מִּשְׁפָּטִים יט – כא
הַסַבָּא
ניצב האדם בפני אתגר שמצד אחד בכדי לבוא לקשר עם הבורא, ולהחזיר את נשמתו נקיה, עליו להתעסק עם הרצון העצמי שלו בעולם הזה, ומצד שני התעסקות לא נכונה, דהיינו ניסיון למשוך תענוג לפרטיות, מרחיק אותו מהשוואת צורה לבורא. רק התורה כתבלין ליצר הרע יכולה להציל את האדם, התשובה נמצאת בעולם.
כל עוד נמצאת הנשמה בתודעת העולם הזה, דהיינו תחת הרגשת הזמן ומקום, העבודה לא נגמרה ורק בדרך תורה תוכל להישמר.
נח) זכתה הנשמה ושמירה של פרישׂת לבוש כבוד, השם אלוה, עליה. כמה מחנות קדושות נועדים לה להתחבר עימה ולהביא אותה לגן העדן. לא זכתה, כמה מחנות נוכרים נועדים להביאה אל הגיהינום. ואלו המחנות של מלאכי חבלה עתידים לעשות בה נקמות. לזה בא הכתוב והורה, לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ, בְּבִגְדוֹ-בָהּ, אלו הם מלאכי החבלה. בבִגדו בה, הוא לבוש השמירה, השם אלוה, שהקב"ה פורשׂ עליה ועושה לה שמירה שלו, שלא ישלוט בה עם נוכרי.
נט) וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה כמה יש לאדם להיזהר שלא יטה דרכיו בעוה"ז. שאם זכה האדם בעוה"ז, ושומר את הנשמה כראוי, שהקב"ה רוצה בו, ומשתבח בו בכל יום בפמליה שלו. ואומר: ראו בן הקדוש שיש לי בעולם ההוא, כך וכך עשה, כך וכך מעשיו מתוקנים.
ס) וכשהנשמה הזאת יוצאת מהמעשה החיצוני מתודעת הזמן והמקום של העוה"ז זכּה, נקייה וברורה, הקב"ה מאיר לה בכמה אורות, בכל יום קורא עליה, זו היא הנשמה של פלוני בני, שמירה תהיה לגוף ההוא שעזבה.
סא) וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת, יַעֲשֶׂה-לָּהּ – מהו כמשפט הבנות? בתוך הסלע החזק, עולם הבריאה, ברקיע העליון אשר שם, ישנו היכל האהבה, העומד תחת קודש קודשים של הבריאה. שם אוצרות נסתרות, ושם הן כל נשיקין של אהבת המלך. ונשמות שהן אהובות המלך נכנסות שם.
סב) כיוון שהמלך נכנס בהיכל כתוב: ויישק יעקב לרחל, ששם זיווג רוחני דנשיקין, והקב"ה כאן בחינת יעקב מוצא שמה את נשמה הקדושה רחל שהיא השכינה ההיא, מיד מקדים ונושק אותה, ומחבק אותה, ומעלה אותה עימו ומשתעשע בה. לזה יש התחייבות של שארה כסותה ועונתה, זהו משפט הבנות.
סג) כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ, כמו שהאב עושה לבתו, שחביבה לו, שנושק אותה ומחבק אותה ונותן לה מתנות. כך עושה הקב"ה אל הנשמה הזכה בכל יום.
סד) וכתוב: יעשה למחכֵה לו. כמו שהבת, הנשמה, השלימה העשיה בעוה"ז. כך הקב"ה משלים לה עשייה אחרת בעוה"ב. שכתוב: עַיִן לֹא-רָאָתָה, אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה, לִמְחַכֵּה-לוֹ. וכאן כתוב: יעשה לה. לומד גזרה שווה, יעשה יעשה. שאף יעשה שבכאן הוא, עין לא ראתה אלוקים זולתך.
סה) אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ, לֹא יִגְרָע. מהי אחרת? וכי נשמה אחרת הכין הקב"ה להשיב לצדיקים בעוה"ז, ואין זו אותה הנשמה, שהשלימה בעוה"ז רצון אדונה? א"כ אין הבטחה כלל לצדיקים? האם ה' מכין 2 אפוציות לבחירת האדם, שאם יפעל להביא הנשמה להשפיע, או אם יקח אחרת? יוצא שאין כלל הבטחה לצדיקים.
סו) וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל-הָאָרֶץ, כְּשֶׁהָיָה; וְהָרוּחַ תָּשׁוּב, אֶל-הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ. מקרא זה העמידו החברים בחורבן ביהמ"ק, וישוב העפר על הארץ כשהיה. כאן הוא כמ"ש: והכנעני אז בארץ כשהיה ודאי. כשעם ישראל בגלות אז הכנעני, צד הגוי מקבל את הרצון, כי כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו
שאחר החורבן חזרה הארץ לרשות קליפת כנען, כמו שהיה מתחילה. והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה. והרוח תשוב זו היא השכינה, שהיא רוח הקדוש. בעת שראתה השכינה, באלו עשרה מסעות שנסעה, שישראל אינם רוצים לשוב בתשובה לפני הקב"ה והס"א שולטת על ארץ הקדושה, הסתלקה השכינה ושבה אל האלוקים.
נותנים לאדם אפשרות לעשות תשובה ע"י סביבה, חברים ורבנים, וכאשר אינו עושה, השכינה מסתלקת ממנו והכעני שבו שב לשלוט בארץ, דהייו על הרצונות שלו וכל עיסוקו בחיצוניות והגשמיות.
ישנם זמנים מסוגלים בהם הקב"ה מעלה את הנשמה לגן עדן העליון דהיינו לבינה. גן עדן תחתון הוא בחינת מלכות.
סז) רוח של אדם צדיק, מתעטר בצורה בגן העדן התחתון. ובכל שבתות ומועדים וראשי חודשים, מתעטרים הרוחות ופושטים צורתם מגן העדן התחתון, ועולים למעלה לגן העדן העליון. וכמו שעשה הקב"ה בנשמה הקדושה למעלה, כן עושה עם הרוח הזה, שלמטה בגן העדן התחתון, שעלה לפניו. ואמר, זהו הרוח של גוף פלוני. מיד מעטר הקב"ה לרוח הזה בכמה עטרות, ומשתעשע בה.
סח) ואין הקב"ה עוזב, בשביל רוח הזה, את מה שעושה לנשמה. אלא, לוֹ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ, לֹא יִגְרָע. אלו הם שלושה שמות עליונים, שעין לא ראתה אלוקים זולתך, שהוא בינה.
סט) וכולם הם בעוה"ב, בינה, ונמשכו משם. שְׁאֵרָהּ, המשכה של התנוצצות ואור, או"ח ואו"י, המאיר בדרך סתום. הוא מָזון הזן את הכול, הויה בניקוד אלוקים, הבינה. שארה בהיפוך האותיות הוא אשר ה'. אשר היא בינה, ה"ר דהויה. וזהו, מאשר שְמֵנָה לַחְמו, כי ממנה נמשך המזון. שארה זה מה שמגיע לאדם מלמעלה.
שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים יט-כא
1. מהי התוצאה של השמירה של הנשמה על נקיות כאשר עולה למעלה? ומה אם לא זכתה?
2. במה משתבח הקב"ה בנשמה?
3. מהו היכל האהבה ומה קורה כאשר הנשמה מגיעה לשם?
4. מהו "כמשפט הבנות יעשה לה"?
5. מהו "ואם אחרת יקח לו" וכי נשמה אחרת הכין הקב"ה להשיב לצדיקים בעולם הזה? האם זו לא אותה נשמה שעלתה זכה והשלימה בעולם הזה את רצון אדונה? – האם זו הבעיטה בקופסה? הסבר ונמק.
6. כאשר שבה הרוח אל האלוקים אשר נתנה עדין צריך לעשות ולשמר את הנשמה כיצד זה נעשה?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams
הקודם