחיית המתים יש לעשות עבודה ראויה ובעיקר צדקה. מעבר לצורך לארח עניים בשולחן השבת, העני שבאדם היא המלכות שנק דלה וענייה, שאין לה מעצמה כלום, היא נקודת האמת שבאדם, שיודע בהכרה הגבוה שהיא קיימת, כלומר מתעצל הוא מלפעול את ההכרה העליונה האמתית. לתת צדקה אומר להתגבר ולפעול ערכי אמת הגנוזים בנפש.

תרלו) תקון השישי שלא יהיה זולל וסובא על שולחן המלך, כמו שעשו שאמר הלעיטני בדרך הלעטה, אלא בדרך טחינה, שיהיה טוחן המאכל בשינים. אף כך מי שמוציא דברי תפילה או דברי תורה מפיו, צריך להוציאם בטחינה שלמים, דהיינו שיעיין וישא ויתן בהם, הדומה לטחינה ולא בהלעטה, שיהיו חסרים משלמותם, ולא עוד, אלא משום סכנה שלא יקדים קנה לושט, צריך לאכול בדרך טחינה ולא בהלעטה. כך גם בלימוד, יש לטחון ולשנן ולדון וללעוס את דברי התורה כדי להתחבר אליהם ולהגיע לאמת. 

פנחס רלח – רמ שעור 80

עשרה דברים שצריך האדם לנהוג בשלחן של שבת.

תיקוּן פְּנִימִי מַתְחִיל בוויתור מוחלט עַל הגאווה.
לְלֹא טָהֲרָה מִבִּפְנִים, אֵין גַּם קְדוֹשָׁה מִבַּחוּץ.
טָהֲרָה פנימית זֶה ויתור עַל האגו לְגַמְרֵי, זֶהוּ מָקוֹם נַפְשִׁי שֶׁל אֱמוּנָה בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל.

סעודה היא סימן לקבלת אור לכלי, מכאן חשיבות האכילה כראוי.  כפי שכל הבריאה באה כדי לקבל את ההטבה, כך יש להקפיד על עשרה דברים בשולחן השבת, וליטול ידיים עד האצבעות, שכך הפסוק הראשון מכיל יד אותיות וסימן אתנח, ויד אותיות נוספות שביחד כ"ח, וכך מתחברים לכח הראשוני ע"י המים שהם התורה. (גם הפסוק שלפני עשרת הדברות מכיל כח אותיות מחולקים ליד ועוד יד אותיות).

את שולחן השבת יש לערוך כפי שמארחים מלך. מכאן שאין אוכלים מתאוות האכילה, אלא נדרשת מודעות שבשולחן זה מתארח המלך.

נטילת הידיים והאצבעות מסמלת שתחילת הסעודה באה מצד הכוח הנובע מהקב"ה, ואין לתת לאכול למי שמקל בנטילת ידיים, שהוא נעקר מהעולם מפני שיש בידים סימן לעשרה מאמרות של בריאת העולם, ועל כ"ח אותיות בפסוק הראשון.

והעמידו כוס שצריך הדחה ושטיפה, הדחה מבחוץ ושטיפה בפנים וסוד הדבר שיהיה תוכו כברו וזה סימן לאדם, פנימיות וחיצוניות שבכוס תהיינה שוות, מי שזכה לנשמה מכוס הזו שהיא בינה צריכה הנשמה להיות נשמה טהורה מפנים וחוץ. וסוד הדבר, וטהרו וקדשו, טהרה מבפנים וקדושה מבחוץ. כפי שהכוס הברכה מסמלת את הנשמה, עליה להיות טהורה מבפנים, כך באים לעבודת השם עם טהרה פנימית, כלומר לבוא עם יראת השם לברך.

ומשום זה אמר רבן גמליאל, מי שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש, מפני שלא בא ללמוד עם נשמה טהורה. החוץ הוא בחינת המלכות שמקבלת קודם בטהרה, כדי להיות בקדושה.

אסור לתלמיד חכם ללכת ד אמות בגלוי הראש, משום שמלא כל הארץ כבודו, כל שכן בברכה ובהזכרת שם הקדוש שאסור להיות בגלוי הראש.

פנחס רלח – רמ שעור 80

י"ב חלות

תיקון פנימי מתחיל בויתור מוחלט על הגאווה.

ללא טהרה מבפנים, אין גם קדושה מבחוץ.

תריח) ומאין לנו שלחם הפנים הוא משולחן המלך כי כתוב זה, השולחן אשר לפני הויה. זה בגימ' י"ב פנים. ואף כך מי שיש לו צריך לתקן ולסדר על שלחנו ד ככרות בכל סעודה של שבת, אשר לג' סעודות הם י"ב ככרות שהם י"ב פנים.

תריט) ואם תאמר שאינם אלא שש חלות מהתורה, משום לחם משנה שצריכים בכל סעודה מג' סעודות והן שש ולא י"ב ומשיב אלא אין אנו יכולים להזכיר ו בלי ו חברתה, דהיינו ו"ו הנשמע במבטא שזה יורה על שש ספירות חג"ת נה"י דאור ישר שממעלה למטה ושש ספירות חג"ת נה"י דאור חוזר שממטה למעלה והן כנגד שש מדרגות שבכסא העליון שמחזה ולמעלה דז"א שהן חג"ת נה"י הכלולות בחג"ת ושש מדרגות של כסא תחתון מחזה ולמטה דז"א, שהן חג"ת נה"י הכלולות בנה"י. שש של כסא העליון הן במכוסה כי מחזה ולמעלה אין גילוי לחכמה, ושש שמחזה ולמטה הן בלוי כי מחזה ולמטה יש גילוי לחכמה, שז"ס הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם. שמחזה דז"א ולמעלה הן נסתרות ומחזה דז"א ולמטה הן נגלות.

עשרה דברים שצריך האדם לנהוג בשלחן של שבת.

סעודה היא סימן לקבלת אור לכלי, מכאן חשיבות האכילה כראוי.  כפי שכל הבריאה באה כדי לקבל את ההטבה, כך יש להקפיד על עשרה דברים בשולחן השבת, וליטול ידיים עד האצבעות, שכך הפסוק הראשון מכיל יד אותיות וסימן אתנח, ויד אותיות נוספות שביחד כ"ח, וכך מתחברים לכח הראשוני ע"י המים שהם התורה. (גם הפסוק שלפני עשרת הדברות מכיל כח אותיות מחולקים ליד ועוד יד אותיות).

תרכ) ולחמי תודה הם מ חלות יוד רקיקים יוד רבוכים יוד של חמץ יוד של מצה, הרי הם מ כנגד ד יודין שבד' הויות שבד' פנים, דהיינו כנגד י דהויה דד' פני אדם וכנגד י דהויה דד' פני אריה וכנגד י דהויה דד' פני שור וכנגד י דהויה דד' פני נשר. וזה הוא תקון ראשון של שלחן המלך. כי הם עשרה דברים שצרי האדם לנהוג בשלחן של שבת. יש לתקן, לערוך שולחן שבת כאילו מארחים מלך. 

תרכא) תקון ראשון שבשלחן שבת הוא לתקן את השולחן כמי שאוכל לפני המלך שכתוב זה השולחן אשר לפני ה'. מכאן שאין אוכלים מתאוות האכילה, אלא נדרשת מודעות שבשולחן זה מתארח המלך. 

תקון שני נטילת ידים עד השיעור שגזרו חכמים שהם חמשה קשרים, דהיינו ה אצבעות שביד ימין שבהן י"ד פרקים, שבכל אצבע ג פרקים ובאצבע אגודל ב פרקים, הם י"ד ואף כך הם י"ד פרקים ביד שמאל, וביחד הם כ"ח פרקים, כנגדם ה"ס כח הויה שהם כ"ח אותיות של הכתוב הראשון שבמעשה בראשית, דהיינו בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, שיש בו כ"ח אותיות שנאמר בהם ועתה יגדל נא כח הויה. נטילת הידיים והאצבעות מסמלת שתחילת הסעודה באה מצד הכוח הנובע מהקב"ה. כפי שמופיע בפסוק הראשון, בו כ"ח אותיות. אין לתת לאכול למי שמקל בנטילת ידיים, שהוא נעקר מהעולם מפני שיש בידים סימן לעשרה מאמרות של בריאת העולם, ועל כ"ח אותיות בפסוק הראשון. 

תרכב) ועשר אצבעות רומזות לעשרה מאמרות שבמעשה בראשית ומשום זה העמידו בעלי המשנה. מי שמקל בנטילת ידים נעקר מהעולם, למה הוא משום שיש בהם סוד עשרה מאמרות כ"ח אותיות שבהם נברא העולם.

תרכג) תקון השלישי הוא כוס של ברכה שהתקינו בו עשרה דברים, הדחה שטיפה עטור עטוף חי מלא מקבלו בב' ידיו ונותנו בימין ונותן עיניו בו ומגביהו מהקרקע טפח ומשגרו במתנה לאנשי ביתו.

תרכד) ובדרך סוד ה"ס כוס מלא ברכת ה'. כוס גימ' אלקים שהוא בינה והיינו מלכות המלבשת את הבינה ושם היא הנשמה הנק' על שמו כוס. ז"ש כוס ישועות אשא, היינו ה אצבעות המחזיקות את הכוס שהן כנגד ה ספירות, חג"ת נה"י שבכוס שהיא אלקים חיים שהוא בינה המתפשטת ב ה ספירות לחמישים שערים שהם ה פעמים עשרה דהיינו באות י שהיא י דברים שהתקינו חכמים בכוס שהיא אלקים חיים ו ה אותיות אלקים שהן בחשבון ה פעמים י חמש פעמים הם חמישים שערים.

תרכה) והעמידו כוס שצריך הדחה ושטיפה, הדחה מבחוץ ושטיפה בפנים וסוד הדבר שיהיה תוכו כברו וזה סימן לאדם, פנימיות וחיצוניות שבכוס תהיינה שוות, מי שזכה לנשמה מכוס הזו שהיא בינה צריכה הנשמה להיות נשמה טהורה מפנים וחוץ. וסוד הדבר, וטהרו וקדשו, טהרה מבפנים וקדושה מבחוץ.

פירושו של קדושה וטהרה הוא לעיל, ומה כוס, אין טהרתה וקדושתה מבפנים ומבחוץ בלא מים, אף כך הנשמה אין טהרתה וקדושתה מבפנים ומבחוץ בלי תורה. ומשום זה אמר רבן גמליאל, מי שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש מפני שלא בא ללמוד עם נשמה טהורה, משום שהוא אינו צד עץ החיים אלא מעץ הדעת טוב ורע, כי מי שחסר קדושה מבחוץ או חחסר טהרה מבפנים הוא מעורב טוב ורע. החוץ הוא בחינת המלכות שמקבלת קודם בטהרה, כדי להיות בקדושה. 

תרכו) עטור הנאמר בכוס העמידוהו, מעטרו בתלמידים ובדרך סוד ה הכוס דהיינו בינה, מעטרו בתלמידים, באות י שהיא עטרה על האות ה כי תלמידים מרבים וממשיכים חכמה. עטוף הנאמר בכוס, הוא שצריך לעטוף הראש, דהיינו לכסותו בשביל שהשכינה היא על ראשו. כי כך העמידו בעל המשנה, אסור לתלמיד חכם ללכת ד אמות בגלוי הראש, משום שמלא כל הארץ כבודו, כל שכן בברכה ובהזכרת שם הקדוש שאסור להיות בגלוי הראש.

תרכז) וטעם שאסור ללכת בגלוי הראש הוא כי אותי מהויה שהיא חכמה, היא התעטפה באור חוכמה ונעשתה אויר חסדים. משום שאות י שהיא חכמה היא באויר, היינו האור שנתעטף בו כשברא העולם ז"ש עוטה אור כשלמה, וזה הוא יהי אור יהי אויר, והעמידו בעלי סתרי תורה בטרם התהווה כל דבר נתהו ההויות ומשום זה יהי אור ויהי אור, הוא אור שהיה מקדם לכן.

י מהויה ה"ס חכמה וה"ס או"א עלאין ה דהויה ה"ס בינה וישסו"ת, ונודע שטרם כל התקון נעשה התקון של מיתוק המלכות בבינה שה"ס נקודת החולם. שע"יז התמעטה הבינה מאור הג"ר שלה ונעשתה לו"ק וז"ס י שנכנסה אל האור ונעשה לאויר.

ואח"כ בגדלות חוזרת ויורדת י מאוויר דהיינו שהמלכות יורדת מהבינה והאור חוזר למקומו, וזהו רק ה דהויה שהיא ישסו"ת אבל י דהויה שהיא או"א עלאין אין י יוצאת מאויר לעולם. הנקודות באות לנענע להעיר את הכלים, את הרצונות. 

כי י דהויה שהיא או"א עלאין עלתה המלכות בבינה שלהם שה"ס עלית י באור ונעשה אויר שהיא ו"ק הנק' אויר ורוח. וזה נבחן כמו אור הג"ר דאו"א התעטף כלומר שהתכסה ונעלם. כמו שהאור היה מתכסה בשמלה, כי תקון זה דעלית י לאור הוא תקון זו"ן ובי"ע שהיו ראוים לקבל אור. כי אם לא נמתקה המלכות בבינה, לא היו ראוים העולמות לקבל שום אור, ולפיכך תקון א כשנאמר יהי אור, היינו יהי אויר דהיינו י תכנס לאור ויהיה נעשה אויר, שאם לא כן אי אפשר שיהיה אור בעולמות. וז"ש בטרם התהווה כל דבר התהוו ההויות. שה"ס י דהויה ששם נשאר תקון זה דעלית י באויר כלומר אח"כ בגדלות שנאמר ויהי אור, אינו אור חדש אלא אותו אור שהתמעט תחילה לאויר הנה אח"כ ירדה י מאויר ועי"ז חזר והתגלה האור שמקודם לכן. כפי שהכוס הברכה מסמלת את הנשמה, עליה להיות טהורה מבפנים, כך באים לעבודת השם עם טהרה פנימית, כלומר לבוא עם יראת השם לברך. טהרה פנימית אומר ויתור על האגו לגמרי. זהו מקום נפשי של אמונה בלי שום שכל. 

שאלות חזרה בזוהר פנחס רלח-רמ
1. מאין לנו שלחם הפנים הוא משולחן המלך? אגב כך הסבר מדוע צריך י"ב חלות בשלוש סעודות, וכן את הקושיא ותירוצה המופיעה באות תרי"ט.
2. מהו התיקון הראשון מעשרה דברים שיש להנהיג בסעודת שבת ?
3. מהו התיקון השני ובעיקר התמקד בהסבר של נטילת ידיים והצורך בו
4. מהו התיקון השלישי מהם עשרת הדברים שהתקינו בכוס של ברכה ? הצמקד בעיקר בצורך בטהרת הכוס וכיצד זה משפיע על הנשמה
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

פנחס רלה – רלז שעור 79

כזית וכביצה

הָאֱמוּנָה מֶחָבֶּרֶת אֶת הָעֲבוֹדָה עִם הַמַּטָּרָה.
הָאֱמוּנָה מֶחָבֶּרֶת אֶת היראה עִם הָאַהֲבָה.

הַצַּדִּיק הוּא זֶה שׁמצדיק אֶת הַבּוֹרֵא, הוּא יָכוֹל לְהַגִּיעַ לשׂבְיעה באכילה, שהרי צדיק אוכל לשׂובע נפשו ובטן רשעים תחסר, כלומר לצדיק ישנה אמונה איתה יכול הוא להתחבר.

שמחו החברים ואמרו אשרי הוא מי שזכה לאכול מלחם הזה, שנאמר בו לכו לחמו בלחמי ואשראי הנפש שנאמר בה, מלחם אביה תאכל, וכל זר לא יאכל בו כי הקב"ה נאמר בו הלא אב אחד לכולנו, ונפש שעסקה בתורה מלחם אביה תאכל. אוי למי שמזלזל בפירורי הלחם, שהם פירורי תורה, היינו מקל בסודות שבקצה האותיות.

אין הבוצע יכול לאכול עד שיענו אמן בעלי הסעודה, שבאמירת אמן הם מקבלים באמונה ששם הויה המשפיע החסד, ושם אדנות מצד הגבורה מתאחדים, את הלשמה עם השלא לשמה, ואין בעלי הסעודה מותרים לאכול, עד שיאכל הבוצע. ודאי כשבעל הבית בצע, ובצע לבעלי הסעודה.

האדם נבחן באיזה כלי הוא מבקש לקבל את החַיּוּת, האם כביצה או כזית. בעל הבית יכול לאכול רק אם יש לו את הקשר שמצרף את העבודה שעושה, למטרה שעליו להגיע.

פנחס רלה – רלז שעור 79

כזית וכביצה

האמונה מחברת את העבודה עם המטרה.

האמונה מחברת את היראה עם האהבה.

הַצַּדִּיק הוּא זֶה שׁמצדיק אֶת הַבּוֹרֵא, הוּא יָכוֹל לְהַגִּיעַ לשׂבְיעה באכילה, שהרי צדיק אוכל לשׂובע נפשו ובטן רשעים תחסר, כלומר לצדיק ישנה אמונה איתה יכול הוא להתחבר. 

תריא) אמר לו רעי"מ סבא, אתה הוא בצורתו, דהיינו שהסבא עצמו שה"ס חוכמה, הוא צורת בעל הבית הבוצע, שזהו יוד הא ואו הא גימ' מ"ה שה"ס חכמה שמראה על עולם אצילות שלקח את עולם התיקונים שהיה מ"ה לתיקון, ועולם אצילות הוא בחכמה, הוא בצורת בעל הבית שהיא אותיות כח מה שזה אדם גימ' מ"ה הוא של המרכבה העליונה שהפנים שלו דהיינו החכמה הוא הוי"ה במילוי אלפין גימ' מ"ה ומשום זה ו היא לחם שהן ב ככרות ה ה והשעור של השפע שהעמידו כזית וכביצה, הנה למדנו באיזה שם משערים כזית דהיינו י אלא העמידו חכמים שאין עושים מצות חבילות אלא כל מצוה בפני עצמה, אף כך אין אנו נותנים ב שעורים באות י שכזית וכביצה יהיו שניהם י אלא ב אלפא ביתות הם שאלף בית גדול הוא בבינה וקטן במלכות. וע"כ יש י עליונה ויש י קטנה. י שהיא י דהויה היא י עליונה שה"ס חכמה עלאה ו י מאדני היא י קטנה שה"ס חכמה דשמאל. ואלו שתי יודין אחת היא בכזית, דהיינו י קטנה דאדני ואחת היא בכביצה דהיינו י עליונה דהויה שהן בסוד זה י'אהדונהי' דהיינו השילוב של הויה אדני י ראשונה ה"ס כביצה י אחרונה ה"ס כזית, בא הסבא ונשקו שלמדו שהפירוש אינו רק כנגד שם הויה, אלא שם הויה עם שם אדנות.

בכל מדרגה נבחנים בה כח"ב תו"מ וכן בז"א נבחנים כח"ב תו"מ שסוד הויה פשוטה בן ד אותיות היא כתר וסוד הויה במילוי אלפין ה"ס בינה והויה במילוי אלפין ה"ס ת"ת, כי חכמה ות"ת שניהם שוים. 

והחשבון של הויה במילוי אלפין ה"ס מלכות דהיינו מדרגת חכמה שבז"א ולא מדרגת ת"ת שבו שהוא ז"א שהפנים של אדם זה, דהיינו החכמה שנק' פנים הוא הויה במילוי אלפין, ולאפוקי הת"ת שבו שגם הוא באותו המילוי.

תריב) בתוך כך קם מאור הקדוש שהוא ר"ש, פתח ואמר, עתה מתחברים מ"ה שמו ומ"ה שם בנו כי חכמה שהוא ת"ת ג"כ הויה במילוי מ"ה. כנ"ל בדבור הסמוך, ונמצא מ"ה שמו דחכמה ומ"ה שם בנו שהוא ת"ת. והסבא שהוא חכמה התחבר עם רעי"מ שהוא ת"ת. שמחו החברים ואמרו אשרי הוא מי שזכה לאכול מלחם הזה, שהוא ו דהויה שנאמר בו לכו לחמו בלחמי ואשראי הנפש שנאמר בה, מלחם אביה תאכל, וכל זר לא יאכל בו כי הקב"ה נאמר בו הלא אב אחד לכולנו, ונפש שעסקה בתורה מלחם אביה תאכל. אוי למי שמזלזל בפירורי הלחם, שהם פירורי תורה, היינו מקל בסודות שבקצה האותיות.

תריג) ומי גרם לנפש שתאכל מלחם אביה, הוא משום שחזרה בתשובה והתאחדה בקב"ה כנעוריה, ז"ש ושבה אל בית אביה כנעוריה. כמו וישוב לימי עלומיו, כעין אילן שכרתו אותו והתחדש בשרשיו וזה הוא סוד למי שמת בלא בנים שע"י יבום הוא מתגלגל וחוזר ומתחדש. 

תריד) ועוד יש סוד אחר, כי המת בלא בנים יבא אח"כ בגלגול ומתחדש כבתחילה. והיינו אלמנה וגרושה, כי נפשו נגרשה מגן עדן ומשום זה נק' גרושה כמו ויגרש את האדם. ומי גרם לה זה, משום שזרע אין לה, שמת בלא בנים ושבה אל בית אביה כנעוריה, שחוזרת לעולם הזה ומתגלגלת בנער ההוא בן היבם. והיינו ושבה אל בית אביה כנעוריה ואחר שזכתה לזרע, מלחם אביה תאכל, וכל זר לא יאכל בו. היינו שכתוב לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר, שאם לא תתיבם תפול לאיש זר שהוא הס"א.

תרטו) אמר רעי"מ הלל ושמאי שאתם אחד מצד הרחמים דהיינו הלל, ואחד מצד הדין דהיינו שמאי שהם חסד וגבורה, כמדרגות של אברהם ויצחק, ואתם מגיעים מגזע שלהם, התקבצו כאן, אתם ושמונים תלמידים שהיו להלל וגם כן תלמידי בית שמאי, התקבצו לסעודת המלך עליהם להתאחד לשילוב של ת"ת.

תרטז) הרי העמדתם אתם והחברים שעמכם בעל הוראות שהעמדתם, אין הבוצע יכול לאכול עד שיענו אמן בעלי הסעודה שבאמירת אמן הם מקבלים באמונה ששם הויה המשפיע החסד, ושם אדנות מצד הגבורה מתאחדים, את הלשמה עם השלא לשמה, ואין בעלי הסעודה מותרים לאכול, עד שיאכל הבוצע. ודאי כשבעל הבית בצע, ובצע לבעלי הסעודה, אינו משער שיעור אחד לכולם, כי אין דרכם של הבוצעים לבצוע בשוה, כי לפעמים נותן לזה כביצה ולזה כזית. וכשעונים אמן על הבציעה קודם שיאכל בעל הבית, מחברים ב' שיעורים כזית וכביצה ביחד, אשר שיעור כביצה נמשך מי' דאדני וע"כ חבור כזית וכביצה הוא סוד יאהדונהי שה"ס אמן כי אמן גימ' צ"א כנגד היחוד יאהדונהי ויחוד הזה אינו על האכילה אלא על הבציעה. וע"כ אחר שאלו השיעורים כזית וכביצה מצטרפים ליחוד יאהדונהי באמירת אמן אז יאכל בעל הבית. והיינו אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי וגו' ואח"כ אכלו רעים שתו ושכרו דודים. אכלו רעים, היינו בעלי הסעודה שיהיו הבנים שהם בעלי הסעודה בצורת אביהם, שהוא בעל הבית הבוצע שה"ס חכמה עלאה שנק' אבא. האדם נבחן באיזה כלי הוא מבקש לקבל את החַיּוּת, האם כביצה או כזית. בעל הבית יכול לאכול רק אם יש לו את הקשר שמצרף את העבודה שעושה, למטרה שעליו להגיע. 

תריז) הרי כאן לחם בשתי ככרות שלחם הוא ו ב' ככרות ה ה ושיעורו של האכילה, היא כזית וכביצה שה"ס יחוד יאהדונהי ושואל מה הוא לחם הפנים שעל שלחן המלך, דהיינו י"ב החלות הנערכות על שלחן בית המקדש, ומשיב, אלא הנה למדנו שיש לו ללחם שהוא ז"א י"ב פנים ומה הם. אלא הם ד פני אריה, שור, נשר כי אריה שור נשר ה"ס ג קווים שבכל אחד חו"ג תו"מ וד"פ ג הם י"ב וה"ס ג הויות שהם יברכך הויה שהם יברכך הויה יאר הויה ישא הויה שבכל הויה ד אותיות וג"פ ד הם י"ב אותיות.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

פנחס רלב – רלד שעור 78

כזית וכביצה

כל דברי המשנה והגמרא עומדים על סודות התורה.

ברוחניות התפיסה החיצונית היא שינה, והפנימית היא התעוררות. 

עבודת השם בבחינת כזית היא שלא לשמה, כביצה לשמה שהיא שביעה בה מקבלים הארת חכמה.

תרג) ובדרך סוד, א"ח דאחד הוא ט פירורים שלשה לכל צד ועם שלשה מהאות ד דאחד הם י"ב פרורים. הרביעית מאות ד דאחד היא שלמות להשלים בו עשרה, ולהשלים ד שהם ד אותיות הויה. מהו עשר, הם עשר אותיות שיש ביוד הא ואו הא. הקוץ של האות ד מאחד שיעורו כזית. י מהויה השיעור שלו הוא כביצה.

אין שלמות אלא עם המלכות וזולתה נחשב הכל רק לפרורים ונודע שעצם המלכות אינה מקבלת תיקונה אלא לאחר לאחר גמר התקון בששת אלפי שנים אין עצם המלכות מתגלה כלל. שז"ס של המספר י"ב האמור בכל מקום שמורה על ג קווים ומלכות המקבלתם וכשהם כלולים זה מזה, נמצא שכל אחד מאלו ד כלולים מג' קווים והם במספר י"ב. ובאמת היו צריכים להיות ד פעם ד אלא משום שעצם המלכות המקבלת ג קווים גנוזה ואינה באה בחשבון אל ג קווים שהיא מקבלת, וע"כ אין בכל אחד מאלו הארבע שהם ג קווים ומלכות, אלא ג קווים בכל אחד מהם ובחינת מלכות חסרה בכל אחד מהם, ואפילו במלכות עצמה אינה נגלית. וע"כ הם י"ב.

אמנם יש כאן הארה כוללת מבחינת מלכות הממותקת בבינה שנק' מפתחא אשר הארה זו משלמת אותם, כל זמן שלא התקנה עצם המלכות במקום לקבל את עצם המלכות יש להם שלמות חלקית ע"י מלכות שהתכללה ביסוד ולאחר מכן יכולה הייתה להתנסר ולהיות מעין מלכות. אבל שלמות גמורה של המלכות תתגלה בגמר התקון.

כי אחד גימ' י"ג והם כנגד י"ג וא"ח דאחד המורה על חג"ת דז"א שהם ג קווים וכשכלולים זמ"ז יש בכל אחד מהם ג קווים והם ט קווים ונבחנים לפרורים כי אין שלמות אלא על ידי חיבורם עם המלכות

הרי שא"ח הוא ט פירורים ג לכל קו. כי גם המלכות שהיא ד דאחד כלולה ג"כ מאותם ג קווים. כנל נמצא שהם ביחד י"ב שה"ס מספר י"ב האמורים בכל מקום חסד גבורה ות"ת ומלכות המקבלתם וכל אחד כלול מ – ג קווים. 

עשר כי ספירה רביעית שבאחד היא עצם המלכות שאינה מתגלה ממנה לפני גמר התקון רק הארה כוללת שנק' מתפחא והיא המשלמת את ט פירורים שבסוד א"ח דאחד שיהיו שלמים. הויה שהיא משלמת השם בן ד שהוא ז"א שהויה במילוי אלפין רומזת לעשר ספירות שלמות הנשלמות עם המלכות שזולתה ה"ס ט פירורים. אין שלמות בלי נקבה, בלי כלי לקבלת האור. אך בזמן תיקון ניתן לקבל רק במעין מלכות שננסרה ועלתה ליסוד, בחינת כל בעפר ושליש הארץ. בזמן תיקון מדבר על 12 שבטים, ובגמר תיקון שלמות של 10 ספירות.  

כזית כביצה

תרד) היא חיה הד' שה"ס פני אדם שהיא שלימות מרכבת אדם שהוא ז"א הנק' אדם בסוד הויה דמילוי אלפין שבגי' אדם והיא שלימות של ד פנים שבפני אדם, כי פני אדם שהם מכלות יש לה ד פנים אריה שור נשר אדם, והיא פנים הד' שה"ס מלכות שבמלכות ומשום זה כתוב, ישא ה' פניו אליך. והעמידו בעלי המשנה, והרי כתוב אשר לא ישא פנים, אלא אמר הקב"ה, ולא אמרתי להם ואכלת ושבעת וברכת וגו' והם החמירו עליהם לברך עד כזית ועד כביצה, ואיך לא אשא להם פנים. וחכמי המשנה והאמוראים כל התלמוד שלהם על סודות התורה סדרוהו. חז"ל הורו לנו לברך על שיעור כזית שהוא שלא לשמה, שהרי שביעה וסיפוק מלא מהאור יש בשיעור ביצה. אלא שיש לברך גם על הדרך, שעדיין לא מגיעים למטרה לשביעה, וכבר בדרך למטרה שמחים ומברכים. 

תרה) קם רע"מ נשא את ידיו לפני הקב"ה ושכינתו ואמר כך. קב"ה יהי רצון שלך לתת לנו מזון שלם לתקן אליך ואל המלכה העליונה שהיא עולם הבא, דהיינו בינה שנאמר עליה כי לה' המלוכה ומושל בגוים ואצל מלכה השניה שהיא מלכות, נאמר בה פעם שנית והיתה לה' המלוכה ונתקן שולחן שלם מכל מעדנים ומכל מאכלות לכבוד המלכות והבינה.

תרו) ואני מזמין עמך לכל בעלי המשנה ולבעלי מקרא ולבעלי תלמוד, וכל שכן לבעלי סתרי ורה שלך, וכלה שלך שהיא המלכה הקדושה שלך, העליונה שהיא בינה והחתונה שהיא מלכות. והכל ברשות העלה שעל כל העליונים, האדון כל האדונים, המלך על כל המלכים שלמעלה ושלמטה. שהוא יחיד בלא שני, ואין אות ונקודה שתתחבר עמו, ולא שינוי גוונים הנוהג באיש. שהוא רבון של כל מפתחות הסודות של הויות ושמות וכינויים וכל סודות הגנוזים של החכמה, שתפתח אותם כולם אלינו, בשביל כבודך עילת על כל העלות. אני מתחנן לפניך שתפתח לנו לכבודך כי הכבוד שלך הוא מאבי ואמי שבשמים, דהיינו חכמה ובינה שהם אבא ואמא של ז"א הנקרא שמים ואב של כל ישראל שהוא ז"א והאם שלהם שהיא המלכות שנאמר בה ואל תטוש תורת אמך. ועמך אין חיבור של איזה אם בעולם. לפי הכתוב, לית שמאלא בהי עתיקא, אין גילוי שמאל בעתיק, לא ניתן לגלות את המלכות שגנוזא שם במנעולא. 

תרז) קם פעם שנית ואמר, בעלי משנה, הנשמות והרוחות והנפשות שלכם התעוררו עתה כולכם, והעבירו השינה מכם, שהיא משנה ודאי דרך הפשט של עולם הזה, ואני לא עוררתי אתכם אלא בסודות עליונים של עולם הבא שאתם בהם ושם הנה לא ינום ולא ישן. הלימוד החיצוני של המשל, בלי להתעמק ולהבין את הנמשל, הוא בחינת השינה, שהרי לא מבינים את העיקר. 

השינה באה מקו שמאל דבינה המאיר בלי חסדים אבל שם בבינה אין השינה פועלת כלום ואינה משנה דבר, אלא כשהארת קו השמאל הזה נמשכת למלכות שם פועלת השינה ומשנה הכל, כלומר שמסתלקים הארת המוחין. שהשינה הנמשכת מקו שמאל לעולם הזה שהוא מלכות היא משנה הפשט, כלומר שמעלים הארת המוחין שרע"מ עורר אותם להתעלות לעולם הבא ע"י סודות התורה שאמר, ושם בעולם הבא שהוא בינה נאמר הנה לא ינום ולא ישן, כי שם אין נוהגת שינה.

תרח) העמידו בעלי המשנה, בעל הבית בוצע ואורח מברך, ועוד העמידו שצריך לדקדק בה' של המוציא. ב' ההין של שם הויה שהן בינה ומלכות, הן כנגד שני הלחם, שתי חלות של שבת. י דהויה היא פרוסת לחם כביצה שנותנים לכל אחד ואחד. ומי הוא בעל הבית שבוצע. זהו ו דהויה ונרמזו כן כל אותיות ד אותיות הויה.

תרט) בתוך כך הנה סבא דסבין שהוא חכמה עלאה ירד אצלו ואמר, רע"מ חזור בך. כי לחם הוא ו, שתי כרות שלו הוא כמו שאמרת שהם ה ה. ומפרש ודאי ו היא כנגד יעקב שהוא ז"א ה ה הן כנגד לאה ורחל וע"כ הלחם בכלל ה"ס ו שהיא ז"א שיש לו ב זווגים זווג אחד עם לאה שהיא הנוקבא שלו מחזה ולמעלה וזווג ב עם רחל שהיא נוקבא שלו מחזה ולמטה. וע"כ הלחם מתחלק לב' ככרות. י של הויה ה"ס הפרוסה שנותנים לכל אחד ואחד שהוא כביצה לכל אחד, כי ביצה ה"ס י דהויה שהיא חכמה שהיא השפע הנמשך ע"י ו וב' ההין דהויה. התעוררות רוחנית היא דרך סודות התורה. העולם הזה הוא בחינה של שינה, וקשה כאן לתפוס את החכמה ללא סודות התורה. הפעולה החיצונית בעולם הזה מרדימה את האדם, לכן אומר דוד המלך שבגמר תיקון אז ימלא שחוק פינו היינו כחולמים. 

תרי) אמר לו סבא סבא, והרי בכמה מקומות העמידו שיעקב הוא בעל הבית שהוא ז"א ויוסף הוא אורח שמדרגתו יסוד חי העולמים, הכולל ח"י ברכות של התפלה, שמשום זה העמידו עליו וברכות לראש צדיק. וע"כ אמרו בעל הבית שהוא ז"א ה"ס לחם ולא בעל הבית. א"ל סבא, כך הוא והכל אמת, כל סוד הוא במקומו, הן מה שאמרתי והן מה שאתה אמרת, אבל לדברי, שז"א הוא לחם א"כ הבוצע ומחלק הלחם מי הוא.

רלב-רלד
1. מהם יב פירורים ומהי שלמות הלחם ומתי היא תתקיים?
2. כיצד מתיישבת המחלוקת שכתוב אחד ישא ה' פניו אליך ומאידך לא ישא פנים?
3. מה מבקש רעיא מהימנא מהקב"ה?
4. מהי ההתעוררות שמבקש רעיא מהיהמא מבעלי המשנה ומה למדים מזה לעבודת ה' של כל אחד מאיתנו?
5. מהי המחלוקת בין רעיא מהימנא לסבא בכתוב בעל הבית בוצע ואורח מברך?
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

פנחס רכט – רלא שעור 77

אָרִיתִי מוֹרִי, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים

כדי להתחבר לקב"ה על האדם לייצר זיווגי משנה, כמו בתפילה. 

תקצד) פתח ואמר בָּאתִי לְגַנִּי, אֲחֹתִי כַלָּה אָרִיתִי מוֹרִי עִם-בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם-דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם-חֲלָבִי; אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים. בחיבור ראשון אומר אָרִיתִי מוֹרִי עִם-בְּשָׂמִי היינו זרוע ימין בירך שמאל. אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם-דִּבְשִׁי היינו יעקב ברחל. שָׁתִיתִי יֵינִי עִם-חֲלָבִי היינו זרוע שמאל, הם חסד עם הוד. יעקב ברחל, הם עמוד האמצעי שהוא ת"ת עם מלכות, זרוע שמאל בירן ימין היינו גבורה בנצח.

תקצה) שואל, ולמה שינה המדות שלו כך, ומשיב, אלא הסוד שנאמר כאן, הוא כי דוד אמר כאן כהניך ילבשו צדק וחסידך ירננו. ולמדנו שם ולוייך היה צריך לומר. אמר הקב"ה, אין דרכי לשנות מדותי אלא אחר שהזמנת אותי, יש לי לעשות רצונך כלומר הנברא הוא בעל הבית המזמין את הקב"ה. ומכאן למדנו, שאפילו בעל הבית מזמין את המלך יש לו לעשות רצונו. ומשום זה העמידו כל מה שאומר לך בעל הבית עשה חוץ מצא אין לך לפעול אחרת מהכלל בו נוהגים שונה ממנו. הכלל הגדול הוא הקב"ה, ואומר לאדם אל תהיה ירא את הכלל, אין לך להסכים לכך. ועם כל זה שסוד הזה יפה הוא, הרי כתוב אני הויה לא שניתי. ובכל הקרבנות לא כתוב בהם אלא להויה, שאין בו שינוי ואיך יכול להיות שישנה המדרגות של שמו בקרבן.

תקצו) אלא, אָרִיתִי מוֹרִי עִם-בְּשָׂמִי ומשיב זהו ברכת יוצר אור. עם בשמי, זהו אהבת עולם, אכלתי יערי, זהו שמע ישראל, עם דבשי, זהו ברוך ש כבוד מלכותו לעולם ועד. שתיתי ייני זה והיה אם שמוע עד ויאמר. עם חלבי מן ויאמר עד אמת. אכלו רעים זההו ג ברכות ראשונות וג' ברכות אחרונות של שמונה עשרה. שתו ושכרו דודים שאר ברכות התפלה. יש לראות צדדים שונים בתפיסת הנברא את הבורא. הבורא לא משתנה אלא תפיסת התחתון משתנה. ככול שאדם מתפתח יותר, כך תפיסת הבורא שבו מתפתחת.

תקצז) וחבור הראשון אמר, סתר של הקרבן הוא, פרים וכבשים ועתודים ועזים, אלו הם ד פני של פני שור. פני נשר וגו' אלו הם שתי תורים או שני בני יונה וצריכים לבאר. אריה שהוא חסד, יורד אל שור שהוא שמאל, שהוא גבורה, כדי שיתקשר חסד בגבורה. דהיינו שיכללו זה מזה. אדם שהוא מלכות יורד אל נשר שהוא ת"ת קו אמצעי שהוא מדרגת יעקב, כי שיזדווגו ת"ת ומלכות זב"ז ומשום זה העמידו בעלי המשנה, יפיו של יעקב היה יפיו של אדם הראשון הוא ת"ת ומקבל חסדים, אך היופי שלו נובע מהחיבור שלו לאדם הראשון לקבלת חכמה. ומי גרם להתעלות שיקרא ישראל. היינו הקב"ה שכתוב לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל יהיה שמך. שפירושו שיהיה ישראל עיקר להתפשט ביניהם מדרגת הגדלות. ישראל בחינת חסדים.

כי ז"א עיקרו חסדים, ומלכות עיקרה חכמה. וכשז"א מזדווג עם מלכות נכלל גם ז"א מחכמה. והארת החכמה נק' יופי. וז"ש שופריה דיעקב שופריה דאם קדמאה הוה, שהחכמה של יעקב שהוא ז"א באה ממלכות שה"ס אדם הראשון, וה"ס פני אדם. אמנם כשהזווג הוא בבחינת זו"ן הגדולים, שאז נק' ז"א ישראל. אין גילוי אז לחכמה דמלכות אלא החסדים של ז"א שולטים בשניהם הן בו והן במלכות. וז"ש כי אם ישראל יהיה שמך שבזווג ישראל ע מלכות שה"ס ז"א הגדול, אז ישראל, שהוא חסדים, עיקר השולט להתפשט ביניהם ואין גילוי לחכמה דמלכות. ישראל נק גדלות מצד שנלחם עם קו שמאל, ומתגבר על ס"מ מלאכו של עשיו, ובזאת מקבל גדלות. יתכן לומר שבהתגברות זו, מראה הוא ששליטתו שהיא חסדים גוברת. 

תקצח) שואל למה עשירית האיפה ומשיב, אלא עשירית האיפה היא כנגד כנסת ישראל, שהיא מדרגה עשירית, דהיינו מלכות, וצריכה שתנתן בין ב זרועות שהם חסד וגבורה דז"א, שתהיה נכללת מחכמה דשמאל וחסדים דימין. ואז היא סולת לחם והיא לחם, ומשום שהמלכות ה"ס לחם לא נתמנה ממונה בעולם על לחם של חמשת המינים שהם חטה שעורה ושיפון ולא שם ממונה עליה אלא הקב"ה בלבדו משגיח על מידת הלחם, ולכן הלחם יכול להזיק כשאוכלים שלא כראוי. לחם הוא סימן לרצון לקשר עם הבורא.

תקצט) ומשום זה מי שמקל בלחם וזורקו לארץ, רודפת אחריו עניות, וממונה אחד התמנה על זה, והוא רודף אחריו לתת לו עניות. ולא יצא מהעולם עד שיהיה נצרך לבריות. ועליו כתוב, נודד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חושך. שפירושו הוא נודד וילך מטולטל וגולה ממקום למקום לחפש לחם שאינו מרגיש שבע, שכתוב צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר, איה הוא ואין מי שיביט עליו. ז"ש איה, איה מי שירחם עליו, כי לא ימצא מפני שהולך בדרך לא ראויה 

תר) ובחבור הראשון אמר רעיה מהימנא, מי שמקל בפרורים של לחם וזורקם במקום שאינו צריך. וכל שככן זה מי שמקל בפרורי המוח שהם טפות זרע שזורקם על הארץ, שנאמר בהם, כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ, או שזורקם בנדה, או בבת אל נכר או בשפחה או בזונה וכל שכן וכל שכן מי שמיקר בפרורי לחמה של תורה שהם הסודות שבקוצי האותיות וכתרי האותיות שנאמר עליהם כל המשמש בתגא חלף. אין מדובר רק על לחם גשמי, אלא על האדם להיות בזהירות גדולה ללכת בדרך ראויה, או חלילה בדרך בה מקלקל את המוחין/שפע שמקבל. 

תרא) כל שכן מי שמוסר סודות התורה וסתרי קבלה וסתרי מעשה בראשית, או סתרי אותיות של שם המפורש, לאנשים שאינם הגונים ששולט עליהם יצר הרע, אשה זונה שנאמר עליה כי בעד אשה זונה עד ככר לחם. ואין לחם אלא כ"ב אותיות התורה. ואין כבר אלא אפילו הלכה אחת. אין ללמד סודות תורה למי שפועל את הרצון לקבל לעצמו, את בחינת הגוי שבנפש. מי שאינו מחשיב דברי תורה הופך לעני, ואין עני אלא בדעת.

תרב) ובחבור הראשון, לא גילה סוד אלו הפרורים אלא בדרך פשט, ולא נתן בהם שיעור, אבל העמידו בעליה המשנה שהשעור של הפרורים הוא לא קטן מכזית. וכל שכן אם הם כביצה, כי בעלי המשנה החמירו עליהם עד כזית עד כביצה לברך עליהם ברכת מזון.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

פנחס רכו – רכח שעור 76

משה וב' משיחים והקשת ומלכות.

כפי שהבריאה אינה יכולה לעמוד בפני עצמה, כך גם המלכות בנפש האדם, הרצון, הלב אינם יכולים לעמוד בלי לקבל מילוי. באותיות הויה, י – ה הם חוכמה ובינה, האות וו זעיר אנפין, ואות ה אחרונה מלכות, שנגנזה, וישנה רק נקודת מלכות  כחלק מהיסוד, באות וו. 

שבת שהיא מעין עולם הבא, מעין גמר תיקון, ואין בה אחיזה לקליפות, לכן אין אומרים בתפילה וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ. בשבת עולה המלכות לאצילות מקום בוא כתוב, לא יגרך רע. 

וְשָׁמְרוּ בְנֵי–יִשְׂרָאֵל, אֶת–הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת–הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם, כתוב בלי וו, דהיינו לשמור את השבת בדירתם, שאסור לטלטל ולהוציא בשבת. מעבר להלכה החיצונית, מובן שמדובר על נפש האדם שצריכה להיות כולה ברשות היחיד, יחידו של עולם. ואם הוא מעביר מרשות לרשות, ומכניס מרשות הרבים, שזו בחינת הרצונות הזרים לתוכו, הוא מחלל ופוגם.

תקפה) הויה נק' באות ה כלומר שאות ה משלמת השם הויה, כי ז"א הוא יה"ו ואות ה אחרונה היא מלכות ומצד זה לימין, יה"ו, שאות ה היא השלמות שלו. וכך בכל צד מששה קצוות של ז"א נמצא ה שלמות שלו כי יש ששה צירופים של יה"ו בששה קצוות של ז"א שהם יה"ו הו"י וי"ה יו"ה הי"ה וה"י שהם ח"י אותיות הכלולות בצדיק חי עולמים שהוא יסוד והיא המלכות רביעית ההין בכל צד. כלומר שהמלכות היא אות רביעית שהיא ה אחרונה בכל צירף וצירוף מששה צרופי אלו וע"כ נק' רביעית ההין, רביעית משום שהוא אות רביעית. ההיון שום שהיא ה

תקפו) והיא המלכות היא הא במילוי אלף מצד השם המפורש שהוא יוד הא ואו יוד היא בחסד, הא בגבורה ואו בת"ת הא אחרונה היא במלכות. כששולט ט"ל הזה שהוא יוד הא ואו שהוא גימ' טל, אסרו חכמים ארבעים מלאכות חסר אחת ונק' אבות מלאכות על ש שהם כנגד האבות השולטים עליהם דהיינו חג"ת הנק' אבות, כי יוד הו ואו הם חג"ת שהם בגימ' טל ארבעים חסר אחת. אומרים ארבעים חסר אחת, לומר שחסרה המלכות, השבת. 

תקפז) ובאלו ארבעים מלאכות חסר אחת הנוהגות בימות החול, לקו, עשר מלקות לאדם, ועשר לחווה ועשר לנחש ותשע לארץ שהם ל"ט קללות. ומשום ששולטים ט"ל שהם יוד הא ואו, בשבת שהיא הא אין לוקים בשבת. כי טל הזה אינו כטל מלאכות דחול שהם מצד עבד מטטרון. וארבעים מלאכות חסר אחת הם הזורע והחורש.

יש צורך העשיית המלאכות מפני שיש חוסר שלמות, ובשבת שהיא שלמה, אין מלאכה 

תקפח) אמר רע" לר"ש זקן זקן, השכינה נק' ארץ של הקב"ה. ז"ש והארץ הדום רגלי, מצד החסד נק' השכינה מים, מצד גבורה אש ומצד עמוד אמצעי שהוא ת"ת נק' אוויר והיא עצמה נק' ארץ שהיא ארץ לכולם דהיינו שמקבלת מכולם.

תקפט) ומשום שהנשמה יתרה מתפשטת בהשכינה שהיא שבת המלכה שנאמר בה ומלכותו בכל משלה, משם היא מלכות, שממשלתה על הארץ, ועל אילנות וזרעים. ומשום שעץ החיים שהוא ז"א שהוא הנשמה היתרה שבשבת בו הוא התולדות שלה, יש מנוחה לארץ שהיא השכינה. כיוון שבשבת מזדווגת המלכות עם עץ החיים שהוא ז"א, ע"כ יש לה מנוחה כי כל הקליפות נכנעות מחמת הארת הזיווג הזה ואין ממשלה בכל העולמות מוץ מממשלתה.

תקצ) ומשום שהשכינה העליונה שהיא בינה מתפשטת בארץ שהיא המלכות, שנאמר בה פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול, אסור לחרוש בשבת חרישה בשור, שנאמר על גבי חרשו חורשים דהיינו הדינים דשמאל, כי ע"כ נאמר על המלכות אשר לא עלה עליה עול ושכינה התחתונה שהיא מלכות, היא פרה אדומה מצד הגבורה. תמימה מצד החסד שהוא מדרגת אברהם שנאמר בו התהלך לפני והיה תמים, הרי שהחסד הוא תמים. אשר אין מום בה הוא מצד עמוד האמצעי שהוא ת"ת.

אשר לא עלה עליה עול, היא מצד שכינה העליונה שהיא בינה שהיא חירות, כי במקום שהיא שולטת, וזר הקרב יומת, שאין רשות לס"א לשלוט, לא השטן ולא משחית ולא מלאך המות שהם מצד גהינום.

תקצא) ומשום זה בימות החול אומרים ישראל והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרה להשיב אפו, משום שבימות החול השכינה התחתונה מתלבשת באלו הקליפות של מיתה ושל דין היות והיא בקטנות ונשארת רק כנקודה באצילות, ושאר חלקיה בעולמות בי"ע בהם שולטות הקליפות, ובשבת היא מתפשטת מהם, משום שעץ החיים שהוא בן י"ה דהיינו שיש לו המוחין די"ה שהם חו"ב הוא יהו כי ז"א הוא ו ויש לו מוחין די"ה ומתחבר בשבת עם ה שהיא המלכות, בזמן ההוא נמצאת מנוה אל ה וכל מה שהוא מתחתיה, וע"כ אין צריך לומר בה והוא רחום. ומי המה מתחתיה הוא ישראל, ובכל מקום שישראל נמצאים נמצאות שמירה ומנוחה. את הסגולה של קדושת השבת משיגים כשמתנהגים כישראל. 

תקצב) ומשום זה אסור לחרוש בארץ ולעשות בה חפירות כי הארץ רומזת על המלכות, ודומה כמו שעושה פגם בארץ הקדושה, שהיא השכינה גם בחול אין להזיז אבן אלא לצורך. ואסור להשתמש בכלים של הארץ בשבת, ואפילו לטלטל אבן ולא כלי בעלמא, שיהיו להם מנוחה בזכות השכינה הנק' אבן, שכתוב בה והאבן הזאת אשר שמתי מצבה, בתפלה. ונק' מצבה משום שהיא עמידה לישראל, שבשבילה יש לישראל קיום בעולם, ועליה נאמר משם רועה אבן ישראל. על אבן אחת שבעה עינים. אבן מאסו הבונים. הרצון הפנימי של האדם, שהוא בחינת ארץ ישראל שבנפש, בו שורה השכינה הקדושה ואין צורך לשנות אותה, אלא אם כן פגמו בה רצונות זרים, אזי הלב כבר לא שלם, ואדם מרגיש זרות לקדושה. את זה יש לתקן ביום חול. בזמן תיקון הרצון שלנו אינו שלם, רצון של יום חול.

תקצג) ומשום זה ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם, שצריכים לשמרה בדירתם, כי לדרתם היא לשון דירתם, שלא יצאו ברשות היחיד הרבים. וזהו שהעמידו בעלי המשנה, יוצאות השבת שתים שהן ארבע דהיינו הוצאה מרשות לרשות. וגם הכנסה קורא יציאה ואלו סמאל ונחש, צריכים ישראל לשמור אותם שלא יכנסו לדירה של השכינה, שהיא רשות היחיד. מי הוא רשות הרבים, היא חללה שפחה זונה נדה גויה, שהם רשות של סמאל ונחש וע' ממנוים של העמים. לו הייתה נשמרת כעת הערבות, כמו העירוב של שבת, וערבות בין כל אומות העולם לעם ישראל, אז יום השבת היה כעת שלם, לכן מבקשים בברכת המזון שיתן לנו עולם שכולו שבת.

פנחס רכו – רכח שעור 76

משה וב' משיחים והקשת ומלכות.

כפי שהבריאה אינה יכולה לעמוד בפני עצמה, כך גם המלכות בנפש האדם, הרצון, הלב אינם יכולים לעמוד בלי לקבל מילוי. באותיות הויה, י – ה הם חוכמה ובינה, האות וו זעיר אנפין, ואות ה אחרונה מלכות, שנגנזה, וישנה רק נקודת מלכות  כחלק מהיסוד, באות וו.

שבת שהיא מעין עולם הבא, מעין גמר תיקון, ואין בה אחיזה לקליפות, לכן אין אומרים בתפילה וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ. בשבת עולה המלכות לאצילות מקום בוא כתוב, לא יגרך רע. בכל מקום שישראל. את הסגולה של קדושת השבת משיגים כשמתנהגים כישראל, שאז נמצאים שמירה ומנוחה.

וְשָׁמְרוּ בְנֵי–יִשְׂרָאֵל, אֶת–הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת–הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם, כתוב בלי וו, דהיינו לשמור את השבת בדירתם, שאסור לטלטל ולהוציא בשבת. מעבר להלכה החיצונית, מובן שמדובר על נפש האדם שצריכה להיות כולה ברשות היחיד, יחידו של עולם. ואם הוא מעביר מרשות לרשות, ומכניס מרשות הרבים, שזו בחינת הרצונות הזרים לתוכו, הוא מחלל ופוגם.

הרצון הפנימי של האדם, שהוא בחינת ארץ ישראל שבנפש, בו שורה השכינה הקדושה ואין צורך לשנות אותה, אלא אם כן פגמו בה רצונות זרים, אזי הלב כבר לא שלם, ואדם מרגיש זרות לקדושה. את זה יש לתקן ביום חול.

לו הייתה נשמרת כעת הערבות ההדדית בישראל, כמו העירוב של שבת, וערבות בין כל אומות העולם לעם ישראל, אז יום השבת היה כעת שלם, לכן מבקשים בברכת המזון שיתן לנו עולם שכולו שבת.

פנחס רכג – רכה שעור 75

תפילת ערבית

תְּפִילָּה הִיא סוּג שֶׁל בְּיקוּש, אֲשֶׁר עָלֶיהָ לִהְיוֹת מִטַּעַם הָרָצוֹן לְיָחַד, לדבקות.
תְּפִילָּה במניין עִם הַכְּלָל מבטיחה שֶׁלּא יִתְגַּבָּרוּ המקטרגים.
הַמִּלְחָמָה הנפשית הִיא במפגש מִי יִקַּח אֶת הָרָצוֹן, הקליפה אוֹ הַקְּדוֹשָׁה.
התפיסה שֶׁל הַתּוֹרָה בְּדֶרֶך שֶׁל שְׂכַר ועונש, גורמת להגדלת הָרָצוֹן לְקַבֵּל.
כָּל רָצוֹן הוּא גּוֹרֵם הָצַרִיך להפעים רָצוֹן גָּדוֹל שֶׁל אַהֲבַת הַשֵּׁם.
יֵשׁ לְחָבֵר אֶת הָנֶצַח, עוֹלָם האידאלים, לְמַעֲשִׂים הפרקטיים.

ביום חול ישנו מאבק כשהתפילה פגומה ואינה שלמה כשבת, מפני שישנם רצונות בהן אוחזת הקליפה, ויש לדעת כיצד לנהל את הרצונות הללו, זהו המאבק, אבק הוא עבודה זרה. במאבק זה מעלים בסולם יעקב את התפילות בתפיסה אלוקית, כדי לתקנם לתפיסה של השפעה ואמונה, ואז יורדות התפילות מזוככות, כלומר עם רצונות מתוקנים. 

תקעח) ויש ב מיני אבק, כי האבק של יעקב, דהיינו המלחמה שלו, הוא ללמד זכות על התפלות בכמה מחנות של זכויות, שהם גדודים ומחנית שמתקבצים עמו ללמד זכות על התפלה. האבק ממדרגת סמאל עולה בכמה מחנות של חוב, ללמד חוב על התפלה. ותפלה זו של ערבים שנק' סולם של יעקב שבה, והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו, אלו התפלות עולות כשהן חובות ויורדות זכיות תחתיהן. כי מחנות מלמדי זכות של יעקב התגברו ל מחנות מלמדי חוב דסמאל, ואלו עולות כשהן זכיות ויורדות חובות תחתיהן. כי מחנות מלמדי חוב דסמאל התגברו עליהן שמחנות אלו משפילים אותן בכמה מלחמות.

תקעט) דאינון מארי תריסין, שהם מלמדי זכות, בעלי מגינים במלחמתה של תורה, עד שהמלחמה תהיה נשמעת להרים גדולים שהם אברהם יצחק ויעקב. ז"ש שמעו הרים את ריב ה' ריב של תפלה, ריב של תורה דהיינו הריב של מלמדי זכות ושל מלמדי חוב על התורה ותפלה של האדם. ומלחמה זו של תפלת ערבית היא עד עלות השחר. כעת רבן גמליאל העמידה עד עלות השחר, כי תפלת ערבית זמנה כל הלילה, אלא שהחכמים עשו גדר וקבוע עד חצות שאז הדין יותר רפה, הוא הזמן ללמוד תורה.

תקפ) ומשום זה שתפלת ערבית זמנה עד עלות השחר, נאמר ויאבק איש עמו עד עלות השחק. שחר היא תפלת ערבית דהיינו השכינה ששיעורה עד בוקר של אברהם, שזמנו הוא ד שעות וישכם אברהם בבוקר, היינו בתחילת שעה ראשונה שבסוף השחר, שהוא נצח של יעקב ששם למנצח על איילת השחר לקחת נקמה מסמאל שנגע בירך שמאל דיעקב שהוא הוד, שבו נאמר נתנני שוממה כל היום דוה שהוא אותיות הוד. מצד ההוד שהוא אלף החמישי נשאר בית המקדש חרב ויבש.

המלכות מלבשת את ז"א באחוריו מחזה ולמטה, ותופשת ד ספירות נהי"מ דז"א בחינת ג עדרי צאן רובצים עליה שהקו ימין של המלכות שהוא חכמה חסד נצח נעשה מנצח דז"א. והקו שמאל שלה שהוא בינה גבורה והוד, נעשה מהוד דז"א וקו האמצעי שלה דעת ת"ת יסוד נעשה מיסוד ומלכות דז"א. וז"ש מאן שחר, תפלת ערבית, דהיינו המלכות הנק' תפלת ערבית היא נק' שחר שהוא מורה על דינים הבאים מגוון שחור. ששיעור המלכות הוא לקבל חסדים דז"א הנק' אברהם הוא ארבע ספירות דז"א נהי"מ שמשם מקבלת השפע דז"א ומהוד נעשה קו שמאל דמלכות. וישכם אברהם בבוקר כי ארבע שעות הבוקר הם נהי"מ ונמצאת שעה ראשונה היא נצח דז"א הנק' יעקב. ביום חול בו ישנה סכנה של אחיזת הס"א יש להביא אותה ללימוד התורה, מקום בו לא יכולה להיאחז 

ויש לדעת שעיקר אחיזה של סמאל הוא בהוד כי שם מקומו במלכות, כי חג"ת נ"ה הם כנגד כח"ב תו"מ ונמצא המלכות היא הוד. אמנם בנצח שההוא ז"א אין לו אחיזה כלל, רק בסוד בהדי הוצא לקי כרבא. כי ע"י עלית המלכות בבינה נתעלה אחיזתו של סמאל גם בנצח. אבל עליה זו של סמאל לאחוז גם בנצח אינה לטובתו ואדרבה, משם כל מפלתו, כי לעת גדלות שהמלכות חוזרת ויורדת מבינה, יוצאים הג"ר המשפילים ומכניעים כל הס"א כי בנצח דז"א שם הוא מקום הנצחון על הס"א אחר שהיא עולה ונאחזת שמה. אבל בירך שמאל שהוא הוד שם נגע סמאל, כי שם יש לו אחיזה באמת.

כי שם בהוד היא עצמותה של המלכות שתקונה הוא באלף הז' וע"כ תופש החורבן מקצת מהאלף הרביעי שהוא נצח, ומקצת מאלף השישי שהיא יסוד משא"כ באלף החמישי שהוא הוד, כל היום דוה שמראשו עד סופו הוא חרב ושמם. כי מצד הוד אין שום תקון כלל לפני גמר התקון. משא"כ בנצח ויסוד יש מקצת תקון כנ"ל.

משה וב' משיחים והקשת ומלכות.

תקפא) אמר רבי שמעון, רעיא מהימנא, זה ההוד שלך שבו אתה חרב מנבואה שלך בשמאל, ומשום שאתה מוליך לימין משה שהוא נצח שהוא ראש השחרין, כי נצח והוד נק' ב שחרין מחמת שהס"א נאחזת בשניהם כנ"ל בסמוך, ונצח הוא ראש השחרין ומצדו נק' המלכות איילת אהבים. וע"כ פתח דוד למנצח על איילת השחר, כי בו בנצ יבאו אותם המנצחים במלחמות כי אי אפשר לנצח מלחמה עם הס"א זולת בספירת הנצח כנ"ל בדבור הסמוך. 

ומשום שנצח והוד הם ב שחרין העמידו במשנה, מאימתי קורין את שמע בשחרין, ולא אמר בשחר, אלא בשחרין, תרין. שהכוונה היא על נו"ה המאירים אל הנוקבא בב' שעות ראשונות של הבוקר.

תקפב) ב' משיחים שה באים מב' מלכיות יתעוררו להם לנצח והוד, משיח בן דוד הוא נגד נצח ונקשר בבוקר של אברהם שהוא חסד. כי מנצח דז"א נמשך החסד למלכות, זהו שכתוב נעימות בימינך נצח. הוד נקשר בגבורה שבו בהוד, אחוז משיח בן אפרים כי מהוד דז"א נמשכת הגבורה למלכות כנ"ל. אתה משה רעיא מהימנא באמצע, כי המדרגה שלך היא ת"ת כי עמוד האמצעי שהוא ת"ת נקשר בך ויסוד חי עולמים הוא במדרגה שלך וע"כ הוא קו אמצעי בין ב משיחים שהם כנגד נצח והוד. כי היסוד הוא קו אמצעי דנו"ה. וחוכמה בימין הרוצה להחכים ידרים. ובינה היא לשמאל הרוצה להעשיר יצפין. ונמצא שהחכמה חסד נצח שהם בימין, מקבל משיח בן דוד מנצח דז"א. ובינה גבורה והוד מקבל משיח בן אפרים מהוד דז"א ומשה רבינו באמצעם מאיר להם דעת ת"ת יסוד המיחד ב משיחים זב"ז שני המשיחים נובעים ממשה רבינו

תקפג) היא המלכות קשת אצלך כי המלכות מקבלת ממנו ג' גווני הקשת שה"ס ג קווים וזו הקשת היא לבוש השכינה ולבוש הצדיק שהוא יסוד הנק' ברית הקשת. והוא אות שבת ואות יו"ט ואות תפלין ואות ברית מילה. ואמר הקב"ה, מי שאינו רשום באות הזה לא יכנס במראה זו בחדר זה שהיא המלכות. וזו המלכות היא מטה שעמוד האמצעי שהוא ז"א מטה בה כלפי סד שה"ס קו ימין, לצדיקים גמורים לתת לה זכיות בח"י ברכות התפלה. ומטה כלפי חוב שה"ס קו שמאל לרשעים לדון אותם בגבורה לדין כפי מעשיהם ובקו האמצעי מאריך על בינונים וזה הוא ש שיש בה ג ראשים כנגד ג קווים אלו.

תקפד) שלשה צבעי הקשת, לבן אדום ירק שה"ס ג קווים הם אות בירת דהיינו יסוד. עצם הקשת היא בת יחידה שבת המלכה, שהיא המלכות המקבלת ג צבעי הקשת מהיסוד יש לה למלכות שש מדרגות חג"ת נה"י דמטטרון, תחת ממשלתה שהם ששת ימי המעשה הכלולים במטטרון שעליהם נאמר ששת ימים תעשה מעשיך. אבל בת יחידה שהיא המלכות דז"א, שבת להויה העושה בה מלאכה יומת.

שאלות חזרה בזוהר פנחס רכג-רכה
1. אילו ב' מיני אבק יש ולמה הם משמשים?
2. על איזה ריב מדובר בכתוב שימעו הרים את ריב ה'?
3. מהו שחר ומהו שחרין?
4. מדוע לס"מ יש אחיזה בעיקר בהוד? במלכות. ומדוע לפעמים גם בנצח? אגב כך הסבר מתי תפוג אחיזתו גם בהוד ומדוע.
5. כיצד ניתן לנצח מלחמה עם הס"א?
6. מה ההבדל בין משיח בן דוד למשיח בן אפרים?
7. מהו סוד הקשת וכיצד היא קשורה לאות שבת יום טוב תפלין וברית מילה?
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

פנחס רכג – רכה שעור 75

תפילת ערבית

תְּפִילָּה הִיא סוּג שֶׁל בְּיקוּש, אֲשֶׁר עָלֶיהָ לִהְיוֹת מִטַּעַם הָרָצוֹן לְיָחַד, לדבקות.
תְּפִילָּה במניין עִם הַכְּלָל מבטיחה שֶׁלּא יִתְגַּבָּרוּ המקטרגים.
הַמִּלְחָמָה הנפשית הִיא במפגש מִי יִקַּח אֶת הָרָצוֹן, הקליפה אוֹ הַקְּדוֹשָׁה.
התפיסה שֶׁל הַתּוֹרָה בְּדֶרֶך שֶׁל שְׂכַר ועונש, גורמת להגדלת הָרָצוֹן לְקַבֵּל.
כָּל רָצוֹן הוּא גּוֹרֵם הָצַרִיך להפעים רָצוֹן גָּדוֹל שֶׁל אַהֲבַת הַשֵּׁם.
יֵשׁ לְחָבֵר אֶת הָנֶצַח, עוֹלָם האידאלים, לְמַעֲשִׂים הפרקטיים.

ביום חול ישנו מאבק כשהתפילה פגומה ואינה שלמה כמו בשבת, מפני שישנם רצונות בהן אוחזת הקליפה, ויש לדעת כיצד לנהל את הרצונות הללו, זהו המאבק, אבק הוא עבודה זרה. במאבק זה מעלים בסולם יעקב את התפילות בתפיסה אלוקית, כדי לתקנם לתפיסה של השפעה ואמונה, ואז יורדות התפילות מזוככות, כלומר עם רצונות מתוקנים.

ויש ב מיני אבק, כי האבק של יעקב, דהיינו המלחמה שלו, הוא ללמד זכות על התפלות בכמה מחנות של זכויות, שהם גדודים ומחנית שמתקבצים עמו ללמד זכות על התפלה. האבק ממדרגת סמאל עולה בכמה מחנות של חוב, ללמד חוב על התפלה. ותפלה זו של ערבית שנק' סולם של יעקב שבה, והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו, אלו התפלות עולות כשהן חובות ויורדות זכיות תחתיהן.

ביום חול בו ישנה סכנה של אחיזת הס"א יש להביא אותה ללימוד התורה, מקום בו לא יכולה להיאחז.

פנחס רכ – רכב שעור 74

נפש יתרה, רוח יתרה, נשמה יתרה

אוֹיְבֵי הָאָדָם הֵם הרצונות המתנגדים לֵקְשֹר אַהֲבָה עִם הקב"ה.
יֵצֶר הָרַע מְנַסֶּה לְהַפְרִיעַ בתפילה עַ"יְ מַחְשְׁבוֹת זָרוֹת.
כָּל הַקֶּשֶׁר לַתּוֹרָה ולקב"ה תָּלוּי בְּאַהֲבַת חֲבָרִים.

כדי להגיע למצב שהתפילה תהיה בבחינת כתר, ולהתגבר על הס"א, יש לפעול בכל המישורים לאהבת חברים. כבוד הדדי משמעותו החשבת החבר כגדול לפחות כמוך, לשמוח בכבודו, להחשיב את מקומו הייחודי ורצון בצלחתו.

תקסח) בזמן ההוא בגאולה יעורר רוח יתירה כמו בשבת שהוא תוספת רוח על ישראל, ז"ש אשפוך את רוחי על כל בשר. ותהיה מנוחה לישראל מאומות העולם ונוח מאויביהם שיהיה כמו בשבת שמתוספת לאדם נפש יתרה בשבת, ויש לו בה מנוחה, ואם בנפש יתרה יש לנו מנוחה שהיא נקבה, כל שכן ברוח שיהיה לנו מנוחה שהוא זכר.

תקסט) ותנאים ואמוראים שמעו נפש יתרה בשבת שהיא לכל ישראל ביחד היא אחת שהיא סוד כתר, אבל לכל אדם היא כפי מעשיו, דהיינו לגל אחד ואחד לפי מדרגתו, ולמדנו זה בקל וחומר מתשובה כי כל ישראל יחד בכל זמן מתי שחוזרים בתשובה מתקבלים כולם. ז"ש כה' אלקינו בכל קראנו אליו, שזה מטעם כי על כל ישראל יחד, שם הויה מוכתר עליהם בכתר שלו שהוא כתר עליון וזה כתר עליון היא נשמה יתרה של כל ישראל יחד ביום השבת וימים טובים. ומשום זה התקינו בכל יום לחתום, דהיינו לסיים הברכה בשם הויה, שהוא חותר בכל ברכות התפלה, אבל אין אומרים מוסף בלי הארת הכתר, כי הכתר דשם הויה אינו במאיר בכל יום, וע"כ חותמים בהויה שהוא ז"א ואין אומרים מוסף שהוא הכתר דז"א. ובשבת התקינו לומר במוסף כתר יתנו לך ה' אלוקינו, כי בשבת מאיר הכתר דז"א וע"כ אומרים מוסף. וכתר זה דז"א ה"ס הנשמה היתירה שמאירה לכלל ישראל ביחד. יש הארה לכל ישראל יחד בשבת והיא הארת הכתר, ובאופן פרטי מקבל כל אחד כפי מדרגתו, כמו חסיד המקבל נפש יתרה ממידת החסד. 

תקע) אבל לכל אחד מישראל, כך יורדת לו נפש יתירה לפי מדרגתו. אם הוא חסיד נותנים לו נפש יתרה ממדת חסד כפי המדרגה שלו. אם הוא גבור ירא חטא נותנים לו נפש יתרה ממדת גבורה, ואם איש תם נותנים לו נפש יתרה ממדת אמת. כי נפש יתרה היא מלכות והיא כלולה מעשר ספירות. ע"כ כפה מדה של האדם כך מקבל מהספירה שבמלכות, דהיינו אם הוא נשיא בישראל או חכם או מבין בחכמה או בתורה שנאמר בה, להבין משל ומליצה, או בנביאים או בכתובים, כך נותנים לו נפש יתרה הנק' כתר מלכות, אם הוא נשיא בישראל.

תקעא) ממשיך לפרש דבריו, ואם הוא חכם, כמו שהעמדנו איזהו חכם המחכים לכל אדם, שנאמר כולם בחכמה עשית. נותנים לו משם נפש יתרה מבינה. ואם הוא חכם בנביאים וכתובים, נותנים לו נפש יתרה ממדת מנצח והוד, ואם הוא צדיק גמור שומר אות ברית, אות שבת, אות ימים טובים, אות תפילין נותנים לו נפש יתרה שהיחיד מקבל היא ממלכות, ואם אומרים שהוא יסוד היינו יסוד שבמלכות, וכן בשאר ספירות.

תקעב) ואם הוא אדם שיש בו כל מדות אלו, הוא שקול ודומה לכל ישראל יחד, נותנים לו כתר בשם הויה בסו"ה, כהויה אלקינו בכל קראינו אליו, אין קדוש כהויה, שהאות כ הקודמת להויה הוא סוד כתר דז"א הוא נשמה יתירה מעולם הזכר שהוא ת"ת ולא כנפש יתירה דיחיד שהיא רק מספירות המלכות. שהוא מלך מוכתר בכתר עליון מבינה שבה ימלוך בשכינתו שהיא נפש יתירה. וכתר הוא נשמה יתירה המקובל מהויה שהוא רוח שנאמר בו, אשפוך את רוחי על כל בשר ורוח הזה שהוא הויה כלול עשר ספירות ממעלה למטה כעין זה י היא חוכמה, ה בינה ו כוללת שש ספירות מחסד עד יסוד, ה מלכות והאות כ מ כהויה אלקינו היא כתר על ראש הויה וזה הוא נשמה שנתוספת ביום שבת לכלל ישראל יחד או ליחיד שיש בו כל עשר מדות שבמלכות כפי מדרגתו יקבל רוח.

תקעג) ומשום שעלת העלו מופלא ומכוסה בכתר הזה, ובשבתות וימים טובים הכתר מתפשט בשם הויה כלומר שמתפשטת במדרגה הארה, תענוג מקדושה שאין לס"א אחיזה בו, עו"כ אין ממשלה אז לסמאל ונחש ולכל הממונים שלו, ואין ממשלה לגיהנם שהוא נקבה רעה של סמאל, ולא למחנות שלו כי כולם מתחבאים מלפני המחנות של המלך, כמו שיתחבאו אומות העולם עכו"ם כשיתגלה המשיח, ז"ש ובאו במערות צורים ובנקיקי הסלעים. 

תקעד) קמו תנאים ואמוראים ואמרו, רועה נאמן אתה הוא שקול כנגד כל ישראל ממולא מכל מדות טובות, ודאי שבך שורה אותו שנאמר בו, אין קדוש כהויה אלוקינו דהיינו האות כ הקודמת להויה הררומזת על כתר הויה, אתה הוא כתר על כל אחד ואחד מישראל, כי אין בלתך אדם שיהיה כתר עליך, לא נשיא, לא חכם, לא מבין, לא חסיד, לא גבור, לא תם, לא נביא, לא צדיק ולא מלך שהם ע"ס דמלכות שמהם לוקחים כל אחד ואחד וישראל. אתה הוא בצורת הקב"ה דהיינו ז"א שה"ס עולם הזכר. הבן הוא בצורת אביו, כי משה בן דז"א כמו ישראל בכללם, שנאמר בהם בנים אתם לה' אלקיכם השלם מצות אדוניך שאין מצוה מאלו המצות שלך שלא יתעטרו בה הקב"ה ושכינתו למעלה ולמטה בכתר עליון בכל מדה ומדה.

תקעה) פתח רעיא מהימנא ואמר תנאים ואמוראים שמעו ומפרש הזוהר שבכל פעם היה רעיא מהינמא קורא לכל החברים ורבי שמעון בכלל עמהם בשם תנאים ואמוראים אמר להם, אני משבח אתכם כפי הנדיבות שלכם כי אתם בני נדיבים שהם אברהם יצחק ויעקב. אין מי שיוכל לשבח אתכם אלא רבון העולם, כי אפילו התורה כולה עד אין סוף תלויה בכם. כעין שנאמר בתורה ארוכה ארץ מדה ורחבה מני ים, כך הוא השבח שלכם. אבל יתקיים בכם מה שהתקיים בי ששמחתי בכבוד אהרן אחי, כמו שהעמדנו אצל אהרן הלב ששמח בגדלות אחיו ילבש אורים ותומים.

תקעו) תנאים ואמוראים שמעו כל המוספים של שבתות וימים טובים, כל מוסף שאומרים בו כר מכאן הם נודעים, דהיינו מכתר דז"א שנאמר בו אין כדוש כהויה וכל תפלות ישראל, הריח שלהם הוא כריח של מר ולבונה וכל אבקת רוכל וזהו בשאר הימים, אבל בשבתות וימים טובים שאז מאיר הכתר דז"א כנ"ל, התפלה חשובה על הקב"ה מכל מיני בשמים, פרוש כל מיני בשמים וריח ה"ס הארת חכמה דשמאל והכתר המאיר בשבתות וי"ט ה"ס אור החסדים אבל חשוב הרבה יותר מהבשמים המאירים בשאר הימים שהם הארת חכמה.

תקעז) משום שבימים טובים התפלות נעלות וחשובות מכל אבקת רוכל, שנאמר בו באבקת רוכל, ויאבק איש עמו לשון אבק שהוא עבודה זרה. כי התפלה שהיא פגומה מתאבק עמה סמאל ללחום ולקטרג עמה באותו הפגם של עבירה שבתפילה, דהיינו באבק ההוא של התפלה הוא עולה ומקטרג וזהו עולה עד השמים. 

פנחס רכ – רכב שעור 74

נפש יתרה, רוח יתרה, נשמה יתרה

אוֹיְבֵי הָאָדָם הֵם הרצונות המתנגדים לֵקְשֹר אַהֲבָה עִם הקב"ה.
יֵצֶר הָרַע מְנַסֶּה לְהַפְרִיעַ בתפילה עַ"יְ מַחְשְׁבוֹת זָרוֹת.
כָּל הַקֶּשֶׁר לַתּוֹרָה ולקב"ה תָּלוּי בְּאַהֲבַת חֲבָרִים.

כדי להגיע למצב שהתפילה תהיה בבחינת כתר, ולהתגבר על הס"א, יש לפעול בכל המישורים לאהבת חברים. כבוד הדדי משמעותו החשבת החבר כגדול לפחות כמוך, לשמוח בכבודו, להחשיב את מקומו הייחודי ורצון בצלחתו.

בזמן ההוא בגאולה יעורר רוח יתירה כמו בשבת שהוא תוספת רוח על ישראל, ותהיה מנוחה לישראל מאומות העולם ונוח מאויביהם שיהיה כמו בשבת שמתוספת לאדם נפש יתרה בשבת, ויש לו בה מנוחה. יש הארה לכל ישראל יחד בשבת ובאופן פרטי מקבל כל אחד כפי מדרגתו, אם הוא חסיד נותנים לו נפש יתרה ממדת חסד כפי המדרגה שלו. אם הוא גבור ירא חטא נותנים לו נפש יתרה ממדת גבורה, ואם איש תם נותנים לו נפש יתרה ממדת אמת. אם הוא נשיא בישראל או חכם או מבין בחכמה או בתורה שנאמר בה, להבין משל ומליצה, או בנביאים או בכתובים, כך נותנים לו נפש יתרה הנק' כתר מלכות.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
שאלות חזרה בזוהר פנחס ריז-ריט
1.מתי מקריבים קרבן מוסף או מתפללים תפילת מוסף ומדוע?
2. מה הכוונה שתפילת ערבית היא רשות ומה הפירוש שאינו ראוי לפרשו?
3. מהיכן למדנו שצריך לסמוך גאולה לתפילה ובמה היא נסמכת?
4. מדוע משה לקח את עצמות יוסף וכיצד זה קשור לנאמר על ידי חז"ל "כל הכורע כורע בברוך" כל הזוקף זוקף בשם הויה?
5. מהו התיקון בעניין התפילה ששיכל יעקב ידיו כאשר ברך את מנשה ואפרים?

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps