עמוד 1769

מִּשְׁפָּטִים צד – צו

הַסַבָּא

יַעֲקֹב גָּדוֹל מעֵשָׂו, פְּנִימִיּוֹת גְדוֹלָה מחִיצונִיוּת.

הפנימיות נסתרת, החיצוניות מגולה וחשובה יותר רק בזמן הקטנות. לכן רוכש הוולד קודם את תפיסת העולם הזה, אך כשבאים לנקודה הפנימית, מתחילים להבין באמת גם את החיצוני.

אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, אך אין העולם יכול להתקיים על מידת הדין, ויש לשתף את שם הויה, הרחמים.

במאבק עם יעקב, שרו של עשו אינו בא בטענה על הבכורה, שברור גם לו שהפנימיות חשובה מהחיצוניות, טענתו הייתה שאח צריך להאכיל את אחיו באוכל גשמי. יעקב מסכים לתת גם לחיצוניות, הנשמה מוכנה לתת לגוף, בתנאי שהפנימיות תוביל, ויבין הגוף שהראש הוא הבכור, בתנאי שהאמונה שולטת ולא המדע.

רואה שרו של עשיו שיעקב הוא הנשמה ועשו הגוף, לכן רוצה דרש את העולם הזה, את הרצון לקבל, ואומר ליעקב קח לך את הרצון להשפיע. כעסו היה שיעקב לקח את שניהם, מפני שהקדושה אינה רוצה לתת את הרצון לקבל לטומאה, אלא לתקן גם את הרצון לקבל.

תורה שבע"פ היא מלכות, נק' משכיל לדוד שנעשה לעטרת היסוד, דהיינו המפתח לפרוש תורה שבכתב שהופיע קודם, היא בחינת ז"א.

בתורה שבע"פ יש מידה גדולה יותר מהלימוד של התורה שבכתב, בזה שהיא פנימיות הבאה לפרש את החיצוניות דקדושה שאינה מובנת מצד עצמה.

הפירוש, האמת הפנימית היא העיקר, היא המפתח להבנת הלב, כפי שחלום הולך אחר הפירוש, ובלי הפירוש הפנימי לא ניתן לתפוס את האמת.

שד) וכשמיתקנת אליו תשבע"פ, המלכות, עטרת יסוד נעשה למפתח שלה, ליסוד המלכות. ואז נקרא היסוד משכיל לדוד, המלכות. ומשום שיורש אותו תשבע"פ, המלכות, ונעשה ליסוד שלה, הנקרא רש"ת המאירה מלמטה למעלה, וע"כ האותיות בה למפרע. וע"כ נקרא אז היסוד שלה תשרי, שהאותיות למפרע בדרך תשר"ק. הוא תש"ר, אבל משום שהוא השם הקדוש, מלכות, חתם בו הקב"ה אות י' משמו. ונקראת משום זה תשרי. במזבח, המלכות, חתם ביסוד שלה ה' דהויה, ה' של הרשת עד חצי המזבח. באה דבורה לשון דיבור, המלכות, חתם בה ו', וזהו שכתוב: ותָשר דבורה שהוסיף האות ו משם הויה. ובמקום יסוד המלכות, החותם של השם הקדוש שחתם בו. כי האותיות רש"ת הם שם יסוד המלכות. וז"א חתם שמו יה"ו באותיות רש"ת אלו, בג' מקומות, כאן בתשר"י אות י'. ברש"ת המזבח אות ה'. בוַתָשר דבורה ו'. י ה ו בחינת היסוד של המלכות שהיא ה, ו היסוד שפותח את המלכות נק' משכיל לדוד

שה) צריכים לדעת המפתח, עטרת יסוד, שפותח בתשבע"פ, הניתקן ליסוד שלה. וזהו שאנו אומרים, תניא, שהוא אותיות איתן. ואז כתוב: איתן מושבך. כי המלכות נקראת מושב, וכשמקבלת מעטרת יסוד, כתוב בה, איתן מושבך, ונקראת ברייתא, שפירושו לחוץ מן הגוף, ז"א. כי ברייתא מלשון לבר, חיצוניות. איתנים שבתושב"כ, ז"א, הם תַנָאים בתשבע"פ, המלכות. שהם עמודים סומכים לחוץ מגוף, שהם נה"י חוץ לז"א שהיא התורה שבכתב. נה"י אצל תושב"כ, ז"א, נקראים איתנים, אצל תשבע"פ, נקראים תנאים. כי איתן אצל תושב"כ, תניא אצל תשבע"פ. זה מלמד שתורה שבע"פ לא באה בשביל עצמה, אלא לפתוח את התורה שבכתב

שו) חברים, אני בשדה מקום בו יש לעשות תיקונים לבחינת המלכות. שלמה המלך ושישים הגיבורים האמיצים שלו, יבוא וימצא זקן אחד עייף בלא כוח, חזק, גיבור, מנצח מלחמות. אני יודע שיבוא, ועומד אחורי הסלע שבשדה. והוא מסתכל בי, איך גבורתי נמצאת בשדה. בלבדו מסתכל בי. הוא איש השלום בעל השלום, והולך לו. עתה זקן, גבורתך עליך, ואתה בלבדך בשדה, חזור למקומך, והתר כלי זין שלך מעליך.

שז) שִׁמְעוּ הָרִים חג"ת, האבות אֶת-רִיב יְהוָה, וְהָאֵתָנִים מוֹסְדֵי אָרֶץ. ארץ, המלכות. והאיתנים מוסדי ארץ, כי מהם, נה"י, ניזונה המלכות. ומהם מקבלת שפעה כל יום, וע"כ הם מוסדי ארץ.

שח) כִּי רִיב לַיהוָה עִם-עַמּוֹ. מי יכול לעמוד בריב של הקב"ה בישראל. שמעו הרים את ריב ה', זה ריב אחד. קום ריב את ההרים, הוא ריב השני. שניצח בהם הקב"ה, כל אלו ריבים עם ישראל עם החג"ת ועם הנה"י וכל אלו תוכחות, כולם הם, כאב המוכיח את בנו.

שט) בשעה שבא לנצח, כתוב ביעקב: וְרִיב לַיהוָה, עִם-יְהוּדָה; וְלִפְקֹד עַל-יַעֲקֹב כִּדְרָכָיו, הריב הוא כמ"ש: בבטן עקַב את אחיו. על דבר זה באה התוכחה וכל אלו המריבות. האם אין זה דבר גדול, בבטן עקב את אחיו? זה אינו דבר קטן מה שעשה בבטן. וכי רמאות עשה בבטן? כן ודאי. מהי התוכחה שבבטן עקב יעקב את אחיו.

שי) בכל דחה יעקב את עשיו, כדי שלא יהיה לו שום חלק בקדושה. עשיו לא התרעם, אלא מאחד שהם שניים, שכתוב: ויעקבני זה פעמיים. זה, רומז על אחד השווה לשניים, אחד שיצא לשניים. הוא בכֹרתי, שהתהפכו האותיות והיה ברכתי. זה פעמיים, אחד שהשתווה לשנים. עשיו רוצה את האור, את הריבוי.

שיא) ולא ידע עשיו מה שעשה לו בבטן, אבל השר הממונה שלו היה יודע. והקב"ה הרעים את השמיים וצבאם לקול הזה, של קטרוגו של שרו של עשיו, כי ברכה ובכורה לא נשה הממונה שלו, ולא אמר. כי ברכה היה לו לנשות ולא נשה. אחווה הוא נשה ודאי, כמ"ש: ומבשרך לא תתעלם, ולא רצה יעקב לתת לו לאכול, עד שלקח ממנו הבכורה שלו. שרו של עשיו מבין שאת הבכורה צריך יעקב לקחת, אך את האווחה הוא דרש, דהיינו הגוף דורש מזון מהנשמה.

שיב) מהו הבכורה שלקח? לקח ממנו הבכורה שלמעלה ושלמטה, קדושת הבכורה שלמעלה, להקריב קורבנות, ובכורה של מטה, לקבל פי שניים. בכרה כתוב חסר ו'. אז עקַב את אחיו ודאי, שעשה אותו עקֵב, והשליכו לאחור, שהקדים אותו, שיצא תחילה לעוה"ז. אמר יעקב לעשיו, קבל אתה עוה"ז תחילה, ואני אח"כ.

שיג) וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו. ידו אוחזת במי שהוא עקב. והוא עשיו. כי עשיו נקרא עקֵב, משעה שעקַב אותו אחיו, ומיום שנברא העולם, קרא אותו הקב"ה, עקב. כי עשיו בחינת נחש שכתוב בו: הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב. אתה שנקראת עקב, תשופנו תחילה אתה תוביל ותקבל בתחילה, ולבסוף הוא יעקב ישוף ראשך מעליך. ראשו הוא ס"מ, שמכה בעוה"ז.

שיד) וע"כ בבטן עקַב את אחיו, ששם עליו להיות עקֵב. ולקח עשיו את עוה"ז תחילה. כמ"ש: ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום, לפני מלוך מלך לבני ישראל. וזה שאמר שלמה המלך, נחלה מבוהלת בראשונה ואחריתה לא תבורך. באחרית העולם לא תבורך. בתפיסה הגשמית קודם החיצוניות ניראת, אך תפיסה זו אינה קובעת אלא הפנימיות, בחינת יעקב היא בחינת עולם הבא.

שטו) וע"כ: בַּבֶּטֶן, עָקַב אֶת-אָחִיו; וּבְאוֹנוֹ, שָׂרָה אֶת-אֱלֹהִים. שואל מהו ואונו? ומשיב, כך בארו, בכוחו וגבורתו כראוי. אבל אינו כן. בירורו של הדבר הוא, יעקב היה צורה עליונה וגוף הקדוש, שלא היה גוף מיום שהיה אדה"ר, כמו גוף של יעקב ויופי שלו. יופיו של אדה"ר, ההוא יופי ממש היה לו ליעקב, וצורתו של יעקב הייתה צורתו של אדה"ר ממש. לכן בא יעקב בקו אמצעי לעשות את התקון של אדה"ר.

החיצוניות קודמת להיראות לפנימיות, אך עוד לכתחילה אחזה הפנימיות בעקב הנק' עשיו, החיצוניות. לכן יעקב מראש אומר שכל הופעת התורה שבכתב, ניתנת להבנה רק ע"י תורה שבע"פ האוחזת בתורה שבכתב. המלכות היא התורה שבע"פ שניראית לכאורה בתחילה קטנה מז"א, אך בלעדיה לא ניתן לפרש את ז"א.

תגיות: יעקב, עשיו, תורה שבע"פ, תורה שבכתב.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

 

מִּשְׁפָּטִים צא – צג

הַסַבָּא

פְּנִימִּיוּת חָשׁוּבָה מחִיצוֹנִיוּת, אַך בִּלְעָדֶיהָ לֹא תִּהְיֶה הַמּשׁכָה שֶׁל חָכְמָה.

האמונה גדולה מהמדע, אך המדע הוא המושך את החוכמה. בלי רצון לקבל אין משיכה של תענוג, אך בלי היסוד הפנימי להשפיע, לא ניתן לקבל את השפע. בסופו של דבר, למרות שהגילוי מופיע בחיצוניות, עדיין הפנימיות, הנשמה קובעת.

יש כאן ויכוח פנימי מי מגלה את החוכמה החיצוניות או הפנימיות כאשר את החוכמה ניתן לגלות רק דרך חסדים. בחיצוניות ללא גילוי הרצון לקבל אין חוכמה, ואילו הסבא מתעקש שדרך היסוד תתקבל החוכמה דרך חסדים מכוסים. היסוד עליו מתעקש הסבא שהיסוד מושך אך לא מקבל את החוכמה.

רצון הנשמה להשפיע ורצון הגוף לקבל. מצד אחד בלי הגוף אין משיכה של האור, אך תפקידו הוא לסייע לימין ואין הוא העיקר, אלא רק למשוך את האור.

במלחמה יכול לנצח מי שיודע להישמר. צריך אדם לדעת להכות בידו ולהשמר במחשבתו, דהיינו להבין את מחשבת הזולת ולהישמר ממנו,

להשתמש ברצון לקבל, אך צריך לדעת את כוונתו ולנתב אותו לשמש את האמונה. כאשר משתמשים בתורה שבעל פה בכדי להבין את התורה שבכתב, ניתן להגיע לפירוש האמיתי.

רצו) וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר: אֵיתָן, מוֹשָׁבֶךָ, וְשִׂים בַּסֶּלַע, קִנֶּךָ. איתן, זה בוקר של אברהם. הבוקר אור, העמוד, יסוד. כל העולם, מלכות, עומד עליו. האור שלו יורש מאברהם, חסד. נהר היוצא מעדן, יסוד. הרי שיסוד נקרא איתן. אמר לעצמו. אי זקן זקן, הרי רעיון אחד כנגדך, ואינך יודע להישמר, איך עושים מלחמה. זקן, איפה גבורתך? ודאי לא לגיבורים המלחמה.

רצז) כתוב: משכיל לאיתן האזרחי. וכתוב: משכיל לדוד. נהר היוצא מעדן, יסוד, אל דוד, מלכות, להודיעו מאלו דברים הסתומים העליונים. וע"כ נקרא היסוד משכיל משפיע למלכות. ואם משכיל הוא נהר היוצא מעדן, יסוד, שהוא למטה, בנה"י, אז איתן האזרחי, יהיה אברהם, למעלה, בחג"ת. ואע"פ שאני זקן, על רעיון הזה אני מכה. אלא איתן האזרחי שתי מדרגות, בוקר אור. אור, אברהם, חסד. בוקר, נהר, יסוד. אף כאן, איתן האזרחי. אזרח הוא אברהם, איתן, נהר הנמשך ויוצא מעדן, יסוד.

רצח) עתה זקן קום עמוד על מרכבתך, כי עתה תיפול ולא תוכל לקום. הרי שלמה המלך בא בצבאותיו, מרכבותיו, גיבוריו ופרשיו. ובאים לקראתך מאתגרים אותך במחשבה. קום צא מהשדה, שלא ימצאו אותך שם. כתוב: וַיִּקָּהֲלוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל, בְּיֶרַח הָאֵתָנִים, בֶּחָג הוּא, הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. ירַח שנולדו בו האיתנים, האבות, איתני עולם. זהו ירח תשרי, שהא"ב חזר בו למפרע מלמטה למעלה, בסדר תשר"ק. כי סדר אותיות תשרי הן למפרע. הרי שהאיתנים הם האבות, חג"ת.

רצט) ועוד, מדבריך, איתן האזרחי הם ב' מדרגות, יפה שתצא מהשדה ולא תימצא שם. כי אילו היה כתוב: משכיל איתן האזרחי, היה טוב. כמו שאמרת, שהן ב' מדרגות. עתה שכתוב: משכיל לאיתן האזרחי, אין מלחמתך שווה כלום, כי משמע שהן מדרגה אחת ולא שתיים. ותצא מהשדה בהכרח, ולא תתראה שם.

ש) אי זקן עני ומסכן, איך תצא מהשדה? א"כ, שינצחו אותך ותברח מהשדה. כל בני העולם ירדפו אחריך. ולא יהיה לך פנים להראות לאדם לעולם גם אם תנסה לברוח ירדפו אחריך כל הרצונות מצד האדם. כאן נשבע אני שלא אצא מהשדה. וכאן אראה פב"פ עם שלמה המלך וכל איש ישראל, הגיבורים, הפרשים והמרכבות שלו. הקב"ה יעזור לך, זקן, כי עייף בלא כוח אתה. קום זקן התגבר בכוחך והתחזק, כי עד יום הזה היית גיבור אמיץ בגיבורים.

שא) משכיל לאיתן האזרחי. אילו כתוב: משכיל לדוד, היה הפירוש, שהוא יסוד המשפיע למלכות, הנקרא דוד. אבל כתוב: משכיל לאיתן. יש משכיל ויש משכיל. יש משכיל למעלה ויש משכיל למטה. משכיל לאיתן, כי בזמן שנהר, יסוד, קם בהשתוקקות, כל האיברים שמחים ומתחברים עימו. ואם הוא עולה עד שמוח העליון, חסד שנעשה לחכמה, מתרצה לו ושמח לקראתו, אז, משכיל לאיתן האזרחי. שמשכיל את היסוד ומודיע לו, ע"י אברהם אוהבו, שהוא חסד שעלה ונעשה חכמה, כל מה שצריך, ומוח העליון ההוא, חכמה, הוא משכיל לאיתן, יסוד. וכאשר דוד המלך, מלכות, מיתקן בהשתוקקות אל היסוד, היסוד משכיל לדוד, כמו שמוח העליון משכיל ליסוד. וע"כ, יש משכיל ויש משכיל.

שב) בירח האיתנים. שנולדו בירח הזה, איתנים. כי הבניין שלמטה, נה"י, כעין שלמעלה, חג"ת. וע"כ נולדו בו הרים ואיתנים. ההרים, חג"ת, סתומים, שהחכמה נסתמה בהם ואינה מאירה. איתנים, ירכיים, נו"ה, חזקים כנחושת, ואיתן ביניהם, יסוד, המשפיע הארת החכמה.

שג) קום זקן, הכה לכל הצדדים. בשעה שעלה משה לקבל התורה, מסר לו הקב"ה ע' (70) מפתחות התורה דהיינו להראות את התורה מעבר לזמן ומקום בשלמות לאהבת השם, ז"ס חג"ת נהי"מ, שבכל אחת ע"ס, והן ע'. כשהגיע לחמישים ותשעה, יסוד דיסוד, היה מפתח אחד גנוז וסתום, מלכות שביסוד, שנקרא עטרת יסוד, שלא מסר לו. התחנן לפניו, אמר לו, משה, כל מפתחות עליונים ותחתונים תלויים במפתח הזה. כי העטרה הוא המסך דצ"ב, שבו ניתקנו כל פרצופי ו"ק שבה' פרצופי האצילות, והוא המפתח של כל המוחין.

אמר לפניו, ריבון העולם, מה שמו? אמר לו, איתן, וכל האיתנים תלויים בו, כי נה"י שמחזה ולמטה הנקראים איתנים, הם פרצוף ו"ק דגוף. וחג"ת שמחזה ולמעלה הם ג"ר דגוף. וע"כ שולט בהם המפתחא, עטרת יסוד, ובו מתקיימים נה"י, שהם מחוץ לגוף של תושב"כ, ז"א, כי מחזה ולמטה נבחן מחוץ לגוף, חג"ת. ז"א מודיע אותו, זהו השפעת הדעת, ומשכיל אותו. ועטרת יסוד הוא העיקר והמפתח של תושב"כ, ז"א. כי לולא המסך של עטרת יסוד, צ"ב, לא היה ז"א ראוי לקבל ג"ר. התורה שבע"פ היא המפתח לפרש המלכות. דווקא עטרת היסוד בצמצום ב' יכולה לפרש התורה למלכות בסוד וכל בשליש ועפר הארץ, ועד גמר תיקון כאן נמצאים כל הסודות הגדולים.

תגיות: פנימיות מול חיצוניות, תורה שבכתב ותורה שבע"פ

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

 

מִּשְׁפָּטִים צא – צג

הַסַבָּא

פְּנִימִּיוּת חָשׁוּבָה מחִיצוֹנִיוּת, אַך בִּלְעָדֶיהָ לֹא תִּהְיֶה הַמּשׁכָה שֶׁל חָכְמָה.

האמונה גדולה מהמדע, אך המדע הוא המושך את החוכמה. בלי רצון לקבל אין משיכה של תענוג, אך בלי היסוד הפנימי להשפיע, לא ניתן לקבל את השפע. בסופו של דבר, למרות שהגילוי מופיע בחיצוניות, עדיין הפנימיות, הנשמה קובעת.

יש כאן ויכוח פנימי מי מגלה את החוכמה החיצוניות או הפנימיות כאשר את החוכמה ניתן לגלות רק דרך חסדים. בחיצוניות ללא גילוי הרצון לקבל אין חוכמה.

רצון הנשמה להשפיע ורצון הגוף לקבל. מצד אחד בלי הגוף אין משיכה של האור, אך תפקידו הוא לסייע לימין ואין הוא העיקר, אלא רק למשוך את האור.

במלחמה יכול לנצח מי שיודע להישמר. צריך אדם לדעת להכות בידו ולהשמר במחשבתו, דהיינו להבין את מחשבת הזולת ולהישמר ממנו, להשתמש ברצון לקבל, אך צריך לדעת את כוונתו ולנתב אותו לשמש את האמונה. כאשר משתמשים בתורה שבעל פה בכדי להבין את התורה שבכתב, ניתן להגיע לפירוש האמיתי.

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים פה-פז
1. כתוב "אם אדניו יתן לו אשה" על איזה מקרה מדובר, האם אדם לא בוחר מצד עצמו לקחת אישה?
2. כתוב "האישה וילדיה תהיה לאדניה, והוא יצא בגפו" והרי השכר עפ"י היגיעה, ואם יתייגע מדוע שכרו אינו עמו?
3. מה הקושיה שהסבא מקשה על עצמו?
4. כיצד מתיישבת שאלת הסבא עם הכתוב: "ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדוני ואת אשתי ואת בני וגו'" שהרי לכאורה לא השתדל לריק?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

 

מִּשְׁפָּטִים פב – פד

הַסַבָּא

הַגֵּאֶה בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם זוֹכָה לְחוֹמַת מָגֵן מהקב"הַ.

כל זמן שאדם מקדיש רק חלק מזמנו לעבודת השם, חשוף הוא להסטה חיצונית מהדרך.  ככול שההשקפה ותכלית האדם חזקים וברורים לו, כך הוא פחות ניזוק וחשוף לקליפות. לכן על האדם להיות גאה בדרכי השם, וכך לא יהלך בחשש.

כאשר בא אדם ליישם מחשבה מסוימת, עליו קודם להיכנס פנימה ולבחון אותה בהשקפה מדויקת עד לנקודה התכליתית ביותר, ומאידך כאשר בא הוא דרך המעשה, עליו לפעול על פי סדר המדרגה.

במחשבה קודם הסוד וההשקפה הברורה לפני המעשה. שהרי סוֹף מַעֲשֵׂה בְּמַחְשָׁבָה תְּחִילָה.  בהרגשה הדרך הפוכה, והיא מהפרטים לכלל. הנברא מרגיש בתחילה כפרט נפרד, ועליו להתפתח ולהביא עצמו אל הכלל, אל הבורא יתברך.

מטרת הבריאה היא קבלת אור החוכמה, התענוג האין סופי. אך לפני קבלת אור זה נדרשת הקדמה והכנה של חסדים על הרצון לקבל, שיישמר מהקליפות שמנסות לחמוס את האור, וכאן בזמן ההכנה נצרכת הגנה. מכאן שבזמן תיקון יש לפעול את המעשה בתוך מסגרת תורנית ברורה, ולפעול את חיצוניות על אף שהיא שלא לשמה.

רק אדם בעל תחושה שהמוות בא מהבורא, יכול להפריד מעצמו את הוזהמה. אנשים חיצוניים חשים מוות, דהיינו לקיחת החיוּת מדברים חיצוניים כמו כבוד וכדומה.

רסה) כל המעשים שעושה הקב"ה, מתחילה מקדים זה שמבחוץ, ואח"כ עושה המוח שמבפנים. האם כאן אינו כן, כי הקדים בניין ביהמ"ק, לבניין החומות, שהם מבחוץ? כל אלו המעשים שעושה הקב"ה ומקדים שמבחוץ, הנה במחשבה מקדים את המוח, שבפנים. ובמעשה, מקדים ההוא שמבחוץ. כי כל קליפה, מה שמבחוץ, הוא מצד האחר. והמוח נמשך מן המוח, מצד הקדושה. ותמיד מקדים הצד האחר, ומתרבה וגדל ושומר הפרי. כיוון שהתבשל הפרי, זורקים הקליפה לחוץ. ויכין רשע וצדיק ילבש. וזורקים קליפה ומברכים לצדיקו של עולם – הקב"ה. הפנימיות קודמת לחיצוניות, אך אין היא מגולה.

רסו) אבל בבניין ביהמ"ק לעת"ל, שהצד האחר עבר מהעולם, אינו צריך להקדים שמבחוץ. כי המוח והקליפה שניהם שלו. וע"כ מקדים המוח צד הקדושה, שכתוב מתחילה, היטיבה ברצונך את ציון – בית המקדש ואח"כ, תבנה חומות ירושלים. כי חומה שמבחוץ, הקליפה, שלו ממש כמ"ש: וַאֲנִי אֶהְיֶה-לָּהּ נְאֻם-יְהוָה, חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב; וּלְכָבוֹד, אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ. אני ולא צד הרע. גם צד החומה בא מהקב"ה.

רסז) ישראל הם מוח העליון של העולם, ישראל עלה במחשבה תחילה. כי במחשבה קדמה הפנימיות אל הקליפה. העמים עכו"ם, הקליפה של ישראל, הקדימו במעשה כך הקדים עשיו את יעקב, וכך הקדים העיגול את עולם א"ק. ובמחשבת הבריאה הרצון לקבל בעל מנת להשפיע קדם לרצון לקבל, כי במעשה הקליפה קדמה לפרי כמ"ש: וְאֵלֶּה, הַמְּלָכִים, אֲשֶׁר מָלְכוּ, בְּאֶרֶץ אֱדוֹם–לִפְנֵי מְלָךְ-מֶלֶךְ, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. ועתיד הקב"ה להקדים המוח בלא קליפה שכתוב: קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהוָה, רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה. שהמוח קודם לקליפה. ואע"פ שהמוח יקום בלא קליפה, מי הוא שיושיט ידו לאכול ממנו, שכתוב: כָּל-אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ, רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם נְאֻם-יְהוָה. מצד העליון ממעלה למטה האור קודם לכלי, הפנימיות קודמת, הבורא קודם לנברא, בינה קודמת למלכות, התשובה קודמת לשאלה.

רסח) בזמן ההוא כתוב: אז תחפוץ זבחי צדק, כי אז יתחבר הכול בחיבור אחד, ויהיה השם שלם בכל תיקונו. ואז הקורבן יהיה שלם להויה אלוקים. כי עתה אלוקים אינו מתחבר אל הקורבן. כי אם היה מתחבר בו, כמה אלוהים אחרים יעלו אוזניים להתחבר שם, ויינקו מן הקדושה. אבל בזמן ההוא, כתוב: כִּי-גָדוֹל אַתָּה, וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ. ואין אלוהים אחר. לעתיד לבוא כבר לא תהיה אפשרות לקליפות להזיק, שהכל יהיה בקדושה, ובזבח צדק ניתן יהיה להקריב לשם אלקים. כאשר הקליפות פועלות, נדרש מעשה חיצוני ומסגרת כדי להגן מפניהן לפני שנגשים לפנימיות.

רסט) בזמן ההוא כתוב: רְאוּ עַתָּה, כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים, עִמָּדִי. למה כתוב עתה? אלא, זה לא היה מקודם לכן, ובזמן ההוא יהיה. אמר הקב"ה, עתה ראו, מה שלא יכולתם לראות מקודם לכן. לפני גמר תיקון ניתן לחשוב שחלילה ישנם כוחות נוספים על כוח הבורא, וכאשר יכיר אדם שאין עוד מלמדו, יוכל להקטיר בשלמות גם לשם אלקים.

רע) כִּי אֲנִי אֲנִי. למה ב' פעמים? לדייק, שאין שָם אלוקים אלא הוא. כי כמה פעמים שכתוב: אני, פעם אחת, והיה שם צד האחר, אבל עתה, אני האמיתי אני הוא ואין אני כוזב אלוהים עימדי. כי כל צד האחר עבר. תפיסת האדם בתחילה היא דרך האני הפנימי והחיצוני, ונמצא במספר תודעות, ולכן מרגיש במספר כוחות הפועלים. כאשר מגיע אדם לאמת הפנימית החזקה, כבר אינו חושש שמשהו יוכל להסיטו מהאהבה והדבקות, וכך יהודי המגיע לאמונה שלמה, שום דבר לא יפר את דתו בסביבה חילונית, ועל זו הדרך, המחזיק בהשקפה ברורה ובינה יציבה, אינו צריך הגנות חיצוניות, מאחר וברורה לו הדרך.

רעא) אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה. עד עתה היה המוות ע"י צד האחר. מכאן ולהלאה, אני אמית ואחיה. בזמן תחיית המתים, כל אלו שלא טעמו טעם המוות מהקב"ה, יהיה להם המוות, ויקים אותם מיד לתחייה. למה נעשה המוות ע"י הקב"ה? כדי שלא ישאר מהזוהמה כלום בעולם, ויהיה עולם חדש במעשה ידיו של הקב"ה. ממית זו לקיחת החיוּת. רק טיב הקשר להשם ממית או מחייה.

רעב) וְאִם-אָמֹר יֹאמַר, הָעֶבֶד, אָהַבְתִּי אֶת-אֲדֹנִי, אֶת-אִשְׁתִּי וְאֶת-בָּנָי; לֹא אֵצֵא, חָפְשִׁי. אז פוגם אותו בפגם, וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת-אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ. אִם-בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ יֵצֵא, בלבדו, יפה הוא. אבל לומדים, שכל העולם עומד על סנפיר אחד של לוויתן. הלוויתן הוא הרצון הגדול לקבל, המלכות שנגנזה ברדלא ואינה יכולה עדיין לבוא לידי קיום.

רעג) בשעה שנמצא הלוויתן זכר ונוקבא, בכל מקום שהלכו היה העולם מזדעזע, ואם לא סירס הקב"ה את הזכר וצינן את תשוקת הנקבה, היו מעכירים את העולם. וע"כ אינו עושה תולדות. וזהו, אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא, אם בא תחת גף ההוא של לוויתן, שאינו עושה תולדות, וכיוון שכן, בגפו ייצא, הוא נדחה שמה, ואינו נכנס למחיצתו של המלך כלל, ונדחה ומסתלק מעולם ההוא. בְּגַפּוֹ יֵצֵא, בגפו ייצא ודאי.

בגפו, דהיינו שלא הוליד תולדות של קדושה, מעין סירס עצמו למרות שיכול היה, וכעת בא לבדו ומקבל אישה גרושה. מלמד כאן שאין להוליד תולדות – הבנות, מהמקום שהוא שיא הטומאה, שאז מולידים קליפות. על האדם להוליד הבנות אמוניות של קדושה.

רעד) כתוב: ערירים ימותו. ערירים כולל זכר ונוקבא. הזכר בא, הנוקבא יצא. בא בזה ויצא בזה. וזהו המקום שהתדבק בו בעולם ההוא, במלכות. כי הקב"ה אינו רוצה שיבוא לפניו מי שסירס עצמו בעוה"ז.

רעה) קורבן לא היו מקריבים לפניו מסורס, והוציאו אותו שלא יוקרב לפניו, וציווה ואמר, ובארצכם לא תעשו. וכן לדורי דורות אסור לסרס בריות שברא הקב"ה בעולם. כי כל סירוס הוא מצד האחר.

רעו) ואם הוא השתדל, ונשא אישה, ולא עשה תולדות, ולא רצה, ואע"פ שיש לו אישה, או היא אינה רוצה, ובא לעולם ההוא בלא בנים, כתוב: אִם-בַּעַל אִשָּׁה הוּא, ולא השגיחו לפועל ידיו של הקב"ה להוליד בנים, וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. הוא בא בגף של הזכר, והיא בגף של הנקבה, המלכות. וכל אחד, בגפו יבוא בגפו ייצא. במקרה כזה היא תאבד את תשוקתה והוא יאבד את כוח הזכרות שלו.

תגיות: פנימיות וחיצוניות, יעקב גדול מעשיו בפנימיות

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים עב-עד
1. מה הכלל – מה קודם למה, האם זה שמבחוץ או זה שמבפנים? הסבר ופרט והדגם.
2. מהם זבחי צדק שבהם יחפוץ הקב"ה בגמה"ת?
3. מדוע מכפיל את המילה "אני" בפס' "ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלוקים עמדי"?
4. מה הרעותא הגדולה בכך שבתחיית המתים כל אלו שלא טעמו טעם המוות מהקב"ה, הקב"ה ממית אותם ולאחר מכן מחייה אותם?
5. מדוע סרס הקב"ה את זכר הלויתן וצינן את נקבתו?
6. מדוע כל סירוס הוא מהצד האחר?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

|☆ תגיות:

מִּשְׁפָּטִים פב – פד

הַסַבָּא

הַגֵּאֶה בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם זוֹכָה לְחוֹמַת מָגֵן מהקב"הַ.

כל זמן שאדם מקדיש רק חלק מזמנו לעבודת השם, חשוף הוא להסטה חיצונית מהדרך.  ככול שההשקפה ותכלית האדם חזקים וברורים לו, כך הוא פחות ניזוק וחשוף לקליפות. לכן על האדם להיות גאה בדרכי השם, וכך לא יהלך בחשש.

כאשר מגיע אדם לאמת הפנימית החזקה, כבר אינו חושש שמשהו יוכל להסיטו מהאהבה והדבקות, וכך יהודי המגיע לאמונה שלמה, שום דבר לא יפר את דתו בסביבה חילונית, ועל זו הדרך, המחזיק בהשקפה ברורה ובינה יציבה, אינו צריך הגנות חיצוניות, מאחר וברורה לו הדרך.

כאשר בא אדם ליישם מחשבה מסוימת, עליו קודם להיכנס פנימה ולבחון אותה בהשקפה מדויקת עד לנקודה התכליתית ביותר, ומאידך כאשר בא הוא דרך המעשה, עליו לפעול על פי סדר המדרגה.

במחשבה קודם הסוד וההשקפה הברורה לפני המעשה. שהרי סוֹף מַעֲשֵׂה בְּמַחְשָׁבָה תְּחִילָה.  בהרגשה הדרך הפוכה, והיא מהפרטים לכלל. הנברא מרגיש בתחילה כפרט נפרד, ועליו להתפתח ולהביא עצמו אל הכלל, אל הבורא יתברך.

מטרת הבריאה היא קבלת אור החוכמה, התענוג האין סופי. אך לפני קבלת אור זה נדרשת הקדמה והכנה של חסדים על הרצון לקבל, שיישמר מהקליפות שמנסות לחמוס את האור, וכאן בזמן ההכנה נצרכת הגנה. מכאן שבזמן תיקון יש לפעול את המעשה בתוך מסגרת תורנית ברורה, ולפעול את חיצוניות על אף שהיא שלא לשמה.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים עט – פא

הַסַבָּא

יֵשׁ לָבוּז לְלֵב גֵּאֶה.

ישנה עבודה של שבירת הגאווה וגסות הרוח שבלב, היא קורבן לשם אלקים, כאן מותר לשלם בצער ועצבות. ואילו קרבן לשם הויה, שהיא התקרבות בבחינת האהבה, עבודה זו מתאימה למי שכבר זכה לשבור את גאוותו.

מצד אחד מלמד כאן הזוהר שעצבות מועילה לחלום הרע, והרי אסור להיות עצב ואין לעבוד בעצבות. אלא יש לומר שזו עבודה זמנית בלבד. וכפי שראה ה' שאין העולם מתקיים במידת הדין, כך ראה שאין העבודה יכולה להתקיים עם מידת העצבות, לכן בא ושיתף בה את עבודת האהבה והרחמים. אין עבודת העצבות יכולה לעמוד בעצמה, שהרי גורמת היא לאדם לסור מדרך השם, לכן יכולה היא להיות זמנית, במסגרת כללית יותר.

דוד המלך מלמד את דרכי התשובה. על האדם ללמוד לוותר על התכונה הנפשית הנק' שמעי בן גרא, שאינה מאפשר לאדם לבנות את המשכן בליבו.

אם אדם מגיב מייד ישירות למצב, בד"כ הוא טועה. תמיד צריך לראות שיש משהו מעבר למקרה. שמעי (בחינת בינה שלא יכולה להגיע לשלמות) שהיה חכם, בא ומקלל את המלך. למרות שדוד הוא מלך המשיח, ישנה בחינה בקדושה שמעכבת אותו, כאשר סוקל אותו שמעי באבנים, דהיינו בהבנות אחרות ובעפר שהוא רצון לקבל לעצמו, מנסה שמעי להראות שמלכות בית דוד לא יכולה להתקיים.

שמעי היה מבית שאול, דהיינו בחינת היסוד, וכאן הויכוח מי צריך לשלוט, האם הרצון לקבל או רק הרצון להשפיע. ובמאבק זה מנצח דוד שניצח את עורפה (גליית), וכנגדה זרק עפר זה, והאבן כנגד האבן שהמיתה את גליית. ניסה שמעי לומר לו שהוא איש דמים.

רנה) הסתכל שלמה בחכמה, שכתוב על שמעי בן בגרא: יוצא יצוא ומקלל. יוצא יצוא ב' פעמים, יציאה אחת שיצא מבית המדרש לקלל את דוד. ויציאה אחת שיצא מירושלים אל עבדיו, שמת עליה. יציאה אחת אל המלך, ויציאה אחת אל עבדיו. וכל זה ראה שלמה והסתכל ברוח הקדוש ביציאה השנייה. וע"כ אמר: וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ, ידע שביציאה ימות.

רנו) ועיפר בעפר. אמר שלמה, אצל אבי היה בעפר, אצל שמעי יהיה במים שכתוב: וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ, וְעָבַרְתָּ אֶת-נַחַל קִדְרוֹן. שניהם דן שלמה, שיהיה נידון בעפר ומים כסוטה, למי שהשׂטין הדרך אצל אביו. גם סוטה נידונת בעפר ומים ובודקים אותה עם בגדה, וכך שלמה בדק את שמעי. עפר זה מלכות ומים בינה, אמר נבדוק אותו בב' הנקבות.

רנז) כתוב: וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת. וכתוב: וָאֶשָּׁבַע לוֹ בַיהוָה לֵאמֹר, אִם-אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב. מהו בחרב? האם שוטה היה שמעי, שלא הבין, שאילו נשבע לו כך, שלא יאמר אח"כ, בחרב לא, אבל בחנית או בחץ כן?

רנח) אלא שני דברים כאן: א. שאמר הילד, בנו של דג הגדול, שקשקשיו עולים עד רום עננים, השבועה של דוד המלך, כשהיה רוצה להישבע, הוציא החרב שלו, ששם היה חרות שֵם הנחקק ושם נשבע. וכך עשה לשמעי, שכתוב: וָאֶשָּׁבַע לוֹ בַיהוָה לֵאמֹר, אִם-אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב. שבועה זו הייתה בחרב. ב. דן שלמה, אמר, בקללה בא אל אבא, שהוא דברים, הרי גם אני בדברים אליו, ובשם המפורש הרג אותו, ולא בחרב. ומשום זה עשה שלמה כך.

רנט) כיוון שנשבע לו דוד, למה הרגו, האם שבועה הזו הייתה בעלילה, כי הלב והפה לא היו שווים? אלא ודאי דוד לא הרגו. ועדיין קשה מפני ששלח את שלמה בנו, ושליח של אדם כמותו. ידוע, שכל איברי הגוף מקבלים הכול, והלב אינו מקבל אפילו כחוט השערה. דוד המלך היה הלב של ישראל, וקיבל מה שלא היה ראוי לו שיקבל, מה ששמעי סיקל באבנים ועיפר בעפר. ומשום זה כתוב: וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה-לּוֹ. ועוד, כי האילן, מלכות, גרם לו להיות נוקם במעשה ונוטר במחשבה כנחש. כשיש מיעוט צריך לדעת מי מתקן אותו.

רס) כתוב: כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה, לֹא תִרְצֶה זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה. כי לא תחפוץ זבח, האם הקב"ה אינו רוצה שיקריבו לפניו קורבן? והרי הוא תיקן לרשעים שיקריבו קורבן, ויתכפר להם עוונותיהם. אלא דוד, לפני שם אלוקים, מדה"ד, אמר זה, וקורבן אינם מקריבים לשם אלוקים, אלא לשם יוד הא ואו הא. כי אל דין קשה, מדה"ד, אינם מקריבים קורבן. כמ"ש: אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַיהוָה. להויה ולא לשם אלוקים. וכן כתוב: וכי תקריב קורבן מנחה להויה. זבח תודה להויה. זבח שלָמים להויה. ולא כתוב השם אלוקים.

רסא) כיוון שדוד המלך אמר אל השם אלוקים, צריך לכתוב: כי לא תחפוץ זבח ואֶתֵנה, עולה לא תרצה. כי לשם זה אינם מקריבים אלא רוח נשברה, כמ"ש: זבחי אלוקים רוח נשברה. קורבן של אלוקים, הוא עצבות ושבירת הלב. ומשום זה, מי שחלם חלום רע, הוא צריך להראות עצבות, כי הוא עומד במידת אלוקים, וזבח של מדה"ד צריך להיות עצבות ורוח נשברה. ועצבות ההיא מועיל לחלום הרע, ואין הדין שולט עליו. כי זבח, הראוי למדה"ד, הקריב לפניו. קורבן לשם הויה בא להתקרבות לאהבה, אך קודם יש לשבור את הגאווה, לכן אמר דוד קורבן לאלוקים.

רסב) לב נשבר ונִדכֶּה, אלוקים לא תִבזֶה. לא תבזה. משמע שיש לב, שהוא בוזֶה? כן, לב גאה, לב בגסות הרוח, הוא הלב שבוזה. אבל, לב נשבר ונדכה, אלוקים לא תבזה.

רסג) הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ, אֶת-צִיּוֹן. מהו היטיבה? הלוא נראה שיש בה טוב, ועתה למה צריך להתפלל, היטיבה על ההוא טוב? שצריך להתפלל היטיבה, כי מיום שהקב"ה השתדל בבניין ביהמ"ק למעלה עד עתה, הטבה של הרצון לא שׁרתה על בניין ההוא. וע"כ לא השתכלל. כי בשעה שהרצון של מעלה יתעורר, ייטיב וידליק האורות של בניין ומעשה, עד שאפילו המלאכים של מעלה לא יוכלו להסתכל בביהמ"ק, ולא בבניין. ואז ישתכלל ביהמ"ק וכל מלאכתו. וע"ז התפלל, היטיבה ברצונך את ציון.

רסד) תִּבְנֶה, חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם. האם מיום שהשתדל בבניין ביהמ"ק, עד עתה עוד לא בנה אותם? ואם חומות ירושלים לא בנה עד עתה, ביהמ"ק, על אחת כמה וכמה שלא בנה. ואיך אמר: הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ, אֶת-צִיּוֹן, שהוא ביהמ"ק? הרי מתחילה בונים החומות, ואח"כ ביהמ"ק. אלא כל מעשיו של הקב"ה אינם כמעשה בני אדם. בני אדם, כשבונים ביהמ"ק למטה, מתחילה עושים חומות העיר, ולבסוף ביהמ"ק. חומות העיר מתחילה, כדי להגן עליהם, ואח"כ בניין הבית. הקב"ה בונה ביהמ"ק בתחילה, ולבסוף, כאשר הוריד אותו מן השמיים ומושיבו על מקומו, אז יבנה חומות ירושלים. וע"כ אמר דוד, היטיבה ברצונך את ציון מתחילה, ואח"כ תבנה חומות ירושלים.

רסה) כל המעשים שעושה הקב"ה, מתחילה מקדים זה שמבחוץ, ואח"כ עושה המוח שמבפנים. האם כאן אינו כן, כי הקדים בניין ביהמ"ק, לבניין החומות, שהם מבחוץ? כל אלו המעשים שעושה הקב"ה ומקדים שמבחוץ, הנה במחשבה מקדים את המוח, שבפנים. ובמעשה, מקדים ההוא שמבחוץ. כי כל קליפה, מה שמבחוץ, הוא מצד האחר. והמוח נמשך מן המוח, מצד הקדושה. ותמיד מקדים הצד האחר, ומתרבה וגדל ושומר הפרי. כיוון שהתבשל הפרי, זורקים הקליפה לחוץ. ויכין רשע וצדיק ילבש. וזורקים קליפה ומברכים לצדיקו של עולם. בני אדם עובדים מהפרטים אל הכלל, ואילו הקב"ה שלם ועובד מהכלל. יש והקב"ה נותן לנו מלמעלה קודם את הפרטים, זו כשהמחשבה קודמת.

תגיות: לב נשבר, קורבן להשם, קורבן לאלקים

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים עט-פא
1. מהו שכתוב יצא יצוא שתי פעמים לגבי שמעי בן גרא שיצא לקלל את דוד ומה למד מזה שלמה המלך?
2. מהי השבועה שנשבע דוד בחרב?
3. מדוע אנו למדים ששלמה המלך הרגו בשם המפורש?
4. מהי עבודת דוד המלך עפ"י הפסוק "זבחי אלוקים רוח נשברה וגו'" והרי הקורבן צריך להיות לשם הוי"ה?
5. מהו לב שראוי לבוז?
6. מה ההסבר לכך שהפסוק מקדים את בנין בית המקדש מבחינת "הטיבה ברצונך את ציון" ורק לאחר מכן "תבנה את חומות" ירושלים שנראה לכאורה הפוך?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

 

 

מִּשְׁפָּטִים עט – פא

הַסַבָּא

יֵשׁ לָבוּז לְלֵב גֵּאֶה.

ישנה עבודה של שבירת הגאווה וגסות הרוח שבלב, היא קורבן לשם אלקים, כאן מותר לשלם בצער ועצבות. ואילו קרבן לשם הויה, שהיא התקרבות בבחינת האהבה, עבודה זו מתאימה למי שכבר זכה לשבור את גאוותו.

מצד אחד מלמד כאן הזוהר שעצבות מועילה לחלום הרע, והרי אסור להיות עצב ואין לעבוד בעצבות. אלא יש לומר שזו עבודה זמנית בלבד. וכפי שראה ה' שאין העולם מתקיים במידת הדין, כך ראה שאין העבודה יכולה להתקיים עם מידת העצבות, לכן בא ושיתף בה את עבודת האהבה והרחמים. אין עבודת העצבות יכולה לעמוד בעצמה, שהרי גורמת היא לאדם לסור מדרך השם, לכן יכולה היא להיות זמנית, במסגרת כללית יותר.

דוד המלך מלמד את דרכי התשובה. על האדם ללמוד לוותר על התכונה הנפשית הנק' שמעי בן גרא, שאינה מאפשר לאדם לבנות את המשכן בליבו.

אם אדם מגיב מיד ישירות למצב, בד"כ הוא טועה. תמיד צריך לראות שיש משהו מעבר למקרה.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

 

מִּשְׁפָּטִים עו – עח

הַסַבָּא

דוד המלך מלמד אותנו דרכי תשובה.

גם בפרשת אוריה החיתי ובת שבע, מוכן היה לקבל על עצמו כאילו חטא, אמר להקב"ה: למען תצדק בדוברֶך תזכה בשופטֶך. ולא יהיה לו פתחון פה לומר לפניך, בחָנֵני ה' ונַסֵני. דוד היה הבדחן של המלך, ואע"פ שהיה בצער, כיוון שהיה לפני המלך, חזר לבדחנות שלו כמו שהיה, כדי לשמח את המלך.

כמו כן כאשר שִׁמְעִי בֶן-גֵּרָא עמד וקילל את דוד ועבדיו, (שמואל ב): וְכֹה-אָמַר שִׁמְעִי, בְּקַלְלוֹ; צֵא צֵא אִישׁ הַדָּמִים, וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל. כבש דוד את כעסו בהבינו שהכל מהשם יתברך, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, מַה-לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרֻיָה; כי (כֹּה) יְקַלֵּל, וכי (כִּי) יְהוָה אָמַר לוֹ קַלֵּל אֶת-דָּוִד, וּמִי יֹאמַר, מַדּוּעַ עָשִׂיתָה כֵּן. צדיק מצדיק תמיד את הבורא, ולא זו בלבד, אלא גם יודע שכל מה שקורה לו בא לטובתו. מוכן לקחת על עצמו ביזיונות בלי לחפש תירוצים, ומקבל שהכל בא בהשגחה פרטית – מכאן נובע כוח התשובה.

 

רמה) כתוב: כִּי יְהוָה, עֵינָיו מְשֹׁטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ לְהִתְחַזֵּק עִם-לְבָבָם שָׁלֵם אֵלָיו. אלו הן נקבות. וכתוב: עֵינֵי יְהוָה, הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל-הָאָרֶץ. אלו הם זכרים. כי יש בהם בחינת זכר ונקבה. דוד אמר, והרע בעיניך עשיתי. הלוא, לפני עיניך, היה צריך לומר? אלא, אמר דוד, במקום שחטאתי, בעיניך היה, כי הייתי יודע, שעיניך מוכנים ועומדים לפניי. ולא החשבתי אותם. הרי החטא שחטאתי ועשיתי, היה בעיניך. עין היא מדרגת החוכמה, ומוזר שלכאורה אומר דוד שחטא בבת שבע.

רמו) למען תצדק בדוברֶך תזכה בשופטֶך. ולא יהיה לו פתחון פה לומר לפניך, בחָנֵני ה' ונַסֵני. כל אומן כשמדבר, מדבר באומנותו. דוד היה הבדחן של המלך, ואע"פ שהיה בצער, כיוון שהיה לפני המלך, חזר לבדחנות שלו כמו שהיה, כדי לשמח את המלך. בדחן זה אור של חוכמה, ועדיין יש בזה סכנה מאחר ובדחנות עלולה להביא לערווה.

רמז) אמר: ריבון העולם, אני אמרתי בחנֵני ה' ונסֵני, ואתה אמרת שלא אוכל לעמוד בנסיונך. הרי חטאתי למען תצדק בדוברך, ויהיה דברך אמת, כי אם לא חטאתי, היה הדבר שלי אמת ודברך בריק. עתה שחטאתי, כדי שדברך יהיה אמת, נתתי מקום להצדיק דברך, משום זה עשיתי, למען תצדק בדוברך תזכה בשופטך. כי חזר דוד לאומנותו, ואמר בתוך צערו, דברי בדחנות אל המלך. שורש הבדחנות הוא הפירוק והיפוך, דהיינו מסתכלים על פרטים ומערבבים את הקשר ביניהם, או שפרט לא צפוי מופיע פתאום.

רמח) למדנו, לא היה דוד ראוי לאותו מעשה, כי אמר, וליבי חלל בקרבי. כך הוא, אבל אמר דוד, בלב יש ב' היכלות, באחד דם ובאחד רוח. אחד הצד השמאלי המלא דם, משכן ליצה"ר, וליבי אינו כן, כי ריקן הוא, ולא נתתי משכן לדם הרע להשכין בו היצה"ר. וליבי ודאי חלל בלא שוכן רע. וכיוון שכן, לא היה דוד ראוי לחטא שחטא. אלא כדי לתת פתחון פה לרשעים, שיאמרו, דוד המלך חטא וחזר בתשובה כפי שהיה עם אדם הראשון, שדוד קיבל את 70 שנותיו ממנו להשלים את התיקון, ועשה כמעשה אבותיו, ומחל לו הקב"ה, כש"כ שאר בני אדם. וע"ז אמר דוד: אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים, אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ. אמר דוד שאם הוא הצליח לחזור בתשובה, כל אחד יוכל.

רמט) ודוד עלה במעלה הזיתים עולה ובוכה. וראש לו חפוי והוא הולך יחף. למה? אלא עשה עצמו נזוף, כדי לקבל עונש, והעם היו רחוקים ממנו ד' אמות שלא היו במדרגתו. אשרי העבד שכך עובד לאדונו, ונודע בחטאו, כדי לשוב ממנו בתשובה שלמה. מי שאינו מכיר בחטאו אין לו איך לשוב בתשובה.

רנ) מה שעשה לו שמעי בן גרא היה יותר, מכל הצרות שעברו עליו עד היום ההוא, ודוד לא השיב כנגדו דבר. כי היה יפה לו, ובזה התכפרו עוונותיו.

רנא) שמעי תלמיד חכם היה, וחכמה רבה הייתה בו, למה יצא אל דוד ועשה לו מה שעשה? אלא ממקום אחר היה הדבר, והכניס לו הקב"ה דבר זה בליבו. וכל זה עשה לתועלת לדוד. כי ההוא שעשה לו שמעי, גרם לו לחזור בתשובה שלמה, ושיבר ליבו בשבירה רבה, ושפך דמעות רבות מתוך ליבו לפני הקב"ה. וע"כ אמר: כי ה' אמר לו קַלל. ידע שממקום אחר עליון ירד הדבר.

רנב) שני ציוויים ציווה דוד לשלמה בנו. אחד של יואב, ואחד של שמעי, עם שאר הציוויים שציווה אותו. של יואב, שכתוב: וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה. דבר סתום היה, שאפילו שלמה לא היה לו לדעת. אלא משום שידעו אחרים, נודע לשלמה. ע"כ אמר, וגם אתה ידעת. מה שלא היה ראוי לו לדעת.

רנג) של שמעי, שכתוב: וְהִנֵּה עִמְּךָ שִׁמְעִי בֶן-גֵּרָא בֶן-הַיְמִינִי. והנה עימך, שהוא מוכן לך תמיד, כי רבו היה. ומשום זה לא אמר על יואב, והנה עימך יואב. אבל שמעי זה, שנמצא עימו תמיד, אמר והנה עימך.

רנד) וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ, וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי, וַיֹּאמֶר לוֹ בְּנֵה לְךָ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם, וְיָשַׁבְתָּ שָׁם; וְלֹא-תֵצֵא מִשָּׁם, אָנֶה וָאָנָה. איפה החכמה של שלמה המלך בזה? אלא הכול בחכמה עשה, ולכל הצדדים השגיח, כי חכם היה שמעי, ואמר שלמה, אני רוצה שיתרבה התורה בארץ ע"י שמעי, ולא ייצא לחוץ.

תגיות: תשובה, דוד המלך

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים עו-עח
1. האם עיניים זה לשון זכר או נקבא? הסבר.
2. מהו שאומר דוד "הרע בעיניך עשיתי" מדוע לא לפני עיניך? ואיך שזה קשור לבת שבע?
3. מה היתה הבדחנות של דוד המלך ומדוע התבדח עם הקב"ה?
4. מה ההסבר של הזהר באות רנ"ח לכך שהיתה תועלת בחטא דוד המלך?
5. מדוע הלך דוד המלך במעלה הזיתים בוכה, ראש לו חפוי ויחף?
6. כיצד עזר לדוד הבזיונות שספג משמעי בן גרא ומה אנו לומדים מזה?
7. מה הדרך הנכונה להסתכל על בזיונות לפי אות רנ"א?
8. מה היתה חוכמתו של שלמה בהתנהגותו עם שמעי כמצות אביו?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

 

מִּשְׁפָּטִים עו – עח

הַסַבָּא

דוד המלך מלמד אותנו דרכי תשובה.

גם בפרשת אוריה החיתי ובת שבע, מוכן היה לקבל על עצמו כאילו חטא, אמר להקב"ה: למען תצדק בדוברֶך תזכה בשופטֶך. ולא יהיה לו פתחון פה לומר לפניך, בחָנֵני ה' ונַסֵני. דוד היה הבדחן של המלך, ואע"פ שהיה בצער, כיוון שהיה לפני המלך, חזר לבדחנות שלו כמו שהיה, כדי לשמח את המלך.

כמו כן כאשר שִׁמְעִי בֶן-גֵּרָא עמד וקילל את דוד ועבדיו, (שמואל ב): וְכֹה-אָמַר שִׁמְעִי, בְּקַלְלוֹ; צֵא צֵא אִישׁ הַדָּמִים, וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל. כבש דוד את כעסו בהבינו שהכל מהשם יתברך, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, מַה-לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרֻיָה; כי (כֹּה) יְקַלֵּל, וכי (כִּי) יְהוָה אָמַר לוֹ קַלֵּל אֶת-דָּוִד, וּמִי יֹאמַר, מַדּוּעַ עָשִׂיתָה כֵּן. צדיק מצדיק תמיד את הבורא, ולא זו בלבד, אלא גם יודע שכל מה שקורה לו בא לטובתו. מוכן לקחת על עצמו ביזיונות בלי לחפש תירוצים, ומקבל שהכל בא בהשגחה פרטית – מכאן נובע כוח התשובה.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

 

מִּשְׁפָּטִים עג – עה

הַסַבָּא

כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה-לָּךְ, לִשְׁמָרְךָ בְּכָל-דְּרָכֶיךָ.

הקב"ה עושה חסד עם אדם הרוצה לעשות תשובה, ונותן בו כוחות נפש, אלו המלאכים לשמור אותו בדרך. ואם אדם יהיה קשוב לכוחות פנימיים אלו, יוכל להצליח. ואם לא ינצל את העזרה, את המלאכים שבנפשו, הוא נק' רשע שמת בעוד הגוף הגשמי מסתובב בעולם. שני המלאכים הם בחינות של שמחה וצער, תענוג או ייסורים, הם הכוחות המוליכים את האדם בדרך הטוב.

צער וייסורים זה הכרת הרע שבו – ושב בתשובה, ושמחה – ששמח בטוב שיש לו.

בעל תשובה הוא מי שנאחז בעץ החיים, בכלל שהוא הבינה היציבה. הוא הבעלים של אותה תשובה, השפעת הכלל ונק' חי.

אדם שבא יחידי לעולם מפני שבגלגול קודם לא לקח אישה והוליד בנים בקדושה, דהיינו לא לקח את הרצונות ונתן בהם צורה של השפעה, ולכן לא הוליד הבנות אמוניות בדרך השם, וכאשר בא שוב בגלגול הוא בא יחידי. ועדיין הקב"ה ייתן לו אישה גרושה בתנאי שיעשה תשובה בחייו הגשמיים. לשוב בתשובה אומר לשוב לספירת הבינה, דהיינו להשקפה שהשם טוב ומטיב.

רלג) האם מדבר הכתוב על חיים או על מתים? כי תחילת הכתוב אינו סופו, וסופו אינו כתחילתו. בתחילת הכתוב: מראה על חיים, שאומר, וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב, וסופו מראה על מתים, שאומר, ואשלם ניחומים לו ולאבליו. אלא מדבר, בעוד שאדם בחיים, וכך הוא, וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב, בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ, משום שיצה"ר שבו חזק ומתגבר בו. וע"כ הולך שובב, ואינו רוצה לשוב בתשובה.

רלד) הקב"ה רואה דרכיו, שהולך ברע בלא תועלת, אומר הקב"ה, אני צריך לאחוז אותו בידו. דרכיו ראיתי, שהולך בחושך, אני רוצה לתת לו רפואה, וארפאהו. הקב"ה מביא בליבו דרך התשובה והרפואה לנשמתו. ואנחהו הוא כמ"ש: לך נְחֵה את העם. הקב"ה מנהיג אותו בדרך הישר, כמי שאוחז בידו של אחר ומוציאו מתוך החושך.

רלה) ואשלם ניחומים לו ולאבליו. הרי נראה שמת הוא. כן ודאי מת, ועומד בחיים, שכיוון שהוא רשע, נקרא מת. מהו ואשלם ניחומים לו ולאבליו? אלא הקב"ה עושה חסד עם בני אדם, שכיוון שנכנס לשנת י"ג ולהלאה, נותן עימו שני מלאכים, ששומרים אותו מימינו ומשמאלו.

רלו) כשהאדם הולך בדרך הישר, הם שמחים בו, ומחזקים אותו בשמחה, מכריזים לפניו, תנו כבוד לצורתו של המלך. וכשהולך בדרך עקום, הם מתאבלים עליו ועוברים ממנו. כיוון שהחזיק בו הקב"ה, והנהיג אותו בדרך הישר, אז כתוב: וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו. ואשלם ניחומים לו, בתחילה, שהוא מתנחם על מה שעשה בתחילה, ועל מה שעשה עתה, וחוזר בתשובה. ואח"כ, ולאבליו, שהם המלאכים, שהיו מתאבלים עליו כשעברו ממנו, ועתה שחזרו אליו, הרי ניחומים לכל הצדדים, הן שמתנחם על מעשיו והן שמתנחם על צרותיו ואבלו.

רלז) ועתה הוא חי ודאי. חי בכל הצדדים, אוחז בעץ החיים ז"א מצד מדת ההשפעה, ויש את עץ הדעת מצד המלכות שרגליה יורדות מוות. ברצון לקבל ישנם צדדים שאין להשתמש בהם שהם בחינת הנחש הגורם לקבל בעל מנת לקבל. ולכן נקרא בעל תשובה. כי כנ"י, המלכות, נקראת ג"כ תשובה. כי תשובה אותיות תשוב ו' לגבי ה'. ו' עה"ח, ז"א, ה' מלכות. וע"כ נקראת המלכות תשובה. והוא נקרא בעל תשובה. בעלה של המלכות, שמשפיע לה. ע"כ, אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד במקום שבעלי תשובה עומדים.

רלח) דוד המלך אמר, לְךָ לְבַדְּךָ, חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ, עָשִׂיתִי. יש חטאים, שהאדם חוטא להקב"ה ולבני אדם. ויש חטאים, שהאדם חוטא לבני אדם ולא להקב"ה. ויש חטאים, שחוטא להקב"ה לבדו ולא לבני אדם. דוד המלך חטא להקב"ה בלבדו ולא לבני אדם. וע"כ אמר, לך לבדך חטאתי. כל הברית של האדם היא עם הקב"ה, וגם אם אדם חוטא, הוא חוטא לקשר עם הקב"ה, שכל מה שאדם בא לעולם זה לבטא את שמותיו הקדושים של הקב"ה.

רלט) הרי חטָא, חטא ההוא של בת שבע. ומי שבא על ערווה, אסורה על בעלה. האם אינו נמצא חוטא לחברו וחוטא להקב"ה? אלא, חטא ההוא היה בהיתר, ודוד לקח את שלו, כי גט היה לה מבעלה עד שלא הלך למלחמה, כי כן היה המנהג של כל ישראל, שנתנו גט על זמן לנשיהם, כל היוצא לצבא. וכן עשה אוריה לבת שבע. ולאחר שעבר הזמן ולא הייתה מעוברת והייתה מותרת לכל, לקח אותה דוד. ובהיתר עשה כל מה שעשה.

רמ) כי אם היה באיסור, לא היה הקב"ה עוזב אותה אצלו כלומר היה מצווה אותו דרך נתן הנביא לגרש אותה. שכתוב לעדות, וַיְנַחֵם דָּוִד, אֵת בַּת שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ. שזה עדות, שהיא אשתו, ודאי אשתו ובת זוגו הייתה, שהיא מוכנה לו מיום שנברא העולם. הרי עדות, שלא חטא דוד החטא של בת שבע.

רמא) ומה הוא החטא, שחטא להקב"ה לבדו ולא לאחר? שהרג את אוריה בחרב בני עמון, ולא הרג אותו בשעה שאמר לו, ואדוני יואב, שהרי הוא היה אדונו. והמקרא מוכיח, שכתוב: אלה שמות הגיבורים אשר לדוד. ולא אשר ליואב. ונמצא, שהוא מורד במלכות. והמורד במלכות חייב מיתה. ולא הרג אותו בשעה ההיא, אלא הרגו בחרב בני עמון כמורד במלכות.

רמב) ולא נמצא איתו דבר, כמ"ש: רק בדבר אוריה החיתי. רק, בא למעט, בדבר אוריה חטא, ולא חטא באוריה עצמו. והקב"ה אמר, ואותו הרגת בחרב בני עמון. וכל חרב מבני עמון, היה חקוק בו נחש עקום, צורה של דרקון, שהוא עבודה זרה שלהם. אמר הקב"ה, נתת כוח לשיקוץ ההוא. משום שבשעה שהרגו בני עמון את אוריה, ורבים מבני ישראל עימו, התגבר בשעה ההוא חרב בני עמון, וכמה התחזק כוח עבודה זרה ההיא, שיקוץ. הבעיה שהייתה כאן שהרגו ע"י חרב בני עמון, וברגע שנותנים כוח לס"א זו בעיה מפני שהס"א ניזונה מהצדיקים, לכן עליהם להיזהר יותר, וכן דוד צריך היה להיזהר לא לתת כוח לבני עמון, אם מרד במלכות צריך היה להרוג אותו ע"י המלכות.

רמג) היתכן שאוריה לא היה צדיק, כיוון שכתוב עליו, אוריה החיתי? אלא, היה צדיק. אלא שֵם מקומו היה חיתי כמ"ש: ויפתח הגלעדי, שע"ש מקומו נקרא כך, וכן אוריה החיתי.

רמד) וע"כ כתוב: בדבר אוריה החיתי, ולא באוריה עצמו. כי כבר היה חייב מיתה מטעם מורד במלכות. ודוד גרם, ששיקוץ בני עמון התגבר על מחנה אלוקים של מחנה דוד, שהיה ממש הצורה של מעלה, של צבאות המלכות העליונה. ובשעה שפגם דוד מחנה הזה שלו, פגם למעלה מחנה אחר. וע"כ אמר דוד, לך לבדך חטאתי, לבדך, ולא לאחר היה חטא ההוא, שחטא לו. וזה שכתוב: בדבר אוריה. וזהו שכתוב: בחרב בני עמון. שהחטא לא היה באוריה עצמו, אלא בדבר אוריה, מה שנתן כוח לחרב בני עמון.

תגיות: כוח השמחה וכוח הצער.

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים עג-עה
1. כיצד ניתן לפרש האם מדובר על אותו אחד שנגרש וצריך לבוא לעולם, ואם שב בתשובה נותן לו הקב"ה אישה, האם מדובר בחיים או במתים? הבא הפסוקים והסבר אותם.
2. מי הם שני המלאכים שנותן הקב"ה למי שנכנס לגיל ה-י"ג דהיינו ששב בתשובה?
3. כיצד המלאכים עוזרים לאדם? כיצד זה קשור לפסוקים שהבאנו לעיל בשאלה 2?
4. מיהו נקרא בעל תשובה עפ"י אות רל'ז? הסבר ונמק והבא דוגמא מחייך.
5. הסבר את הסוגיה עם דוד המלך, כיצד הגענו למסקנה שחטאו היה שנתן כח לשיקוץ?
6. על מה מעיד שמו של אוריה החטי – האם היה חטי או יהודי?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים עג – עה

הַסַבָּא

כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה-לָּךְ, לִשְׁמָרְךָ בְּכָל-דְּרָכֶיךָ.

הקב"ה עושה חסד עם אדם הרוצה לעשות תשובה, ונותן בו כוחות נפש, אלו המלאכים לשמור אותו בדרך. ואם אדם יהיה קשוב לכוחות פנימיים אלו, יוכל להצליח. ואם לא ינצל את העזרה, את המלאכים שבנפשו, הוא נק' רשע שמת בעוד הגוף הגשמי מסתובב בעולם. שני המלאכים הם בחינות של שמחה וצער, תענוג או ייסורים, הם הכוחות המוליכים את האדם בדרך הטוב.

צער וייסורים זה הכרת הרע שבו – ושב בתשובה, ושמחה – ששמח בטוב שיש לו.

בעל תשובה הוא מי שנאחז בעץ החיים, בכלל שהוא הבינה היציבה. הוא הבעלים של אותה תשובה, השפעת הכלל ונק' חי.

אדם שבא יחידי לעולם מפני שבגלגול קודם לא לקח אישה והוליד בנים בקדושה, דהיינו לא לקח את הרצונות ונתן בהם צורה של השפעה, ולכן לא הוליד הבנות אמוניות בדרך השם, וכאשר בא שוב בגלגול הוא בא יחידי. ועדיין הקב"ה ייתן לו אישה גרושה בתנאי שיעשה תשובה בחייו הגשמיים. לשוב בתשובה אומר לשוב לספירת הבינה, דהיינו להשקפה שהשם טוב ומטיב.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

 

מִּשְׁפָּטִים ע – עב

הַסַבָּא

הַתְּשׁוּבָה מֶכָפֶּרת עַל כָּל דָּבָר.

ואל תאמר אחטא ואשוב, שמא תחטא ולא תשוב.

מדרגת הבינה, האמת היא למעלה מחוסר השלמות של זו"ן, על כן יכולה היא לתקן את חוסר הלשמות. בד"כ הפגם הוא ראיית הפרט כעומד בפני עצמו ולא כחלק מהמערכת.

"איזקא דחיה" זוהי נקודה פנימית נסתרת הנותנת תיקון על כל הרצון לקבל, כאן האור של עתיקא קדישה חודר לכל המקומות ומתקן הכל.

האמונה מתקנת הכל, ולמרות ניסיונות היצר הרע לומר לאדם שאין סיכוי שיצליח לעשות תושובה, עליו להאמין שהקב"ה נתן לו את הכוח והעזרה לתקן. אין אפשרות שהבורא יתן לאדם משימה שאינו יכול לעמוד בה. הקב"ה רוצה לעזור לכל אחד, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת. באמת אומר שאדם מוכן לוותר על האני הכוזב שלו ביראת שמים ולהתמסר כולו לקב"ה.

לא יכול אדם לומר לקב"ה קבל אותי איך שאני, עליו לתקן ולעשות תשובה, דהיינו שייוותר על גאוותו ונפרדותו. צריך לחפש ולהתחבר אל מקום הרחמים של ה'  כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְהוָה יוֹכִיחַ, וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה.

 

רכה) אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה. הכתוב חוזר לאותו שיצא יחידי בלי נוקבא. מקום שביעית, המלכות, יגאל אותו. שביעית נקראת אדוניו, אדון כל הארץ. אם אדוניו זה מרחם עליו, ומחזירו מכף הקלע לעוה"ז כמו שהיה, ונותן לו אישה ההיא, אשר המזבח מוריד עליו דמעות, נותן לו אישה גרושה, ומתחברים יחד, וילדה לו בנים או בנות, הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ, תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ, למלכות הקדושה. .

רכו) כי אם חזר בתשובה, ותיקן אותו המקום שפגם בחייו שלא לקח אישה בקדושה, שלא פעל רצונותיו בקדושה, הוא מתקבל לפני המלך הקדוש, הוא לוקח אותו ומתקן אותו על תיקונו, אח"כ. וזה נקרא, בעל תשובה. כי ירש מושבו של מקום ההוא, של הנהר הנמשך ויוצא, המלכות, כי נהר הנמשך ויוצא הוא יסוד, ומושבו המלכות. ומתקן את עצמו ממה שהיה בתחילה. כיוון שניתקן ושב בתשובה, הוא עולה על תיקונו. שאין דבר בעולם, ואין מפתח בעולם, שלא ישבור, אותו השב בתשובה.

רכז) יֵצֵא בְגַפּוֹ, פירושו שבח והתעלות. המקום שבעלי תשובה עולים, שאפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד שם. ומשום זה, כיוון ששב בתשובה, הקב"ה מקבלו מיד.

רכח) אין דבר בעולם העומד לפני תשובה. ולכולם הקב"ה ודאי מקבל. ואם שב בתשובה, הרי מזומן לו דרך החיים. ואע"פ שפגם מה שפגם, הכול מיתקן, והכול חוזר על תיקונו. כי אפילו במה שיש בו שבועה, הקב"ה מקבלו, שכתוב: חַי-אָנִי, נְאֻם-יְהוָה, כִּי אִם-יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן-יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה, חוֹתָם עַל-יַד יְמִינִי כִּי מִשָּׁם, אֶתְּקֶנְךָּ. וכתוב: כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי וגו'. ואחר ששב בתשובה, כתוב: ובנֵי יכוניה אסיר, שאלתיאל בְּנו. מכאן, שהתשובה שוברת כמה גזרות ודינים וכמה שרשרות של ברזל, ואין מי שעומד לפני תשובה. למרות פסוקי הללו, בא לאחר מכן ותיקן.

רכט) ע"ז כתוב: וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים, הַפֹּשְׁעִים בִּי. פשעו בי, אינו כתוב: אלא הפושעים בי. אותם שלא רצו לשוב בתשובה ולהתנחם על מה שעשו. אבל אם התנחמו ועשו תשובה, מקבל אותם הקב"ה.

רל) משום זה אדם זה, אע"פ שפָשע בו, ופגם במקום שלא צריך, ושב לפניו, הוא מקבלו ומרחם עליו. כי הקב"ה הוא מלא רחמים, ומתמלא רחמים על כל מעשיו כמ"ש: ורחמיו על כל מעשיו אפילו אם מעשה נראה אכזרי. אפילו על בהמות ועופות מגיעים רחמיו. אם עליהם מגיעים רחמיו, כש"כ על בני אדם, היודעים ונודעים לשבח לאדונם, שמגיעים עליהם רחמיו, ושורים עליהם. וע"ז אמר דוד: רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי.

רלא) אם על רשעים מגיעים רחמיו, כש"כ על צדיקים. אלא מי צריך רפואה? אלו שהם בעלי כאבים. ומי הם בעלי כאבים? אלו הם הרשעים. והם הצריכים רפואה ורחמים, שהקב"ה מרחם עליהם, שלא יהיו נעזבים ממנו, והוא אינו מסתלק מהם, וישובו לפניו בתשובה. כשהקב"ה מקרב, מקרב בימין. וכשהוא דוחה, דוחה בשמאל. ובשעה שדוחה, הימין מקרב. מצד זה דוחה, ומצד זה מקרב. והקב"ה אינו עוזב רחמיו מהם.

רלב) וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ וכתוב אחריו: דְּרָכָיו רָאִיתִי וְאֶרְפָּאֵהוּ, וְאַנְחֵהוּ וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו. אע"פ שהרשעים עושים בזדון, והולכים בדרך ליבם, ואחרים עושים בהם התראה, ואינם רוצים להקשיב להם, עכ"ז, בשעה שחוזרים בתשובה, ולוקחים דרך הטוב של תשובה, הרי רפואה מוכנה לפניהם. התשובה מוכנה עוד לפני בריאת העולם.

תגיות: תשובה, אמונה

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים ע-עב
1. מה קורה אם אותו אחד שמכיוון שלא התאמץ לישא אישה וללדת בנים בא יחידי לעולם ללא נקבא ואדונו מרחם עליו ונותן לו אישה? מה קורה עם הבנים שילדה ומדוע?
2. מדוע שכתוב "האישה וילדיה תהיה לאדונה" הוא בחינת תשובה?
3. מדוע אין דבר בעולם ואין מפתח בעולם שלא ישבור אותו, השב בתשובה?
4. מהו "יצא בגפו"?
5. מהיכן למדנו בירמיה שאף על פי שפורענות מוכנת לו לאדם עדין יכול לשוב בתשובה (רכ"ח)?
6. כיצד מהכתוב "ורחמיו על כל מעשיו" מבינים אנו את דרכי הליכתנו עם חברינו הקרובים והרחוקים וכיצד זה קשור לתשובה?
7. מדוע הרשע החוזר בתשובה רפואה מוכנת לו ולא רפואה מגיעה עבורו? מה הכוונה שהיתה כבר נמצאת שם?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

 

 

מִּשְׁפָּטִים ע – עב

הַסַבָּא

הַתְּשׁוּבָה מֶכָפֶּרת עַל כָּל דָּבָר.

ואל תאמר אחטא ואשוב, שמא תחטא ולא תשוב. בד"כ הפגם הוא ראיית הפרט כעומד בפני עצמו ולא כחלק מהמערכת.

האמונה מתקנת הכל, ולמרות ניסיונות היצר הרע לומר לאדם שאין סיכוי שיצליח לעשות תשובה, עליו להאמין שהקב"ה נתן לו את הכוח והעזרה לתקן. אין אפשרות שהבורא ייתן לאדם משימה שאינו יכול לעמוד בה. הקב"ה רוצה לעזור לכל אחד, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת. באמת אומר שאדם מוכן לוותר על האני הכוזב שלו ביראת שמים ולהתמסר כולו לקב"ה.

לא יכול אדם לומר לקב"ה קבל אותי איך שאני, עליו לתקן ולעשות תשובה, דהיינו שייוותר על גאוותו ונפרדותו. צריך לחפש ולהתחבר אל מקום הרחמים של ה'  כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְהוָה יוֹכִיחַ, וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה. שאין דבר בעולם העומד לפני תשובה, ולכולם הקב"ה ודאי מקבל. ואם שב בתשובה, הרי מזומן לו דרך החיים.

 

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים סז – סט

הַסַבָּא

בתחיית המתים יקום הגוף הכללי הכולל את כל הגופים במהלך הגלגולים, דהיינו כל הרצונות יקומו לתיקון.

ריד) ורבים מישֵני אדמת עפר יקיצו. אדמת עפר כפי שמלמד ספרו של חנוך, כשהחברים הסתכלו באלו אותיות השטים באוויר, והם אע"ד פמת"ר, לקוח אות ראשונה מהמילה אדמת – א ואות ראשונה מהמילה עפר – ע וביחד אע אות שניה ד אות שניה מעפר – פ שפירושו, אדמת עפר. השטים באוויר, שיש להם קומת רוח, מכוח המסך דצ"א, אז נקראות עפר. ואם ע"י המסך דצ"ב, אז נקראות אדמת. כי הבינה נקראת אדום, והמלכות הממותקת בה, נקראת אדמת. כשהמלכות עולה לבינה היא נק' אדמה, וכשהיא לבדה נק' עפר, דהיינו שאינה מצמיחה. אדמה צד הזכר, ועפר צד הנקבה.

כאשר האני, הרצון של האדם עולה להתכלל במידת ההשפעה, נק' אדמה, אדמה לעליון.

רטו) וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת-הַמֵּתִים, שֶׁכְּבָר מֵתוּ מִן-הַחַיִּים, אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה. שהן האותיות אדמת עפר. הן המתים מבחינת עפר, והן המתים מבחינת אדמת. וקול התעורר ומודיע כן בבניין השני, שהוא גוף המגולגל. והוא המתקן הן גוף המת, שהוא מבחינת עפר. והן גוף עצמו, שהוא בחינת אדמת. והוא שאומר, ושבח משביח אני את המתים, שמתקן אותם.

עפר, הוא עפר הראשון, גוף המת. אדמת, הוא השני שניתקן, שהוא גוף המגולגל. אשר עיקר הראשון הוא פסולת אצלו. כי גוף המת בלי בנים, שהוא עיקר, הוא פסולת אצל גוף שהתגלגל, שהוא המתקן אותו. וע"כ כתוב: ושבח אני את המתים, שמתקן אותם.

רטז) ישֵני אדמת עפר כולם יקיצו. אלו שניתקנו, יהיו לחיי עולם התחתון, המלכות. כי לא זכו להיות בעולם העליון, אלא שירדו לעולם דנוקבא. ואלה שלא זכו להיתקן, יהיו לחרפות לדראון עולם. משום שהצד האחר יעבור מהעולם, הקב"ה ישאיר אותם אלו שהיו מנביעה של צד ההוא, להתמיה בהם כל בני עולם כמ"ש: לחרפות לדראון עולם. להתמיה, שיהיו כמו תמהון, עפר לכפות רגלי הצדיקים.

ריז) כל זה גרם אדם, שלא רצה להפרות ולהרבות בעולם, ולא רצה לקיים ברית הקדוש. וכל אלו הגלגולים שאמרתי עליהם עד כאן. אם אדם אינו רוצה לפרות ולרבות, דהיינו להוסיף פרטים שיגלו את שמו של השם בעולם. שתק לרגע הזקן, והחברים היו תמהים ולא היו יודעים אם הוא יום אם הוא לילה, אם עומדים שם או לא.

ריח) כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם. כל זכר עומד בצורת עולם הזכר, ז"א. וכל נקבה עומדת בצורת עולם הנקבה, המלכות. בעוד שהוא עבד של הקב"ה, הוא מתדבק בשש שנים הקדמוניות, חג"ת נה"י דז"א. ואם עוקר את עצמו מעבודתו, עוקר אותו הקב"ה מאלו שש שנים של עולם הזכר, חג"ת נה"י דז"א, ונמסר לאדם, שהוא מו"ק, חג"ת נה"י, ועובד אותו שש שנים, ונעקר משש שנים שלמעלה, דז"א. עבד הוא בחינת צד הנקבה, ואם הוא עובד את ה' הופך לצד הזכר, אם לא הוא עבד לאדם, ואין בכוחו להוליד, כוח שהוא צד הזכר (הנקבה רק מביאה למימוש הכוח) שרק ממדרגת חיה או חוכמה ניתן להוליד, לתת את הלובן. כמובן שצריך את ההשתוקקות של הנקבה, אך הכוח הפעיל המוליד בא מהזכר.

ריט) אח"כ שלא רצה להיות עבד השם יורד משם ונמסר בעולם הנקבה. הוא לא רצה לעמוד בזכר, יורד ועומד בנוקבא, המלכות. באה הנוקבא, ספירה השביעית, ולוקחת אותו, שעליה כתוב: וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם. מכאן ולהלאה הוא מעולם הנוקבא. יצטרך להיות נתקן, ולא יוכל להיות עבד השם באופן ישיר. כשאדם עושה את רצון השם הוא שייך ל"ט" ראשונות ועובד כמו בצמצום א' ואם לא יורד לעולם הנקבה ולעבודה בצמצום ב' ואם גם כאן לא עושה עבודתו, שהיא יראה והתמסרות ירד לס"א. עולם הזכר עובד באהבה ועולם הנקבה ביראה ושמירה, ואם יורד גם מכאן, מגיע לס"א לעבודת הקליפות.

רכ) לא רצה לעמוד בה ובגאולה שלה, שכתוב: וְאִם-אָמֹר יֹאמַר, הָעֶבֶד, אָהַבְתִּי אֶת-אֲדֹנִי, אֶת-אִשְׁתִּי וְאֶת-בָּנָי; לֹא אֵצֵא, חָפְשִׁי. יורד למטה, ומתדבק למטה, ונאחז בצד האחר. מכאן ולהלאה הוא נעקר מעולם הזכר ומעולם הנקבה, כי התאחד בעבדים מצד אחר.

הנמכר לעבד יכול אדונו לתת לו אישה שפחה כנענית. וכשיוצא לחפשי ביובל כשהוא עבד נרצע, ואם ירצה להישאר עם אשתו, הכל ילך לס"א, מפני שאין בו הכוח לעזוב את המקום ולבוא לקדושה.

רכא) כיוון שנאחז בס"א, הוא צריך פגם, ולעשות בו רשימו של פגם. כמ"ש: וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת-אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ עושה לו נקב בבחינת הבינה, כי כל פגם הוא מצד האחר. ואז: וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם, עד היובֵל, שנקרא עולם. ומיובל ולהלאה חוזר להתגלגל, וחוזר לעולם כבתחילה, ומתדבק בעולם הנקבה, ולא יותר. זכה, עושה תולדות בעולם הנקבה, המלכות. והוא זכאי, כשהוא ניתקן וזכה לכך. חוזר למצב בו יכול לתקן בתחילה לעולם הנקבה ויכול להמשיך להתקדם לכור מחצבתו.

ארבעה מדרגות:

א: עובד השם, עובד לשמה נמצא בעולם הזכר.

ב: אם פגם הוא נמכר לעבד בחינת עולם הנקבה – בשביעית יצא חינם – חוזר לעולם הזכר.

ג: לא רוצה לצאת לחופשי בשנה השביעית, מרצעים את אוזנו ועובר לס"א. מכאן עדיין יכול לצאת ביובל לעולם הנקבה, ומשם יוכל לטפס לעולם הזכר.

ד: אם גם ביובל לא ירצה לצאת, הולך לכף הקלע. כאן הוא מסוכן מפני שלתקן במצב זה, יוכל רק על ידי דחיית מישהו אחר בצורת דיבוק.

רכב) ואם לא זכה אפילו בגלגול היובל, הרי הוא כמו שלא היה. שחזר בגלגול, ולא השלים ימיו להינשא בעולם, ולעשות תולדות, כתוב: אִם-בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ יֵצֵא. אם יחידי נכנס בעולם ההוא, בלי תולדות, ולא רצה להשתדל בזה, ויצא מעוה"ז יחידי בלא זרע, הולך כאבן בכף הקלע, עד מקום ההוא של הסלע החזק, שהוא אחר כתפיו של גן העדן. ונכנס שמה. ומיד נושב רוח היחידי, שעזב את הנוקבא, ובא שמה, שהוא הרוח, הנשאר בנוקבא מבעלה הראשון. והולך יחידי, כנחש שאינו מתחבר באחר בדרך. כי הוא נפרד משני רוחות שבאישה והלך יחידי. והוא נושב ברוח הזה של המת בלי בנים, שבא עתה שמה, שדוחה אותו משם, כדי שיבוא להתגלגל וייתקן.

רכג) ומיד יוצא ממקום של סלע החזק, לבדו בלי נקבה, והולך ומשוטט בעולם, עד שמוצא גואל להשיבו לעוה"ז להיתקן. וזהו, אם אִם-בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ יֵצֵא, בלי נוקבא. זה שלא רצה לשאת אישה שיהיה לו תולדות. וכיוון שאין לו בת זוג, מוכרח לשאת אישה גרושה. מדבר כאן על מי שלא נשא אישה

רכד) אבל אִם-בַּעַל אִשָּׁה הוּא, שנשא אישה והשתדל בה, ולא יכול להוליד בנים, ההוא, אינו מגורש, כמו האחר, אינו בא יחידי ואינו יוצא יחידי, אלא אם בעל אישה הוא, הקב"ה אינו מקפח שכר כל ברייה, ואע"פ שלא זכה בבנים, כתוב: וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. ושניהם באים בגלגול, וזוכים להתחבר יחד כבתחילה. והוא אינו לוקח אישה גרושה, כמו האחר שאין לו בת זוג, אלא לוקח אותה האישה שהשתדל בה בתחילה ולא זכו לבנים. עתה יזכו יחד, אם הם מתקנים מעשיהם. וע"ז כתוב: וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ.

לכתחילה נברא האדם בעולם הזכר, דהיינו שיש בו כוח של עבודה מאהבה שיש בו השקפה גבוהה אותה יודע הוא לבטא בלב אוהב. לא פעל כוח זה נמכר להיות עבד, כאן הוא אוחז בהשקפה נכונה אך אין בו השבה אל הלב ונשאר בעבודת היראה יגיעה של שש שנים. אם לא עבד ביראה בזמן היגיעה יוצא מעולם הנקבה לס"א מקיים את המצוות בחיצוניות בלבד, וגם כאן עדיין יש עליו שמירה שביובל יכול לצאת ע"י תבונה של תשובה מלמעלה. אם גם כאן לא ישתחרר וירצה רק את העולם החילוני הזה, עובר לכף הקלע ואולי ימצא אישה גרושה שאינה מוכנה לו דהיינו לעבוד עם רצון שלא ממש שלו.

זאת בגלל שלא רצה לשאת אישה, דהיינו שלא רכש אמונה שדרכה יוכל להוליד הבנה בדרכי השם, ונשאר עם רצון לקבל לעצמו. בשלב זה עליו להתחיל לעבוד עם רצון שאינו שלו, בחינת-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם.

תגיות: עבד עברי, כף הקלע, יובל

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים סז-סט
1. כתוב "ורבים מישני אדמת עפר יקיצו" מהו אדמ"ת עפ"ר?
2. מה יהיה עם אלו שלא זכו להיתקן? ומי גרם לזה?
3. מהם שלבי הקלקול מהיות האדם זכר עד היותו בכף הקלע? דהיינו רדוף ורצוץ כל הימים.
4. מה ההבדל בין אדם שלא רצה לישא אישה שיהיו לו תולדות, לבין אדם שנשא אישה והשתדל בה ולא יכול היה להוליד בנים?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

 

מִּשְׁפָּטִים סז – סט

הַסַבָּא

כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד, וּבְנֵי-רֶשֶׁף, יַגְבִּיהוּ עוּף.

עפר הוא בחינת גוף, רצון לקבל לעצמו, ורק כשעולה להתכלל במידת ההשפעה נק' אדמה, אדמה לעליון.

לכתחילה נברא האדם בעולם הזכר, דהיינו שיש בו כוח של עבודה מאהבה, שיש בו השקפה גבוהה אותה יודע הוא לבטא בלב אוהב. אם אינו פועל כוח זה, יורד מדרגה ונמכר להיות עבד בעולם הנקבה. כאן הוא עדיין אוחז בהשקפה נכונה אך אין בו השבה אל הלב ונשאר בעבודת היראה שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד. אם לא עבד ביראה בזמן היגיעה יוצא מעולם הנקבה לס"א. זהו מי שמקיים מצוות בחיצוניות בלבד, וגם כאן עדיין יש עליו שמירה שביובל – וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם, ע"י תבונה של תשובה מלמעלה. אם גם כאן לא ישתחרר וירצה רק את העולם החילוני הזה, עובר לכף הקלע וכאן כולי האי ואולי ימצא אישה גרושה שאינה מוכנה לו דהיינו יאלץ לעבוד עם רצון שלא ממש שלו. בשלב זה עליו להתחיל לעבוד עם רצון שאינו שלו, בחינת-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

 

מִּשְׁפָּטִים סד – סו

הַסַבָּא

מַעֲלַת הָקַדִּישׁ

בהתגבר יעקב על בחינת עשו במעבר יבק, השלים הוא את השם המלא של אלקים. כאשר השם נפרד "מי" ו "אלה" זוהי בחינת הגלות, ולכן בקדיש אנו מבקשים שהשם אלקים יהיה שלם.

בקדיש מבקשים אנו להגדיל את שם אלוקים, הקדיש נאמר על הרצון לחיבור עם אותם הנשמות שהסתלקו וחסר להם מקום העבודה, של מקום הרצון בעולם הזה. הקדיש מאפשר להם לקבל את בחינת השלמות להגיע לגאולה פרטית, שהשם "מי" יתחבר עם "אלה".

הקדיש נאמר בלשון ארמית כדי שהקליפות ינסו לקטרג שאין לנו חסדים, אך בכוח העשרה במניין, כוח הכלל מאפשר להתגבר על הקליפות. גם המלאכים אינם מבינים את הארמית, וכך לא יכולים להתנכל לגדלות של המשכת חוכמה. בתפילת הכלל, לא עושים בחינה פרטית של כל אחד, אלא הבחינה היא על קדושה אחת של כל העדה, וכך מגיעים לשליטה על אומות העולם, דהיינו כל כל כוחות הנפש.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים סד – סו

הַסַבָּא

בהתגבר יעקב על בחינת עשו במעבר יבק, השלים הוא את השם המלא של אלקים. כאשר השם נפרד "מי" ו "אלה" זוהי בחינת הגלות, ולכן בקדיש אנו מבקשים שהשם אלקים יהיה שלם.

בתחיית המתים יקום הגוף הכללי הכולל את כל המקרים שעברו בגלגולים.

רה) משום שהוא שֵם אחד, לא כתוב: מי ואלה בפסוק מִי-אֵלֶּה, כָּעָב תְּעוּפֶינָה, אלא מִי-אֵלֶּה, שם אחד בלא פירוד, השם אלוקים. שבגלות הסתלק מ"י למעלה, במלכות, והסתלקה האם, מלכות, מהבנים, מישראל. והבנים נפלו, והשם אלוקים, שהיה שלם, שם גדול הראשון, נפל. כי נחסרו ממנו אותיות אל"ה, המלובשות בישראל.

רו) ועל זה אנו מתפללים ומקדשים בבתי כנסת על שם אלוקים, שיהיה נבנה כמו שהיה. ואומרים, יתגדל ויתקדש שמיה רבא. אמן יהא שמיה רבא מבורך. מי הוא שמו הגדול? הראשון מכל, השם אלוקים, שנשלם בבניין הראשון. משום שאין לו בניין אלא עימנו עם נשמות הצדיקים ולכן צריך מהם לבוא הביקוש ויש עניין גדול לומר קדיש עם הסתלקות העליון כדי להתחבר, כי מ"י לא יהיה נבנה מעולם אלא באותיות אל"ה, המלובשות בנשמות ישראל. וע"כ בזמן ההוא, מִי-אֵלֶּה, כָּעָב תְּעוּפֶינָה. ויראו כל העולם שהשם העליון ניתקן על תיקונו.

בקדיש מבקשים אנו להגדיל את שם אלוקים, למרות ששם הויה הוא הפנימיות וגדול ממנו. הקדיש נאמר על הרצון לחיבור עם אותם הנשמות שהסתלקו וחסרה להם העוביות של מקום העבודה, של מקום הרצון בעולם הזה. הקדיש מאפשר להם לקבל את בחינת השלמות להגיע לגאולה פרטית, שהשם מי יתחבר עם אלה.

רז) ואם שמו הגדול אלוקים ניתקן ונבנה על תיקונו, הרי ישראל מושלים על הכול, וכל שאר השמות חוזרים ובאים על תיקונם. וישראל שולטים על הכול, כי כולם תלויים בשמו הגדול הראשון לכל בניינים, השם אלוקים. כי על ידו מתגלה הארת החכמה, ואור החכמה מכניע כל הקליפות. וע"כ שולטים ישראל על כל. וכן כל השמות מקבלים ממנו חכמה, ונשלמים על ידו. אחר בניין השני מסך דחיריק. כי בהיותו בבניין הראשון שורוק, השלמת כלים הוא חסר חסדים ואינו יכול להאיר, ובבניין השני משיג חסדים. לו היה בא לקבל חוכמה כשאין לו חסדים, היה מקבל חושך. השם אלקים מאפשר קבלת חוכמה רק כשישנם חסדים, בקדושה. הקדיש נאמר בלשון ארמית כדי שהקליפות ינסו לקטרג שאין לנו חסדים, אך בכוח העשרה במניין, כוח הכלל מאפשר להתגבר על הקליפות. גם המלאכים אינם מבינים את הארמית, וכך לא יכולים להתנכל לגדלות של המשכת חוכמה. בתפילת הכלל, לא עושים בחינה פרטית של כל אחד, אלא הבחינה היא על קדושה אחת של כל העדה, וכך מגיעים לשליטה על אומות העולם, דהיינו כל כל כוחות הנפש.

רח) כשברא הקב"ה, בינה, את העולמות, זו"ן, שם הזה נבנה הראשון לכל הבניינים, הראשון לכל בחינות ג"ר, להיותו ג"ר דרוח השלמת כלים, או מוחין דו"ק שכתוב: שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה. ברא שמו אלוקים על תיקונו. וכשברא אל"ה, ברא אותו בכל הכוחות הראויים לו, להיות שמו על תיקונו כראוי. שהלביש אותו בחסדים. כמ"ש: הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם.

רט) הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם. מהו במספר – משיב זהו בן אחד, המאיר מסוף העולם עד סוף העולם, יש להקב"ה. והוא אילן גדול וחזק, יסוד דז"א. ראשו מגיע לגובה השמיים, ז"א, וסופו מתפשטים שורשיו ומשתרשים בעפר הקדוש דהיינו המלכות. כמ"ש: כי כל בשמיים ובארץ, ושמו של אותו בן נק' מספר. ותלוי בשמיים העליונים, ז"א, וחמישה רקיעים תלויים בשמיים, חג"ת נ"ה, עד מספר הזה, שהוא רקיע השישי, יסוד. וכולם, כל הרקיעים, מקבלים שם הזה, מספר, בזכות היסוד כמ"ש: השמיים מסַפרים כל השמים בזכות היסוד. משום מספר הזה, כל השמיים, חמישה הרקיעים, מרוויחים שם מספר בזכותו. וע"ז, המוציא במספר צבאם. שאם לא מספר הזה, לא היה נמצאים צבאות ותולדות לעולם. כי היסוד מוליד תולדות. ע"י שיכול לחבר מהדעת עד נתינת הלובן למלכות. המספר הוא הצד המופשט שניתן לאות הבאה במספר. היכולת לחבר את הספירה, את המופשט לבחינת האות, מאפשר את ההארה והולדת תולדות.

רי) וע"ז כתוב: מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, וּמִסְפָּר אֶת-רֹבַע יִשְׂרָאֵל. שניים הם, שמָנוּ הצאן, ובאו בחשבון על ידיהם, משום שלא שלט בהם עין הרע. מי מנה עפר יעקב. הרי אחד שעושה חשבון. ומספר את רובע ישראל, זהו מונה האחר. שיש עין הרע בספירה שעל ידי כך רואים את הפירוד שלהם, אך הספירה של היסוד באה לחבר, שהספירה באה על ידי מידת ההשפעה, משם "מי"

ריא) על שניים אלו אינו שולט עין הרע, א: מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב. ב: וּמִסְפָּר אֶת-רֹבַע יִשְׂרָאֵל. א – אלו הן אבנים הקדושות, אבנים חזקים, שמהם יוצא מים לעולם וע"ז כתוב: וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ. כמו עפר, שהעולם מתברך בזכותו, כך, והתברכו בזרעך כל גוי הארץ, כעפר הארץ ממש.

אבנים, הן מדרגות המלכות, שבאחת משבע שמותיה נקראת אבן. וכשהמלכות היא בשליטת השמאל בלא ימין, האבנים מתקשים מאוד, ואז הן חזקות ומונחות על התהום, שמחמת דינים דשמאל הן סותמים מוצא המים, חסדים. וכדי שהעולם יוכל להתקיים, הן מתנקבים ע"י המסך דצ"א. ויוצאים המים דרך הנקבים, וע"י זה מתקיים העולם.

בשליטת המסך דצ"א נקראת המלכות עפר, שע"ז כתוב: וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ. וע"כ היא מונה הראשון, שעליה כתוב: מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב. ומספר, שהוא מונה השני וּמִסְפָּר אֶת-רֹבַע יִשְׂרָאֵל, מנה להרביץ כל אלו הנוקבות, מרגליות עליונות, מדרגות הבינה, של המיטה ששכב עליה יעקב, המלכות. ומספר, יסוד, הנושא של המסך דצ"ב, המעלה את המלכות לבינה, שמשום העלאה זו נעשית הבינה האם הרובצת על הבנים, ונקראת הבינה בשם מרגלית עליונה. שע"י זה נמתקת המלכות, שהיא המיטה ששכב עליה ישראל. היסוד שייך ל – ט ראשונות ויכול לשאת את המסך עבור המלכות. הוא הופך את האות להסתכל עליה דרך המספר, דרך הדבר המופשט וכך מתקן. מלמד שישנן 2 צורות שניתן לספור בקדושה אחת לצמצום א' והשני ל – ב'

ריב) משם ולהלאה, אחר שניתקן היסוד, להיות מונה בכוח המסך דצ"ב, הוא מונה לכל מנייה היא חשבון עם איזה כוח עובדים את השם, ואין אפשרות בצמצום א' לעשות חשבון של לקבל על מנת לקבל, וצריך לפעול את צמצום ב'. כי מונה הראשון נגנז, מפני שהוא היסוד, טוב עין. כמ"ש: מונה מִספָר לכוכבים. שעל ידו עוברים כולם בחשבון במחשבה. ולעת"ל כתוב: עֹד תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה. ואין יודעים אם הוא מונה הראשון או השני. אלא משום שבזמן ההוא יהיה הכול בייחוד בלא פירוד, הכול יהיה ע"י מונה אחד, המונה הראשון ללא ביטול צמצום א', כי אז יתוקן המסך דצ"א, והמסך דצ"ב יתבטל. כי לא יהיה עוד שום דין במלכות, שתהיה צריכה להתמתק בבינה. וע"כ לא נשאר כי אם המונה הראשון, שעליו כתוב: מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב. לכאורה צריך היה לומר אלקים מנה עפר, אלא שאם מתייחסים לעפר ניתן למנות רק בבחינת השפעה. המספר הוא חשבון של צמצום ב' כל זמן שעדיין "אלה" לא התחבר עם "מי" שבגמר תיקון יתגלה החוכמה כשיושגו החסדים.

ריג) אמר לעצמו קום זקן התעור והתגבר בכחך ושוט בים וגלה עוד סודות. פתח ואמר: מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל. בשעה שיתעורר הקב"ה להחיות המתים, אותם שבאו בגלגול, שהם ב' גופים ברוח אחד, גוף המת וגוף המתגלגל, שלשניהם רק רוח אחד. ב' אבות, אב של המת ואב של גוף המתגלגל. וכן ב' אימהות. כמה גלגולים מתגלגלים עד שיתוקן. מי מנה עפר יעקב, המונה הראשון, הוא יתקן הכול, כל הגופים המגולגלים, ולא יהיה נאבד כלום, והכול יקום לתחייה. בתחיית המתים כל הגופים והרוחות יתאחדו למלכות אחת,כפי שבעקודים כל הרצונות עקודים יחד, וכל פרט יתן את כולו לכלל, כולל את כל הרצונות הפרטיים איתם עבד.

תגיות: כוח הקדיש

 

 

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים סד-סו
1. מדוע כתוב "מי אלה כעב תעופינה" ולא "מי ואלה"?
2. הסבר את סוד הקדיש והתייחס להבנות אלה: מדוע הקדיש בארמית? מדוע יש בו ז' ווים ומדוע השם אלוקים הוא המתגדל בו ומדוע צריך לומר אותו במנין?
3. מי הם ב' המונים את עם ישראל ששניהם קדושים? מתי ראוי ונכון להשתמש בכל אחד מהם?
4. מה ההבדל בין אבנים טובות לבין מרגליות עליונות? כיצד זה קשור לב' המניות?
5. מה הכוונה שהכל יקום לתחייה – אם הנשמה היתה מגולגלת בכמה גופים כיצד כולם יקומו לתחיה וכן הרוחות?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

 

מִּשְׁפָּטִים סא – סג

הַסַבָּא

כָּל הַתְּנוּעָה בָּעוֹלָם נוֹבָעַת מֶהָכּוֹח שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.

בכל החומר בבריאה הוא רצון לקבל, דומם מת שאין בו שום כוח תנועה שאינו נובע מהבורא. מלבד הבורא יש את הרצון לקבל, ולחשוב שזהו כוח עצמי, זוהי התפיסה הגשמית, לכן כוח האמונה שאדם מעורר מפנימיותו יכול להתגבר על הכול.

יהודה מייצג את הבחינה הפנימית של האריה שכוחו בכך שבניו אינם מחליפים את הקב"ה. יהודה אביו של ער שהיה נשוי לתמר, ייבם בעצמו את תמר וכך נשארה בחינת האב גם בבן הנולד. לכן זרע דוד שומר על המקוריות של חיבור הרצון לקבל עם ההשפעה. כך אסור לאדם להחליף את אביו שבשמים, דהיינו הכוח שאין עוד מלמדו. כל הכוחות הנראים כמו דמיון וכוחות אחרים אינם, אלא נובעים מכוחו של השם. יהודה מייצג בכל יהודי את הכוח לשנות את הצורה ברצון לקבל, לרצון להשפיע.

קצח) אחיו של האדם, למה מייבם את אשתו? ועוד יהודה, שהוא אביו, למה ייבם את אשתו? ולמה לא אדם זר, שאינו קרוב? והרי הבא על אשת אחיו עובר על עריות, אלא ההוא שמכשכש במעיה של היבמה, הרוח שעזב בה בעלה המת בביאה ראשונה, רואה שמי שהוא שומר אותו, הקרוב שלו, מקטרג עליו קטרוגים בכל הצדדים. ואם היה אדם זר, היה דוחה אותו. אבל לקרובו אינו רוצה לדחותו. לכן רוצה לצאת משם. כיוון שיוצא מזמין את רוח האחר, העיקרי של המת, ובאים שניהם להיכנס במעי האישה כבתחילה, עד שהוא נבנה כבתחילה, שהתגלגל בטיפה הזרעית של היבם. שזה היה בכוח הקטרוג חזק, שקטרג על אחיו. שע"כ החליט לצאת ממנה בעקבות החליצה. ומשם ולהלאה מותרת לו אישה הזו. כי כבר יצא רוח המקטרג ממנה. וע"כ צריך הקרוב לייבם אותה, כי אדם זר שאינו קרוב, היה הרוח דוחה אותו. אדם המנסה לפתור בעיה של רושם נפשי חזק בנפשו, עליו לעורר דבר דומה שגרם לרושם זה. ביבום לוקחת האלמנה את האח, הדומה לנפטר ובכך להוציא את הרושם הקודם מבלי שרוח האח תדחה את היבם. בעיה נפשית פוטרים ע"י חוויה מתקנת, הדומה לחוויה הראשונה.

קצט) אשרי חלקו של יהודה. בתחילה היה גור, ואח"כ אריה, שהתגבר והתפשט בכוחו כאריה. וסיים בלביא. כל שאר בני העולם אינו כן. וע"כ יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ. יהודה קם כארי להקים את זרח, וכלביא להקים את פרץ, ואלו שתי מדרגות שהיו ביהודה בזכות כוח הייבום – גור אריה לביא.

ר) ראובן, שמעון, לוי, הם חג"ת. יהודה, מלכות, התחבר עימהם. יששכר, זבולון, שתי ירכיים, נו"ה, המקום שיונקים ממנו נביאי אמת. יששכר ירך ימין נצח. כמ"ש: וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר, יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים, שהנצח ממשיך אור הבינה אל המלכות, הנקראת עיתים. וכתוב: שְׂמח זבולון בצאתך, שההוד הוא סיום חג"ת נ"ה שהיסוד הוא רק תוספת, שהוא שיעור התפשטות אור הבינה עד הוד, שממנו ולמטה נבחן ליציאה מהמדרגות. ובשיעור גדול, יש ז"ס חג"ת נהי"מ. ואז כתוב: זְבוּלֻן, לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן; וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת, כלומר עד המלכות, הנקראת ים, ונקראת אונייה. שוכן עד המלכות משום הכתוב: וְיַרְכָתוֹ עַלהצִידֹן, ששיעור הירך שלו, הוד, מתפשט עד המלכות, שנקראת צידון. מלשון צד, כמו המלכות שנלקחה מצלע, מצד אדם הראשון.

רא) בנימין, יסוד, נשאר למעלה בין הירכיים. ואע"פ שיוסף יסוד, יוסף היה צורתו בארץ, מלכות, ולהשתמש בעוה"ז, המלכות, ועימו השתמש משה, כמ"ש: וייקח משה את עצמות יוסף עימו. בנימין התעלה למעלה ביסוד דז"א, ובנימין צדיק העולם, יסוד.

רב) מהברכיים למטה יש עוד ב' פרקים שנצח והוד מתחלקים כל אחד ל – ג' פרקים, דן ונפתלי, גד ואשר. ביָרך השמאלית: דן בפרק האמצעי של הרגל, נפתלי בפרק התחתון של הרגל. משום זה נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה, שהוא קל ברגליו. בירך הימין: גד פרק האמצעי, וְהוּא, יָגֻד עָקֵב, עד הפרק של העקב, אשר פרק התחתון בפרק העקב כמ"ש: וטובל בשמן רגלו. וכתוב: ברזל ונחושת מִנְעָליך. באופן שבג' פרקים של ירך הימין: יששכר פרק העליון, גד אמצעי, אשר תחתון. בג' פרקים של ירך השמאל: זבולון פרק העליון, דן אמצעי, נפתלי תחתון.

כל אלו י"ב השבטים הם צורות עליונות בצורה שלמעלה. ומשום שהיו בריות ממש בעוה"ז, ניתקן בהם השכינה, באלו י"ב פרקים, י"ב המשכות, שנמשכו מישראל ממש, ז"א, כמ"ש: כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר. ההמשכות של ישראל נקראים אל"ה, להתפשט בהם השם מ"י, שיהיה הבניין כראוי, שיהיה ישראל בכלל השם אלוקים: אל"ה ישראל בכלל, מ"י מחבר עימו אל"ה, ויהיה הבניין שלם על תיקונו, שם אחד ממש.

נודע שבעת השפעת הקטנות, עולה המלכות למקום בינה שבכל מדרגה, שאז נבקעת כל מדרגה לשתיים, כי המלכות שעלתה למקום בינה, סיימה שם המדרגה מתחת לחכמה, ולא נשאר בכל מדרגה אלא ב"ס כו"ח, וג"ס, בינה ותו"מ שבכל מדרגה, נפלו למדרגה שמתחתיה. ה"ס כח"ב תו"מ, חמש אותיות של שם אלוקים, שב' אותיות מ"י של אלוקים, כו"ח, נשארו במדרגה, וג' אותיות אל"ה, בינה ותו"מ, נפלו מכל מדרגה למדרגה שמתחתיה. באופן, שב' אותיות מ"י נשארו בבינה, וג' אותיות אל"ה נפלו למדרגה שמתחתיה, לזו"ן. וכן בזו"ן נשארו ב' אותיות מ"י של מדרגתם, וג' אותיות אל"ה נפלו למדרגה שמתחתיהם, לנשמות הצדיקים. מעלים אותם רק כאשר מחברים אותם עם האמונה, שבלי מידת ההשפעה זו ע.ז

ולעת גדלות, חוזרת המלכות ויורדת ממקום בינה למקומה עצמה, והתבטל מסך המלכות שבקע כל מדרגה, ואז עולות בחזרה, כל חצאי מדרגות התחתונות שנפלו ממדרגתם, ומתחברות עם העליונות עד מקום עליית הביקוש, כלומר שחוזרות למדרגתם. ואותיות אל"ה דבינה, שנפלו לזו"ן, חוזרות ועולות לבינה, ומתחברות לאחת עם ב' אותיות מ"י שנשארו בה. ונשלם השם אלוקים, בחמישה כלים כח"ב תו"מ, עם חמישה אורות נרנח"י. וכיוון שאותיות אל"ה דבינה היו בזו"ן, כשעולות, לוקחות עימהן גם זו"ן, שהיו מלובשות שם. וזו"ן מקבלים שם מוחין דבינה. ועד"ז כשעולות אל"ה דזו"ן, שהיו נפולות בנשמות הצדיקים, ומתחברות בב' אותיות מ"י דזו"ן, ונשלם בהם השם אלוקים, לוקחות עימהם גם נשמות הצדיקים, שהיו לבושות בהן, והנשמות מקבלות שם המוחין דזו"ן. כאשר האח"פ עולה, מעלה הוא איתו את מי שהיה מאוחה איתו, כך השבטים עלו עם "אלה" ונשלמות עם העליון ולאחר מכן יורדים למקומם.

ויש בזה ב' בניינים: בניין א', חזרת אל"ה למ"י שנשלם בזה השם אלוקים, שורוק. בניין ב', עליית קו אמצעי למ"ן במסך שבו, הממעט הג"ר דג"ר ומלביש החכמה בחסדים, חיריק.

סוד הייבום הוא בסוד אותם פולים ביום השלג. ה' הוריד משם אלקים את אותיות אלה בצורה של תורה, ואם ישראל מתדבקים בה, אז יוכלו להעלות עצמם ואת כולם מהגשמיות למקום הרוחני, ע"י התורה. אלה=36 בחינת ל"ו צדיקים המחזיקים את העולם.

רג) ממונה של עשיו אמר ליעקב, כי שָׂריתָ עם אלוקים, למעלה, שעלה עם אותיות אל"ה דזו"ן ונכלל בשם אלוקים, אשר התחבר ונשלם שם, בתיקון הראשון בבניין הראשון, בבניין של נקודת השורוק השלמת כלים. כי התחברות מ"י באל"ה נעשה בניין. כל זמן שישראל בגאולה, שם אלוקים מלא, וכאשר הם בגלות, נפרד מ"י מ-"אלה" דהיינו כל הרצונות שלהם נתונים לגויים ועליהם להעלותם.

רד) וע"כ אין כלָיה לישראל לעולם ולעולמי עולמים. וחס ושלום, אם היו כָּלים, שם הזה אלוקים, לא היה, כי ג' אותיות אל"ה מאלוקים מלובשות בנשמות ישראל. כמ"ש: וְהִכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ מִן הָאָרֶץ; וּמַה תַּעֲשֵׂה, לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. שם גדול הזה, בניין הראשון, שם הראשון, אלוקים. שהיה נחסר מאותיות אל"ה, המלובשות בנשמות ישראל, ועתה שישראל בגלות, כביכול, כל הבניין נפל, שחסרים אותיות אל"ה מבניין השם. לעת"ל, כשיגאל הקב"ה את בניו מן הגלות, מ"י ואל"ה, שהיו בפירוד בגלות, יתחברו יחד, והשם אלוקים יהיה שלם על תיקונו. והעולם יתבשם. כמ"ש: מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה; וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם. שכל אחד חוזר למקומו

תגיות: אין עוד מלבדו

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים סא-סג
1. מדוע האח מייבם ולא איש זר?
2. כיצד מחולקים השבטים לחג"ת נה"י?
3. כיצד ישראל קיבלו את האחריות להחזיק את השם אלוקים בעולם ולהשאיר את האדם לבחינת גדלות שלא ירד חס ושלום למדרגת בהמה?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים סא – סג

הַסַבָּא

כָּל הַתְּנוּעָה בָּעוֹלָם נוֹבָעַת מֶהָכּוֹח שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.

בכל החומר בבריאה הוא רצון לקבל, דומם מת שאין בו שום כוח תנועה שאינו נובע מהבורא. מלבד הבורא יש את הרצון לקבל, ולחשוב שזהו כוח עצמי, זוהי התפיסה הגשמית, לכן כוח האמונה שאדם מעורר מפנימיותו יכול להתגבר על הכול.

יהודה מייצג את הבחינה הפנימית של האריה שכוחו בכך שבניו אינם מחליפים את הקב"ה. יהודה אביו של ער שהיה נשוי לתמר, ייבם בעצמו את תמר וכך נשארה בחינת האב גם בבן הנולד. לכן זרע דוד שומר על המקוריות של חיבור הרצון לקבל עם ההשפעה. כך אסור לאדם להחליף את אביו שבשמים, דהיינו הכוח שאין עוד מלבדו. כל הכוחות הנראים כמו דמיון וכוחות אחרים אינם, אלא נובעים מכוחו של השם. יהודה מייצג בכל יהודי את הכוח לשנות את הצורה ברצון לקבל, לרצון להשפיע

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams