עמוד 1799

שיעור שמע
mp3 להורדה

כִּי תִשָּׂא  כה – כז

הָעֵגֶל

אין לקבל מידי הס"א שום מתנה.

מי שמחפש את העוצמה, את הכבוד המזויף מהס"א נופל. את האמת יש לקחת מהרצון הפנימי, אמת מארץ תצמח, מאותו עפר שמגדל את האדם שבא בשפלות ולא בגאווה, כאשר יודע שהשם יתברך מעליו.

משה חשב שיצליח בתיקון הערב רב וראשיהם בתוכם ובכך לתקן את כל אומות העולם. אך ע"י שרצו לקבל רק לעצמם הם פגמו באמונה שהיא המקשרת בין הנברא לבורא.

חטא העגל אינו סיפור היסטורי, אלא סכנה פנימית האורבת לכל אחד כדי לינוק ממנו את הקדושה. כדי להתגבר דרושה טהרה, דהיינו וויתור על התאווה ולהוליד צורת רצון חדש.

עה) מה עשו המכשפים, חילקו זהב ההוא בין שניהם, יונוס וימברוס. אחד לקח שני שלישים, ואחד לקח שליש. קמו כנגד השמש בשש שעות על היום, עשו כשפיהם וכשפו בלהטיהם בכשפים שבפה. כיון שהגיע תחילת שעה שבע, הרימו שניהם ידיהם על ידיו של אהרן, שכתוב: ויקח מידם, שנים היו ולא יותר, יונוס וימברוס. כיון שקבל מידם, יצא קול ואמר, יד ליד לא ינקה רע. שכתוב: כי ברע הוא. דהיינו, ויאמר אהרן, אתה ידעת את העם כי ברע הוא. כי הביא רע לעולם.

הידים בחינת ג"ר הנמשך ממעלה למטה. כיון שלקח מידיהם, יכלו לתת כח למשיכת החכמה ממעלה למטה, שהוא תבנית שור של הס"א. ואלו לקח מן הארץ, שהיא ו"ק, ממטה למעלה לא נמשך משם כלום לס"א. כשמרים ידיו למעלה זו בחינת ג"ר וכשלוקחים מלמטה זו בחינת ו"ק, והוא לא לקח מהארץ. וכתוב שכל המרים ידיו שלא בקדושה, הס"א יכולה להאחז בו.

עו) אלו הרשעים החטאים המכשפים היו בניו של בלעם הרשע, בני בניו של לבן הרשע. ראו שכוס של ברכה, המלכות, הוא בימין ומן הימין, מחסד, מתחזק תמיד. אמרו, אם יהיה בצד דס"א ראש של ימין, אהרן, יהיה העצמה והכח שלנו כראוי. כי הס"א נמשכת משמאל, שרוצים להמשיך הארת השמאל ממעלה למטה. וכל חולשתם שאין להם הארת החסדים, כי בשמאל אין חסדים. לכן רצו כאן להמשיך הארת החסדים ע"י ששתפו עמהם את אהרן, חסד. ומה רע בזה שבקשו חסדים, הרי כך עושה גם הקדושה, אלא שכל רצונם בחסדים היה שישרת את החכמה בעוד שעם ישראל רוצה את השמאל שישרת את האמונה. כמו שישנם המבקשים לקחת כוח מהתורה לתועלתם האישית.

עז) כיון שהגיעו שבע שעות על היום, נתנו מיד לאהרן. אם היה אמר להם, שימו תחילה הזהב על הארץ, ואני אקח מעל הארץ, לא היו יכולים לפעול בכשפיהם כלום. אבל לקח מידם. והמקרא מתרעם ואמר, ויקח מידם. ראו מה עשה אהרן, איש נביא איש חכם לא ידע להשמר. שאלו לקח מעל הארץ, כל הכשפים שבעולם לא היו יכולים להצליח. אבל במה הצליחו במעשה הזה, משום, ויקח מידם, ולא מארץ. היה עליו להמתין שיניחו על הארץ, ואז יקח מהארץ, אמת מארץ תצמח, ואין לחפש אמת במקום אחר. וכך כל אחד שמרגיש שהגיע אליו תאווה גדולה, עליו לזרוק אותה לארץ ולהראות שלא חשובה בעיניו המתנה, אלא הקשר לנותן המתנה. הסירוב לקבל מצמיח את האמת.

עח) אין הפירוש כמו שחושבים בני אדם, שעשה ציורים במחוגה או בדבר אחר, אלא המקרא בה להוכיח דבר, אשר אהרן לא ידע להשמר, כי אם כשלקח הזהב מידם היה משליכו לארץ. ואע"פ שיקח אותו אח"כ מן הארץ, לא היה הצליח מעשה רעה הזה. אבל בכל היה עזרה רעה, שלקח הזהב והסתירו מעין. שמפרש, וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט, וַיַּעֲשֵׂהוּ, עֵגֶל מַסֵּכָה, שצרר אותו בסדין. רעה אחר רעה, אחת במה שלקח מידם. שניה, שלא השליכו לארץ אחר שלקח מידם. ושלישית, במה שצרר אותו בחרט והעלימו מן העין. ויצר אותו בחרט, ששם כל הזהב בכיס אחד, ונשמר מראיה של העין. אז עלה הכל והיה למעשה. יש להיזהר שלא לעשות דברים בסתר. דבר ברור ונכון יש לעשותו בגלוי.

עט) בספרו של חנוך מצאתי, שבן יחיד יולד לראש הלבן, דהיינו אהרן שנולד מצד החסד, ששורשו נקרא ראש הלבן. וכשיבואו אלו שהם מבשר חמורים, הערב רב, שנאמר עליהם, מבשר חמורים בשרם, יטעו אותו בזה. להכניס מרגליות תוך פעמוני זהב, בלא דעת שלו, ויצייר צורה בציור החרט, בחרט אנוש. זהו העט של אנוש הרשע, שהטעה את בני האדם. להיות אנושי זו קללה, שאנוש שגילה את כוחות הכוכבים והתחילו לעבוד כוחות במקום להשם.

ב' בחינות למלכות: אחורים ופנים. באחורים היא כולה שמאל בלי ימין כלל, חכמה בלי חסדים. בפנים היא כולה ימין בלי שמאל, חסדים בלי חכמה. ולפיכך נרחק הס"א מקדושה, כי הס"א שמאל, וע"כ מפנים של המלכות לא יוכלו לינק שאין להם מגע עם חסדים. כי שם אין שמאל כלל. ומאחורים של המלכות אינם יכולים לינק, כי שם חשך ואין אור כלל, כי חכמה בלי חסדים אינה מאירה.

ולפיכך הערב רב, שהם מכשפים מצרים, מרדו בקדושה, ונקהלו על אהרן, שמצד ימין, חסד. ואמרו לו, עשה לנו אלהים, אשר ילכו לפנינו. אלהים שם השמאל, שמקומו באחורים של המלכות. ובקשו ממנו שיתקן אותם להיות בפנים, שיהיו להם חסדים. כמ"ש: שילכו לפנינו, בפנים, ואז יוכלו לינק ממנו גם הם. כמו שהויה הוא אל המלכות דחסדים בבחינת פנים, כמ"ש: והויה הולך לפניהם, כל יהיה לשמאל בפנים, ואז יוכלו לקבל ממנו גם הם. שיש גם רשות לס"א שלנו ללכת לפנינו, דהיינו בפנים, מעשה העגל. כי המירו את כבודם, המלכות, שהיתה בפנים, חסדים. והמירו בעגל, קו שמאל, ועזבו התקון דפנים של הנוקבא. רצו שהטבע ממנו הם יונקים הוא יהיה האלוקים שלהם. לכאורה אוחזים בטענה צודקת ואומרים לאהרן, אין אתה נותן לשם הויה להוביל אותנו, אין אתה נותן לנו את כוח האמונה להוביל. ואז האדם נבוך מאחר ואינו מרגיש את כוח האמונה, ומבקש הוא לפחות את כוח הכסף, העוצמה והכבוד, ושאר כוחות המופיעים בעולם הגשמי. ולא עלה בידם, שהרי רק לקדושה יש אפשרות לינוק חוכמה.

מרגלן הן בחינות המסך דמלכות המאיר בקו ימין, המאיר, הנקרא מרגלא. זהב שמאל. וכיון שמדובר בס"א, מכנה אותם זגים, שיש להם תוכן ריק כמו זגים. והערב רב הטעו את אהרן, להכניס מרגלן אלו המאירים בחסדים לתוך זגים, שהם השמאל החשכים. ויאירו, ואז יוכלו לינק מן השמאל. ובזה תבין שהממונה מן הקדושה, וע"כ כלול מימין ומשמאל, וע"כ הוא פקיד על שמאל ועל מרגלן סומקן שמימין. וע"כ הנגררים אחר הס"א, עובדים לו ומקריבים קרבנות, למצוא המקומות שמרגלן ודהבא נמצאים ביחד, שיוכלו לינק מצד שמאל.

פ) זה הבירור, אשר אנוש בעת שהטעה העולם לעבוד ע"ז עם העט שלו, היה רושם רשימות של כל הצורות ועבודות זרות עם עט ההוא. וע"כ כתוב:  בחֶרֶט, שיורה בחרט ההוא הנודע לעשות כך. וזהו בירורו של הדבר.

פא) ב' הפירושים של המלה חרט, דספר חנוך וזהר, היו שם. כי ודאי השליך הזהב בכיס, והסתירו מעין, כמו שאומרים המכשפים. וכך צריך להיות במיני כשפים אלו, שכך הוא מעשה המכשפים האלו, שדבר הצריך גילוי, להתגלות אחר כך, צריך מקודם להסתר וכיסוי. שיתכסה תחילה מן העין, ואח"כ יצא האומן לאומנותו לגלותו. והדבר שצריך אחר כך לכיסוי, צריך בתחלה להיות בגלוי.

כי זה לעומת זה עשה האלקים. וכל מה שיש במדרגות הקדושה, יש כנגדו בס"א. וכל ההפרש, שהס"א אוחזת רק ב' הקוים ימין ושמאל, אבל קו אמצעי אין להם. אמנם הם דבוקים רק בקו שמאל לבד. אבל אי אפשר להמשיך קו שמאל, אם לא המשיך מקודם קו ימין. כי אותו המסך העולה ועושה ו"ק בלי ראש במדרגה, כשהוא בקו ימין, יורד ומוציא ג"ר במדרגה כשהוא בקו שמאל. וע"כ הם מוכרחים להמשיך תחילה הקו ימין, כדי לגלות שוב הג"ר בקו שמאל. ותדע שמסך הזה שמעלים אל המדרגה למעטה מג"ר, שהיא בקו ימין, הוא נקרא עט או קולמוס. כי בדומה לעט סופר, שמודד ומגלה צורת האותיות לכאן ולכאן ע"י העט, כן המסך שמעלים בקו ימין למעט המדרגה, בו תלוי כל הצורה של גדלות המדרגה היוצאת בקו שמאל. אי אפשר למשוך קו שמאל בלי ימין לכן הם משתמשים כאילו באמונה כדי למשוך קו שמאל אך רק כאמצעי

כל הצורות של השמאל, הנוהגים בעבודה זרה, תלוים ויוצאים מן הקולמוס, שהוא מסך הגורם הקטנות והמיעוט בקו השמאל, כמ"ש: ויצר אותו בחרט. דהיינו, שהעלה החרט, הקולמוס והמסך, וצר אותו תחילה במיעוט והעלם דקו ימין, ואח"כ נמשך הגדלות דשמאל הס"א, המכונה עגל או שור.

ואינם יכולים לגלות קו השמאל ולינק ממנו, מטרם שממשיכים תחילה את קו הימין, ע"י העלאת המסך, הקולמוס, להעלים המדרגה. כי ב' הפירושים במלה חרט. כי רשב"י פירש, ויצר אותו בחרט, שהשליכו בכיס, כדי להעלימו מעין, דהיינו להעלימו מג"ר, שנקרא עין, שהכונה, שהמשיכו תחילה ההעלם והקטנות, הנוהג בקו ימין. וממש כן הוא גם לדברי חנוך, שצר אותו בחרט אנוש, שג"כ העלאת המסך להעלים ולמעט המדרגה בקו ימין. שעל פיה מכוונת אח"כ הגדלות שבשמאל.

שאלות לחזרה ושינון בזהר כי תשא כה-כז
1. מדוע חילקו יונוס וימברוס שאחד לקח שליש ואחד שני שלישים?
2. מדוע לא נכון היה שאהרון יקבל מידם את הזהב ומה היה לו לעשות אם כן קיבל?
3. מדוע רצו יונוס וימברוס דווקא באהרון כדי להתכלל בכישפיהם?
4. מהו שאהרון עשה "רעה אחר רעה" , מהם שלוש הרעות ?
5. צאצאים של מי היו יונוס וימברוס וכיצד מעשיהם מתייחסים לאנוש?
6. מדוע הס"א שטבעו הוא השמאל זקוק לימין שיתעסק בשמאל? ומה הפתרון של הקדושה כדי שהס"א לא תוכל לינוק כאשר הקדושה מתעסקת בשמאל?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

כִּי תִשָּׂא  כח – ל

הָעֵגֶל

אין להסתיר שלילה שמתגלית, אלא לנהלה ולתקנה כראוי.

שלשה דברים בהם טעה אהרן. א' שלקח הזהב מידם, ב' לאחר שכבר לקח לא זרק לארץ, ג' שכיסה את הזהב בחרט דהיינו בסדין. הכיסוי הוא בעיה מפני שדווקא כשתגלה פגם באדם, עליו לגלותו כדי לתקנו. על טעויות אלו שילם בשני בניו שהקריבו אש זרה.

וחס ושלום לחשוב שאהרן עשה את העגל, שכתוב: וַיִּקַּח אֶת-הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ, ולא כתוב אשר עשה. אך חכם יודע להימנע מלהיכנס מדברים שקשה לצאת מהם. עם כל התיקונים שעשה, עדיין היה עליו הכעס. מכאן שאין לתמוך בס"א גם אם אין מתכוונים לעזור להם לממש זממם. ישנה נטיה אצל אדם שלו זה לא יקרה ויוכל לעצור כשירצה, וזו הסכנה.

היו לעגל שני ראשים, של שור ושל חמור. וכן כתוב: ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו. שור כנגד מוחא וחמור כנגד ליבא. התיקון הוא כנגד המוח לעשות עבודה למעלה מהדעת, וכנגד תאוות הגוף, ויתור ודחיית האור. צריך לפעול בכוח המסך כנגד הדינים של שם אלקים, אך אם עושים מסכה, דהיינו נותנים כוח לצד הנקבה, לכוח השלילה והפירוד, פוגמים.

וכן בהתעסקות בקדושה וקבלת תענוג, יש להקדים טהרה, דהיינו ביטול הגאווה, אחרת האור ילך לצד האחר.

החוטאים ביקשו להפריד את שם אלקים ל: אלה, מי. מי היא מדרגת בינה השפעה, ואלה בחינת הרצון לקבל לעצמו.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

כִּי תִשָּׂא  כה – כז

הָעֵגֶל

אין לקבל מידי הס"א שום מתנה.

מי שמחפש את העוצמה, את הכבוד המזויף מהס"א נופל. את האמת יש לקחת מהרצון הפנימי, מאותו עפר שמגדל את האדם שבא בשפלות ולא בגאווה, ותוך ידיעה שהשם יתברך מעליו. אהרן טעה כשלקח את הזהב מידם, היה עליו להמתין שיניחו על הארץ, ואז יקח מהארץ, אמת מארץ תצמח, ואין לחפש אמת במקום אחר. וכך כל אחד שמרגיש שהגיע אליו תאווה גדולה, עליו לזרוק אותה לארץ ולהראות שלא חשובה בעיניו המתנה, אלא הקשר לנותן המתנה. הסירוב לקבל מצמיח את האמת.

משה חשב שיצליח בתיקון הערב רב וראשיהם בתוכם ובכך לתקן את כל אומות העולם. אך ע"י שרצו לקבל רק לעצמם הם פגמו באמונה שהיא המקשרת בין הנברא לבורא.

חטא העגל אינו סיפור היסטורי, אלא סכנה פנימית האורבת לכל אחד כדי לינוק ממנו את הקדושה. כדי להתגבר דרושה טהרה, דהיינו וויתור על התאווה ולהוליד צורת רצון חדש.

כל רצונם של החוטאים בחסדים היה שישרת את החכמה בעוד שעם ישראל רוצה את השמאל שישרת את האמונה. כמו שישנם המבקשים לקחת כוח מהתורה לתועלתם האישית. ואילו הם רצו שהטבע ממנו הם יונקים הוא יהיה האלוקים שלהם. לכאורה אוחזים בטענה צודקת ואומרים לאהרן, אין אתה נותן לשם הויה להוביל אותנו, אין אתה נותן לנו את כוח האמונה להוביל. ואז האדם נבוך מאחר ואינו מרגיש את כוח האמונה, ומבקש הוא לפחות את כוח הכסף, העוצמה והכבוד, ושאר כוחות המופיעים בעולם הגשמי. ולא עלה בידם, שהרי רק לקדושה יש אפשרות לינוק חוכמה.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

כִּי תִשָּׂא  כב – כד

הָעֵגֶל

הערב רב נקראים כך כל שם המכשפים הגדולים שעשו את העגל, ידעו לקחת את מידת הדין הגדולה ולפעול אותה לפרטיותם. ה' אמר למשה לא לקחת אותם, אך משה רצה לתקן גם את המדרגות הללו והעלה אותם ממצרים.

סה) כל זמן שהיה משה במצרים, לא הזכיר את השם אלקים, אלא שם הויה. וע"כ פרעה אמר, לא ידעתי את הויה שם ההשפעה. משום שלא יהיה תוקף לס"א, שלא יתחזק בעולם, כי הס"א נקראת ג"כ אלהים אחרים. עתה רצו הערב רב כח השמאל, שנקרא אלהים, כמ"ש: קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים. לנו, אמר הערב רב, אנו צריכים לדבר זה, לחזק את הצד שלנו, שהיה נדחה עד עתה, משום שמשה לא הזכיר את השם אלהים. זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים, יָחֳרָם בִּלְתִּי לַיהוָה, לְבַדּוֹ, גם השם אלקים הוא תחת השם הויה, והם פעלו כאילו חלילה יש שתי רשויות. מתוך גאווה רצו לפעול לבד עם שם אלקים, עם מידת הדין לבד. לכן כשבא משה לטהר את העם אמר: וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה, בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה, וַיֹּאמֶר, מִי לַיהוָה אֵלָי. מי שאוחז בשם הויה.

סו) כך אמרו, ראינו שאתם ישראל, כל טוב וכל יקר העולם יש לכם, ואנו נדחים לחוץ. כי לכם, והויה הולך לפניהם יומם. אף אנו רוצים כן, אלהים, אשר ילכו לפנינו, כמו שלפניכם הולך הויה. כי יש רשות לצד שלנו ללכת ג"כ לפנינו. אם נזמין לו מעשה העגל. רצו גם הם לזכות בהגנה מלמעלה, וחשבו שע"י המעשה השם אלקים ייתן להם את כוח התאווה וההשתוקקות. את בני ישראל שמרו ענני הכבוד והערב רב היו מחוץ לעננים. מכאן נלמד שאם מתייחסים למישהו כנחות, בסופו של דבר הוא מורד.

סז) כל ענני כבוד שהלכו במדבר, לא היו חופים מחבקים, אלא על ישראל בלבד. וענן היקר ההוא, שכתוב: וה' הולך לפניהם יומם, הלך לפניהם. וערב רב וכל הבהמות צאן ובקר הנשמות היו הולכים מחוץ למחנה באחרונה. כל ארבעים שנה שהלכו ישראל במדבר, שום לכלוך וטינוף לא היה מעננים ולפנים. וע"כ צאן ובקר, שהיו אוכלי עשב המתעסקים רק בחיצוניות, בחינת בהמה שלא רוצה ליזון כאדם היו לחוץ, וכל אלו שהיו שומרים אותם. בשוויון אמיתי כל אחד מקבל את הנצרך לו למילוי תפקידו בקשר לכלל.

סח) אמר רבי אלעזר: אם כן, הערב רב לא היו אוכלים מן המן? ודאי, אלא מה שנתנו להם ישראל, היה כמי שנותן לעבדו. והיו אוכלים מתמצית, מה שנשאר מאחר הריחים, הפסולת. והמקרא מכריז ואמר, ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה. בני ישראל ולא אחר. ויראו בני ישראל, ויאמר, מן הוא. ולא שאר הערב רב, צאן ובקר שהיו ביניהם.

סט) עד עתה שבושש משה לבוא היו נכנעים הערב רב, ועתה קמו ובקשו מעשה לחזק את הס"א. אמרו, או נהיה כולנו עם אחד. ונהיה בכלל ישראל עמכם. או יהיה לנו מי שילך לפנינו, כמו שאלקיכם הולך לפניכם. אמר אהרן, חס ושלום, שאלו ישתתפו בעם הקדוש, שיהיה כולם כלל אחד. ולא יתערבו עם הקדוש בעם הזה בכלל אחד. אלא טוב הוא להפרידם מן עם הקדוש, עד שיבא משה.

ע) ואהרן התכוון לטוב. אלא היו רבים מישראל, שנשתתפו עם הערב רב בלב. ומשום זה כשבא משה, היה צריך לברר וללבן את העם הקדוש מאותו החטא, והשקה אותם שקוי, עד שנבררו כולם ולא היה בהם פסולת כלל.

עא) אהרן רצה לעכב אותם אמר להם אהרן, פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם שהרי יכול היה לומר להם להביא זהב אחר  שהיה מוכן בידם. וכי לא היה להם זהב אחר, חוץ מנזמי הזהב? אלא אמר אהרן, בעוד שיהיה להם ריב עם בניהם ונשיהם, יתעכבו, ובתוך כך יבא משה. למדנו, קשים גרים לישראל כספחת בבשר החי. אלו ערב רב לא היו גרים כראוי. מה הם עשו? ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם. כמה אלפים ורבבות נזמים היו שם מנזמיהם של הערב רב. כלומר כמעט כל העם לקח לכאורה חלק בזה, היו אלו "יפי הנפש" שאמרו כולם שווים.

עב) כתוב: וַיִּקַּח מִיָּדָם, וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט, וַיַּעֲשֵׂהוּ, עֵגֶל מַסֵּכָה. אהרן לא נשמר מאלו שני חכמים, שהיו בראשיהם של הערב רב. אחד מהם היה מלפניו, והאחר היה עושה כשפיו. כיון ששניהם נתיעצו יחד, לקחו זהב ההוא, ב' שלישים ביד האחד ושליש ביד האחר, כי כך צריך להיות במין ההוא של הכשוף. להבדיל כפי שרואים בחלוקה בפרצופי אצילות, והם רצו להפריד, למעלה מחזה בשם מי משם אלוקים לכם, ובשם אלה לנו.

עג) בכה רבי שמעון ואמר: וְאִי חָסִיד הַקָּדוֹשׁ אַהֲרֹן, מָשִׁיחַ הָאֵל הַקָּדוֹשׁ, בחסידותך נָפְלוּ כַּמָּה מֵעִם הַקָּדוֹשׁ, וְאַתָּה לֹא הָיִיתָ יוֹדֵעַ לְהִשָּׁמֵר. מה עבדו? כשהגיעו שש שעות והיום היה במאזנים, בצהרים שהשמש באמצע הרקיע ואינו נוטה לא למזרח ולא למערב, כמו הלשון שבמאזנים, לקחו הזהב שפרקו מאזניהם, משום שמי שרוצה לעשות כשוף, אין עינו צריך לחוס על ממון. והם אמרו, השעה עומדת לנו, אם אנו בעצמינו לא נעכב, אין השעה לחוס על זהב. מיד, ויתפרקו כל העם. ויתפרקו כמ"ש: מפרק הרים משבר סלעים, כי חבלו ושברו אזניהם. זהו אחד הסימנים למכשפים, שכמרגישים תאוותם, כבר לא מכירים אפילו את חבריהם.

עד) פתח רבי שמעון בבכיה: וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו, אֶל-הָאֱלֹהִים, וְהִגִּישׁוֹ אֶל-הַדֶּלֶת, אוֹ אֶל-הַמְּזוּזָה; וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת-אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ, וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם. אזן ששמע על הר סיני, כי לי בני ישראל עבדים. והוא פרק מעצמו עול מלכות שמים, ומכר עצמו לאחר, תרצע. ואלו הפושעים, הרשעים, אנשים הרעים, בחשקם לחזור לסורם, לא בקשו מנשיהם ובניהם, אלא חבלו באזניהם. שפגמו באזן ששמע על הר סיני, לא יהיה לך אלהים אחרים על פני, שזה גרוע ממוכר עצמו לעבד. ונתפרקו מעול שמים שצווה אותם משה, ושברו אזניהם, וגילו, שאין להם חלק בשם הקדוש ובעם הקדוש. בדומה לאלו שמבעטים בסוכתם, אלו ביעטו באזנם, במידת ההשפעה, האמונה, כפי סוד הסוכה.

תגיות: חטא העגל על פי הקבלה

שאלות לחזרה ושינון בזהר כי תשא כב-כד
1. מה מלמדת אותנו העובדה שמשה הזכיר רק את שם הוי"ה במצרים ואילו עתה הערב רב מזכירים דווקא את שם אלוקים כפי שאמרו "קום עשה לנו אלוקים"?
2. מה הקשר או החטא בכך שאדם מבקש מי שיוליך אותו? ומדוע הערב רב חשו צורך באלוקים שיוליך אותם, הרי שם הוי"ה הוליך את העם כפי שכתוב "וה' הולך לפניהם יומם".
3. האם הערב רב היו אוכלים מן המן? הסבר על מה זה מצביע?
4. הסבר את מעשה אהרון מה התכוון בעשייתו ומה היה הפגם שלו?
5. כיצד קשור ענין שרוצעים את אוזנו של עבד לכך שחבלו ושברו אוזניהם של נשיהם וילדיהם וכיצד זה קשור לאומות העולם שמבעטים בסוכתם כשיוצאת השמש מנרתיקה?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

כִּי תִשָּׂא  כב – כד

הָעֵגֶל

שוויון מושג כשכל אחד ממלא תפקידו בקשר לכלל.

הערב רב אמרו: נהיה כולנו עם אחד, ונהיה בכלל ישראל עמכם. וראינו שחלק גדול מהעם לקח לכאורה חלק בזה, היו אלו "יפי הנפש" שאמרו כולם שווים.

הערב רב נקראים כך על שם המכשפים הגדולים שעשו את העגל, ידעו לקחת את מידת הדין הגדולה ולפעול אותה לפרטיותם. אחד מסימני ההיכר למכשפים, שכמרגישים תאוותם, כבר לא מכירים אפילו את חבריהם. ה' אמר למשה לא לקחת אותם, אך משה רצה לתקן גם את המדרגות הללו והעלה אותם ממצרים.

כל זמן שהיה משה במצרים, לא הזכיר את השם אלקים, אלא שם הויה. וע"כ פרעה אמר, לא ידעתי את הויה שם ההשפעה.

זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים, יָחֳרָם בִּלְתִּי לַיהוָה, לְבַדּוֹ, גם השם אלקים הוא תחת השם הויה, והם פעלו כאילו חלילה יש שתי רשויות. מתוך גאווה רצו לפעול לבד עם שם אלקים, עם מידת הדין לבד. לכן כשבא משה לטהר את העם אמר: וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה, בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה, וַיֹּאמֶר, מִי לַיהוָה אֵלָי. מי שאוחז בשם הויה.

כך אמרו החוטאים: ראינו שאתם ישראל, כל טוב וכל יקר העולם יש לכם, ואנו נדחים לחוץ מענני הכבוד. כי לכם, והויה הולך לפניהם יומם. אף אנו רוצים כן, אלהים, אשר ילכו לפנינו, דהיינו שרצו גם הם לזכות בהגנה מלמעלה, וחשבו שע"י המעשה, השם אלקים ייתן להם את כוח התאווה וההשתוקקות.

אהרן רצה לעכב אותם אמר להם: פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם, והרי יכול היה לומר להם להביא זהב אחר  שהיה מוכן בידם.

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

כִּי תִשָּׂא  יט – כא

וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי

כבוד האדם הוא בכלל בו הוא מצוי.

חטאם בעגל היה שבמקום לבוא לכבוד של היחד בכלל, הם חיפשו כבוד לפרטיות. אם אדם לא רואה שזה כבודו, כאן הוא טועה. כל אחד צריך לשמור על הכלל בו הוא מצוי, שומר על כבודו, כבוד משפחתו, חבריו, קהילתו, עמו וכלל האנושות. מי שאינו שומר על הכלל, נק' בחינת שור אוכל עשב ובכך פוגם בכבודו הוא. וגם אם חלילה פוגמים בכלל, סוד האמונה שומר שלא יפגעו.

כדי לזכות בסתרי תורה, לא צריכים דווקא שכל חריף, אלא ביטול הגאווה ואהבת חברים.

נה) כיון שראה רבי שמעון סימן על פניהם, שהכיר בהם שבאו לשאלו, אמר להם כך. אמרו לו ודאי רוח נבואה שורה על המאור הקדוש, וכך נצרך לנו לדעת. בכה רבי שמעון ואמר: דבר אחד לי מאלו הדברים שאמרו בחשאי מראש הישיבה שבגן עדן, שלא אמרו לי בגלוי, דבר זה הוא סתר, ואומר לכם. בני אהובי, בני אהובי נפשי, מה אעשה, אמרו לי בחשאי, ואני אומר לכם בגלוי. ולעתיד, שנראה השכינה, פנים בפנים, כל הפנים יהיו נסמכים, שיאירו בסוד הזה.

נו) אומר להם רבי שמעון: בני החטא שעשו העם שבחוץ, הערב רב, ונשתתפו בו העם הקדוש, חטאו באמא, המלכות, שכתוב: קום עשה לנו אלהים. אלהים ודאי, שיעשה להם אלהים אחרים תחת המלכות, הנקראת אלקים. תחת כבוד ישראל זה, המלכות, שהיתה שורה עליהם, כמו אם על הבנים. וְיָמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר, זהו כבודם של ישראל, האם שלהם, המלכות כמ"ש: גלה כבוד, שגרמו אל השכינה, שהגלתה בגלות עמהם. וע"כ, וימירו את כבודם. בתבנית שור.

נז) כאן הוא תבנית שור. למטה, בתוך שמרי היין שמרים הרעים, מקום הקליפות יצא פגע אחד, מקטרג, מזיק הראשון, בצורת אדם, כשקרב אל הקדש. כיון שנעבר מן הקדושה ורוצה לרדת למטה, צריך להתלבש בלבוש אחד להזיק העולם. וירד הוא ומרכבותיו, ולבוש הראשון שלוקח הוא תבנית שור, צורת שור. והראשון לארבעה אבות נזיקין הוא שור. ואלו ארבעה אבות נזיקין הם להזיק העולם. ושאר שלשה אבות נזיקין מחוץ השור, הם כולם של השור. וע"כ כתוב: וַיָּמִירוּ אֶת-כְּבוֹדָם  בְּתַבְנִית שׁוֹר, אֹכֵל עֵשֶׂב.

המוחין העליונים נקראים יין, כמ"ש: יין המשמח אלקים ואנשים. והם המוחין דשמאל, בינה שחזרה להיות חכמה. ומחמת הדינים שבשמאל, יש בסופם פסולת, המכונה שמרי היין. ומפסולת הזה יצא מזיק הראשון לעולם. וכל עוד שהשמרים הם ביין, שהמזיק דבוק במוחין דקדושה, הנקראים יין, אז הוא בצורת אדם, במלכות, שהיא צורת אדם, הכלולה המקבלת כל ג' הצורות אריה שור נשר, שהם חג"ת. וכשנפרד מן הקדושה ויורד להיות מזיק, אז מקבל צורת שור, שמאל הנפרד לעצמו ואינו מתחבר עם ד' פנים. ומזה נעשה מזיק. והוא הראשון לכל מזיקי העולם. בהמה שנמצאת במסגרת הכלל שנק' אדם אינה מזיקה, אך אם היא עומדת בפני עצמה מזיקה.

הבורא מיעד את האדם לקבל את ההטבה השלמה, והוא במקום לפעול לקבלת ההטבה, אינו חס על כבודו ופונה לאכול עשב כבהמה. האדם נבחן לפי צורת התענוג שלו. אם הוא מחליף לימוד תורה והליכה בדרך השם, ומחליף את כבוד החברים בתבנית שור, הוא חשוף לפגיעה. שור הוא רק פרט אחד ממכלול האדם, ובוודאי שאין לפעול רק את בחינת השור כפי שחשבו בחטא העגל.

נח) שואל מהו אֹכֵל עֵשֶׂב. אבל מתמצית הלחם ושבעה מיני דגן אין לו חלק בהם זהו צד האדם, צד המדבר אשר מתחיל לדבר כשאוכל חיטה. אלא אוכל עשב. ומשום שפגמו באמא, המלכות שנמצאת במקום החזה דז"א היא בחינת אדם, שיש שור נשר אריה ואדם, אמא לא היתה שם ולא היה יפה לה להיות שם. ומשום שאבא, ז"א, היה יודע הרחמים של אמא והדרך שלה, אמר למשה, בני אהובי, העצה שלא יענשו ישראל, נמצא תמיד בשנים: מגביה הרצועה ואוחז בה ומעכב. וכיון שאמא אין כאן מוטל זה עליך על בחינת האמונה, היות ואמא שהיא הכלל, השכינה הקדושה, ובזאת פגמו שאמרו אלה אלקי ישראל, דהיינו באכילת העשב. וזה שאינו ראוי לגלות, כדי שהבן לא ידע מזה, ויראה הרצועה מתתקנת ויפחד תמיד. אבל שניהם הם בעצה זו, ובעצה אחת, שהמגביה הרצועה והמעכבה הם בעצה אחת לתת לרשעים אפשרות לחזור בתשובה, אך אם חלילה אינם חוזרים, בסוד האמונה, אזי תרד הרצועה .

הָעֵגֶל

נט) וַיַּרְא הָעָם, כִּי-בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר. מי הם העם? הם הערב רב. ומי הם הערב רב? וכי לודים וכושים וכפתורים ותוגרמים היו, שקוראים אותם ערב רב? והלא מצרים היו, וממצרים נסעו. ואלו היו ערב של עמים רבים, היה צריך לומר כך, ערב רב עלו אתם, לודים כושים וכדומה, לפי הערב שלהם.

ס) אלא שהכתוב אומר: עֶרֶב רַב עָלָה אִתֶּם. ואינו מפרש שמות העמים, כי עם אחד ולשון אחד היו. אבל כל המכשפים על מצרים וכל החרטומים שלהם היו. שכתוב בהם: יַעֲשׂוּ גַּם הֵם חרטומי מִצְרַיִם. שרצו לקום כנגד הפליאות של הקב"ה, ולהראות שגם הם יכולים לעשות כמוהו. כיון שראו הנסים והנפלאות שעשה משה במצרים, חזרו אל משה רצו להיות מיסטיקנים, לנחש ולהגיד עתידות, כיוון שראו הניסים ונפלאות שעשה משה, רדפו אחריו. אמר הקב"ה למשה, לא תקבל אותם. אמר משה, רבון העולם, כיון שראו הגבורות שלך הם רוצים להתגייר. יראו גבורתך בכל יום, וידעו שאין אלהים זולתך. וקבלם משה. ישנם דברים, שגם אם נאמר לאדם מלמעלה, עליו לשמור מעצמו. כמו למשל כשבן שואל את אביו האם להביא לו לשתות, והאב אומר שלא כדי לא להטרידו, בכל זאת עליו להביא לכבודו. יש לכבד גדולים גם אם אינם רוצים בכך.

סא) למה קרא אותם ערב רב? אלא, כל המכשפים של מצרים היו. ובראשם, יונוס וימברוס. ובשעות היום, אחר שש שעות, היו עושים תמיד כשפיהם. וכל אלו מכשפים העליונים היו מסתכלים מכשנוטה השמש לערוב, בשש שעות ומחצה, ועשו כשפיהם, עד התחלת תשע שעות ומחצה, דהיינו ערב גדול, שאז זמן מנחה גדולה זמן של דין. כל אלו מכשפים הקטנים היו עושים כשפיהם מתשע שעות ומחצה עד חצות לילה.

סב) העליונים שבהם, שהיו מסתכלים משעה שנטה השמש, הוא, כי אז מתחילים תשע מאה וצ"ה מדרגות לשוטט על הרי חשך, ורוחם היה משוטט על כל אלו המכשפים בכשפיהם. ואלו היו יכולים לעשות כל מה שרוצים, עד שכל המצרים שמו ביטחונם באלו. וקראו אותם ערב רב לשון גדול, משום שיש ערב קטן, שהוא מתשע שעות ומחצה ולמטה. וב' ערבים הם, וע"כ נאמר, וגם ערב רב עלה אתם, אותם המכשפים שהחשיבו המצרים כגדולים. זמן הדינים מחצות היום שמתחילה השקיעה, עד חצות הלילה שאז מתחיל הגילוי, הלימוד ורכישת האמונה. כפי שכל דין נמתק בשורשו, כך גם כוח הטומאה, לכן המכשפים החלו לפעול בחצות היום, שאז מתחיל כוח השמאל של יצחק, וחשבו להפעיל את בחינת עשיו.

סג) והחכמה של הערב רב היתה גדולה. והם הסתכלו בשעות היום, והסתכלו במדרגת משה, וראו, כי בכל הצדדים בשש משה: בשש שעות הראשונות של היום, שהם לא היו יכולים לשלוט בהם, בשש מדרגות עליונות, שמשה היה אוחז בהם. ובכל הצדדים בשש היה, שהיה כלול מששה קצוות חג"ת נה"י. ובאלו ששה עטרות של ששה שעות היום, חג"ת נה"י, היה עתיד לרדת מן ההר, שכתוב: כי בשש משה לרדת מן ההר.

סד) מיד, וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל-אַהֲרֹן. כדי להכלל בצד ימין, כי השמאל יוצא מן הימין, אלא שהם רצו ממנו שמאל ולא ימין. אלא כדי שיתכלל בימין, במקום מוצאו, נקהלו על אהרן, שהוא ימין חסד. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים. הם רצו את השמאל, אלא שלשקר אין רגלים והם רצו לכסות את השקר של השמאל – השור באמת, בימין.

שאלות לחזרה ושינון בזהר כי תשא יט-כא
1. מה אומר רבי שמעון באות נ"ו על השאלה מאות נ"ג, דהיינו מדוע החליפו שם בתפקיד השכינה?
2. מהי תבנית השור ומדוע הוא הראשון למזיקי העולם ומה הסימן שהוא אוכל עשו?
3. מהו העצה שנתן הקב"ה למשה על כך שהסתלקה השכינה מפאת פגם של עם ישראל?
4. מי הם הערב רב? ומהי התשובה האפשרית שמעלה ומכחישה?
5. מה אמר הקב"ה למשה כאשר רצה להעלות את הערב רב ממצרים ומה ענה לו משה ומה עשה?
6. מי הם יונוס ויומברוס ומי הם סוגי המכשפים והזמנים בהם עושים כשפיהם ומדוע בזמנים אלו?
7. מהו בשש משה לרדת מן ההר?
8. מדוע נקהלו דווקא על אהרון שיעשה להם עגל?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

 

כִּי תִשָּׂא  יט – כא

וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי

כבוד האדם הוא בכלל בו הוא מצוי.

חטאם בעגל היה שבמקום לבוא לכבוד של היחד בכלל, הם חיפשו כבוד לפרטיות. אם אדם לא רואה שכבודו בכלל, כאן הוא טועה. כל אחד צריך לשמור על הכלל בו הוא מצוי, לשמור על כבודו, כבוד משפחתו, חבריו, קהילתו, עמו וכלל האנושות. מי שאינו שומר על הכלל, נק' בחינת שור אוכל עשב ובכך פוגם בכבודו הוא. אך גם אם חלילה פוגמים בכלל, סוד האמונה שומר שלא יפגעו.

בהמה שנמצאת במסגרת הכלל שנק' אדם אינה מזיקה, אך אם היא עומדת בפני עצמה מזיקה. הבורא מיעד את האדם לקבל את ההטבה השלמה, והוא במקום לפעול לקבלת ההטבה, אינו חס על כבודו ופונה לאכול עשב כבהמה.

האדם נבחן לפי צורת התענוג שלו. אם הוא מחליף לימוד תורה והליכה בדרך השם, ומחליף את כבוד החברים בתבנית שור, הוא חשוף לפגיעה. שור הוא רק פרט אחד ממכלול האדם, ובוודאי שאין לפעול רק את בחינת השור כפי שחשבו בחטא העגל.

אותם המכשפים שהחשיבו המצרים כגדולים. זמן הדינים מחצות היום שמתחילה השקיעה, עד חצות הלילה שאז מתחיל הגילוי, הלימוד ורכישת האמונה. רצו להיות מיסטיקנים, לנחש ולהגיד עתידות, כיוון שראו הניסים ונפלאות שעשה משה, רדפו אחריו.

ישנם דברים, שגם אם נאמר לאדם מלמעלה, עליו לשמור מעצמו. כמו למשל כשבן שואל את אביו האם להביא לו לשתות, והאב אומר שלא כדי לא להטרידו, בכל זאת עליו להביא לכבודו. יש לכבד גדולים גם אם אינם רוצים בכך. כדי לזכות בסתרי תורה, לא צריכים דווקא שכל חריף, אלא ביטול הגאווה ואהבת חברים.

 

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

כִּי תִשָּׂא  טז – יח

מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ

 צריך לדבר לשון הטוב על עם ישראל.

ממעשה אליהו לומדים עד כמה חמור נושא לשון הרע, שהקב"ה לא מסכים שיאמרו תלונות על עם ישראל. אומר לו ה' מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ נתתי לך ברית שלום כדי שתחזיר את עם ישראל בתשובה, ואתה מקטרג עליהם? לכן גזר עליו להיות נוכח בכל ברית מילה של יהודי, כדי ללמד עליהם סנגוריה.

מג) על דבר זה הראה הקב"ה למשה, כי אע"פ שישראל חוטאים לפניו בכל דור ודור, אינו רוצה מי שיאמר עליהם מלשינות. לומד זאת מהושע שכתוב תחילת ה' הדבר אל הושע, כפי שכתוב במסכת פסחים שהשיב הקב"ה, העבירם לאומה אחרת, ועל זה היה מספר בני ישראל כחול הים. משום זה ברך אותם בכמה ברכות להחזירם בתשובה, ולהשיבם לאביהם שבשמים. ולא זז משם עד שהקב"ה מחל על חטאם ונטהרו לפניו.

מד) כתוב באליהו: וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם אחת (אֶחָד); וַיִּשְׁאַל אֶת-נַפְשׁוֹ, לָמוּת, וַיֹּאמֶר רַב עַתָּה יְהוָה קַח נַפְשִׁי, כִּי-לֹא-טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי. אמר, רבונו של עולם, אשה אחת שלחת לישראל, ודבורה שמה שכתוב: וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת-תֹּמֶר דְּבוֹרָה, זה הוא רותם, שאליהו ישב תחתיו, והחזירה אותם למוטב, שכתוב: עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה, שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל. ואני באתי ביניהם והכרזתי לפניהם, ואיני יכול להחזירם בתשובה.

מה) בעוד שהיה יושב נגלה עליו הקב"ה, אמר לו: מה לך פה אליהו. בתחילה, בימי משה היית מקטרג ומקנא על ברית, ומשראיתי בך שאתה מקנא עלי בברית ההוא, לקחתי אותו ברצונו של משה, ונתתי אותו לך. עד שמשה אמר: הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת-בְּרִיתִי, שָׁלוֹם. כי פנחס הוא אליהו. ועתה, שהוא שלך, אינו ראוי לך לקטרג עליו, היה לך להניח את קנאתך לי, כמו בתחילה, שהיה הברית שלי, ונתתי אותו לידי אחר, ולא קטרגתי עליו.

מו) מהו פה? ברית קדש הוא פה ה', שעליו נאמר: הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת-בְּרִיתִי, שָׁלוֹם. ואמר לו הקב"ה, כיון שלא רצית להניח הפה שלך, דהיינו פה המקנא על הברית, ישוב הפה שנתתי לך, ברית שלום, למקום פה שמקודם לכן, לה'. שבשעה ההיא עבר ממנו מתנה ההוא שנתן לו משה, ברית שלום כמ"ש: וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, עַד הַר הָאֱלֹהִים, חֹרֵב. לבקש משם. וכי משם הוא מבקש, הלא מה' מבקשים? אלא לבקש מה שהיה לו בתחילה, מאותו שירש בהר האלקים ברית הזה, שהוא משה. פנחס הוא אליהו. ודאי הם במדרגה אחת. אמר לו משה, אין אתה יכול לקבל ממני ברית שלום, אלא לך לברית מלה של ילדי ישראל, ומהם תרויח סוד הברית, והם יתנו לך. וכן עשה. חכם המגיע למדרגה בה היו חכמים לפניו, יכול הוא לראות את אותם דברים. כך מגיע אליהו להר חורב לאותה מדרגה בה היה משה. אליהו גילגול פנחס שקינא להשם, על שפגמו בברית, ובכך הרוויח ברית שלום. כעת פגם בעצמו ואמר על ישראל שפגמו בברית, לכן אמר לו משה ממני לא תוכל לקבל חזרה את ברית השלום, אלא לך לכל ברית מילה ובכך תהיה סניגור בכל ברית של יהודי, כנגד הקטגוריה שדברת עליהם.

מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם

מז) כמה טובה עשה הקב"ה עם ישראל בכל דור ודור. כתוב: אֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ, אֶת-מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם. והרי כמה נביאים היו לאחר משה, והיה צריך לומר, ואשלח לפניך את משה, אהרן, אלעזר, פנחס, יהושע, אליהו, אלישע, וכמה שאר צדיקים וחסידים? אלא אמר הקב"ה, עמי בני, למה לא תזכרו לכל הטוב שעשיתי לכם, ששלחתי לכם את משה אהרן ומרים.

למה מסביר דווקא ההנהגה של משה אהרן ומרים, ולא של מנהיגים ונביאים אחרים, ומשיב

מח) וזה דומה למלך בשר ודם, שיש לו מדינה, ושלח אליה אנשים שליטים ושרים, שיהיו מנהלי העם, ויתבוננו בהם ובדיניהם. מי צריך להיות קשור ומחויב במזונותיהם ובדברים שיצרכו, האם לא עם המדינה, ולאונסם יצרכו להשגיח בשבילם, שלא יחסר להם מאומה, ולתת להם כבוד.

מט) שלחתי את משה, הוא הביא לכם מן לאכול, ונהג אתכם ובניכם ובעירכם, והשתדל בדיניכם, ובכל מה שצריך לכם. שלחתי את אהרן, הביא היכלות של ענני כבוד לכסות עליכם, כמלכים, רחץ אתכם בטללי כבוד, שלא ירקבו לבושיכם ומנעליכם, והיו מתחדשים בכל יום. שלחתי את מרים, הביאה באר להשקות אתכם, ושתיתם אתם ובעירכם. הם נתנו לכם, ומשלהם אכלתם ושתיתם וישבתם בחופת כבוד שלהם ומשלכם לא נתתם כלום. ולא עוד, אלא שהשתדלו בשבילכם ולקחו המשא שלכם על צווארם, והייתם מחרפים ומגדפים אותם. הייתם צריכים את הכרת הטוב ולעשות טוב למשה ואחיו.

וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי

נ) אמר רבי יוסי: הרי אין עוד אב רחמן על בניו כמו הקב"ה, שכתוב: וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ-לָךְ, וּלְכָל-פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ-בָךְ. הרחמים שלו, אלו אמר לא נפל דבר אחד מכל דברו, ולא יותר, שהיה כולל גם דבריו הרעים. היה נוח לעולם שלא יהיה נברא, שלא היה אפשר לסבול. אבל כיון שאמר מכל דברו הטוב, והניח הרע מלאחריו, שדבריו הרעים שדבר על ישראל, הניח, ולא נתקיימו, מכאן נראה הרחמים שלו. כי דבר רע אינו רוצה לעשות. ישנה הנהגה הנק' בדרך צדדים, גם מטעם החסד וגם מטעם הדין שמשני המקרים הם חסד. שאומרים בתפילה גמלני חסדים טובים. הקב"ה לא השגיח על הדברים הרעים, ובכל אופן אמר אותם ולא פעל אותם, כאבא שמרים את הרצועה בימינו, בחסד ולא מכה.

נא) ואע"פ שהפחיד והרים הרצועה, באה אמו מדרגת בינה, השפעה והחזיקה בזרוע ימינו, ונשארה הרצועה במקומה, ולא ירדה למטה, והדין לא נעשה. כי בעצה אחת היו שניהם, זה שהפחיד וזו שהחזיקה בימינו. שתרד הרצועה ברחמים, חכמה בלבוש חסדים.

נב) מאין לנו זה? הוא מדבר שהיה בגלוי, שכתוב: לך רד כי שחת עמך, התחיל הקב"ה להרים הרצועה. ומשה, שלא היה יודע דרכה של האם, דהיינו להחזיקו בימין ולעכבו, היה שותק. כיון שראה הקב"ה כך, רמז לו, ודפק בו, ואמר: וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי,  מיד הרגיש משה, ואחז בזרוע של הקב"ה, שכתוב: זכור לאברהם. שזה היא זרוע ימין, חסד. ומשום זה לא הוריד הרצועה. כשחטאו בעגל צריך היה לכלות אותם אך כאן בקש משה את חסד אברהם. אך מאברהם גם ישמעאל יצא ויש פתחון פה למוסלמים.

נג) ואם תאמר, אמא, המלכות, שהיא רגילה לאחוז ברצועה של המלך, איפה היתה, שהניחה הדבר למשה? ראה סימן על פניהם, שהכיר בהם מה שבאו לשאול אותו. אמר, בואו בנים קדושים, בואו אהובי המלך, בואו אוהבי, בואו האהובים אלו על אלו.

נד) אמר רבי אבא: כל אלו החברים שאינם אוהבים אלו את אלו, מסתלקים מן העולם טרם שמגיע זמנם. כל החברים בימיו של רשב"י, אהבת נפש ורוח היתה ביניהם. ומשום זה בדורו היו הסתרי תורה בגלוי, שהיה אומר, כל החברים שאינם אוהבים זה את זה, גורמים לעצמם, שלא ללכת בדרך הישר. ועוד שעושים פגם בתורה. כי התורה, אהבה ואחוה ואמת יש בה. אברהם אהב את יצחק, יצחק את אברהם, שהיו מתחבקים זה עם זה. יעקב, שניהם היו אחוזים בו באהבה ובאחוה, ונותנים רוחם זה בזה. החברים צריכים להיות כמוהם, ולא לעשות בהם פגם. שאם יחסר בהם האהבה, פוגמים בערכם למעלה, באברהם יצחק יעקב, שהם חג"ת. חסד מצטרף תמיד לבינה.

שאלות לחזרה ושינון בזהר כי תשא טז-יח
1. מהיכן אנו לומדים שאף על פי שישראל חוטאים לפני הקב"ה, אינו רוצה שיאמר להם מלשינות?
2. מה היתה טענתו של אליהו כלפי הקב"ה ומה השיבו הקב"ה?
3. מהו התיקון של אליהו שצריך בשל כך להיות בברית של כל ילד יהודי?
4. מדוע הטובה הגדולה שמזכיר הקב"ה לעם ישראל היא ששלח להם את משה, אהרון ומרים? והלא היו עוד רבים שהנהיגו את העם בטוב. אגב כך ספר מה היה תפקידו של כל אחד מג' אלו?
5. מה אנו למדים מהמילה טוב בכתוב: "לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב"?
6. כיצד ניתן להחזיק את הרצועה שאיתה מפחיד הקב"ה את עם ישראל ומנין לנו זה?
7. אם השכינה הקדושה רגילה לאחוז ברצועה מדוע הניחה למשה בחטא העגל?
8. מה אומר רבי אבא בשם רשב"י על אהבת חברים ומה אתה באופן אישי לומד מכך?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

 

כִּי תִשָּׂא  טז – יח

מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ

צריך לדבר לשון הטוב על עם ישראל.

ממעשה אליהו לומדים עד כמה חמור נושא לשון הרע, שהקב"ה לא מסכים שיאמרו תלונות על עם ישראל. על דבר זה הראה הקב"ה למשה, כי אע"פ שישראל חוטאים לפניו בכל דור ודור, אינו רוצה מי שיאמר עליהם מלשינות. אומר לו ה' מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ נתתי לך ברית שלום כדי שתחזיר את עם ישראל בתשובה, ואתה מקטרג עליהם?

אמר לו משה לאליהו, אין אתה יכול לקבל ממני ברית שלום, אלא לך לברית מלה של ילדי ישראל, ומהם תרויח סוד הברית, והם יתנו לך. וכן עשה.

חכם המגיע למדרגה בה היו חכמים לפניו, יכול הוא לראות את אותם דברים. כך מגיע אליהו להר חורב לאותה מדרגה בה היה משה. אליהו גלגול פנחס שקינא להשם, על שפגמו בברית, ובכך הרוויח ברית שלום. כעת פגם בעצמו ואמר על ישראל שפגמו בברית, לכן אמר לו משה ממני לא תוכל לקבל חזרה את ברית השלום, אלא לך לכל ברית מילה ובכך תהיה סניגור בכל ברית של יהודי, כנגד הקטגוריה שדברת עליהם.

אמר רבי אבא: כל אלו החברים שאינם אוהבים אלו את אלו, מסתלקים מן העולם טרם שמגיע זמנם. כל החברים בימיו של רשב"י, אהבת נפש ורוח היתה ביניהם. ומשום זה בדורו היו הסתרי תורה בגלוי, שהיה אומר, כל החברים שאינם אוהבים זה את זה, גורמים לעצמם, שלא ללכת בדרך הישר.

 

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

כִּי תִשָּׂא  א – ב

וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ

גם לאחר שיצאו מגלות מצרים ובאו לארץ, שוב חטאו וירדו לגלות בבל, שם לקחו נשים נוכריות, דהיינו רצונות שבעלמנת לקבל, והולידו בנים, דהיינו הבנות שכליות משובשות. אבינו שבשמים מוריד אותנו, את בניו למקום הקליפות, כדי לאפשר לנו להתאמן ולזכות בהטבה השלמה. בין הקליפות שבאומות העולם שבויים הרצונות הגדולים, אותם ניתן לקחת בהדרגה ולהעבירם לקדושה. וכפי שהיה במצרים שהיא שורש לגלויות, כך גם בקרוב השם יתברך יגאל את ישראל בניסים גדולים.

השולחן עליו מברכים הוא בחינת המזבח, את כוס הברכה יש להרים לפחות לגובה זרת, טפח מעל השולחן, כדי לסמן ניתוק מהזרות, מאותם רצונות נוכריים שהיו בגלות, זו אחרית הימים. גם הרצונות הגויים שלא משתתפים בסעודה, יוכלו לשמוע את הברכה ולומר אמן, דהיינו לזכות באמונה ולהסתפח לרצונות היהודי שבאדם, וגם הם יעבדו ויקבלו את אמונת השם. שההודיה היא המקשרת לקב"ה.

אחרית הימים היא בחינת צד הטוב של עץ הדעת שמגיע לתיקונו

לז) אבל כל מה שראה הקב"ה לישראל, באחרית הימים, המלכות, ובאחרית הימים הזה יעשה להם נסים ונקמות, שכתוב: וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים. ראש ההרים זה אברהם סבא, מידת החסד, כהן גדול, חסד שעלה לחכמה, שהוא ראש כולם, כי חסד ראש לז"ת. ומשום שהוא ראש, הכוס של ברכה, המלכות, יהיה נכון בראש ההרים. זה הוא אברהם סבא, הראשון לשאר ההרים. כי חג"ת נקראים הרים, וחסד הוא ראשון להם. כי כוס של ברכה, המלכות, צריך להיות מתוקן בימין, חסד.

לח) וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת – רומז שכוס של ברכה צריך להיות נשא מן השלחן שיעור, שנקרא זרת טפח, לברך להקב"ה. וזה הוא, ונשא מגבעות. מגבעות, בינה, ובין בתולות אחריה רעותיה, הוא שיעור שלזרת. וע"כ נשא כוס של ברכה ודאי מגבעות. וע"כ הטוב שיהיה לבן הבכור, לישראל, הוא באחרית הימים. זרת בארמית טפח.

המדרגות של המלכות, מזמן שהיתה במוחין דאחורים, מכונים, בתולות אחריה, כי אחוריה לשון אחורים. אחורים של המלכות דינים, וע"כ מכונים זרת, מלשון זרות. כי בבתולות אחריה שורה זרת, דינים. והיא, שכבר עלתה לראש הרים, חסד, היא מלאה ברכות, ונקראת כוס של ברכה. וצריכים להגביה הכוס של ברכה שיעור של זֶרֶת מעל השלחן, שרומזים בזה, שכבר אין בה זרות, כמו שהיתה לה בעת המצב דאחורים.

לט) בְּרֹאשׁ הֶהָרִים זה ימין, אברהם סבא, ראש לחג"ת. ונשא מגבעות, משיעור של גבעות, שהם רעותיה. ונהרו אליו כל הגוים. אפילו נשים וקטנים, והמשמש העובד בשביל השלחן אע"פ שהוא לא אכל, צריך לשמוע הברכות ולענות אמן. שלא יאמר אדם, הרי אני לא אכלתי, כיון שלא נצטרפתי לזמון, לא אשמע ולא אומר אמן. ע"כ נאמר, ונהרו אליו כל הגוים, שהכל חייבים בו.

מ) וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם. אע"פ שנשים וקטנים פטורים מן המצוות, בכוס של ברכה כולם חייבים, בלבד שידעו למי מברכים. וזה הוא, ונהרו אליו כל הגוים. בא רבי יוסי ונשקו. אמר מה יפה דר זה ומתוק לחיך.

מא) עתה יש לדייק, אם אחרית הימים הוא כוס של ברכה ממש, המלכות, מהו הר בית ה'. והיה אחרית הימים נכון יהיה בראש ההרים. אחרית הימים מלכות, והר בית ה' מלכות. אחרית הימים האילן כולו, כל המלכות מראשו עד סופו, אילן טוב ורע, זכה טוב, לא זכה רע. הר בית ה' הוא טוב של המלכות בלי רע. הר בית ה', אין שם חלק לס"א, כי נברר הר בית ה' מן האילן, שהוא אחרית הימים. וזהו כוס של ברכה, שבראש ההרים.

מב) אמר רבי יוסי: אשרי הוא הדרך הזה, שזכינו כמה ידעו חכמי הזוהר להודות, בעיקר על דברי תורה. שאל אותו ממי שמעת , אמר לו יום אחד הייתי הולך בדרך, ושמעתי וראיתי את רב המנונא סבא, שהיה דורש מקרא זה של רבי אחא. וכיוון ששמעתי שמחתי בו ושמרתי אותו צרור בכנף בגדי, שלא יסור ממני לעולם. אמר לו וודאי דבר קדוש הזה ממאור הקדוש הואר. אשרי הדור שמקיימים העולם, ועמודי העולם שורים בתוכו. ואם אתה קשרת דבר הזה בקשר אחד, שלא יסור ממך, אני אקשור אותו בשלושים או בארבעים קשרים בכיסי, שלא יסור ממני לעולם

 

שאלות לחזרה ושינון בזהר תצוה יג-טו
1. מהו באחרית הימים ומיהו ראש ההרים ומדוע?
2. מדוע כוס של ברכה צריך להיות נשא מן השולחן זרת? מה הסימן של המילה זרת?
3. מה פירוש "ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים"?
4. כיצד יש לדייק בין המילים אחרית הימים להר בית ה'? ומיהו מהם כוס של ברכה?
5. ספר כיצד רבי יוסי משבח את רבי חייא. מדוע לדעתך אגב כך משבח גם את רשב"י ומה לוקח על עצמו בעקבות שבח זה? כיצד אתה רואה זאת בעבודת ה' שלך?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

 

כִּי תִשָּׂא  יג – טו

והיה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים

גם לאחר שיצאו מגלות מצרים ובאו לארץ, שוב חטאו וירדו לגלות בבל, שם לקחו נשים נוכריות, דהיינו רצונות שבעלמנת לקבל, והולידו בנים, דהיינו הבנות שכליות משובשות. אבינו שבשמים מוריד אותנו, את בניו למקום הקליפות, כדי לאפשר לנו להתאמן ולזכות בהטבה השלמה. בין הקליפות שבאומות העולם שבויים הרצונות הגדולים, אותם ניתן לקחת בהדרגה ולהעבירם לקדושה. וכפי שהיה במצרים שהיא שורש לגלויות, כך גם בקרוב השם יתברך יגאל את ישראל בניסים גדולים.

השולחן עליו מברכים הוא בחינת המזבח, את כוס הברכה יש להרים לפחות לגובה זרת, טפח מעל השולחן, כדי לסמן ניתוק מהזרות, מאותם רצונות נוכריים שהיו בגלות, זו אחרית הימים. גם הרצונות הגויים שלא משתתפים בסעודה, יוכלו לשמוע את הברכה ולומר אמן, דהיינו לזכות באמונה ולהסתפח לרצונות היהודי שבאדם, וגם הם יעבדו ויקבלו את אמונת השם. שההודיה היא המקשרת לקב"ה. אחרית הימים היא בחינת צד הטוב של עץ הדעת שמגיע לתיקונו.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

כִּי תִשָּׂא  י – יב

גלותא אתמשך

הגלות היא אמצעי לגאולה, שהרי בחושך ניתן לרכוש אמונה שהיא הנצרכת לדבקות ולאהבת השם יתברך שזו גאולה. עם ישראל משול לשושנה לשון ששון בין החוחים, בין הקליפות שהם ממצריי הנפש, ותפקיד האדם לצאת ממצרים שבנפשו עם כוחות אמונה גדולים.

כדי לגדול ברוחניות נדרשת הנפשה, להביא את הרעיון למורגש בלב בסדר התואם את החוקים העליונים. לבוא לארץ ישראל, לרצון ישר-אל דרושה הכנה וגדילה רוחנית בהליכה של ארבעים שנה במדבר הנפשי. ואם חוזר חוטא לאחר מכן, השם ברחמיו מוציאו שוב לאימון נוסף בגלות.

כח) אמר המלך, כיון שכך הוא, לא צריכים להחזירו ביום בגלוי, שבושה לנו ללכת אחריו לבית הזונות. ואם לא היה כך, שטנף עצמו כך וחלל כבודי, הייתי אני וכל צבאותי הולכים אחריו בכמה יקר, בכמה תוקעי חצוצרות לפניו, בכמה כלי מלחמה מימינו ומשמאלו, עד שכל בני העולם יזדעזעו, וידעו הכל, שבן מלך הוא. עתה, כיון שהוא טנף עצמו, וחלל כבודי, הוא יחזור בסתר, שלא יכירו בו. חזר הבן אל המלך, ונתן אותו אל אמו.

כט) לימים חטא כמקודם. המלך הוציא אותו ואת אמו אתו מן היכלו. אמר, שניכם תלכו, ושניכם תסבלו גלות ומכות. כיון ששניכם תסבלו יחד, אז אני יודע, שבני ישוב בתשובה כראוי.

ל) כך ישראל, הם בניו של המלך הקדוש. הורידם למצרים. ואם תאמר, הרי באותו זמן לא חטאו עדיין במכירת יוסף ולא הורידם משום חטא, אלא גזירה שגזר בין הבתרים, שהיה ראוי להתקיים. והקב"ה הסתכל לב' דברים: שאמר אברהם, במה אדע כי אִירָשֶׁנָּה? שזה היתה סבה ועילה לגלות מצרים, מטרם שיצאו ממצרים לא היו גוי, ולא היו ראוים להיות גוי כראוי. ומלמד בבית שער הכוונות שבעקבות החטא הקדמון צריכים היו לרדת למצרים לפדות את ניצוצות הקדושה שנפלו לקליפות.

לא) כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת. רצה הקב"ה לעשות את ישראל כעין של מעלה, ושיהיו שושנה אחת בארץ כעין שושנה העליונה, המלכות. ושושנה המעלית ריח רוחניות, ומובחרת מכל שאר שושנים שבעולם, אינה, אלא אותה שגדלה בין החוחים, וזו מריחה כראוי כמו בגשמיות, רוב הוויטמינים קרובים לקליפות, וכך הכוחות הגדולים נמצאים סמוך לקליפה לשמירת הפרי. וע"כ זרע שבעים זוגות, שהם ע' נפש, והביאם בין החוחים, המצרים. ואלו החוחים מיד שבאו, אלו הזוגות שם, העלו ענפים ועלים, ושלטו על העולם. ואז פרחה השושנה ביניהם. השם יתברך חיזק את הקוצים, את המצרים כדי שמהם ייקחו ישראל את הכוח לצד הקדושה

לב) כיון שרצה הקב"ה, להוציא השושנה וללקוט אותה מביניהם, אז יבשו החוחים, ונזרקו, ונשחתו וטובעו בים, ולא נחשבו כלום. בשעה שהלך ללקוט שושנה, להוציא בנו בכורו, הלך המלך תוך כמה צבאות, שרים ושליטים, עם דגלים פרושים, והוציא בנו בכורו בבמה גבורים, והביאו להיכלו, וישב כראוי בבית המלך.

לג) כיון שחטא לאביו, הוכיח אותו והכה אותו, שכתוב: ויחר אף ה' בישראל ויתנם ביד שוסים. חטא כמקודם, ומרד באביו הוציאו מביתו. מה עשו ישראל? ראו כי נתפזרו לבבל, נתערבו בעמים, לקחו נשים נכריות והולידו בנים מהם. עכ"ז, אמא הקדושה, המלכות, היתה אפוטרופוסא עליהם, שבקשה בעדם אל המלך, ז"א. כמו אסתר שבקשה על עם ישראל

לד) ועל שעשו כך, אמר הקב"ה, כיון שבושה הוא לי, יבא בני מעצמו, כיון שחילל כבודי, אינו ראוי שאני אלך שמה, להוציאו ולעשות לו נסים וגבורות כמקודם במצרים. הם חזרו בלא עזרה הראויה להם, בלא פליאות ונסים, אלא כולם היו נדחים, כולם עיפים בעניות, וחזרו להיכל המלך בבושה. ואמא הקדושה, המלכות, ערבה להם.

לה) חטאו כמקודם. הקב"ה הוציא את הבן מהיכלו כבתחילה, ואמו אתו. אמר, מכאן ולהלאה האם ובנה ביחד יסבלו כמה רעות. כמ"ש: ובפשעיכם שלחה אמכם. וכתוב:  בַּצַּר לְךָ–וּמְצָאוּךָ, כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; בְּאַחֲרִית, הַיָּמִים. באחרית הימים, זו היא אמא הקדושה, המלכות, שהיא אחרית העשר ספירות, שעמה יחד סבלו כל מה שסבלו בגלות.

לו) ואלו יחזרו בתשובה, אפילו רעה אחת או צער אחד שעבר עליהם, היה נחשב להם, כאלו סבלו כל צרות הגלות. ואם לא, שאינם חוזרים בתשובה, צריכים להמתין, עד שיסתיים הקץ, וכל הדורות שלו. כמ"ש: לצמיתות לקונה אותו לדורותיו. עד שיצאו כל הדורות המוקדמים לקץ. ועם כל זה, הדבר תלוי בתשובה. וע"כ נמשך הגלות. זכו (זיככו עצמם) אחישנה, שאם עושים תשובה, צער קטן מספיק. כמו שאמר המאור הקדוש שכתוב לצמיתות וקונה אותו לדורותיו, עד שיצאו כל הדורות המוקדמים לקץ ואם כל זה הדבר תלוי בתשובה. אמר רבי חייא, על כן נמשך הגלות. הירידה למצרים הם בחינת הנקודות דס"ג ירדו מתחת לטבור לא בגלל חטא, שהלך והגדיל את הקליפות והעלה את המלכות לבינה ובנה בעולם הנקודים ממלכה שלמה של עם ישראל והחזיר אותם להיות למעלה מפרסה לארץ ישראל. היות וחטאו צריך היה להוציאם, ובנה להם עולם אצילות יחד עם אימם, מלכות דאצילות שתשמור עליהם. היות וחטאו בחטא הקדמון, יצאו לתיקון בששת אלפי השנים, ואם יעשו תשובה מצילם מייד.

שאלות לחזרה ושינון בזהר כי תשא י-יב
1. מדוע לא מחזיר המלך את בנו מגלות בבל חזרה לבית המלך בכבוד אלא שחזרו בעניות? הראה את זה במשל ובנמשל.
2. מדוע בגלות שני הוריד גם את אמו עמו, עם עם ישראל לגלות? לצורך מה זה נעשה? הראה את זה במשל ובנמשל.
3. היכן גדלה השושנה כך שרוחניותה תהיה משובחת ומדוע? היכן אתה רואה את זה בחייך?
4. האם חייבים לעבור את כל הייסורים שבגלות? הסבר ונמק עפ"י אות ל"ב.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

 

כִּי תִשָּׂא  י – יב

הגלות המתמשכת

הגלות היא אמצעי לגאולה, שהרי בחושך ניתן לרכוש אמונה שהיא הנצרכת לדבקות ולאהבת השם יתברך שזו גאולה. עם ישראל משול לשושנה לשון ששון בין החוחים, בין הקליפות שהם ממצריי הנפש, ותפקיד האדם לצאת ממצרים שבנפשו עם כוחות אמונה גדולים.

כדי לגדול ברוחניות נדרשת הנפשה, להביא את הרעיון למורגש בלב בסדר התואם את החוקים העליונים. לבוא לארץ ישראל, לרצון ישר-אל דרושה הכנה וגדילה רוחנית בהליכה של ארבעים שנה במדבר הנפשי. ואם חוזר חוטא לאחר מכן, השם ברחמיו מוציאו שוב לאימון נוסף בגלות.

מלמד בבית שער הכוונות שבעקבות החטא הקדמון צריכים היו לרדת למצרים לפדות את ניצוצות הקדושה שנפלו לקליפות. כמו בגשמיות, שרוב הוויטמינים קרובים לקליפות, כך הכוחות הגדולים נמצאים סמוך לקליפה לשמירת הפרי. השם יתברך חיזק את הקוצים, את המצרים כדי שמהם ייקחו ישראל רכוש גדול, דהיינו יותר כוח לצד הקדושה.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

כִּי תִשָּׂא  ז – ט

הֵן יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ כֹּל הַנֶּחֱרִים בָּךְ

התקווה למטרה מייצרת שמחה גם בקשיים שבדרך.

על כל מקרה בדרך יש להסתכל מעבר למקרה, כל חוליה היא רק חלק משרשרת המובילה לגאולה, מִשְׁפְּטֵי-יְהוָה אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו, לכן אין להסתפק במבט חלקי ולפרש את המציאות בהתאם. עליך ללמוד להיות שמח ולשאוף לאהבה גם בלכתך בדרך.

טז) פתח רבי יוסי: הֵן יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ כֹּל הַנֶּחֱרִים בָּךְ; יִהְיוּ כְאַיִן וְיֹאבְדוּ, אַנְשֵׁי רִיבֶךָ. עתיד הקב"ה לעשות לישראל כל הטוב הזה, שאמר ע"י נביאי האמת, וישראל סבלו עליהם הרבה רע בגלות. ולולא כל הטוב הזה שמחכים ורואים, כתוב בתורה, לא היו יכולים לעמוד ולסבול הגלות. כשקשה לאדם יכול הוא לעבוד בשמחה כאשר מאמין שהוא בדרך לעתיד טוב יותר, וכך יכול הוא לשמוח בטרחה לקראת שבת. אדם שמח כשהוא יודע ומרגיש שהוא מבצע בדרך את תפקידו, כך עולם זה הוא טרקלין למטרה בעולם הבא.

יז) אבל הולכים לבתי מדרשות פותחים ספרים ורואים כל הטוב הזה המקווה. ורואים, כתוב בתורה, שהקב"ה הבטיח להם, והם מתנחמים בגלות. ושאר העמים מחרפים ומגדפים אותם. ואמרו, איה הוא אלקיכם, איה הוא הטוב, שאתם אומרים, שעתיד להיות לכם? וכי כל עמי העולם יבושו מכם? רואים בספרים שיש דרך והעדר קודם להויה, ובשל כך שמחים גם מהחרישה, הזריעה והעדר. זהו אחד מסימני הגאולה, שהגלות היא הכנה לגאולה. וכל אלו שמשכילים כעת ללכת בדרך פנימיות התורה, ינהיגו בסופו של תהליך את כל העולם לדרך האמת.

יח) ז"ש: שִׁמְעוּ, דְּבַר-יְהוָה, הַחֲרֵדִים, אֶל-דְּבָרוֹ; אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שֹׂנְאֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם, לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד יְהוָה–וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם, וְהֵם יֵבֹשׁוּ. החרדים אל דברו, אלו שסבלו הרבה רעות, כמה שמועות רעות, שמעו וחרדו עליהם. כמ"ש: כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, קוֹל חֲרָדָה שָׁמָעְנוּ–פַּחַד, וְאֵין שָׁלוֹם. אלו חרדים תמיד על דברו לקיים אותו כשיש דין. כשאדם חרד לקיים דבר השם, והוא רואה בלבולים בחיים, עליו לפשפש במעשיו, ואם לא מצא יתלה הדבר בלימוד תורה.

יט) אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שֹׂנְאֵיכֶם. אלו הם אחיכם בני עשו. מְנַדֵּיכֶם כמ"ש: סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוֹ. שאין עם שיבזו בפניהם של ישראל וירקקו בפניהם, כבני אדום. ואומרים על ישראל, שכולם טמאים כנדה, וזהו מְנַדֵּיכֶם. למען שמי יכבד ה', שאומרים, אנו בני אל חי, ובנו יתכבד שמו, אנו שולטים על העולם, משום אותו, הנקרא גדול, שכתוב: עשו בנו הגדול. ובשם זה גדול נקרא הקב"ה, שכתוב: גדול ה' ומהולל מאד. אנו בנו הגדול, והוא גדול, ודאי עלינו נאמר, למען שמי יכבד ה'.

כ) ואומרים לישראל, אבל אתם קטנים מכל שכתוב: יעקב בנה הקטן. איה הוא אלקיכם, איה הוא הטוב, שכל העמים יבושו משמחה שלכם? מי יתן ונראה בשמחתכם, כמו שאתם אומרים. והם יבושו. היו צריכים לומר, ואתם תבושו. אלא כמי שתולה קללתו באחרים, כי הם אמרו, שאז יבושו ויכלמו ישראל. אלא שאמרו, והם יבושו, כמי שתולה קללתו באחרים. ומשום זה רוח הקדש היה אומר מלה זו כך, אשר באמת הם יבושו. ועל זה, נאמר, הן יבושו ויכלמו כל הנחרים בך. כל הנחרים בך, שהתקיפו נחירי אפם בכעס עליך, בגלות הזה. כי לעתיד יבושו ויכלמו מכל הטוב שיראו בישראל. לעתיד לבוא הם יראו כמה אמת יש בישראל וישלמו על הביזיונות שעשו לעם ישראל

 

גלותא אתמשך

כא) אמר רבי חייא: אנו רואים וכן רואים גבורי העולם, דהיינו האומות, שהגלות נמשך ועוד בן דוד לא בא. כך הוא, אבל מה עושה שישראל יסבלו גלות הזה, הוא כל אלו הבטחות שהבטיח אותם הקב"ה. שנכנסים לבתי (כנסיות) ובתי מדרשות ורואים כל אלו הנחמות שבספרים הקדושים, ושמחים בלבם לסבול כל מה שבא עליהם. ולולא זה לא היו יכולים לסבול שהם מבינים שהדרך לגאולה עוברת בגלות, אין קיצורי דרך.

כב) אמר רבי חייא: הכל תלוי בתשובה. ואינם שיכולים עתה להתעורר בתשובה כולם יחד, משום שכתוב: וְהָיָה כִי-יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וכתוב:  וַהֲשֵׁבֹתָ, אֶל-לְבָבֶךָ, בְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. וכתוב:  וְשַׁבְתָּ עַד-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. ואז, אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ. וטרם שכל אלו הדברים מתקיימים, אינם יכולים להתעורר מהם בתשובה.

כג) אמר רבי יוסי: כמה סתמת כל דרכים ושבילים מכל בני הגלות, ולא הנחת להם פתחון פה. כי לא יתאמצו בתשובה בכל דור ודור, ולא יסבלו הגלות, ולא יבקשו שכר, ויצאו מדיני התורה, ויתערבו בשאר העמים.

כד) כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת, תָּחִיל תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ כֵּן הָיִינוּ מִפָּנֶיךָ, יְהוָה. כמו הרה, כי דרכה של מעוברת, שיעברו עליה תשעה חדשים שלמים. ויש בעולם כמה וכמה, שלא עבר עליה, אלא יום אחד או שנים מחדש התשיעי. וכל הצירים וחבלים של המעוברת הם בתשיעי. ועכ"ז, אע"פ שלא עבר עליה אלא יום אחד מחדש התשיעי, נחשב לה כאלו עבר כל חדש התשיעי בשלמות. אף כך ישראל, כיון שטעמו טעם גלות, אם יחזרו בתשובה, נחשב להם כאלו עבר עליהם כל הצרות הכתובים בתורה. כל שכן, שכמה יסורים עברו עליהם מזמן שהתחיל הגלות. יש דרך תורה או דרך ייסורים, ותשובה יכולה לפטור כבר בתחילת הייסורים ואין צורך לעבור אותם במלואם, מספיק להם רק רמז כמו קול השוט לסוס.

כה) אבל כתוב:  בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ, כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; בְּאַחֲרִית, הַיָּמִים. כמה רחמים ריחם הקב"ה על ישראל בדבר זה. בדומה, למלך שהיה לו בן יחיד, ואהב אותו אהבת נפש. ומתוך אהבתו, נתן אותו לאמו המלכה, שתגדל אותו ותלמד אותו דרכים ישרים. פעם אחת חטא הבן לאביו, בא אביו והכה אותו, ואח"כ מחל לו על חטאו. חזר וחטא כבתחילה לאביו. הוציאו אביו מביתו וכעס עליו, יצא בן מביתו.

כו) ובמקום שילך בדרך הישר, ויהיה זכאי כראוי, כדי שישמע המלך אביו וישתוקק אליו, מה עשה? אמר, אחר שיצאתי מהיכל אבי, אעשה מכאן והלאה, כל מה שאני חפץ. מה עשה? הלך נתחבר בזונות, ונתלכלך בלכלוך של טינוף עמהן, ולא היה נמצא אלא עמהן, בהתחברותן. אמו המלכה פקדה בכל יום את בן ההוא, וידעה שבנה נתחבר עם זונות, וכל התחברותו הוא עמהן, התחילה לבכות ולהתמרמר על בנה.

כז) יום אחד בא המלך אצלה, ראה אותה בוכה. אמרה, לא אבכה? הרי בננו מחוץ להיכל המלך, ולא די שאינו יושב בהיכל המלך, אלא שיושב בבית הזונות. מה יאמרו כל בני העולם, בן המלך יושב בבית הזונות. התחילה לבכות ולהתחנן אל המלך. אמר המלך, בשבילך אחזיר אותו, ואת תהיי הערב שלא יחטא. אמרה, הרי ודאי אהיה הערב שלו.

 

 

מה הם החירופים והגידופים של אומות העולם, בעיקר של בני אדום ומה יהיה באחריתם?
3. כיצד צריכה להיות תגובת עם ישראל לסבל שיש בגלות?
4. מהוא הטעם בדברי רבי חייא שאין יכולים עתם להתעורר בתשובה כולם יחד , מהי שאלת ר' יוסי על כך ומה עונה לו ר' חייא?
5. ספר על המשל " המלך ובנו שיצא לתרבות רעה… ", כיצד נוגע לעולמך שלך?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

כִּי תִשָּׂא  ז – ט

הֵן יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ כֹּל הַנֶּחֱרִים בָּךְ

התקווה להגעה למטרה מייצרת שמחה גם עם קשיים שבדרך.

על כל מקרה בדרך, יש להסתכל מעבר למקרה, כל חוליה היא רק חלק משרשרת המובילה לגאולה, מִשְׁפְּטֵי-יְהוָה אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו, לכן אין להסתפק במבט חלקי ולפרש את המציאות בהתאם. עליך ללמוד להיות שמח ולשאוף לאהבה גם בלכתך בדרך.

כשקשה לאדם יכול הוא לעבוד בשמחה, כאשר מאמין שהוא בדרך לעתיד טוב יותר, וכך יכול הוא לשמוח בטרחה לקראת שבת. אדם שמח כשהוא יודע ומרגיש שהוא מבצע בדרך את תפקידו, כך עולם זה הוא טרקלין למטרה בעולם הבא. וכל אלו שמשכילים כעת ללכת בדרך פנימיות התורה, ינהיגו בסופו של תהליך את כל העולם לדרך האמת. לעתיד לבוא יראו גם הגויים כמה אמת יש בישראל וישלמו על הביזיונות שעשו לעם ישראל.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

כִּי תִשָּׂא  ד – ו

פולחנא דשמשא

עבודה לשליח ולא למקור הכול, היא עבודה זרה.

בטעות מחפשים את השפע, את האור, במקום לוותר ולפתח אמונה שישנו כוח ראשוני המפרנס לכל. עובדי עכו"ם לא רואים את הממונה כשליח אלא חושבים שהוא המקור, חושבים שהדוור כתב את המכתב.

עם ישראל מקדש את החודש מפני שהלבנה, המלכות בה נמצאת עבודת חידוש האמונה. בבריאת שני המאורות הגדולים, למרות שהלבנה ננסרה והפכה להיות עצמאית עם אור נפרד מהשמש, תפקידה לוותר ולדעת האור לא בא ממנה. וכך מסמן הדבר לאדם, שלמרות הרגשת הפרטיות שבו, ישנו כוח מחוצה לו, עליו להאמין במקור הכוחות. גם חיצוניות התורה באה להפגיש כדי להגיע לפנימיות התורה.

ז) רבי יוסי ורבי חייא הלכו בדרך, בעוד שהיו הולכים החשיך הלילה, ישבו בלילה לא רואים את אור השלמת הכלים שצריך לתת את הכוח לייצר אמונה, כאן יש לשבת, להוריד קומה. בעוד שהיו יושבים התחיל השחר להאיר, קמו והלכו. אמר רבי חייא: שהאיר פני המזרח, כל אלו בני המזרח, של הרי האור, משתחוים לאור שמאיר במקום השמש, מטרם שיצא על פני הארץ, ועובדים אליו. כי אחר שיוצא השמש, כמה הם שעובדים לשמש? ואלו הם העובדים לאור זה של הארת השחר, וקוראים לאור הזה, אלהים של המרגליות המאירה. והשבועה שלהם היא באלהים של מרגליות המאירה. עובדי כוכבים ומזלות רואים בשמש מקור לאור, וזו עבודה זרה מאחר והשמש היא רק שליח של המקור, הבורא יתברך. יהודי לא רץ אחרי האור, אלא מחפש את הכוח לעשות את העבודה הנפשית, וזו הלבנה שמסמלת את ההתחדשות של האמונה.

ח) ואם תאמר, שעבודה זו הוא בחנם. הרי מימים עתיקים ראשונים, ידעו חכמה בזמן שהשמש מאיר, מטרם שיוצא על פני הארץ, שאז ממונה ההוא שנפקד על השמש יוצא, ואותיות קדושות של שם העליון הקדוש רשומות על ראשו. ובכח אלו האותיות הוא פותח כל חלוני השמים, ומכה בהם, ועובר. וממונה ההוא נכנס תוך זהר ההוא, המאיר סביב השמש מטרם שיוצא, ונמצא שם עד שיוצא השמש ומתפשט בעולם. השמש עצמה אינה מאירה, אלא ממונה ששם הבורא עליה והוא הגורם לה להאיר.

ט) וממונה הוא פקיד על זהב ועל מרגליות אדומות. והם עובדים לאותה הצורה, אשר בתוך אור השמש, שהוא הממונה, ובנקודות ובסמנים, שירשו מראשונים מימים קדמונים, הולכים ויודעים נקודות השמש, למצוא מקומות הזהב והמרגליות. עד מתי יהיו עבודות מרובות אלו בעולם. הרי שקר אין לו עמודים לסמוך עליהם להתקיים.

שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד

י) אמר רבי יוסי: שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד-אַרְגִּיעָה, לְשׁוֹן שָׁקֶר. אם כל בני העולם היו עובדים לשקר, שהיו מתבטלים. אבל אור וזהר הזה המאיר מן השמש, ודאי אמת הוא. וכן הככבים שברום הרקיע, אמת הם. ואם בכסילות ובחסרון דעתם, הם אומרים וקוראים אותם אלהים, אין הקב"ה צריך משום זה לכלות מעשיו מן העולם. אבל גם לעתיד לבא, לא יכלו הכוכבים והאורות מן העולם. אלא אלו שעובדים להם, הם יכלו. על האדם לראות שהוא מוכן להקדיש עצמו ולראות כל דבר מעבר לנראה, עד למסובב הסיבות, הבורא יתברך.

יא) שפת אמת תכון לעד. אלו הם ישראל, שהם שפת אמת, שאומרים, ה' אלקינו ה' אחד ויודעים לשלב פנימיות וחיצוניות. והכל הוא אמת ומסיימים קריאת שמע, ה' אלקיכם אמת. וזה הוא, שפת אמת תכון לעד.

יב) עד כמה יהיה להם לשקר קיום בעולם, עד לעתיד לבא שתהיה בחינת ג"ר דבינה, ואז יהיה לי מנוחה מעבודה קשה שלהם. ישראל שהם שפת אמת, כתוב בהם: עַם-זוּ יָצַרְתִּי לִי, תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ

יג) פעם הגמון פגע ברבי אלעזר. אמר לו, יודע אתה מתורת היהודים? אמר לו אני יודע. אמר לו, אין אתם אומרים שהאמונה שלכם אמת ותורתכם אמת. ואנו אמונתנו שקר ותורתינו שקר? והרי כתוב: שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר. אנו מימי עולם עומדים במלכות ולא סרה ממנו לעולם, דור אחר דור, הרי, תכון לעד ודאי. ואתם, זמן מועט היה לכם מלכות ומיד סרה מכם. והמקרא נתקיים בכם, שכתוב: ועד ארגיעה לשון שקר.

יד) אמר לו, ראיתי בך שאתה חכם בתורה, תפח רוחו של איש ההוא, אילו אמר הכתוב:  שפת אמת כוננת לעד, היה כמו שאמרת, אבל לא כתוב: אלא תכון לעד, שפירושו, עתידה שפת אמת שתכון. מה שאין כן עתה, שעתה שפת שקר עומדת, ושפת אמת שוכבת עפר. ובזמן שהאמת יקום על עמדו ותצמח מן הארץ, אז, שפת אמת תכון לעד. אמת לאמיתו נמצאת בתכלית בסוף הדרך, בדרך עצמה ישנם שקרים  שהרי רק לעתיד לבוא נבין את מצבנו היום, בְּשׁוּב יְהוָה, אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ, כְּחֹלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ.

טו) אמר לו הגמון ההוא, אתה צודק שהאמת היא עתידית. ואשרי עם התורה, שירשו האמת. לאחר ימים, שמענו שנתגייר. הלכו, הגיעו לשדה אחד, והתפללו תפלתם. אחר שהתפללו תפלתם, אמרו מכאן והלאה נתחבר עם השכינה ונלך ונעסוק בתורה. הפרטיות מגולה לאדם ומורגשת חזק, אך האמת נמצאת ביחד.

 

שיעור שמע
mp3 להורדה

 

כִּי תִשָּׂא  ד – ו

פולחן השמש

עבודה לשליח ולא למקור שאין עוד מלבדו, היא עבודה זרה.

בטעות מחפשים את השפע, את האור, במקום לוותר ולפתח אמונה שישנו כוח ראשוני המפרנס לכל. עובדי עכו"ם לא רואים את הממונה כשליח אלא חושבים שהוא המקור, חושבים שהדוור כתב את המכתב.

עם ישראל מקדש את החודש מפני שהלבנה, המלכות בה נמצאת עבודת חידוש האמונה. בבריאת שני המאורות הגדולים, למרות שהלבנה ננסרה והפכה להיות עצמאית עם אור נפרד מהשמש, תפקידה לוותר ולדעת האור לא בא ממנה. וכך מסמן הדבר לאדם, שלמרות הרגשת הפרטיות שבו, ישנו כוח מחוצה לו, עליו להאמין במקור הכוחות. גם חיצוניות התורה באה להפגיש כדי להגיע לפנימיות התורה.

יהודי לא רץ אחרי האור, אלא מחפש את הכוח לעשות את העבודה הנפשית, וזו הלבנה שמסמלת את ההתחדשות של האמונה. על האדם לראות שהוא מוכן להקדיש עצמו ולראות כל דבר מעבר לנראה, עד למסובב הסיבות, הבורא יתברך.

שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד.

עובדי עכו"ם בכסילות ובחסרון דעתם,  אומרים וקוראים את הכוכבים אלהים, אין הקב"ה צריך משום זה לכלות מעשיו מן העולם. אבל גם לעתיד לבא, לא יכלו הכוכבים והאורות מן העולם. אלא אלו שעובדים להם, הם יכלו. אמת לאמיתו נמצאת בתכלית בסוף הדרך, בדרך עצמה ישנם שקרים  שהרי רק לעתיד לבוא נבין את מצבנו היום, בְּשׁוּב יְהוָה, אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ, כְּחֹלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ.

הפרטיות מגולה לאדם ומורגשת חזק, אך האמת נמצאת ביחד.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

כִּי תִשָּׂא  א – ב

וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ

אין ברכה אלא ליחד, לכלל.

הברכה מסתלקת כשעושים מניין, שאז הס"א יכול להזיק. מניין מראה על פירוד, שכל אחד עומד בפני עצמו. היות וכל אחד הוא יחידה, הוא הופך לרשות הרבים.

העוון, העיוות הגדול ביותר שיש לאדם, הוא העיוות שרואה עצמו כנפרד מהבורא, מהכלל. מלמד כאן כיצד מתמודדים עם השמאל, עם הפירוד, זאת עושים ע"י שמקדשים את השמאל ומטהרים אותו מהנפרדות. טהרה זה ניקיון הרצון לקבל מאהבה עצמית, שהיא הלכלוך, הצורה שלקבל בעל מנת לקבל. הקדושה היא הבאת הרצון למקום המשותף, להקדישו לכלל.

מצווה ליתן מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. שקל לשון שיקול דעת, וכשהוא בא מבחוץ כפי שהבורא נתן, הוא דבר שלם. וכפי שתפילה עושה מחצה, כך אין הנברא מסוגל להביא דבר שלם אלא רק חצי. כדי לבדוק את שיקול הדעת יש להשתמש במחצית הבאה מכוח קו אמצעי הוא השוקל, כמה ניתן להכליל את רצון הבורא עם רצון הנברא, כיצד מכוונים למקום של האמצע. כדי שהמשקל יהיה מאוזן, יש להמעיט את קו השמאל הפועל ממעלה למטה, דהיינו כשמגיע האור מלמעלה, מגיע כל הרצון השלם על ההשתוקקות של האדם אותה הוא קיבל מהבורא. לכן כשהוא פועל רק את הרצונות שלו הוא רוצה הכל, וכשבא להתחשב עם רצון הנותן, להשפיע עליו למעט את הרצון לקבל שהוא עצם, והרצון להשפיע הוא רק התכללות. פעולה זו ניתן לעשות רק כאשר דבקים באידיאה (רעיון) עליונה, תוך שמירה על ברית. וזהו החוק אין ברכה בפרט, וכשרוצים לבדוק פרטים, יש לעשות זאת אגב תרומה להשם. פרט שלא בא לקשר עם השם, אין צורך בו והופך להיות נגף. השיקול דעת צריך להיות שהשמאל לא יעלה על הימין, וכל צד נותן את חלקו, תפקידו לכלל.

 

שיעור שמע
mp3 להורדה

כִּי תִשָּׂא  א – ב

וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ

העוון, העיוות הגדול ביותר שיש לאדם, הוא העיוות שרואה עצמו כנפרד מהבורא, מהכלל. מלמד כאן כיצד מתמודדים עם השמאל, עם הפירוד, שגם הלבנה היא בחינת פירוד מהכלל. זאת עושים ע"י שמקדשים את השמאל ומטהרים אותו מהנפרדות. טהרה זה ניקיון הרצון לקבל מאהבה עצמית, שהיא הלכלוך, הצורה שלקבל בעל מנת לקבל. הקדושה היא הבאת הרצון למקום המשותף, להקדישו לכלל.

כפי שתפילה עושה מחצה, כך אין הנברא מסוגל להביא דבר שלם אלא רק חצי.

א) וידבר ה' אל משה לאמור: כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לִפְקֻדֵיהֶם, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיהוָה, בִּפְקֹד אֹתָם; וְלֹא-יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף, בִּפְקֹד אֹתָם רבי אבא ורבי אחא ורבי יוסי היו הולכים מטבריה לצפורי ואין הליכה, אלא במעלות התורה. בתוך שהיו הולכים ראו את רבי אלעזר שהיה בא ורבי חייא עמו. אמר רבי חייא: ודאי נשתתף עם השכינה. המתינו להם עד שבאו אליהם, אמר רבי אלעזר:  עֵינֵי יְהוָה, אֶל-צַדִּיקִים וְאָזְנָיו, אֶל-שַׁוְעָתָם לשון תפילה.

ב) אין ברכה עליונה שורה על דבר שנמנה. וישראל איך נמנו? לקח מהם כופר נפשם, שלא עשו חשבון עד שנתקבץ כל הכופר והוא עלה לחשבון. שמתחילה מברכים את ישראל בעת קבלת הכופר, ואח"כ מנו את הכופר, ואח"כ חוזרים ומברכים את ישראל. ונמצא, שישראל נתברכו בתחילה ובסוף, ולא היה בהם נגף.

ג) שואל למה עולה נגף בסבת מנין? משום שהברכה אינו שורה בדבר שבמנין, וכיון שנסתלק הברכה, שורה עליו הס"א, והוא יכול להזיק. משום זה מקבלים כפר ופדיון להעלות המנין עליו. הברכה מסתלקת כשעושים מניין, ואז הס"א יכול להזיק. מניין מראה על פירוד, שכל אחד עומד בפני עצמו. היות וכל אחד הוא יחידה, הוא הופך לרשות הרבים, שכל אחד עומד בפני עצמו. אין ברכה אלא ליחד, לכלל.

מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל

ד) מצווה ליתן מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. מחצית השקל כמו חצי הַהִין, וזהו ו', ממוצע בין ב' ההי"ן. אבן לשקול בה הוא י', עשרים גֵרה השקל הוא יו"ד. העשיר לא ירבה, עמוד האמצעי, ז"א, שלא ירבה על י'. וכך למדנו בספר יצירה, עשר ספירות בלימה, עשר ולא אחד עשר. והדל לא ימעיט, הדל, זהו צדיק, יסוד. לא ימעיט, מעשר, כמ"ש בספר יצירה, עשר ולא תשע. ממחצית השקל, שהוא י'.

כי תישא את ראש, כשתמשיך ג"ר לבני ישראל. לפקודיהם, בג' נקודות חולם, שורוק, חיריק. ונתנו איש כופר נפשו לה', שינזר מלהמשיך הג"ר דחכמה שבשמאל, אלא יעלה אותם לה'. ולא יהיה בהם נגף, אבל אם ימשיך ג"ר דחכמה, יהיה בהם נגף, מכח הדינים דשמאל. בשקל הקדש, המשכת החכמה, אשר מדרגה שלמה היא. עשרים גֵרה השקל, כי במדרגה השלמה ע"ס דאור זכר המושפע ממעלה למטה, וע"ס דאור נקבה המושפע ממטה למעלה. והם עשרים ספירות, ולהיותם מבחינת השמאל הם מכונים עשרים גרה, מלשון, גר הייתי בארץ נכריה. מחצית השקל, עשר ספירות דאור זכר. תרומה לה', צריך להרים אותו לה', ולא להמשיכו, אלא להמשיך המחצית של אור נקבה בלבד, שהוא ממטה למעלה.

מחצית השקל, מחצית השקל הוא ממעלה למטה, ותרומה להשם הוא התיקון ממטה למעלה חצי הַהִין, דהיינו חצי מדה, ו' ממוצע בין שני ההי"ן, כי הו' הוא קו האמצעי, שנקרא מתקלא, מאזניים, השוקלים ב' האורות ימין ושמאל, ב' ההי"ן, שלא יהיה השמאל גדול מימין. ועל כן ממעט השמאל, שלא יאיר ממעלה למטה, אלא ממטה למעלה בלבד. ואז הוא שווה עם הימין, המאיר ממעלה למטה. הרי שהו' מחלק ועושה מחצית השקל תרומה לה', שהוא המחצית שממעלה למטה דשמאל. שקל לשון שיקול דעת, וכשהוא בא מבחוץ כפי שהבורא נתן, הוא דבר שלם. כדי לבדוק את שיקול הדעת יש להשתמש במחצית הבאה מכוח האות וו, קו אמצעי הוא השוקל, כמה ניתן להכליל את רצון הבורא עם רצון הנברא, כיצד מכוונים למקום של האמצע. כדי שהמשקל יהיה מאוזן, יש להמעיט את קו השמאל הפועל ממעלה למטה, דהיינו כשמגיע האור מלמעלה, מגיע כל הרצון השלם על ההשתוקקות של האדם אותה הוא קיבל מהבורא. לכן כשהוא חושב רק הרצונות שלו הוא רוצה הכל, וכשבא להתחשב עם רצון הנותן, להשפיע עליו למעט את הרצון לקבל שהוא עצם, והרצון להשפיע הוא רק התכללות. פעולה זו ניתן לעשות רק כאשר דבקים באדיה עליונה, תוך שמירה על ברית. וזהו החוק אין ברכה בפרט, וכשרוצים לבדוק פרטים, יש לעשות זאת אגב תרומה להשם. פרט שלא בא לקשר עם השם, אין צורך בו והופך להיות נגף. השיקול דעת צריך להיות שהשמאל לא יעלה על הימין, וכל צד נותן את חלקו, תפקידו לכלל .

אבן למשקל בה זה י', עשרים גֵרה השקל זה יו"ד. כי יוד במילואה יורה על מדרגה שלמה, שאור זכר, י', ואור נקבה, ו"ד, שהן בגימטריה י', שביחד הם עשרים, עשרים גֵרה השקל. ואומר, שאבן ששוקלים בה התרומה לה', היא י', אור הזכר שממעלה למטה. ומקבלים לעצמם רק הי' של אור הנקבה, המאיר ממטה למעלה. העשיר לא ירבה, זהו עמוד האמצעי, שמעצמותו נוטה לימין לחסדים, ואינו צריך לחכמה, ע"כ נקרא עשיר.

שלא ירבה על י', שלא יעלה משהו מאור הנקבה להיות תרומה לה', שיעלה רק הי' של אור הזכר ולא כלום מאור הנקבה. ובספר יצירה, עשר ספירות בלימה, עשר ולא אחד עשר. ואם ז"א ירבה על מחצית השקל, שיעלה גם מדת מה מאור הנקבה, נמצא שהעלה אחד עשר ספירות, דהיינו יותר מעשר. והדל לא ימעיט, זה צדיק, כי יסוד נוטה לחכמה וצריך לה. וע"כ נקרא בערכה דל. לא ימעיט מעשר, שלא ישאיר מע"ס דאור הזכר, שלא יעלה לה', מחמת חשקו בחכמה במדה מרובה. כמ"ש: עשר ולא תשע. כי אם יפחית מדה מעשר ספירות דאור זכר שלא יעלה אותה, נמצא שלא העלה עשר בשלמות, אלא תשע. וצריך להיות עשר ולא תשע.

ה) אמר לו רעיה מהימנא לרבי שמעון: אתה בשמים, אהוב אתה מאדונך וע"כ אין פלא בכל אלו דברים יקרים היוצאים מפיך, כי מי שהוא מלך או בן מלך אין פליאה שעולים מרגליות על שלוחנו, מלאים סגולות, מלאים אורות. לאדם אחר ממך היה זה פלא. אמר לו ברוך אתה כי עליונים ותחתונים ירדו לשמוע ממך. אמר לו השלם דבריך. אמר לו אין לי עתה לומר יותר עד זמן אחר, אמור אתה.

ו) המצוה שלאחר זו היא לקדש את החדש. כי הלבנה הקדושה, המלכות, כלה, שמתקדשת ע"פ בית דין, גבורה דז"א. כי המלכות נבנית מצד שמאל, גבורה, כי בגבורה דז"א הם הלוים, שנאמר בהם, וקדשתם את הלוים. כן המלכות, שהיא מגבורה דז"א, צריכה ג"כ קדושה. ואחר שהלבנה נראית ויהנו מאורה, שקבלה מוחין, מברך עליה, ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם. והיא מתקדשת ומתברכת בתפארת, משום שהיא תפארת לעמוסי בטן.

שאלות לחזרה ושינון בפרשת כי תשא א-ג
1. על מה מרמזת ההליכה של תלמידי חכמים המסופרים בזה"ק?
2.כיצד נמנו ישראל אם אין ברכה עליונה שורה על דבר שנמנה?
3. מדוע מקבלים כופר ופדיון להעלות המנין עליו?
4. הסבר הפס' לפרטיו "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל" וכן מהו תרומה לה'?
5. כיצד קשור מנין עם ישראל לכתוב בספר היצירה "עשר ולא תשע עשר ולא אחת עשרה"?
6. מהי המצוה הבאה שעליה מדבר רעיה מהימנא וכיצד היא קשורה למחצית השקל?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

׳©׳™׳¢׳•׳¨ ׳©׳ž׳¢:
׳œ׳”׳•׳¨׳“׳” Mp3

וְאַתָּה תְּצַוֶּה נב-נד

בסוכות תשבו

רק בסוד האמונה ניתן לקבל את החוכמה

האדם משתמש בארבעת המינים כדי למשוך את סוד האמונה, מז"א דאצילות ללב, בעיקר ע"י הלולב הקשור למלכות טפח אחד מעל כולם, הוא המושך את הזרע מהדעת עד היסוד ומאגד את כולם.

בסוכות באמונה תשבו שבעת ימים, זהו סוד האמונה, המלכות , והרי מלכות היא רצון לקבל, אלא מדבר מצד העבודת האדם שאמור לייצר, לפעול ממטה למעלה. כאן לא מספיק התיקונים שעושים בחג הסוכות בהקרבה לאומות העולם, אלא יש גם את המאמץ בשמחת החג, ארבעת המינים וישיבה בסוכה.

אדם לא צריך לחפש את האור אלא את החסדים שיתנו לאור להאיר בחושך. החושך הוא הזדמנות לגלות אמונה. בנוסף אל לו לאדם לגלות עצמו יותר מדי בגאווה, והדרך הנכונה של האדם, היא לראות כיצד הוא יכול לקנות חוכמה ולא לחפוץ בהתגלות ליבו. אל לך למהר לתת חוכמה לפני שרוצים ומבקשים ממך.

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

׳©׳™׳¢׳•׳¨ ׳©׳ž׳¢:
׳œ׳”׳•׳¨׳“׳” Mp3

 

וְאַתָּה תְּצַוֶּה נב-נד

ד' מינים

רק בסוד האמונה ניתן לקבל את החוכמה

האדם משתמש בארבעת המינים כדי למשוך את סוד האמונה, מז"א דאצילות ללב האדם, בעיקר ע"י הלולב הקשור למלכות טפח אחד מעל כולם, הוא המושך את הזרע מהדעת עד היסוד ומאגד את כולם.

 קל) כשישראל הם בט"ו יום בחודש השביעי, אז הקב"ה לוקח את בניו, לפרוש כנפיו עליהם ולשמוח עמהם. וע"כ כתוב, וּלְקחתֶם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר. פרי זה האילן, הנקרא עץ פרי, המלכות, שנמצא בו פירות. עץ הדר, כמ"ש, הוד והדר לפניו. הדר הוא צדיק, יסוד. פרי עץ הדר, הוא המלכות המושפעת מן היסוד, הדר.

קלא) למה היסוד נקרא הדר? הרי הוא מקום מכוסה, שאין לו גילוי, וצריך להתכסות תמיד, ואין הדר אלא מי שמתגלה ונראה? אע"פ שהוא מכוסה, הוא הידורו של כל הגוף. ולא נמצא הידור לגוף אלא בו. כי מי שאין לו מדרגה ההיא, אין בו הידור לבוא בין אנשים. הקול אין עימו בדיבורו, כי הידורו של הקול נפסק ממנו. זקָן, והדר זקָן אין לו. הרי, אע"פ שמדרגה ההיא נסתרת, עכ"ז כל הידורו של הגוף בה תלויה. ומתכסה ומתגלה בהידורו של הגוף. וע"כ הוא עץ הדר, עץ שכל הידורו של הגוף בו תלוי, וזהו עץ עושה פרי. אבל המלכות נקראת עץ פרי.

קלב) כפות תמרים, הוא יסוד צדיק. כמ"ש, צדיק כתמר יפרח. כאן נכללה אישה בבעלה בלי פירוד. כי כתוב, פרי עץ הדר כפות תמרים. ולא, וכפות תמרים, שהו' תפסיק בין פרי עץ הדר אל כפות תמרים, להורות שהם כפותים יחד. כי יסוד אתרוג ומלכות הם יחד. האתרוג הוא מלכות של ז"א

וענף עץ עבות, הם שלושה, ג' קווים, חג"ת. כי העלים שלו הם שלושה, זה בצד ימין, וזה בצד שמאל, ואחד באמצע השולט עליהם. כי קו האמצעי מיחד הימין והשמאל להיות אחד.

וערבי נחל, הם שניים, נ"ה, שאין להם ריח וטעם, כשוקיים בבני אדם.

לולב, יסוד, לוקח וכולל כולם, בדומה לחוט השדרה בגוף. ומה שיוצא לחוץ מהמינים טפח למעלה, כך צריך להיות, כדי להשלים ולהוציא כל המדרגות ולשמש כראוי. כי היסוד עולה דרך חוט השדרה ומוציא טיפת הזרע מן מוח הדעת שבראש. וע"ז רומז הלולב, שעולה ויוצא טפח מלמעלה מהדסים והערבות, שהם חג"ת נ"ה, שטפח זה מורה הדעת שבראש. ולולב, היסוד, מגיע עד שם. טיפת הזרע באה מהדעת שבראש.

קלג) במינים אלו, שכנגד חג"ת נהי"מ, צריך האדם להֵראות לפני הקב"ה. העלים שבעץ התמר רומזים על כל שאר הצבאות, שמתאחדים באלו הכינויים, שהקב"ה נקרא בהם. וע"כ נצטווינו לקחת ד' מינים אלו, משום שצריכים לעורר למטה כעין של מעלה. שאין לך דבר בעולם שאין דבר דומה לו למעלה. ולהיפך, כעין של מעלה כך יש למטה. כי העולמות נחתמו זה מזה, והשורשים הם למעלה, שאין דבר בעולמות תחתונים, שלא ימצא שורשו בעולמות העליונים. וע"כ שורשם של ד' המינים הם חג"ת נהי"מ שבאצילות, שצריכים ישראל להתאחד בסוד זה של האמונה לפני הקב"ה

בסוכות תשבו

קלד) בסוכות באמונה תשבו שבעת ימים, זהו סוד האמונה, המלכות , והרי מלכות היא רצון לקבל, אלא מדבר מצד העבודה שהיא אמורה לייצר, לפעול ממטה למעלה, בחינת הלבנה, שמקבלת כל המוחין שלה. ומקרא זה נאמר על עולם העליון, בינה. כאשר נברא העולם, נאמר מקרא הזה.

קלה) כשהתחילה החכמה, או"א עילאין הנקראים, אבא וחכמה, לצאת ממקום שאינו ידוע ואינו נראה, מראש א"א. אז כשהתחילה להתגלות יצא מסך אחד, והיכה. וחכמה עליונה ההיא התנוצצה והתפשטה לכל הצדדים במשכן העליון, ישסו"ת הנקראת, בינה ואמא. ומשכן העליון ההוא הוציא ו"ק, שהם ז"א. ואז בהתנוצצות המסך האיר לכל, ואמר, בסוכות תשבו שבעת ימים. ז"א נבנה על פי התגלות התנוצצות החוכמה

קלו) סוכׂת כתוב חסר ו', כי זהו משכן התחתון, מלכות, שהוא כמו עששית, כלי מזכוכית ששמים בתוכה נר להאיר, להראות כל האורות. ואז אמר, בהתנוצצות

המסך, בסוכׂת תשבו שבעת ימים. שבעת ימים הם מעולם העליון, בינה, לעולם התחתון, מלכות. שכל שבעת ימים, חג"ת נהי"ם דבינה, עומדים בקיומם להאיר לסוכָת הזו, זו סוכת דוד הנופלת, סוכָת שלום, המלכות. ועַם הקדוש צריך לשבת תחת צילה בסוד האמונה, המלכות. ומי שיושב בצל זה, יושב באלו הימים העליונים של הבינה.

מתחילה נברא העולם במדה"ד, במלכות דצ"א. ראה שאין העולם מתקיים, כי הכלים הנמשכים ממלכות ממדה"ד, אינם ראויים לקבל אור העליון לתוכם, עמד ושיתף עימו מדה"ר. שהעלה המלכות למקום בינה, מדה"ר. ואז נבקעו כל המדרגות לב' חצאים, שכתר וחכמה נשארו בראש א"א, ובינה ותו"מ שלו נפלו לגוף. וכן כולם, שבזה נתמעטו כל המדרגות לו"ק בלי ראש. שמצב הזה מכונה נקודת החולם.

ואח"כ לעת גדלות, ע"י הארת ע"ב ס"ג דא"ק, חוזרת ויורדת המלכות ממקום בינה למקומה. וכל חצאי המדרגות שנפלו ממדרגתם חוזרים למדרגתם. והמדרגות נשלמות שוב בג"ר. ומצב הזה מכונה נקודת השורוק. שאז אותם בינה ותו"מ, שחזרו למדרגתם, לוקחים עימהם למעלה גם התחתון, שהיו שורים בו בזמן נפילתם. והתחתון מקבל מחמת זה המוחין דעליון. כיוון שנחצתה המדרגה, החצי התחתון אינו מתפקד וירד, וכך ישסו"ת נפלו לזו"ן

ונמצא, שבעת קטנות, נפלו בינה ותו"מ דישסו"ת, שהם אמא, לזו"ן. ובעת גדלות, שבינה ותו"מ חוזרים למדרגתם לבינה, לוקחים עימהם גם זו"ן למקום בינה. ואז מקבלים הזו"ן המוחין דבינה, ע"י הכלים דבינה ותו"מ דבינה, שהיו אצלם בזמן קטנות. ונמצא עתה, שזו"ן ראויים לקבל אור העליון של בינה. וכן כל העולמות בי"ע, הנמשכים מהם. ואז נתקיים העולם שזכו לקבל מידת השפעה. ולולא עליית המלכות למקום הבינה, לא היה מציאות, שהעולם יוכל להתקיים.

מאחר והמלכות כולה דין, והמלכות לא יכולה לקבל את אור החיות כך כאשר נברא העולם, נאמר מקרא הזה, כלומר, בעת ששיתף מדה"ר עם המלכות, כדי שהעולם יוכל להתקיים. כשהתחילה החכמה, או"א עילאין הנקראים אבא וחכמה, לצאת ממקום שאינו ידוע ואינו נראה, מראש א"א. בעת שעלתה המלכות במקום בינה דראש א"א, ונשאר א"א בכתר וחכמה, ובינה ותו"מ שלו נפלו לבחינת גוף שלו, ובינה זו שיצאה לחוץ מראש דא"א נתחלקה לשניים. הג"ר שלה נתקנו באו"א עילאין ונקראים חכמה. והז"ת שלה נתקנו בישסו"ת, ונקראים בינה. אז יצא מסך אחד, המסך של המלכות, שעלתה לראש דא"א, והיכה, הוציא הבינה דא"א לחוץ מראש, וחכמה עילאה ההיא, ג"ר דבינה, שנתקנו לאו"א עילאין, התנוצצה, בבבחינת הקטנות, שנפלו הבינה ותו"מ שלו למטה לבינה.

והתפשטה לכל הצדדים במשכן העליון. בעת גדלות, שא"א החזיר הבינה ותו"מ שלו, עלה אליו גם משכן עליון, בינה, וקיבלה ממנו מוחין. ועד"ז, משכן העליון ההוא הוציא ו"ק, ז"א, וגם הבינה החזירה אליה בינה ותו"מ שלה, שנפלו לזו"ן, שעי"ז קיבלו זו"ן המוחין דבינה, והבינה הוציאה ו"ק, זו"ן. ואז התנוצצות המסך, שהוא הארת המסך והמיעוט שנעשה ע"י עליית המלכות לבינה, האיר לכל, האיר מוחין דבינה לז"א ונוקבא. ואמר אל המוחין, שהם חג"ת נה"י דבינה, בסוכות תשבו שבעת ימים, שיתפשטו אל המלכות, הנקרא סוכׂת חסר ו'.

ונבחן, כי לולא הצל, שפירושו התמעטות האור, של התנוצצות המסך שנעשה בבינה, זה הסכך, לא היו נמשכים שבעת ימים, שהם חג"ת נהי"מ דבינה אל סוכָת, שהיא המלכות למטה. אמנם גם באותו הצל של התנוצצות המסך, הסכך, גם יש ע"ס, והמלכות שלה עלתה ג"כ למקום בינה שלה, ובינה ותו"מ שלה נפלו לבי"ע. שמחמת זה לעת גדלות, כשמחזרת בינה ותו"מ שלה לאצילות, עולים עימהם גם בי"ע בדרך המדרגה לאצילות, ומקבלים ממנה המוחין של שבעת הימים. באופן ששורש הסכך בבינה, ומשם הוא אומר, בסוכות תשבו שבעת ימים. וזה נאמר על עולם העליון, בינה, אמנם אותו הצל והסכך נמצא ג"כ במלכות, וע"כ היא נקראת סֻכה בלי ו', שהכוונה היא על אותו הסכך של הבינה הנמצא במלכות. המלכות צריכה לקבל את אור הבינה וכל זה נעשה ע"י צמצום, שכל המדרגות נחצו ובכוח זה עלתה המלכות לבינה ואז התפשטות האור לתחתון.

קלז) וע"כ כתוב, סוכׂת. סוכָת חסר ו', שהכוונה על המלכות. ובמקום אחד כתוב, בסוכות, מלא, להראות שמי שיושב בצל זה של התנוצצות המסך, הוא יושב באלו ימים עליונים שלמעלה, חג"ת נהי"מ דבינה, העומדים על התחתונה, שהיא מלכות, להאיר לה, ולכסות עליה. כי אותו הסכך דבינה נמשך גם אליה, להגן עליה בשעה שהיא צריכה. סוכה = 85 עם הכולל שם אלקים, דין. סוכה מלא וו 91=אמן

קלח) כולם נקראים סוכות במלואו, הסכך דבינה והסכך דז"א. והכתוב, סוכׂת חסר, זה הוא עולם התחתון, המלכות, שצריך בז' ימים אלו הקדושים לזון שאר הממונים שרי העולם, שזה ע' (70) פרים שמקריבים בז' ימי הסוכות, שהיא צריכה להתמעט מאור ולעורר המוחין דשמאל, שהם האחוריים שלה, שמהם ניזונים ע' שרים אלו, בעוד שהיא מקבלת שמחה בבעלה במוחין דפנים.

וצריכה לזה, כדי שלא יקטרגו בעת השמחה. ונותנת להם להתעדן במזון ההוא, והקרבנות שלהם מרובים יותר מבשאר הימים, כדי שיתעסקו בהם, ולא יתערבו אח"כ בשמחת ישראל. שהוא על דרך, שנותנים להם חלק בשעיר ראש חודש ושעיר לעזאזל, ומטעם מיעוט הזה להזין שרי האומות, היא נקראת סוכָת חסר ו'. ושמחת ישראל זה יום שמיני העצרת. לא מספיק התיקונים שעושים בחג הסוכות בהקרבה לאומות העולם, אלא יש גם את המאמץ בשמחת החג, ארבעת המינים וישיבה בסוכה.

קלט) בעוד שאלו שאר הממונים שמחים ואוכלים ע' הפרים, שישראל מתקנים בשבילם, באותו זמן הם מתקנים כיסא אל הקב"ה מלמטה, מתקנים המלכות להיות כיסא להקב"ה, ולהעלות אותה למעלה: בד' המינים, בשמחת החג, באמירת הלל, בהקפת המזבח. אז המלכות עולה ומקבלת ברכה ושמחה בז"א בעלה.

קמ) ושאר החיות, שהם ע' שרים הממונים על העמים, אוכלים ולועסים הדַק, והנשאר מאכילתם דרכו ברגליהם, וניזונו מע' פרים. ומלכות לוקחת הנפשות ומעלה אותן לתענוג העליון, לז"א. כיוון שירדה ואוחזת כל הברכות, הקדושות והתענוגים, שישראל המשיכו לה בכל אלו שבעת הימים, באלו המעשים שעשו והקריבו לה, אז ירדה להתקרב לבניה, ולשמח אותם יום אחד. ויום ההוא הוא יום השמיני, משום שכל ז' ימים האחרים עימה. וע"כ היא שמינית. והיא שמונה ימים יחד. ומשום זה נקראת עצרת, שפירושו קיבוץ, שכל ז' ימים מתקבצים ביום השמיני ההוא. ואין שמיני אלא מתוך שבעה. וע"כ נקראת בשני שמות:

א. שמיני, להיותה שמיני לז' הימים.

ב. עצרת, להיותה כולל בתוכה כל שבעת הימים יחד

יהי שם ה' מבורך

קמא) יהי שם ה' מבורך. מבורך הוא, שהתחלתו קשה וסופו רך. כי מבורך אותיות מ"ב ור"ך.

מ"ב, קשה, דין, כעין ראש השנה. מ"ב, כי במ"ב (42) אותיות נברא העולם, בל"ב (32) אלקים ועשרה מאמרות, שהם מ"ב. וכן יש מ"ב אותיות מן ב' דבראשית עד הב' של המילה ובוהו, וע"כ נברא בדין. כל התחלות קשות וסוף שלהם רכים. כי בראש השנה, מ"ב, בדין קשה. הנוקבא כולה נבנתה מקו שמאל, וכל תיקונה היא להיכלל בחסדים שבימין. וע"כ בראש הנוקבא מ"ב, עוד לא נכלל השמאל בימין. וע"כ היא קשה, שיש בה דינים דשמאל בלי ימין.

ר"ך, סופה דנוקבא כבר נכללה כולה בחסדים, ביום שמיני העצרת, ואז הוא רך בשמחה. כמ"ש, יהי שם ה' מבורך. ששם ה', שהיא הנוקבא, הנקראת שם, תהיה מ"ב ר"ך. מ"ב מורה על ראש הנוקבא, שהוא ראש השנה, שאז הוא קשה. רך, מורה על שמיני העצרת.

קמב) מה בין דין עליון, קו שמאל מבינה, יצחק, אור זכר, לדין של הנוקבא? דין עליון שבזכר, המאיר מלמעלה למטה, ההתחלה והסוף קשים, ואין מי שיוכל לעמוד בדינים ההם. וכל מה שהולך ונמשך הוא מתחזק. ואחר שהתחיל, אינו עוזב אותו, עד שאוכל ומכלה הכל ולא נשאר כלום.

אבל דין האחר שלמטה, שבמלכות, שהיא אור נקבה, המאירה ממטה למעלה, ההתחלה קשה, בראש השנה, וכל מה שהולך ומתפשט הוא נחלש, עד שמאיר המוחין דפנים בשמיני עצרת. וזה דומה לנקבה, שכוחה חלש.

קמג) מתי נתעורר הדין של מעלה מזכר, לשרות על העולם? ביום המבול. וע"כ לא נשאר אז כלום בעולם חוץ מהתיבה של נח, כעין התיבה העליונה, המלכות

הסובלת לאותו תוקף הדין שהיא אש סובלת אש. ואם לא שהכין לו הקב"ה התיבה, ונמצא ברחמים על העולם, היה נאבד כל העולם. שכתוב, הויה למבול ישב, ששֵם הויה הוא רחמים. וע"כ מאז ולהלאה אין שורה הדין של מעלה על העולם, כי העולם לא היה יכול לסובלו אפילו רגע אחד

קמד) בתוך כך היה רבי שמעון בוכה ושמח. נשאו עיניהם וראו חמישה אנשים מפורשי המדבר, שהיו הולכים אחר הזקן לבקש אותו לומר להם תורה. אמר רבי שמעון: מכאן והלאה מה שמך, אמר נהורי סבא משום שיש נהורי אחר אצלנו. הלכו רבי שמעון והחברים שלושה מילין. אמר רבי שמעון: למה הוא הדרך הזה לכם, אמרו לו באנו לבקש הזקן הזה שיאמר לנו תורה, כי ממימיו אנו שותים במצב במדבר. בא רבי שמעון ונשקו לאותו זקן, אמר לו: נהורי שמך ואור אתה, ואור שורה עמך, פתח רבי שמעון ואמר: הוא הזקן גילה עמוקות ונסתרות ויודע מה שנמצא בחושך והאור שורה עמו. והקב"ה מגלה עמוקות ונסתרות, שכל הנסתרות הוא מגלה אותם. המגלה הוא קו אמצעי שיודע שבחשך דשמאל ישנה חוכמה גדולה וצריכים לפתוח אותה בחסדים. כשיש חוכמה גדולה שאינה יכולה להתגלות יש חושך.

אדם לא צריך לחפש את האור אלא את החסדים שיתנו לאור להאיר בחושך. החושך הוא הזדמנות לגלות אמונה.

יָדָע מה בחושך

קמה) הקב"ה מגלה עמוקות ונסתרות. כל עמוקות הסתומים העליונים הוא מגלה אותם. קו אמצעי, המגלה העמוקות שבב' הקווים דבינה. וגילה אותם, משום שידע מה בחושך דשמאל, ששם נשקע אור החכמה, מטעם חוסר חסדים. ואם לא היה החושך, לא היה אח"כ מתגלה האור ע"י קו האמצעי. והוא יודע מה בחושך, שכלל אותו בקו ימין. ומשום זה גילה עמוקות ונסתרות, שאם לא החושך דשמאל, לא היו נגלות עמוקות ונסתרות. האור שנגלה מתוך החושך הוא חכמה.

קמו) מתוך החושך שבמדבר נגלה לנו אור הזה. הרחמן, יָשְרֶה עימך אור בעולם הזה ובעולם הבא. הלכו רבי שמעון וחברים ג מילין אחרים אמר לו רבי שמעון, למה לא הלכו איתך חמשת האנשים, אמר לו הזקן לא רציתי להטריח אותם שילוו אותי, עתה שבאו הלכו. הלך רבי שמעון לדרכו. שאל רבי אבא לרשב"י, הרי אנו יודעים שמו של הזקן, והוא אינו יודע שמו של אדוני, אמר לו רבי שמעון, מהזקן למדתי שלא להתראות, שהרי לא אמר לי שמו טרם ששאלתיו.

אדם רוצה לגלות את עצמו יותר מדי בגאווה, והדרך הנכונה של האדם לראות כיצד הוא יכול לקנות חוכמה ולא לחפוץ בהתגלות ליבו. אל לך למהר לתת חוכמה לפני שרוצים ומבקשים ממך.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

׳©׳™׳¢׳•׳¨ ׳©׳ž׳¢:
׳œ׳”׳•׳¨׳“׳” Mp3

וְאַתָּה תְּצַוֶּה מט-נא

ובעשור לחודש השביעי

מתשרי עד אדר שהם חודשי הזכר שולט כוח הבינה בחסדים מכוסים, ודווקא מצד חודשי הנקבה יכול להיות גילוי של חוכמה, הדין כאן קשה מפני שהבינה לא משפיע חסדים, וכל הכוח מגיע מהמלכות, מהאני של האדם, ואז ניתן לייצר גילוי של חוכמה, מפני שהאמונה באה מצדו ולא מהעליון.

קכו) אלא כמו שעוה"ז שלנו עולם התחתון של כל העולמות, כך כל הדינים שלו הם מעולם התחתון, המלכות שבאצילות יש חוק של צורת נתינה. ישנה נתינה מהעליון לתחתון בדרך של קודם ונמשך, וישנה הבחינה שכנגדו, כלומר ישנו כלל, וכאשר מופיע בו תופעה, היא תופיע בכל המקומות השייכים לכלל זה, השפעה, השראה שבאה מרחוק, כך תופעה שמתגלה על כלל האריות, תשפיע על כל אריה בכל מקום שהוא. מלכות דאצילות היא הכלל של תפיסת האדם כאן, הנקרא אלקים שופט. ודינים שלה נקראים דין עליון, ביחס עוה"ז התחתון שלנו. וע"כ נבחנים כלפינו כמו דינים דבינה. ומשום שהיא מדרגה השביעית של ז"א, אינו גוזר גזרה על האדם, אלא מעשרים שנה ולמעלה. ניתן היה לחשוב שישפיע מגיל שבע, אז למה אומר עשרים.

קכז) הביט זקן ההוא ברבי שמעון וראוהו שעיניו נוזלים דמעות, אמר רבי שמעון, אם היא שביעית, למה היא דנה את האדם מעשרים שנה ומעלה? אמר לו אשרי מי שמדבר לאוזניים ששומעות.

קכח) ב"ד שלמטה בארץ, אינם גוזרים דין על האדם עד י"ג שנה. משום שעוזבים שבע שנים לשביעי, אשר אלקי כל הארץ יקרֵא. ואין רשות לאדם באלו שבע. ואלו שבע אינם שורים, אלא על י"ג שלמטה, שהם כיסא אליו. ומשום זה, כל הגזרות וכל הדינים שלמטה, הם מאלו שבע שלמטה, הכלל של עשרים שנה.

בכל מצב של המלכות שיש בו דין, היא נקראת ב"ד. ויש בה ב' מצבים של קטנות, שהם דינים:

א. כשמקבלת מנקודת החולם, שאז יש בה נ"ר דקטנות. ודינים אלו הם דינים דנוקבא. ונקראת אז ב"ד של מטה.

ב. כשמקבלת מנקודת השורוק קו שמאל, השלמת כלים, שעולה ומלבישה את הקו שמאל של בינה. שאז היא בחכמה בלי חסדים, משיגה נשמה דקטנות. ודינים אלו נקראים דינים דדכורא. ונקראת אז ב"ד של מעלה, מטעם שדינים אלו נמשכים מג"ר, מנשמה דקטנות.

מלכות נקראת שבע. וע"כ נר"ן שלה הם ג"פ שבע:

במצב הא' דקטנות, שיש לה רק נ"ר דקטנות, יש בה ב"פ שבע, שהם י"ד (14). במצב הב' דקטנות, שיש לה גם נשמה, יש בה ג"פ שבע, שהם כ"א (21). ב"ד של מטה הנמשך ממצב הא' של הקטנות דמלכות, אינם מענישים עד י"ג שנה ויום אחד. כי יום אחד בשנה נחשב שנה. ויש שם ב' פעמים שבע, שהם י"ד, כעין ב"ד של מטה, נ"ר דקטנות שבמלכות. אבל ב"ד של מעלה, הנשמה דקטנות, אינם מענישים עד כ' שנה ויום אחד. שיום אחד בשנה נחשב שנה, ויש שם ג"פ שבע, שהם כ"א. שני מצבים של בית דין, אז למה קורא לשורוק קטנות, השלמת כלים, לומר שלמרות שהכלים של גדלות, האורות של קטנות.

כמו שעוה"ז שלנו, עולם התחתון של כל העולמות, כך כל הדינים שלו הם מעולם התחתון, שהעולם שלנו יכול לקבל ממלכות ולא מבינה. ודינים שלה נקראים דין עליון, ביחס עוה"ז התחתון שלנו. וכלפי עוה"ז שלנו, הדין של ראש השנה, אע"פ שבא ממלכות, נחשב כדין עליון הבא מבינה. כי הוא מחמת הלבשת המלכות את קו השמאל של הבינה, שהוא דינים דדכורא ובחינת נשמה דקטנות של המלכות. וע"כ נחשב כלפינו לבחינת בינה. כי המלכות עולה אז לבינה. ונחשבת אז המלכות בינה ממש כלפינו אנו. ובזה מבואר, שכיוון שיום א' של ראש השנה הוא בינה, מאין יש דינים שם? כשהמלכות עולה לקבל מבינה, עולה גם ז"א שהולך לקבל מאבא. היא מקבלת אור ע"ב ס"ג להשלמת כלים, ואז נחשבת המלכות לבינה ממש. חוזר לשאלה הראשונה, למה יום ראשון של השנה הוא דינים, והרי בינה היא חסדים, כי הדינים הם ממלכות שעלתה לבינה, שהוא לנו לתפיסת הנברא בינה ממש. כלומר הדינים הם מהחיסרון שהמלכות עושה בבינה.

אין קיצורי דרך ברוחניות.

מבחינה נפשית ישנם דברים רוחניים וישנם מעשיים. הגדלות היא מצב נפשי בו יכול אדם לנהל את הרצון שלו ולכן להתענג בצורה אמתית, כאן יש דיני שמים, דיני הנפש. דיני הארץ באים על ההתנהלות שלו בחיים. זהו מצב הקטנות שהוא תיקון והכנה לקראת הגדלות וכאן נדרשות גם פעולות גשמיות להתנהלות נכונה תוך שמירה על הברית, הן במעשה והן בכוונה.

הקטנות היא מצב של רשעים המסורים ביד ליבם. הדינים באים במצב הקטנות שאז נאחזים החיצונים, ולא בגדלות שהיא בחינת שלמות.

כשאדם בא לדון בדברים הרוחניים, ואינו חש במידי את העונש על חטא, ואל לו לזלזל בדיני שמיים שהם הכי חשובים, הם כל עולמו הנפשי של האדם.

ב"ד שלמטה בארץ, אינם גוזרים דין על האדם עד י"ג שנה, שהוא מצב הא' של קטנות המלכות, נ"ר דקטנות, ב"פ שבע, י"ד, י"ג ויום אחד. משום שעוזבים שבע שנים לשביעי, אשר אלקי כל ה ארץ יקרֵא. כי ב"ד שלמטה אין להם אחיזה אלא בב"פ שבע של נ"ר דקטנות. ושבע השלישי של נשמה דקטנות המה עוזבים בשביל המלכות, הנקראת אלקי כל הארץ, ואין רשות לאדם באלו שבע, כי אין רשות לאדם להתאחז בדינים של שבע השלישי, משום שנמשכים מעליית המלכות לבינה, ואין אדם משיג ושולט שם.

וע"כ נאמר, אלו שבע אינם שורים, אלא על י"ג שלמטה, שהם כיסא הבסיס אליו. שבע השלישי, הם נשמה דקטנות, אי אפשר שיתגלו זולת אחר שכבר המלכות השיגה י"ג שנים מנ"ר דקטנות, הנחשבים לכיסא לשבע השלישי, ומשום זה, כל הגזרות וכל הדינים הנמשכים לבני אדם שלמטה הם מאלו שבע שלמטה, שהם ב"ד של מעלה.

כלומר, שבע השלישי של המלכות, עולם התחתון, הנשמה דקטנות של המלכות, הם הכלל של עשרים שנה, ששבע השלישי כולל בהכרח גם ב"פ שבע של נ"ר, וכולל עשרים שנה. שב"ד של מעלה, הנשמה דקטנות המלכות השלמת כלים, שנק' אורות דו"ק, מענישים אז.

קכט) הדין של העולם בראש השנה, ע"י מדרגת הנשמה דקטנות המלכות, שבע השלישי, שהיא ממש עומדת בדין על בָניה בעוה"ז, כדי להיטהר אל עולם העליון, כדי לקבל המוחין דגדלות מבינה, משום שאין לה עזרה לעלות ולהיטהר, אלא מתוך התחתונים, שישובו בתשובה ויעלו מ"ן. אם חושב אדם לעשות קיצורי דרך, ולעלות בצורה מלאכותית למדרגה רוחנית גבוהה יותר, להשיג אורות גדולים, ולאחר מכן כשיחזור למקומו יוכל להשתמש ולהתקדם בזכות החוויה שעבר, הוא עלול להיענש. אם אדם לא מקדים ומתקן במצב בקטנות, לא יוכל לתקן במצב הגדלות.

שאלות לחזרה ושינון בזהר תצוה מט-נא
1. מדוע ההשפעה לעולם הזה שלנו הוא ממלכות דאצילות?
2. מדוע רשב"י עיניו נזלו דמעות?
3. מה תשובת הזקן לרשב"י על השאלה "אם היא שביעית למה היא דנה את האדם ל-20 שנה ומעלה"?
4. מה ההבדל בין דינים דנוקבא לדינים דדכורא?
5. הסבר את המושג המופיע כאן מוחין דקטנות. כיצד אתה מכיר אותו ממקומות אחרים?ולצורך מה נאמר כאן?
6. כיצד נכון להיתייחס לעונש שהוא משמיים שבית דין בארץ לא יכולים לדון ומדוע?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

׳©׳™׳¢׳•׳¨ ׳©׳ž׳¢:
׳œ׳”׳•׳¨׳“׳” Mp3

וְאַתָּה תְּצַוֶּה מט-נא

ובעשור לחודש השביעי

אין קיצורי דרך ברוחניות.

מבחינה נפשית ישנם דברים רוחניים וישנם מעשיים. הגדלות היא מצב נפשי בו יכול אדם לנהל את הרצון שלו ולכן להתענג בצורה אמתית, כאן יש דיני שמים, דיני הנפש. דיני הארץ באים על ההתנהלות שלו בחיים, זהו במצב הקטנות שהוא תיקון והכנה לקראת הגדלות, וכאן נדרשות גם פעולות גשמיות להתנהלות נכונה תוך שמירה על הברית, הן במעשה והן בכוונה.

הדינים באים במצב הקטנות שאז נאחזים החיצונים, ולא בגדלות שהיא בחינת שלמות. כשאדם בא לדון בדברים הרוחניים, ואינו חש במידי את העונש על חטא, ואל לו לזלזל בדיני שמיים שהם הכי חשובים, הם כל עולמו הנפשי של האדם.

אם חושב אדם לעשות קיצורי דרך, ולעלות בצורה מלאכותית למדרגה רוחנית גבוהה יותר, להשיג אורות גדולים, ולאחר מכן כשיחזור למקומו יוכל להשתמש ולהתקדם בזכות החוויה שעבר, הוא עלול להיענש. אם אדם לא מקדים ומתקן במצב בקטנות, לא יוכל לתקן במצב הגדלות.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams