פנחס מו – מח שעור 16
כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ, לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה
גימטריה נכונה מורה על קשר עם הבורא.
- אף הוא פתח ואמר משמו של רבי פנחס כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ, לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה: כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן, וְדַעַת וְחָכְמָה, בִּשְׁאוֹל, אֲשֶׁר אַתָּה הֹלֵךְ שָׁמָּה. כמה יפה הוא לאדם בעוד שהנר דולק ושורה על ראשו להשתדל ולעשות רצון אדונו, משום שאור הנר ההוא הוא כח השורה עליו וע"ז כתוב, יגדל נא כח ה' זהו הוא כח השורה על ראש הצדיקים וכל אלו העוסקים ברצון אדונם שהוא השכינה ועל זהה למדנו כל העונה אמן יהא שמיה רבא מבורך בכל כחו קוראי לו גזר דינו של ע שנה. מי שמגדיל את השם בעולם, עושה את תיקונו. הגדלת השם מגדילה את כוח יראת הרוממות. על האדם לבא בביטול והסכמה לתת עצמו ליחד. עליו להגיע לתפיסת השם השלמה, ואז לבוא בביטול כקטן בפני גדול. זה עיקר העבודה, ביטול הגאווה.
- ודאי צריך לעורר כל אבריו בכח חזק בעבודת הקב"ה משום שבהתעוררות החזקה שהגביר הוא מעורר לאותו כח הקדוש העליון שהוא המלכות ומתעלה בקדש ומשבר כח ותוקף הס"א שרוצה להסיטו מהדברים החשובים וע"כ כתוב כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך כי בכחך אתה צריך לעשות רצון אדונך.
- כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול מדרגה שישית בגהנום משום שבכח הזה יש מעשה דהיינו ההשתדלות לעסוק בעולם הזה הנק מעשה שהוא עולם המעשה להשלים סוף המחשבה. וחשבון זה הוא עולם התלוי דבור, דהיינו המלכות הנק' דבור כי חשבון תלוי בדבור וע"כ כל הגימטריות והתקופות והעיבורים של העולם הם בלבנה שהיא גימטריות המלכות. ודעת הוא סוד ששה קצות שהוא ז"א התלוים במחשבה ונק' עולם של אותה המחשבה שהיא בינה וחכמה היינו חכמה שהכל תלוי בה כמ"ש כולם בחכמה עשית.
- וכל אלו המעשה והחשבון והדעת וחכמה כלולים באותו הכח שהוא השכינה השורה על ראש הצדיקים. מה שאין כן בצד השאול שהוא מדרגה של הגיהנם כי כל אדם שאינו משתדל בכח ההוא בעולם סופו לכנס בשאול שאין בו כל מעשה וחשבון דעת וחכמה כי ס"א דרך שאול הוא שכתוב הקדוש מתקיף אותו הס"א אשר שאול ביתה. מי שלא משתדל להכניס את הדעת המעשה והמחשבה בשכינה, לא יקבל את הכוח לעבודתו.
- שואל וכי כל בני העולם הולכים לשאול שהוא מדור בגיהנם, ומשיב כן, אבל הצדיקים עולים מיד שכתוב מוריד שאול ויעל, חוץ מאלו הרשעים שלא הרהרו תשובה מעולם שהם יורדים לשאול ואינם עולים ואפילו צדיקים גמורים יורדים שם. למה הם יורדים, משום שלוקחים משהם כמה רשעים ומעלים אותם למעלה. ומי הם שמעלים אותם, היינו הם שהרהרו בתשובה בעולם הזה ולא יכלו כי הסתלקו מהעולם והצדיקים יורדים בשביל רשעים האלו בתוך השאול ולוקחים אותם ומעלים אותם משם. אדם גם עם נקודת הצדיקות שבו יורד כדי להעלות את המחשבות הרעות שבו.
עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן
- אמר רבי יוסי כתוב אחת לאחת למצוא חשבון. שואל החשבון מהגימטריות הנמצאים בלבנה שהיא המלכות, באיזה מדרגה של הם. לא השיב לו. אמר שמעתי ואיני זוכר הדבר. קם אותו הצל ובטש בעיניו של רבי אבא נפל על פניו מתוך פחד. בעוד שהיה נופל על פניו נפל פסוק בפיו שכתוב, עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן, עַל-שַׁעַר בַּת-רַבִּים. שאלו העינים של המלכות דהיינו החכמה שלה הנק' עינים הן פרפראות דהיינו מטעמים לחכמה העליונה הנמשכת מלמעלה מהבינה ומחשבון ותקופות ועיבורים מתמלאות העינים שלה ונעשו ברכות היוצאות מימין לכל הצדדים עד שנפקדות לכל חשבון ועבור של הלבנה מבחוץ לכל חשבון ועבור של הלבנה מבחוץ דהיינו לחיצוניות. המלכות והכוכבים המזלות לעשות חשבון וזהו על שער בת רבים שזו היא הלבנה שהיא המלכות מבחוץ. החכמה מכונה חשבון וגימטריות ושאל רבי יוסי, באיזה מדרגה של המלכות מתגלה החשבון וז"ש חשבון וגימטריות ונודע שיש לב מצבים במלכות שבמצב א היא מקבלת משמאל דבינה בלי ימין ויש לה חכמה בלי חסדים שהחכמה אינה יכולה להאיר אז כלל להיותה בלי חסדים נותן לה רק להשלמת כלים, ואז כשבאה לקבל חכמה אינה יכולה מפני שצריכה חסדים. משום זה חוזרת לעבור לבינה לסוד או"א ואז ויבן ה' אלקים את הצלע. שאז נבנית בחינת הימין שה"ס חסדים. אבל אז שום אינה ראויה לקבל חכמה משמאל. אמנם כיון שיש בה גם הכלים ממצב א שה"ס כלים אחוריים וחיצוניים שלה ע"כ מתגלה החכמה בכלים ההם באופן שבחינת הפנים דמלכות דהיינו הבניין של מצב ב שקיבלה ע"י עיבור הם בנין של חסדים. אלא כיון שמצב א לא יכול להתקיים מקודם לכן מחמת חוסר חסדים, ע"כ עתה כיון שהמלכות קבלה ריבוי חסדים במצב ב גם החכמה שהייתה בכלים במצב א מתעוררת בחסדים ההם ומאירים בה.
הן לחכמה והן לחסדים עד שהשפע מתגלה במלכות דמלכות החיצונית שה"ס הכלים במצב א ושם מקובלים החכמה מצד החשבון והחסדים מצד העיבורים כי שם מקום הגילוי של העינים שה"ס החכמה ושיעור הכתוב על המלכות עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן ששפע הנינים שלך של המלכות הם מלאים מחסדים שנק' ברכות. ומחכמה הנק' חשבון כדי להאיר אותם בשער בת רבים דהיינו בחיצוניות המלכות שהם הכלים ממצב א וז"ש על שער בת רבים ששם מקום גילוי של העינים דמלכות. ולא במקומם. צד אחד הם פרפראות, חוכמה עיניים. מחסדים מהימין, הם תקופות ועיבורים. החשבון צריך לבוא משניהם, אך מתבטא בחוץ לפי מצב א
הקודם