שבח גדול בשירת הים, על זה שהקב"ה נתן לנו את הדבר בגדול ביותר, שהוציא אותנו ממצרים, מהתפיסה של עבודה זרה, ממצריי הנפש, לכן תפילה זו היא הסמוכה ביותר לתפילת שמע.
כשאדם בא להתפלל, קודם כל עליו לוותר על עצמו, דהיינו הקורבנות שאומרים בתחילה, כדי להקריב את צד הדומם צומח חי שבנו, ואז כשבאים להתחבר עם המלך יש לשבח אותו. בתפילה יוצרים חיבור נפשי לאני שלנו לעולם הבא. וכדאי לכל אחד לכוון ולהתקין את עצמו בהזדמנות הגדולה שיש בתפילה ויתייחס אליה במלא הרצינות. גם אם לא מרגיש, הנשמה מרגישה.
משווה את שירת הים למלך המשיח, ששניהם קשורים לבחינה של גאולה מהקליפות, גאולה ראשונה ואחרונה, שכתוב אז ישיר – אז הוא בחינת עולם הבא שהוא שילוב עבר ועתיד, וגימטרייה נשמה – 8. ומי שזוכה בשירה זו, דהיינו שע"י שירת הים על האדם להרגיש את אהבת השם על עניין הגאולה ממצרים.
SSSSSSS
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
תרומה לא – לג
אָמַר שֹׁמֵר אָתָה בֹקֶר
אָדָם צָרִיך לָדַעַת מַה לִרְצוֹת.
השתוקקות ורצון לקבל הם נהדרים כאשר יודעים לנהל אותם נכון, ובאים בלי תלונות, ביחד, עם לב ישר לבקש קשר עם נתון המתנה, ולא מבקשים את המתנה, החיוּת לפרטיות.
פה) אמר שומר: מצאתי בספר של אדם, מה בין, ויאמר, אל, אמר: ויאמר, למעלה, ז"א. אמר, למטה, מט"ט. כמ"ש: ואל משה אמר, מי אמר? אמר שומר, מט"ט. בא בוקר, תפילת שחרית, ממשלת היום, השולט על הלילה. ולא שהבוקר בא לבדו, ונבדל הזכר, בוקר, מהנוקבא, לילה. הרי כתוב: וגם לילה, שניהם יחד, ואינם נפרדים זה מזה לעולם. וקול זה קורא דברים אלו, בא בוקר וגם לילה, שניהם מזומנים אליכם. הזכירה היא בבוקר על פי השמירה בלילה. אל לו לאדם להפריד בין יום ולילה כאילו הם ב' רשויות, כי אם יפריד, כאילו לא הבורא ברא את הלילה. מקור ההפרדה הוא להפריד בין בורא לנברא.
פו) מכאן ולהלאה, אִם-תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ, שֻׁבוּ אֵתָיוּ, אם תבקשו בקשותיכם בתפילה לפני המלך, בקשו, התפללו ובקשו בקשותיכם ושובו אל אדוניכם הבקשה הנובעת מהלילה לגיטימית, רשאים לבקש אך ללא הפרדה מהבורא אלא מתוך שיתוף ואחדות וקשר לנותן המתנה, ולא המתנה עצמה שאז נפרדים חלילה מהבורא. בואו, כמי שמזמין לקבל את בניו ולרחם עליהם. אף כן, הקב"ה, בוקר וגם לילה קורא ואומר, בואו. אשרי הם עם הקדוש, שאדונם מבקש אותם וקורא אותם לקרבם אליו. הקב"ה אוהב את האדם ומוכן לקבל בקשותיו לבוא לקשר.
פז) אז עם הקדוש צריכים להתחבר ולבוא לבית הכנסת בית מקדש קטן, מקום התכנסות יחד, וכל מי שמקדים תחילה מתחבר עם השכינה בחיבור אחד. הראשון הנמצא בבית הכנסת אשרי חלקו, שהוא עומד במדרגת צדיק אל השכינה. כמ"ש: וּמְשַׁחֲרַי, יִמְצָאֻנְנִי עליך להקדים ולעורר את השחר, דהיינו לחפש את החסרונות שבך בכדי לתקנם, אל תמתין שמלמעלה יזמינו אותך, אתה תבוא בריצה נפשית בלב לרצות את כינוס החברים. הבא להיטהר מסיעין אותו, הסיוע למי שמקדים ובא. זהו עולֶה במעלה עליונה. והרי לומדים, שבשעה שהקב"ה בא לבית הכנסת ואינו מוצא שם עשרה, מיד כועס. א"כ איך יתכן, שהאחד ההוא שהקדים, התחבר בשכינה ונמצא במדרגת צדיק?
פח) אלא, בדומה למלך, ששלח לכל בני העיר, שיימצאו עימו ביום פלוני ובמקום פלוני. עד שבני העיר הכינו את עצמם, הקדים אחד ובא למקום ההוא. בין כך ובין כך בא המלך, ומצא שם אדם ההוא שהקדים. אמר לו המלך, פלוני, בני העיר איפה הם? אמר לו, אדוני, אני הקדמתי את עצמי מהם, והרי הם באים אחרי לפקודת המלך. אז, היה טוב בעיני המלך, וישב שם עימו, ודיבר עימו, ונעשה אהובו של המלך. בין כך ובין כך, באו כל העם והתרצה המלך עימהם, ושלח אותם לשלום. אבל אם אלו בני העיר לא היו באים, ואחד לא הקדים לדבר לפני המלך, ולהיראות בשבילם, ולומר שכולם באים, מיד היה כועס ונרגז המלך. כשאתה בא ראשון האם אתה מצדיק ומלמד זכות על האחרים, האם אתה מחובר אליהם או חלילה מפתח גאווה. את עיקר עבודת הנפש בשפלות יש לעשות עם החבורה, ישנה חשיבות עצומה להקדים כיהושע ולסדר את הספסלים. אהיה ראשון אך לא בגאווה, אהיה פתח לאחרים. כך בשכל יכול אדם לקבל שעליו להיות שפל רוח בפני כל אחד, אך לא תמיד הלב מסכים. הקב"ה רוצה את הלב ועליך לבוא לקשר עם כל הרצונות.
פט) אף כאן, כיוון שאחד הקדים ונמצא בבית הכנסת, והשכינה באה ומוצאת אותו, אז נחשב כאילו כולם נמצאים שם, כי זה מחכה עליהם שם. מיד מתחברת השכינה עימו, ויושבים בחיבור אחד ועושה היכרות עימו, ומושיבו במדרגת צדיק. ואם אחד לא הקדים ולא נמצא שם כתוב: מדוע באתי ואין איש אחד? ואין עשרה, אינו כתוב: אלא, ואין איש, כלומר אחד, שיתחבר עימי להיות אצלי. כמ"ש: איש האלוקים, שפירושו להיות במדרגת צדיק. כשיש צדיק אחד, כשיש בנפש תכונה חזקה אחת, אין לוותר על הרצונות האחרים, וצריך לחזור לאסוף ולצרף גם פכים קטנים ולהעבירם במעבר יבק.
צ) ולא עוד אלא שעושה היכרות עימו, ושואל עליו, אם אינו בא יום אחד, כמ"ש: מִי בָכֶם יְרֵא יְהוָה, שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ? והרי ביארנו במה שכתוב: אלי קורא משעיר אפילו מסערת הנפש, שנמצא מדרגה אחר מדרגה ומדרגה תוך מדרגה. ע"כ שומר ההוא, שאע"פ שכתוב: אלי קורא משעיר, הוא מט"ט, קורא בכוח בכל יום, בא בוקר וגם לילה, שפירושו לתפילת שחרית. וזה הוא שהקב"ה שואל עליו, מי בכם ירא ה', שומע בקול עבדו, מט"ט, ובא לבית התפילה. הרי ש אם אינו בא, הקב"ה שואל עליו, ואומר, מִי בָכֶם יְרֵא יְהוָה, שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ. ומשום זה, אשרי הוא מי שמקדים לבית הכנסת, לעלות במדרגה זו, למדרגת צדיק. אין מדובר על מי שבגשמיות בא ראשון "ומחתים כרטיס" אלא על אחריות בתנועה נפשית שעליך למשוך את החברים, את הכלל קדימה.
צא) כשבא הבוקר, והציבור נמצא בבית הכנסת, הם צריכים להימצא בשִירות ותשבחות של דוד. שהסדר, לעורר בשמחה אהבה למעלה ולמטה, לתקן תיקונים ולעורר שמחה. כי משום זה הלויים מעוררים שתתעורר אהבה ושמחה למעלה, באלו השירות והתשבחות. הלווים הם קו שמאל, יש להם הרגשת חסרון, ועדיין שרים בשמחה. הגוף בטבעו מתלונן כדי לקבל אהבה ומראה לך חסרונות. הלב האמיתי הקשור לנשמה אומר, בוא בשמחה ולא בתסכול, עליך לכבד את מקום כינוס החברים בלי ביקורת שאינה בונה אהבה
צב) ומי שמדבר בבית הכנסת דברי חול, אוי לו שמראה פירוד, אוי לו שגורע האמונה, אוי לו שאין לו חלק באלוקי ישראל, כי מראה בזה, שאין אלוקים, ואינו נמצא שם, ואינו מפחד ממנו, ונוהג ביזיון בתיקון העליון של מעלה. כי בית הכנסת מתוקן כנגד המלכות העליונה מלכות דאצילות, היחד. האם מדבר דברי אהבה בשמחת הכלל או חלילה דברים מפרידים לפרטיות
צג) כי בשעה שישראל מסדרים בבית הכנסת סדר שירות ותשבחות, וסדר התפילה, אז מתאספים ג' מחנות של מלאכים עליונים. מחנה אחד הם מלאכים הקדושים המשבחים להקב"ה ביום. כי יש אחרים שמשבחים להקב"ה בלילה. ואלו הם המשבחים להקב"ה ואומרים שירות ותשבחות עם ישראל ביום כשמתכנסים יחד.
צד) מחנה השני הם המלאכים הקדושים הנמצאים בכל קדושה שישראל מקדשים למטה, ותחת ממשלתם הם כל אלו המתעוררים בכל הרקיעים בתפילה של ישראל. מחנה השלישי הן עלמות העליונות, שהן ז' רוחות של ז' היכלות דבריאה, שמיתקנות עם המלכות, והן מתקנות את המלכות להכניסה לפני המלך.
תגיות: עשרה ראשונים למניין
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה לא-לג
1. מה ההבדל בין ויאמר אל אמר מהיכן לומד זאת ומה הראיה?
2. מהו "אתא בקר" ומדוע יש לראות את הבקר כמחובר ללילה ומה זה מצביע בהשקפה על היחס בין הבורא לנברא?
3. מה הקשר בין הלילה לבקשת העם הקדוש מהקב"ה?
4. מדוע צריך לבוא לבית הכנסת מדוע לא ניתן להתפלל בבית?
5. מחד אומר שכל מי שמקדים תחילה מתחבר עם השכינא בחיבור אחד ומאידך למדנו שבשעה שהקב"ה בא לבית הכנסת ולא מוצא שם עשרה מיד כועס. כיצד מיושבת המחלוקת?
6. מה הכוונה הפנימית שאחד הקדים ונמצא בבית הכנסת? והרי אין מדובר בזמן גשמי.
7. מדוע אסור לדבר דברי חול בבית הכנסת ומהו בגוף אחד? כיצד זה קשור למאמר "שומר אתא בקר וגם לילה"?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
השתוקקות ורצון לקבל הם נהדרים כאשר יודעים לנהל אותם נכון, ובאים בלי תלונות, ביחד, עם לב ישר לבקש קשר עם נתון המתנה, ולא מבקשים את המתנה, החיוּת לפרטיות.
הקב"ה אוהב את האדם ומוכן לקבל בקשותיו לבוא לקשר. עליך להקדים ולעורר את השחר, דהיינו לחפש את החסרונות שבך בכדי לתקנם, אל תמתין שמלמעלה יזמינו אותך, אתה תבוא בריצה נפשית בלב לרצות את כינוס החברים. הבא להיטהר מסיעין אותו, הסיוע למי שמקדים ובא.
כשאתה בא ראשון למניין, האם אתה מצדיק ומלמד זכות על האחרים, האם אתה מחובר אליהם או חלילה מפתח גאווה. את עיקר עבודת הנפש בשפלות יש לעשות עם החבורה, ישנה חשיבות עצומה להקדים כיהושע ולסדר את הספסלים. אהיה ראשון אך לא בגאווה, אהיה פתח לאחרים. כך בשכל יכול אדם לקבל שעליו להיות שפל רוח בפני כל אחד, אך לא תמיד הלב מסכים. הקב"ה רוצה את הלב ועליך לבוא לקשר עם כל הרצונות.
אין מדובר על מי שבגשמיות בא ראשון "ומחתים כרטיס" אלא על אחריות בתנועה נפשית שעליך למשוך את החברים, את הכלל קדימה.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
אומר הקב"ה, אמנם נכון שאתם יושבים בגלות אדום, שאתם מתמודדים עם היצר הרע, ולכן נתתי לכם תורה תבלין, כדי להתגבר, אז ממה אתם פוחדים. קיבלתם תורה שמאפשרת להגדיל את הנפש האלוקית על הנפש הבהמית, קומו בלילה לעסוק בתורה, שמי שלא קם בלילה ללמוד תורה, לא מתאמן ורוכש אמונה באמת. בלי לקבל את האידיאל התורני של הקשר עם הבורא בזמן שיש השתוקקות, לא מגיעים להשפעה. כשהקליפות שולטות יש לעלות תפילה וביקוש ולהתאחד עם נשמות הצדיקים. בלי להבין זו פוגמים באמונה בהשגחה העליונה, שהרי ה' טוב ומטיב, וכיצד אנו בגלות הקשה, לכן עלינו להבין שזה נועד לאימון. החסד הגדול של השם יתברך מאפשר לנו לרכוש אמונה לאט לאט, בעבודה מתוך ההסתרה, בלי שנגיע חלילה לייאוש או לעצב. מקבלים כוח לעלות ממדרגה למדרגה. מי שלומד בלילה מתקן עצמו ואת העולם כולו, שזה מקום היראה וביטול הגאווה.
אֵין ייאוּשׁ כְּלָל לַבַּעַל אֱמוּנָה
עח) פתח ציפור האחת ואמרה: הַלְלוּ, עַבְדֵי יְהוָה הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהוָה. זה קו הימין שבמלכות, המאיר בחסדים, ע"כ אומר, הללו את שם ה', המזמין להלל את שם ה', המלכות. לאחר זמן, אחר שתאיר החכמה שבה, שאז ילבישנה בחסדים. פתח ציפור השנייה ואמרה: יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם. זה הארת קו שמאל, המאיר הארת חכמה, שממנו עיקר המלכות. ע"כ אומר, יהי שם ה' מבורך מעתה, שמאיר מיד במלכות, הנקראת שם ה'. פתח ציפור השלישית ואמרה: ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'. זה הארת קו האמצעי, המקבל מעצם ת"ת, שנקרא שמש. אז מקדים כרוז וקורא, הכינו עצמכם קדושים העליונים, אלו המשבחים לאדונם. היתקנו בשבח היום. אז נבדל היום מהלילה. אשרי חלקו מי שקם בבוקר מתוך השבח של התורה שעסק בלילה. בזמן ההוא, היא תפילת הבוקר. משבחים את השם בימין שמאל ואמצע, בחינת חסדים מכוסים שטבעם מלימוד תורה בלילה. עיקר הצורך בלימוד בלילה, נובע מהכוח הגדול של האדם, שעליו לעשות מעשה שהוא סימן ברור וכמעט מובהק על פי הזוהר, שאת התורה האמיתית מצד הסוד ששם נמצאת הכוונה, בלילה, בנסתר ולא ביום שהוא הגלוי. הבנת רעיון זה, יוכל להשליך על העתות בהם יש קושי, ושם קונים את האמונה, היא הנסתר. אם הידיעה שקונים ביום, חסרה את האמונה שקונים בלילה, אין ידיעה זו אלא כעין גוף בלי נשמה, כמדע בלי אמונה, והיא טבע הנגף ושלילת הקיום.
עט) אָמַר שֹׁמֵר אָתָה בֹקֶר וְגַם לָיְלָה אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ, שֻׁבוּ אֵתָיוּ, אם תבקשו בַקשו, שובו בואו. מקרא זה על גלות ישראל, היושבים בתוך בני שעיר שהם כמו הגוף בו יושבת הנשמה, העולם הזה, וישראל אומרים להקב"ה: שומר מה מלילה, מה יהיה עלינו מגלות הזה, הדומה לחשכת לילה שעם ישראל נמצא במציאות הזו הכל כך קשה בגלות של שעיר. כתוב: אמר שומר שזה הקב"ה, בא בוקר, כבר הארתי עליכם בגלות מצרים והעליתי אתכם וקירבתי אתכם לעבודתי, ונתתי לכם התורה, כדי שתזכו לחיי עולם. עזבתם תורתי, וגם לילה, הבאתי אתכם בגלות בבל והעליתי אתכם. עזבתם תורתי כבתחילה, הבאתי לכם שוב בגלות כבתחילה. אם תבקשו בקשו כמ"ש: דִרשו מעל ספר ה' וקִראו, ושם תמצאו במה תלוי הגלות שלכם והגאולה שלכם, וכאשר תבקשו בה, היא תאמר ותכריז לפניכם, שובו בואו, שובו בתשובה שלמה, ומיד בואו ותקרבו אצלי.
פ) ובמקרא הזה כתוב: משא דוּמה. בשש מדרגות הנבואה נאמר לנביאים: במחזה, בחזון, בחיזיון, בחזות, בדבר, במשא. וכל החמש כולן, הוא, כמי שרואה אחר הכותל הארה ההיא של האור. ומהם כמי שרואה אור השמש מתוך עששית של זכוכית. אבל משא, היא, כשהאור מגיע ע"י יגיעה רבה, שהיה קשה הדבר עליו ולא יכול לגלות אותו, כמ"ש: לשׂום את משא כל העם הזה עלי. ומשום זה נקרא משא. כאשר אדם רואה את חברו, ורוצה לתת לו כל טוב, אך קשה לו להוציא מהכוח אל הפועל, או כשזוכה לידיעה חשובה ומקשה להוציאה לפועל, זה לו טורח ויגיעה גדולה, אלו חזיונות שהם משא עליו, כפי שליונה הנביא היה קשה להוציא לפועל את הנבואה שקיבל.
פא) וכאן כתוב: מַשָּׂא, דּוּמָה: אֵלַי, קֹרֵא מִשֵּׂעִיר, שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה, שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל, יגיעה גדולה, מחמת שהנבואה לא הייתה יכולה להתגלות. והיא נבואה בחשאי, ועומדת בחשאי. אלי קורא משעיר, האם אדם יכול להרגיש שמתוך שעיר, סערת הנפש משהו קורא לו כאן לא נגלה מי אמר, אלי קורא משעיר, האם הקב"ה או נביא הנאמן. אבל נבואה זו ודאי עומדת בחשאי, תוך האמונה העליונה, ומתוך הסתום, אמר נביא הנאמן, אשר לו היה קורא הקול של האמונה, המלכות, ואמר, אלי קורא משעיר, כמ"ש: וזרח משעיר למו. ולא כתוב: וזרח לשעיר, משום שהאמונה כך הוא, שמאירות מדרגות מתוך מדרגות, אלו פנימיות לאלו, קליפה תוך קליפה, ומוח תוך מוח. וע"כ כתוב משעיר, שנגלה מתוך קליפת שעיר.
פב) וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן, מדרגה אחת. עָנָן גָּדוֹל, , מדרגה שנייה. וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, מדרגה שלישית. וְנֹגַהּ לוֹ, סָבִיב, מדרגה רביעית. ומתוכה כעין החשמל מתוך האש. ומתוכה דמות ארבע חיות. הרי מדרגות תוך מדרגות.
פג) אף כאן כשהתגלה הקב"ה לישראל, לא התגלה אלא מתוך מדרגות אלו. מסיני בא, היא מדרגה הנסתרת ביותר. ואח"כ צריך להתגלות, ואמר, וזרח משעיר, הרי מדרגה אחרת, שהיא יותר בהתגלות, קליפה השורה על המוח. ואח"כ, הופיע מהר פארן, מדרגה אחרת. ואח"כ, ואתה מרבבות קודש, השבח של כולן, אע"פ שהתגלה בכל אלו מדרגות, נחשב שהתחיל להתגלות ממקום זה שהוא עיקר הכול, ממקום רבבות קודש, שהן מדרגות עליונות למעלה. אף כאן, אליי קורא משעיר, ממדרגה, וזרח משעיר למו, שמתדבק למעלה.
פד) שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה, שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל. שומר זה מט"ט. וכתוב עליו, ושומר אדוניו יכובד, ששולט בלילה. מה בין לילה לליל? אלא הכול אחד, ששניהם לילה וחושך. אלא בחלק של ליל שולטת הס"א, ובחלק של לילה אינה שולטת כלל. ליל צריך לשמירה, שכתוב: ליל שימורים הוא. וע"כ הוא חסר אות ה', ה' מורה על מלכות המתוקנת, וזהו כשנכנס הלילה עד שנחלק, מחצית הלילה הראשונה עד חצות נקרא ליל. מחצות לילה והלאה שולט לילה עם ה', שכתוב: ויהי בחצי הלילה. הלילה הזה. ולילה כיום יאיר. ומשום זה כתוב: שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה, שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל.
פה) אמר שומר: מצאתי בספר של אדם, מה בין, ויאמר, אל, אמר: ויאמר, למעלה, ז"א. אמר, למטה, מט"ט. כמ"ש: ואל משה אמר, מי אמר? אמר שומר, מט"ט. בא בוקר, תפילת שחרית, ממשלת היום, השולט על הלילה. ולא שהבוקר בא לבדו, ונבדל הזכר, בוקר, מהנוקבא, לילה. הרי כתוב: וגם לילה, שניהם יחד, ואינם נפרדים זה מזה לעולם. וקול זה קורא דברים אלו, בא בוקר וגם לילה, שניהם מזומנים אליכם. הזכירה היא בבוקר על פי השמירה בלילה. שמירת ליל שהיא עד חצות, היא התרחקות מפעולה, שמירה של לילה שזה אחר חצות היא דווקא לבוא לפעולה וללמוד.
תגיות: לימוד תורה בלילה
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה כח-ל
1. על מה השבח לאלו שבאו לשבח את הבורא ית' דווקא בלילה ואיך קורא להם?
2. מה התועלת של גלות ישראל היושבים בתוך בני שעיר וכיצד זה קשור ללימוד בלילה?
3. מהו הכשל שעליו אומר לנו הבורא בכתוב אתא בוקר וגם לילה?
4. מה ההבדל בין דרגות הגילוי לבחינת משא?
5. מדוע מגלה לנו את כל בחינות הקליפות של רוח שערה ענן גדול וכו'? כיצד זה קשור לענין גילוי?
6. הסבר מהו שומר מה מלילה שומר מה מליל – מה ההבדל בין לילה לליל?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
אומר הקב"ה, אמנם נכון שאתם יושבים בגלות אדום, שאתם מתמודדים עם היצר הרע, ולכן נתתי לכם תורה תבלין, כדי להתגבר, אז ממה אתם פוחדים. קיבלתם תורה שמאפשרת להגדיל את הנפש האלוקית על הנפש הבהמית, קומו בלילה לעסוק בתורה, שמי שלא קם בלילה ללמוד תורה, לא מתאמן ורוכש אמונה באמת. בלי לקבל את האידיאל התורני של הקשר עם הבורא בזמן שיש השתוקקות, לא מגיעים להשפעה. כשהקליפות שולטות יש לעלות תפילה וביקוש ולהתאחד עם נשמות הצדיקים. בלי להבין זו פוגמים באמונה בהשגחה העליונה, שהרי ה' טוב ומטיב, וכיצד אנו בגלות הקשה, לכן עלינו להבין שזה נועד לאימון. החסד הגדול של השם יתברך מאפשר לנו לרכוש אמונה לאט לאט, בעבודה מתוך ההסתרה, בלי שנגיע חלילה לייאוש או לעצב. מקבלים כוח לעלות ממדרגה למדרגה. מי שלומד בלילה מתקן עצמו ואת העולם כולו, שזה מקום היראה וביטול הגאווה.
אֵין ייאוּשׁ כְּלָל לַבַּעַל אֱמוּנָה
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
סז) ואלו המשוטטים בלילה, אם אינם ניזונים מעשן ההפדרים, עשן זה מעסיק את הס"א במקומם, כדי שלא יסתובבו ויחפשו את מי להזיק. היום את העשן הזה מחליפה תפילת ערבית בקריאת שמע וקבלת עול מלכות שמים, אז בשעה שהנשמות יוצאות מפתח להיראות למעלה, הם יוצאים ומקטרגים אותם, ואינן יכולות לעלות ולהיראות למעלה. חוץ מחסידים הקדושים העליונים, שבוקעים רקיעים ואווירים ועולים לאותם חסידים יש את הכוח מפני שהולכים בדרך קדושה. ואלו מחנות הרוחות יוצאים ומודיעים דברי שקר לבני אדם, ונראים להם בצורות אחרות של נקבות. ומצחקים בהם עד שמוציאים זרע. ונקראים בעלי הקרי, שמשום שהם יוצאים מפתח, הנקרא קרי, גרם להם שנקראים בעלי הקרי. קרי הוא לשון מקרה, וכשלוקחים את כוח החיות ומשליכים לארציות זו בחינת עבודה זרה. ישנה רוחניות אמתית, וישנה שקרית. לכן נדרש מאתנו להיות אנשים קדושים ובלילה להתפלל להשם ולא להיות יחידים.
סח) בשעה שנאכלים האמורים והפדרים בלילה על המזבח, עשן היה מרווה אותם ומזִין אותם. כפי מעלתם כך המזון שלהם, לפי מה שראוי להם כל אחד לפי מדרגתו. ובזה אינם יוצאים ואינם משוטטים בארץ הקדושה. דווקא עשן התפילה בערבית מרווה אותם. התפילה עוזרת להתגבר על הדינים מהשמאל, ע"י זה שמביאים אותו לקו אמצעי. בשחרית מאיר החסד הגדול, ובערבית דווקא שבא לידי ביטוי הוא הראוי. לכאורה ניתן לחשוב שקריאת שמע עד חצות הלילה היא הזמן החשוב ביותר, אך צד הבוקר הוא הצד המאיר יותר, ובלילה יש לקנות אמונה. לעתיד לבוא הלילה יאיר, דהיינו החיסרון שבא מדבר אמתי וניתן יהיה לראות חסרונות אלו כחלק מהעליה.
סט) ערב נקרא כך כמ"ש: וגם ערב רב עלה איתם, שהוא תערובת. כי כל גדודי הרוחות שמצחקים בהם מתערבים בממשלת הלילה. וע"כ לא עשו חובה לתפילת ערבית, כי אין מי שיוכל לתקן אותה כמו יעקב, שהיה בעל המשכן, מלכות, והיה מתקן אותה כראוי.
תּפִילָת עַרְבִית, רְשׁוּת שֶׁהִיא חוֹבָה.
תפילת רשות אומר לבוא לתפילה בקו אמצעי מצד הלב, הנשמה, רשות אומר שזה נתון לאדם עצמו, ולא רק חסד שבא מלמעלה בשחרית ושאריות חסד במנחה. יעקב שבנפש כל אדם הוא קו אמצעי היכול לפעול רק מצד האדם מתוך בחירה. הבחירה היא חובה.
ע) ואע"פ שהיא רשות, תפילה זו היא להגן עלינו מפחד בלילות מכמה מיני גיהינום. כי בשעה ההיא מענישים הרשעים כפליים מביום. ומשום זה מקדימים ישראל לומר, והוא רחום. מפחד הגיהינום. ובשבת שאינו נמצא הפחד של דין הגיהינום ולא דין אחר, אסור להעיר אותו, לומר, והוא רחום, כי נראה שאין רשות לשבּת להעביר הדין מהעולם. בשבת באים הרחמים מלמעלה, אז אין מה לבקש רחמים, שבת היא מלזעוק
עא) ויש פחד של קטרוג על הנשמות, כשרוצים לעלות למעלה, להיראות לפני אדונם. ומשום זה מקדימים לומר, שומר את עמו ישראל לעד אמן, מפחד מזיקים הנמצאים בלילה. ויש להם רשות להזיק, למי שיוצא מפתח ביתו לחוץ. ומשום זה אנחנו מקדימים לומר, ושמור צאתנו צאת הנשמה ובואנו חזרה לגוף. בלילה עם עליית הנשמה משתחררים מתודעת הגוף, ואז יכולה הנשמה להיטען שוב מבחינה רוחנית. לילה דומה ליום הדין, יום המיתה בו כבר לא ניתן לתקן, שינה היא אחד משישים ממיתה.
עב) ומפחד מכל זה, אנו מפקידים הגופים והרוחות והנשמות למלכות העליונה, שכל הממשלה בידיה. וע"כ תפילת ערבית היא בכל לילה. עתה שקורבנות ומזבחות אינם נמצאים, אנו עושים כל התיקונים שעושים, על עשן הקורבנות.
עג) בחצות לילה כשמתעורר רוח צפון, קו השמאל, שבא אז על שלמותו, מכה בכל אלו המדורים של רוחות רעות, שובר הס"א ונכנס ומשוטט למעלה ולמטה. וכל אלו גדודי הרוחות נכנסים למקומם, ונשבר כוחם ואינם שולטים. ואז הקב"ה נכנס להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן. נקודת החצות אינה זמן גשמי, אלא מקום ביניים בין המקרה למעבר למקרה, מעבר מהרצון העצמי לרצון אמוני, נקודת קו אמצעי בו יש להקיץ ולפגוש בקב"ה שבאדם, זו סגולה מיוחדת שיש להשיג, זו הזדמנות לתקן בזמן ההסתרה כשהשמאל שולט.
עד) כשבא הבוקר, אור הנר השולט בלילה, הארת השמאל, נגנז מלפני אור היום, אור החסדים, ואז שולט הבוקר, יסוד, ועובר ממשלת הערב, המלכות. בוקר הוא אור הראשון, משלים הטוב שהוא כנגד הגילוי, העולם הבא לכל העולמות, ממנו ניזונים עליונים ותחתונים, משקה את הגן, המלכות, הוא השמירה של כל העולם. לימוד תורה בא לתקן את בחינת האמונה ולכן בלילה בזמן ההסתרה, יפה האו מכל הלימוד ביום. ומי שלא רוכש אמונה בלילה, יתקשה ליישם ביום את בחינת האמונה, וכנראה יעסוק בהבלי העולם.
עה) מי שרוצה לצאת לדרך, יקום בעוד לילה, וישגיח בהסתכלות לפי השעה לצד מזרח, ויראה במראה האותיות המכים ברקיע מכוח המסך, זה עולה וזה יורד. ואלו הן התנוצצות האותיות, שנברא בהם שמיים וארץ.
חצות לילה זה מקום של קניית האמונה, הכנת הכלים. הנץ החמה הוא זמן השימוש בכלים אלו להתחבר עם הקב"ה, ואז הוא שמור כל היום. תפילת הנץ מעוררת את התשוקה לקשר עם הבורא. אך תפילה בנץ ללא לימוד בלילה, ערכה יורד מאד, כי אם לא הכין כלי אמונה, עם איזה קשר יבוא לקב"ה. הנץ בא לחבר בין הלילה ליום.
עו) אם יודע אלו האותיות, השם הקדוש של מ"ב (42) אותיות, ויזכיר אותן כראוי ברצון הלב, יראה תוך הארת הנוגה של הרקיע, שש אותיות י', שלוש לצד ימין, שלוש לצד שמאל. ושלוש אותיות ו' יורדות ומתנוצצות ברקיע. והם האותיות של ברכת כוהנים, שבהם שש אותיות י' בראשי תיבות של הפסוקים: יברכך הויה, יאר הויה, יישא הויה. ושלושה ווים של, וישמרך, ויחונך, וישם. ואותיות הי' מתחלקות לב' קווים ימין ושמאל, והווים הם קו האמצעי המייחדם. ואז יתפלל תפילתו, וייצא לדרך, שוודאי השכינה הקדימה לו. אשרי חלקו.
עז) כשבא בוקר הזה, עמוד אחד, ת"ת, תקוע בצד דרום מהתפשטות הרקיע שעל הגן, שנוטה לחסד. והוא חוץ מהעמוד התקוע באמצע הגן. ועמוד הזה מאיר בהארת ג' גוונים חג"ת, מרוקמים יחד בצבע ארגמן. בעמוד הזה, ת"ת, נמצא ענף אחד, יסוד, ובו נועדו ג' ציפורים, ג' הקווים המאירים במלכות, כי המלכות מצד הארת החכמה שבה נקראת ציפור. המעוררים צפצוף לשבח.
תגיות: חשיבות הלימוד בלילה.
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה כה-כז
1. מיהם אלו המשוטטים בלילה שיכולים להזיק את הנשמות?
2. כיצד אותם המשוטטים מזיקים וכיצד הנשמות יכולות להתגבר על נזק זה ע"י עשן?
3. מדוע הערב נקרא כך? וכיצד זה קשור לרשות בתפילת הרבים? אגב כך הסבר מדוע יעקב תיקנה ולא ישראל.
4. מדוע אנו אומרים בפילת ערבית "והוא רחום" ואגב כך הסבר מדוע בשבת אין אנו אומרים "והוא רחום"?
5. מדוע אנו מקדימים לומר "שומר את עמו ישראל לעד"? ועוד "ושמור צאתנו ובואנו"?
6. מה ההבדל ומה המשותף הין חצות לילה להינץ החמה? ומה התנאי החשוב לתפילה בהינץ?
7. הסבר את ברכת הכהנים. כיצד היא שומרת על האדם ומה חשיבותה לכל היום?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
תפילת רשות אומר לבוא לתפילה בקו אמצעי מצד הלב, הנשמה, רשות אומר שזה נתון לאדם עצמו, ולא רק חסד שבא מלמעלה בשחרית ושאריות חסד במנחה. יעקב שבנפש כל אדם הוא קו אמצעי היכול לפעול רק מצד האדם מתוך בחירה. הבחירה היא חובה.
בלילה שורה דין ונדרשת זהירות יתרה. ואלו המשוטטים בלילה, אם אינם ניזונים מעשן ההפדרים, עשן זה מעסיק את הס"א במקומם, כדי שלא יסתובבו ויחפשו את מי להזיק. היום את העשן הזה מחליפה תפילת ערבית בקריאת שמע וקבלת עול מלכות שמים, אז בשעה שהנשמות יוצאות מפתח להיראות למעלה, הם יוצאים ומקטרגים אותם, ואינן יכולות לעלות ולהיראות למעלה. חוץ מחסידים הקדושים העליונים, לאותם חסידים יש את הכוח מפני שהולכים בדרך קדושה. ואלו מחנות הרוחות יוצאים ומודיעים דברי שקר לבני אדם ומצחקים בהם עד שמוציאים זרע. ונקראים בעלי הקרי, שמשום שהם יוצאים מפתח, הנקרא קרי, גרם להם שנקראים בעלי הקרי. קרי הוא לשון מקרה, וכשלוקחים את כוח החיות ומשליכים לארציות זו בחינת עבודה זרה. ישנה רוחניות אמתית, וישנה שקרית. לכן נדרש מאתנו להיות אנשים קדושים ובלילה להתפלל להשם ולא להיות יחידים.
לימוד תורה בא לתקן את בחינת האמונה ולכן בלילה בזמן ההסתרה, יפה האו מכל הלימוד ביום. ומי שלא רוכש אמונה בלילה, יתקשה ליישם ביום את בחינת האמונה, וכנראה יעסוק בהבלי העולם.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
בשמים מחפשים את המחזיר רשעים בתשובה, לתת לו את ההטבה. אמר רבי שמעון: אני מעיד עלֵי שמיים וארץ, שבשעה ההיא מוסרים לו צורת צדיק ההיא. ואם בני אדם היו יודעים כמה תועלת וזכות זוכים בזכותם כשמזכים אותם בתשובה, היו הולכים אחריהם ורודפים אותם, כמי שרודף אחר החיים. אדם לא צריך ללכת לחפש רשעים בחוץ אלא יחפש בנפשו ויתקן ש המתקן חלקים בנפשו הוא כמי שמחזיר רשעים בתשובה.
להשיב בתשובה את הרשעים, דהיינו להחזיר להם את האמונה היא פעולה עצומה, ובתוך האדם עצמו עליו להחזיר בתשובה את הבחינות הפגומות שבו. להחזיר בתשובה זה להציל את החיים הרוחניים, לכן זה יותר מזיכוי העני שמחייה אותו בעולם הזה. חזרה בתשובה אומר שלא עושים את הפעולה החיצונית ולקוות לשכר, זה אולי טוב רק לשלבים ראשונים. חזרה בתשובה היא פעולה נפשית פנימית, ובפנימיות יש לחפש את התמורה.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
כסף מדרגת בינה וזהב חוכמה, ובגוף בזמן תיקון באים ממטה למעלה, כאן חשוב יותר לפעול בחסד מאשר לקבל תענוג, דהיינו בזמן תיקון כסף – השפעה חשובה יותר מזהב – חוכמה.
נט) אמר רבי שמעון לחברים: אשריכם לעוה"ב. וכיוון שהתחלתי בדברי כתר מלכות העליונה, אני אומר עוד ורק בשבילכם, והקב"ה נותן לכם שכר בעולם ההוא, והבל ההוא של פיכם יעלה למעלה כאילו אתם אמרתם בעצמכם דברים אלו.
ס) וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת. מקרא זה לצד העליון, בצד הקדושה, ימין, ולצד התחתון, לצד האחר, שמאל. כי המשכן נבנה תחילה מצד שמאל, ואח"כ התחבר בימין. כשברא הקב"ה את העולם, התחיל לברוא מצד הכסף, ימין, משום שכסף למעלה מזהב, שכסף חסד וימין, וזהב גבורה ושמאל. ובמעשה המשכן, המלכות, התחיל מצד שמאל, זהב, ואח"כ מצד ימין, כסף, משום שהמשכן מצד שמאל. וע"כ מתחיל כאן מצד השמאל, מזהב, ובבריאת עולם מצד ימין.
עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם
כשאדם בחיסרון שולט עליו המקרה.
קשה לו במקום שיש חיסרון, לכן עליו ללכת ולתפוס מעבר למקרה. לכן יש להקפיד בערבית להיות במניין, שיש דינים בעולם ומתחילים לראות את החסרונות יש להיזהר מרוגז ודברים שליליים.
סא) עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם, אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי. זמני התפילה שבכל יום. החברים ביארו אלו ג' זמנים: ערב, המראה שאינה מאירה, המלכות. בוקר, מראה המאירה, ז"א. צהריים, מקום שנקרא חושך, גבורה, אחוז בערב, מלכות. ועומדים זה עם זה, כי השמאל נאחז במלכות. כל זמן צריך לנצל לדבר היותר מסוגל בו.
סב) צהריים הם תוקף השמש. לשון נאה לקח, כי כך הדרך שלאדם שחור קוראים לבן, שלוקחים לשון נאה. ולפעמים ללבן קוראים שחור כמ"ש: כי אישה כושית לקח. וכמ"ש: הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לכאורה לא יפה לומר לאדם שהוא שחור, אל תראוני שאני שחרחורת. לבן, ההשפעה זה הצד המשובח.
סג) ערב, זה תפילת ערבית, ומשום שבערב התערב הס"א, שחשך אורו ושולט בלילה, כשחשוך לאדם שהוא עצב, עייף, רעב – אז הס"א בא לשלוט. ע"כ עשו אותה רשות, ואין לתפילת ערבית זמן קבוע, שהיא כנגד אמורים ופדרים, שהשתיירו מהקורבנות, שנאכלים בזמן ההוא בכל הלילה על המזבח, ומכאן ניזונים כמה גדודי רוחות היוצאים ושולטים בלילה. כי משארית הקורבנות ניזונים החיצוניים גם האור שנותר משחרית ובמנחה עוד נשאר ממנו, עד שבערבית נגמר.
סד) אם תאמר כל בעלי הס"א של רוח הטומאה אינם שולטים בארץ הקדושה וישראל מתעוררים להם להבריחם, ואסור לעורר אותם לשרות על ארץ הקדושה. והרי האדם יכול להתגבר עליהם
סה) אלא בלילה עולה עשן של אמורים ופדרים. ואינו עולה כמו עשן קורבן אחר, שהעשן היה עולה בדרך ישר, כי כאן היה עולה עשן, לנקב אחד שברוח צפון, ששם המדורים של רוחות רעות. וכיוון שהעשן עולה ומעקם דרכו לצד ההוא, כולם היו ניזונים ועומדים ונכנסים במקומם, ואינם יוצאים משם לשלוט בעולם.
סו) ממונה אחד נמצא לצד על נקב שבצפון על כל גדודי הרוחות, ששמו סנגיריא. ובשעה שעשן ההוא מעקם דרכו ועולה, ממונה הזה ושישים ריבוא אלף מחנות אחרים, כולם נועדים לקבלו ולהיות ניזון ממנו. ועומדים בנקב שבצפון, ונכנסים בפתח אחד, שנקרא קֶרי כמ"ש: ואם תלכו עימי קֶרי. וכתוב: והלכתי עימכם בחמת קרי, כלומר ברוגז, היוצא מפתח שנקרא קרי.
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה כב-כד
1. כיצד מראה באות נ"ט שרשב"י מיישם את החזרת רשעים בתשובה?
2. מתי הקב"ה מתחיל עם הימין ומתי מתחיל עם השמאל?
3. מתי הכסף גבוה מהזהב ומתי ההפך?
4. אם הערב היא מראה שאינה מאירה מדוע הערב קודם ליום?
5. מדוע אנו אומרים שהצהריים הוא תוקף השמש וזה לשון חיובית והרי צהריים זה דין?
6. מדוע עשו את תפילת ערבית רשות?
7. מדוע מתפללים תפילת ערבית, שהרי לא מקריבים בלילה?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
ההתמודדות קשה במקום שיש חיסרון, אותו מנסה למלא הס"א, לכן יש ללכת ולפעול מעבר למקרה, דהיינו להפנים שהמקרה לא קובע. וכן יש להקפיד בערבית להיות במניין, שיש דינים בעולם ומתחילים לראות את החסרונות ונדרשת זהירות מרוגז ודברים שליליים.
זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת
כסף מדרגת בינה וזהב חוכמה, ובגוף בזמן תיקון באים ממטה למעלה, כאן חשוב יותר לפעול בחסד מאשר לקבל תענוג, דהיינו בזמן תיקון כסף – השפעה חשובה יותר מזהב – חוכמה.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
בשמים מחפשים את המחזיר רשעים בתשובה, לתת לו את ההטבה. אמר רבי שמעון: אני מעיד עלֵי שמיים וארץ, שבשעה ההיא מוסרים לו צורת צדיק ההיא. ואם בני אדם היו יודעים כמה תועלת וזכות זוכים בזכותם כשמזכים אותם בתשובה, היו הולכים אחריהם ורודפים אותם, כמי שרודף אחר החיים. אדם לא צריך ללכת לחפש רשעים בחוץ אלא יחפש בנפשו ויתקן ש המתקן חלקים בנפשו הוא כמי שמחזיר רשעים בתשובה.
להשיב בתשובה את הרשעים, דהיינו להחזיר להם את האמונה היא פעולה עצומה, ובתוך האדם עצמו עליו להחזיר בתשובה את הבחינות הפגומות שבו. להחזיר בתשובה זה להציל את החיים הרוחניים, לכן זה יותר מזיכוי העני שמחייה אותו בעולם הזה. חזרה בתשובה אומר שלא עושים את הפעולה החיצונית ולקוות לשכר, זה אולי טוב רק לשלבים ראשונים. חזרה בתשובה היא פעולה נפשית פנימית, ובפנימיות יש לחפש את התמורה.
מז) אז מזדמנים ב' עדות, מאלו עיני ה' המשוטטות בכל העולם, המלאכים המשגיחים על העולם, העומדים אחר הפרוכת, ומעידים עדות זו, ואומרים, הרי אנחנו עדים על פלוני בן פלוני, זהו שעשה נפשות למטה והחזירם בתשובה, נפשות הרשעים שהיו בצד האחר. אז התכבד הקב"ה בשמחה שלמה. אשרי חלקו, שגם אביו נזכר בזכותו לטובה. כי העידו פלוני בן פלוני.
מח) בה בשעה הזדמן ממונה אחד, הגזבר על צורות הצדיקים, בסוד שימוש אותיות, בזיווג האותיות של השם, נקרא יהודיעם, שיש בו יה"ו מאותיות השם, והוא בכתר של זיווג האותיות י"ה של השם הקדוש, בדעת. ורומז הקב"ה לממונה, ומביא צורת אדם, שעשה נפשות הרשעים ומעמידו לפני המלך והמלכה אותו חיפשו לתת לו את ההטבה. המלאך ההוא נמשך מקו האמצעי, ו' דהויה, המזווג ב' האותיות י"ה דהויה חד מתלת נפקי. ונאמר, בשימוש אותיות, בזיווג האותיות של השם, נקרא יהודיעם, שיש בו ג' אותיות יה"ו, שמורה על הו' המזווג י"ה, ויש בו דעת, ספירה העולה מזיווג י"ה של השם הקדוש. והוא בכתר של זיווג האותיות י"ה של השם הקדוש, ז"א שעולה לבינה וגורם לזיווג בין בינה לחוכמה. כי כתר, פירושו ספירת הדעת, העולה משימוש י"ה, וע"כ נקרא יהודיעם.
מט) אמר רבי שמעון: אני מעיד עלֵי שמיים וארץ, שבשעה ההיא מוסרים לו צורת צדיק ההיא, כי אין לך צדיק בעוה"ז, שאין צורתו חקוקה למעלה תחת ידו של ממונה הזה. ומוסרים בידו של הצדיק ע' (70) מפתחות, שכל אוצרות אדונו בהם, שזה ז"ת דחכמה, אז המלך מברך לצורת צדיק, בכל הברכות שברך את אברהם, כשעשה נפשות הרשעים כמ"ש: את הנפש אשר עשו בחרן חורי אף. מי שפועל כמו אברהם אבינו יכול לקבל עיבור נשמה מאברהם ולזכות כמוהו. אדם צריך לרדוף ולהציל את כל בחינות הרשע שבנפשו, ואז יהיה אהוב למעלה. לעשות להם נפשות, להחזירם בתשובה.
נ) והקב"ה רמז לד' מחנות מלאכים עליונים, ולוקחים צורה ההיא והולכים עימה, והוא נכנס לע' עולמות גנוזים, שלא זכה בהם אדם אחר זולתו, כי אלו הגנוזים הם לאותם שעושים נפשות הרשעים. ואם בני אדם היו יודעים כמה תועלת וזכות זוכים בזכותם כשמזכים אותם בתשובה, היו הולכים אחריהם ורודפים אותם, כמי שרודף אחר החיים. אדם לא צריך ללכת לחפש רשעים בחוץ אלא יחפש בנפשו ויתקן
נא) עני מזכה בני אדם בכמה טובות, בכמה אוצרות עליונים, והוא אינו כמי שזיכה את הרשעים. מה בין זה לזה? אלא מי שמשתדל ועושה צדקה עם העני, הוא משלים חיים לנפשו, וגורם לו להתקיים וזוכה בזכותו בכמה טובות בעולם ההוא. ומי שמשתדל אחר הרשעים להחזירם בתשובה, הוא משלים יותר, כי עושה לצד האחר של אלוהים אחרים שייכנע ולא ישלוט, ומעביר אותו מממשלתו, עושה שהקב"ה מתעלה על כיסא כבודו, עושה לאותו רשע נפש אחר, אשרי חלקו.
נב) גוון האחר, הג', שנראה ואינו נראה בשעה שהשמש מאיר, בשעה שישראל מגיעים ל"קדושה דסידרא", לקדושת "ובא לציון גואל", אז גוון הג' שגנוז, יוצא, משום שקדושה זו היא קדושה שמקדשים ישראל יותר ממלאכים העליונים, שהם חברים עימהם. וגוון ההוא מאיר ונראה, בשעה שישראל מקדשים קדושה זו עד שמסיימים אותה, כדי שלא ישגיחו מלאכים העליונים ויענישו אותם למעלה, ולא יקטרגו עליהם. בכלל, מניין ניתן לומר קדושה בעברית, יחיד יאמר בארמית.
ג' קדושות: א. קדושת יוצר. ב. קדושה של שמונה עשרה בחזרת שליח הציבור. ג. קדושה של ובא לציון. וב' קדושות הראשונות אנו מקבלים ע"י שמשבחים למלאכים, ואנו נעשים חברים עימהם, ומקבלים הקדושה במקום המלאכים למעלה. ואנו מקבלים הארת החכמה שבהן, מלמטה למעלה, כראוי להיות. אבל קדושה הג' של ובא לציון, לאחר התפילה, אנו ממשיכים הקדושה למקומנו, מלמעלה למטה, לא ע"י התדבקות במלאכים, והיא יתרה עליהם, כי עתה אנו ממשיכים מלמעלה למטה. וכיוון שיש הארת החכמה בהארת הקדושה, שאסור להמשיכה מלמעלה למטה, כי אז יענישו אותנו המלאכים ויקטרגו עלינו, ע"כ מאיר עלינו גוון הג', הארת היסוד, המאיר בחסדים שבתוכם גנוזה הארת החכמה ואינה נראית, שאין בזה איסור להמשיך למטה. וכיוון שאנו משמשים רק בגוון הג', שהוא הארת החסדים שביסוד, אין פחד מעונש ומקטרוג המלאכים, שאינם מקפידים אלא רק על הארת החכמה הגלויה.
נג) אז יוצא הכרוז ואומר, עליונים ותחתונים הקשיבו, מי הוא גס רוח בדברי תורה, מי הוא שכל דבריו אינם אלא רק להתגאות בדברי תורה. משום שהאדם צריך להיות שפל בעוה"ז בדברי תורה, כי אין גאות בתורה אלא לעוה"ב. כי גניזת החכמה בתוך החסדים הנעשה בהארת היסוד, נבחן לענווה ולשפלות, כי אור החכמה גבוה וחשוב הרבה מאור החסדים. וגילוי החכמה נבחן לגאות ולגדלות. וכיוון שאנו מחויבים להמשיך הארת הקדושה רק בגוון הג', שהיא גניזת החכמה בתוך החסדים, ע"כ יוצא הכרוז, שאסור להתגאות בדברי תורה. אבל לעוה"ב, ששם מתקבל החכמה מלמטה למעלה, מותר להתגאות, להמשיך גילוי החכמה. ששם מתקבלת החכמה מלמטה למעלה. בהשקפה לא מתגאים, אין חיסרון בהשקפה. גילוי וכמה לגוף בלי חסדים אסור.
נד) בקדושה זו צריכים להישמר ולגנוז אותה בינינו כדי שנתקדש בקדושה בראש ובסוף, יותר מאלו הקדושות שאומרים עימנו מלאכים העליונים. הקדושה שאנו מקדשים בשמונה עשרה. בשבח שאנו משבחים למלאכים העליונים שבזכות שבח הזה, עוזבים אותנו לבוא בתוך שערים העליונים, וע"כ אנו אומרים קדושה זו בלשון הקודש, הלשון שמשתמשים בו מלאכי השרת, ועוזבים אותנו לבוא באהבה בשערים שלמעלה, משום שאנו משבחים אותם בסדר שלהם, שאנו אומרים, וקרא זה אל זה. ומשום זה אנו מקבלים קדושה גדולה ונכנסים בשערים העליונים.
נה) ואין זה רמאות לשבח את המלאכים כי פוחדים מהם, שאינו בלב שלם אלא כדי לקבל קדושה, מה שאנו משבחים אותם, אלא מלאכים העליונים הם קדושים יותר מאיתנו, והם מקבלים יותר קדושה, ואם לא שאנו לוקחים ומושכים עלינו קדושות אלו ע"י השבח שאנו משבחים אותם, לא יכולנו להיות עימהם חברים, וכבוד הקב"ה לא היה נשלם למעלה ולמטה בזמן אחד, כי לא יכולנו לקבל קדושה העליונה, וע"כ ע"י השבח שאנו משבחים אותם, אנו משתדלים להיות עימהם חברים, ויתעלה כבוד הקב"ה למעלה ולמטה בזמן אחד.
נו) הקדושה שבסוף, ובא לציון, היא תרגום. וזה אפילו יחיד יכול לומר אותה מפני שהם דברי תרגום. אבל קדושה בדברי לשון הקודש, אינה אלא בעשרה, משום שלשון הקודש, מתחברת עימו השכינה, ובכל קדושה שהשכינה באה, אינה אלא בעשרה. שכתוב: וְנִקְדַּשְׁתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בני ישראל הם בלשון הקודש ודאי, ולא שאר העמים שיש להם לשון אחר.
נז) הרי קדושת הקדיש, שהוא תרגום, למה אינו ביחיד? שאין חשש שיקחו את הקדושה, אז למה צריך את כוח העשרה קדושת קדיש אינה כשאר קדושות, שהם משולשים, אלא קדושה זו היא עולה בכל הצדדים, למעלה ולמטה ובכל צדדי האמונה, ושוברת מנעולים וטבעות ברזל, וקליפות רעות, להתעלות כבוד הקב"ה על כל. ואנו צריכים לומר אותה בלשון של הס"א, ולענות בכוח גדול, אמן יהא שמיה רבא מבורך, כדי שיישבר כוח הס"א, והקב"ה יתעלה בכבודו על כל. וכשנשבר בקדושה זו הכוח של הס"א, הקב"ה מתעלה בכבודו, וזוכר את בניו, וזוכר את שמו. ומשום שהקב"ה מתעלה בכבודו בקדושה זו, אינה אלא בעשרה.
נח) ובלשון הזה של תרגום, נכנעת הס"א בהכרח, ונשבר כוחה, ומתעלה כבוד הקב"ה, ושובר מנעולים וטבעות ושרשרות חזקות, וקליפות רעות, והקב"ה זוכר את שמו ובניו. אשרי הם עם הקדוש, שהקב"ה נתן להם התורה הקדושה לזכות בה לעוה"ב.
תגיות: להחזיר רשעים בתשובה
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה יט-כא
1. מי הם שמעידים על האדם שהשיב את הרשעים בתשובה?
2. מהיכן אנו למדים שגם אביו זוכה בסוד בר מזכה אב?
3. מה תפקיד הממונה הגזבר ששמו יהודיעם?
4. מה מעיד רשב"י על מי שעושה נפשות הרשעים?
5. מה היו עושים בני אדם אם היו יודעים את הזכות שמזכים את הרשעים בתשובה ומה זה אומר לגביך?
6. מה היחס בין צדקה לעני, לזה המשתדל להחזיר את הרשעים בתשובה?
7. למה ב' הקדושות הראשונות מתוך ה-3 הן בשפת הקודש ואילו השלישית היא בארמית?
8. מדוע הקדיש נאמר בארמית ומה תפקידו?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
יש ערך גדול לנפילת אפים דווקא בזמן עליה והתרוממות הרוח לאחר תפילת שים שלום שבשמונה עשרה, שאז כשבאים לעשות ביקורת עצמית, אפשר להסתמך על המצפון הנקי שנגלה בתפילה.
האני של האדם פועל למשוך חוכמה/תענוג אך אל לו לקבל טובת הנאה אישית שהיא אסורה. לכן יש סדר בתפילה שמאפשר את קבלת ההטבה באופן ראוי. סמיכת הגאולה לתפילה מביאה את צד האדם לתפילה, את האהבה מקריאת -ולא את הצד הבהמי הרוצה לעצמו. שיא התפילה בשים שלום בה מקבלים את אור החוכמה, וכעת נבחן האדם מה הוא עושה אתו, האם יפעל אותו כראוי, יעשה נפילת אפיים בכוונה לגילוי החסרונות שבו, שאז נק' הוא בעל תשובה אמתי, המשתמש בשמחה בעונג ביחד כדי לייצר ולהגביר את הקשר עם השם.
מב) בחדר העליון, מלכות, נמצאים ג' צבעים, נה"י, והם לוהטים תוך שלהבת אחת, שהיא הדינים הנמצאים במקום החזה, מכוח עליית המלכות שמה, כי ת"ת היא בינה דגוף. ושלהבת ההיא יוצאת מצד דרום, ימין, ממלכות הנמתקת בבינה, שבנקודת החולם שבקו ימין, ואין שם שום דין ממלכות הבלתי נמתקת. ואלו הצבעים נפרשׂים לג' צדדים: אחד עולה למעלה, שמאיר מלמטה למעלה, נצח. אחד יורד למטה, שמאיר מלמעלה למטה, הוד. אחד שנראה, ונגנז כשהשמש מאיר, הארת החכמה שבתוך החסדים המושפע מהיסוד, שמאירה בלילה, בשליטת הנוקבא, ולא ביום, בשליטת ז"א. היות ועדיין מדבר בסוד החולם, שצריך לפעול מחזה ולמעלה בחסדים מכוסים.
מג) צבע העולה למעלה, נצח, יוצא והוא צבע לבן, יותר מלבנונית אחרת, יוצא ונכנס בשלהבת ונצבע מעט, שנכלל מדיני שלהבת, אבל לא נצבע, שאינו ניכר בו שום צבע, שהוא דין. וצבע ההוא עומד למעלה על ראש החדר, על ראש המלכות. ובשעה שישראל באים לבית הכנסת ומתפללים תפילתם, כשמגיעים לגאול ישראל, ומקרבים גאולה לתפילה, ואינם מפסיקים באמצע, שבזה גורמים שיסוד, שנקרא גאולה, יתקרב אל המלכות, שנקראת תפילה, אז צבע ההוא הלבן, נצח, עולה על ראש החדר, המלכות, ונעשה לו כתר מפני שהסוד שנק' גאולה מתקרב למלכות שהיא התפילה. אם הגאולה באה מצד האדם, יש לחבר אותה ולקשר בין היסוד למלכות, קשר של אהבה. תפילת שמונה עשרה כנגד אהבה, לכן חייבת לבוא מצד האדם שבאדם.
מד) וכרוז יוצא ואומר, אשריכם עם קדוש שעושים טוב, שגורמים ייחוד היסוד, שנקרא טוב, לפני הקב"ה. כמ"ש: וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, עָשִׂיתִי. שסמך גאולה לתפילה, שבשעה ההוא שמגיעים לתהילות לאל עליון, שאז עולה צבע ההוא, נצח, על ראש החדר, מתעורר צדיק הזה, יסוד דז"א, להתחבר במקום שצריך, באהבה, בחביבות, בשמחה וברצון חיבור של צד האדם, של גאולה – גימטרייה אדם. וכל האיברים, כל הספירות, מתחברים בחשק אחד אלו באלו, עליונים בתחתונים. וכל הנרות, כל המדרגות, מאירים ומתלהטים, וכולם נמצאים בחיבור אחד בצדיק הזה שנקרא טוב כמ"ש: אִמרו צדיק כי טוב. וזה מחבר את כולם בחיבור אחד. אז הכול בלחש למעלה ולמטה, בנשיקין ברצון, והדבר נמצא בחיבור של החדר, בחיבוק.
ב' מיני הארות של חו"ב תו"מ, שהם ג' קווים ומלכות המקבלת אותם: מלמטה למעלה, נצח. מלמעלה למטה, הוד. ב' מיני זיווגים בזו"ן: א. נשיקין, בג"ר, חיבוק בו"ק. וב' זיווגים אלה מאירים מלמטה למעלה, משום שמקבלים מהארת הנצח. ב. יסודות, בסיום נה"י, מאיר מלמעלה למטה, משום שמקבלים מהארת ההוד. וזה ג' חלקים שבתפילת שמונה עשרה: ג' ברכות ראשונות, וי"ב ברכות אמצעיות, חב"ד חג"ת, ובהן חיבוק ונשיקין, שתי זיווגים אלו מקבלים מהארות הנצח, וע"כ אינם מאירים אלא מלמטה למעלה. וג' ברכות אחרונות, שבהן זיווג היסודות, מקבלות מהארות הוד, וע"כ מאיר מלמעלה למטה. השלהבת יוצרת התלהבות באדם, נצח והוד יוצרים השתוקקות, ומנהלים את המלכות – נצח הוד יסוד. נצח שמים – השפעה ממעלה למטה, הוד בחינת ארץ ממטה למעלה. השאלה כיצד על האדם לכוון את ליבו. עצם האדם זה הרצון לקבל, אך עליו לקבל את תפיסת ההשפעה העליונה
מה) כיוון שמגיעים לשים שלום, ברכה אחרונה משמונה עשרה, יסוד, אז עושה שימוש נהר היוצא מעדן, יסוד, בחדר, המלכות. ואז צריכים הכול לצאת מפני המלך. ואין אדם ואחר צריך להימצא שם, ולא לשאול שאלות, אלא צריכים ליפול על הפנים, לומר נפילת אפיים. משום שעת השימוש. וצריך כל אדם להתבייש לפני אדונו, ולכסות פניו בבושה רבה, ולהכליל עצמו בשימוש של הנפשות, שנכלל חדר הזה ממעלה וממטה בנפשות ורוחות. אז צבע אחר היורד למטה, הוד, קם ואוחז בסוף חדר הזה. מדובר כאן בגילוי החכמה בנו"ה, שבנצח מאירה מלמטה למעלה ובהוד מלמעלה למטה. ואיך אפשר שתימשך החכמה מלמעלה למטה, והלוא זה עוון חמור, והוא חטא של עצה"ד? בהוד נמצא קיבוץ כל הדינים הקשים, שנגרמו מחמת המשכת החכמה מלמעלה למטה, וכשהוד מגלה הדינים הללו, מתגלה עימהם גם הגורם להם, עצם המשכת החכמה מלמעלה למטה, שגרם לדינים הללו. ונמצא שעיקר הגילוי לדינים, והחכמה נמשכת מאליה. שבאופן הזה הוא קדושה ואין בו איסור. ולפיכך בעת הזיווג, שצריכים לגילוי חכמה מלמעלה למטה, מתגלה גוון השני, הוד, ומגלה החכמה שמה ע"י גילוי הדינים. נמצא, שיש כאן ב' בחינות: א. עצם החכמה המתגלה מלמעלה למטה, ב. גילוי הדינים, שנגרמו מחמת המשכת החכמה מלמעלה למטה. והמתדבק בבחינה א', שרוצה להמשיך או להתפלל על קבלת הארת הזיווג שבבחינה הא', נבחן כנמצא לפני המלך בעת הזיווג, שרוצה להמשיך משם הארת החכמה מלמעלה למטה, שזהו איסור חמור. אלא שצריכים להתדבק בבחינה ב', בגילוי הדינים שנגרמו מחמת המשכת החכמה מלמעלה למטה, שהתדבקות הזו נבחן כנופל על פניו, כי הפנים חכמה כמ"ש: חכמת אדם תאיר פניו. והדינים הללו המזהירים אותו, שלא להמשיך חכמה, הם כמו מפילים את פניו. וצריך להתדבק בדינים המפילים את פניו, זהו נפילת אפיים לכן יפעל רק ממטה למעלה, שהוא למטה מחשיבות המלך ואינו רוצה להמשיך את האור. שאין הפעולה לצורך הנאתו, ואם כלוואי נהנה מהפעולה מותר. משום שעת השימוש, שמתגלה אז ב' הבחינות. והאדם צריך להתבייש מלהתדבק בבחינה הא' מהארת הזיווג, כי אז יפגום בזיווג המלך, כי אסור להמשיך החכמה מלמעלה למטה, אלא יתדבק בבחינה הב', בדינים המכסים את החכמה. ומבחינה זו יכלול את עצמו בזיווג המלך.
מו) וכרוז יוצא, וקורא, ואומר, עליונים ותחתונים העידו עדות, מי הוא שעושה נפשות ומזכה את הרשעים, שמחזירם למוטב, שראוי לעטור אותו בעטרת המלכות על ראשו, שראוי לבוא עתה לפני המלך והמלכה, כי המלך והמלכה שואלים עליו.
ז"א ומלכות הם קו ימין וקו שמאל. וכמו שקו שמאל דבינה אינו מתחבר עם קו הימין דבינה, זולת ע"י מסך דחיריק, שמעלה קו האמצעי, ז"א, כן אין המלכות מתחברת עם ז"א זולת ע"י מסך דחיריק שמעלה התחתון, הנעשה אליהם קו אמצעי, המייחד אותם זה בזה. ומטרם שהתחתון מעלה מ"ן והמלכות בשמאל בלי ימין, אסור לינוק ממנה. אבל הרשעים יונקים ממנה וממשיכים ממנה החכמה מלמעלה למטה. ואחר שהתחתון העלה מ"ן וחיבר המלכות עם ז"א, אז אין לרשעים עוד מה לינוק מהמלכות, ורבים מהם חוזרים מחמת זה בתשובה ומתדבקים בזו"ן. ונמצא שהצדיק הזה שהעלה מ"ן, הוא שהחזירם בתשובה ע"י מעשיו, והמשיך להם נפשות דקדושה מזיווג זו"ן.
מי שהעלה מ"ן במסך דחיריק והחזיר את המלכות וחיבר אותה עם ז"א, ע"י זה השיב הרשעים מעוון והמשיך להם נפשות דקדושה. ראוי לעטור אותו בעטרת המלכות על ראשו, כי התחתון הגורם אורות לעליון, זוכה בעצמו באותו שיעור שגרם לעליון. וכיוון שע"י מ"ן שלו התחברה המלכות עם ז"א וקיבלה ג"ר, ע"כ זוכה גם הוא בג"ר, וכיוון שהוא גרם זיווג המלך ומטרוניתא, ע"כ ראוי להימצא שם. והמלך והמלכה שואלים עליו, שרוצים להשפיע לו כל מה שגרם להם.
תגיות: לסמוך גאולה לתפילה
שאלות חזרה ושינון – דף היומי, זוהר תרומה עמודים טז-יח
1. מכח מה לוהטים ג' צבעים תוך שלהבת אחת בחדר העליון שהיא המלכות?
2. מי הם ג' הבחינות שמאירים מאותה שלהבת ובאיזה צבעים?
3. מה החשיבות של סמיכת הגאולה לתפילה?
4. מדוע לאחר "שים שלום" צריך אדם ליפול על פניו?
5. מי הוא זה שאותו מחפשים ושואלים עליו הקבה והשכינה כדי לתת לו שכר?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
יש ערך גדול לנפילת אפים דווקא בזמן עליה והתרוממות הרוח לאחר תפילת שים שלום שבשמונה עשרה, שאז כשבאים לעשות ביקורת עצמית, אפשר להסתמך על המצפון הנקי שנגלה בתפילה.
האני של האדם פועל למשוך חוכמה/תענוג אך אל לו לקבל טובת הנאה אישית שהיא אסורה. לכן יש סדר בתפילה שמאפשר את קבלת ההטבה באופן ראוי. סמיכת הגאולה לתפילה מביאה את צד האדם לתפילה, את האהבה מקריאת -ולא את הצד הבהמי הרוצה לעצמו. שיא התפילה בשים שלום בה מקבלים את אור החוכמה, וכעת נבחן האדם מה הוא עושה אתו, האם יפעל אותו כראוי, יעשה נפילת אפיים בכוונה לגילוי החסרונות שבו, שאז נק' הוא בעל תשובה אמתי, המשתמש בשמחה בעונג ביחד כדי לייצר ולהגביר את הקשר עם השם.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
הרי כתוב: לְכוּ שִׁבְרוּ, וֶאֱכֹלוּ, וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר, יַיִן וְחָלָב. כל מה שיש לאדם מגיע מהשם, כמו כישרון וכדומה. אל יאמר אעשה כמו כולם, אלא כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ, לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה, ועליו לנצל את היכולות שקיבל לפי כוחו ייתן ויחזיר לכלל ולהשם יתברך. אָדָם חייב לַעֲשׂוֹת הֲפָצָה שֶׁל הַתּוֹרָה, אנשים זקוקים לעזרתך, עזור גם לאחרים לחזור בתשובה, תפדה אותם ממקומם, אף כך צדיק הוא צריך לרדוף אחר הרשע, ולקנותו בשכר מלא.
אדם שרוצה לעשות עבודה לטובת עצמו, הס"א לא יפריע לו, ההיפך עוד נותן להם כוח לפעול לריק, לטובת עצמו. אין עניין לחפש את הקושי, אך אם קל לך, או אתה מקבל תענוג בחינם, זו נורת הזהרה שכנראה אתה פועל בעצת היצר בעבודה לא אמתית.
הזוהר הקדוש מחלק: השתדלות בתורה קיימת בכל יהודי ואין הדבר תלוי. השתדלות בדבקות בהשם במעשה, יש בו גם שיתוף הרצון לקבל בקדושה – כאן יש לשלם בוויתור העצמי, ביטול הגאווה, ואז תפילה כדי לזכות בכלים של השפעה, ביחד, וגם זה משיגים כמציאה ולא כשכר קצוב מראש. הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס. מֵאֵת כָּל אִישׁ, ממי שנקרא איש, שהתגבר על יצרו. אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ – שהשכיל ליישר את ליבו להיות משפיע כמו הקב"ה, זו השוואת צורה
לד) פתח רבי שמעון: וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי. מי שרוצה להשתדל במצווה ולהשתדל בהקב"ה, צריך שלא ישתדל בו ריקם ובחינם, אלא האדם צריך להשתדל בו כראוי, לפי כוחו. יפה לאדם לקבל השתדלות של הקב"ה כמ"ש: אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ.
לה) הרי כתוב: לְכוּ שִׁבְרוּ, וֶאֱכֹלוּ, וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר, יַיִן וְחָלָב. הרי שהוא בחינם אז למה צריך להשתדל על כך, והוא השתדלות של הקב"ה. כי יין וחלב פירושם התורה שמכונה כן. אלא השתדלות התורה, כל מי שרוצה זוכה בה. השתדלות של הקב"ה לדעת אותו, כל מי שרוצה זוכה בו בלא שכר כלל. אבל השתדלות הקב"ה העומדת במעשה, אסור לקחת אותו בחינם וריקם, משום שלא יזכה במעשה ההוא כלל להמשיך עליו רוח של הקדושה אלא בשכר שלם.
לו) בספרי כשפים שלימד אשמדאי, מלך השדים, לשלמה המלך, כתוב: כל מי שרוצה להשתדל להעביר ממנו רוח הטומאה ולהכניע רוח הס"א, מעשה ההוא שרוצה להשתדל בו, צריך לקנותו בשכר מלא, שייתן כל מה שמבקשים ממנו, בין מעט ובין רב. משום שרוח הטומאה מזומן תמיד בחינם ובריק, ונמכר בלא תשלום לכן ישנם שנופלים למעשה הקל והיפה, הקליפה שזמינה בחינם ללא מאמץ, כי מכריח בני אדם שישרה עליהם ומסית אותם בכמה הסתות לדור עימהם. בכמה דרכים מטה אותם שיעשו משכנם עימו.
לז) ורוח של הקדושה אינו כן, אלא בשכר מלא ובהשתדלות גדולה ורבה, ובטהרת עצמו, ובטהרת משכנו, ובחפץ ליבו ונפשו. וגם אז, לו שיוכל להרוויח אותו שיָשׂים משכנו עימו. ועכ"ז הוא צריך ללכת בדרך הישר, שלא לנטות לימין ולשמאל. ואם לא, הוא מסתלק ממנו מיד, ומתרחק ממנו, ולא יוכל עוד להרוויח אותו כבתחילה.
לח) וע"ז כתוב: מֵאֵת כָּל אִישׁ, ממי שנקרא איש, שהתגבר על יצרו. אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ – שהשכיל ליישר את ליבו להיות משפיע כמו הקב"ה, זו השוואת צורה. שירצה בו הקב"ה. כמ"ש: לך אמר ליבי. צור לבבי. וטוב לב. וייטב ליבו. כולם הלב של הקב"ה, הרצון שלו. אף כאן, אשר יידבנו ליבו, הוא הלב של הקב"ה. ממנו, תקחו את תרומתי, כי שם נמצא הקב"ה, ששורה בו, ולא במקום אחר.
לט) ומאין אנו יודעים, כי הקב"ה רוצה בו ושׂם משכנו בתוכו? כשאנו רואים, שרצון האדם לרדוף ולהשתדל אחר הקב"ה בליבו, נפשו וברצונו, ודאי אנו יודעים ששם שורה השכינה. אז צריכים לקנות את אדם ההוא בכסף מלא, להתחבר עימו וללמוד ממנו. וע"ז לומדים, וקנה לך חבר. בשכר מלא צריכים לקנותו, כדי לזכות בשכינה השורה בו. עד כה צריכים לרדוף אחר איש צדיק ולקנות אותו.
מ) אף כך צדיק ההוא צריך לרדוף אחר הרשע, ולקנותו בשכר מלא, כדי שיעביר ממנו זוהמה ההוא, ולהכניע הס"א. ויעשה אותו, כי נחשב לו כאילו הוא ברא אותו. וזהו שבח, שיתעלה בו כבוד הקב"ה יותר משבח אחר. והתעלות הזו היא יתֵרה מכל, משום שהוא גרם להכניע הס"א, ולהעלות כבוד הקב"ה. וע"ז כתוב באהרון, ורבים השיב מעוון. וכתוב: בריתי הייתה איתו.
מא) כל מי שאוחז ביד הרשע, והשתדל בו שיעזוב דרך הרע, הוא עולה בג' עליות, מה שלא עלה כך אדם אחר. גורם להכניע את הס"א, גורם שיתעלה הקב"ה בכבודו, גורם לקיים כל העולם בקיומו למעלה ולמטה. ועל אדם זה כתוב: בריתי הייתה איתו החיים והשלום. וזוכה לראות בנים לבניו, וזוכה בעוה"ז, וזוכה לעוה"ב. כל בעלי הדין לא יכלו לדון אותו בעוה"ז ובעוה"ב. נכנס בי"ב שערים שברקיע, ואין מי שימחה בידו
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה יג-טו
1. מה ההבדל בין השתדלות במצוה וקנית המצוה לבין השתדלות בס"א?
2. כיצד יתכן הדבר שהשתדלות התורה כל מי שרוצה זוכה בה ולעומת זאת השתדלות בקב"ה התלויה במעשה אסור לקחתה בחנם וריקם?
3. מה למד שלמה המלך בספרי כשפים שלמד אשמדאי, מלך השדים?
4. מה קורה לאדם שזכה במדרגה בשכר מלא בהשתדלות גדולה ולא הלך בדרך הישר?
5. מהו אשר ידבנו ליבו ומהו תקחו את תרומתי?
6. מה הסימן שאנו יודעים שהקב"ה רוצה בו ושם משכנו בתוכו?
7. מהו קנה לך חבר?
8. מהו השבח שהתעלה בו הקב"ה יתרה מכל ומהו הטעם ומהו שכרו של העוסק בכך?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
הרי כתוב: לְכוּ שִׁבְרוּ, וֶאֱכֹלוּ, וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר, יַיִן וְחָלָב. כל מה שיש לאדם מגיע מהשם, כמו כישרון וכדומה. אל יאמר אעשה כמו כולם, אלא כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ, לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה, ועליו לנצל את היכולות שקיבל לפי כוחו ייתן ויחזיר לכלל ולהשם יתברך. אָדָם חייב לַעֲשׂוֹת הֲפָצָה שֶׁל הַתּוֹרָה, אנשים זקוקים לעזרתך, עזור גם לאחרים לחזור בתשובה, תפדה אותם ממקומם, אף כך צדיק הוא צריך לרדוף אחר הרשע, ולקנותו בשכר מלא.
אדם שרוצה לעשות עבודה לטובת עצמו, הס"א לא יפריע לו, ההיפך עוד נותן להם כוח לפעול לריק, לטובת עצמו. אין עניין לחפש את הקושי, אך אם קל לך, או אתה מקבל תענוג בחינם, זו נורת הזהרה שכנראה אתה פועל בעצת היצר בעבודה לא אמתית.
הזוהר הקדוש מחלק: השתדלות בתורה קיימת בכל יהודי ואין הדבר תלוי. השתדלות בדבקות בהשם במעשה, יש בו גם שיתוף הרצון לקבל בקדושה – כאן יש לשלם בוויתור העצמי, ביטול הגאווה, ואז תפילה כדי לזכות בכלים של השפעה, ביחד, וגם זה משיגים כמציאה ולא כשכר קצוב מראש. הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס. מֵאֵת כָּל אִישׁ, ממי שנקרא איש, שהתגבר על יצרו. אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ – שהשכיל ליישר את ליבו להיות משפיע כמו הקב"ה, זו השוואת צורה
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
אין אפשרות אחרת לזכות בכך אלא לשלם ברצון אמתי, שאם משלם ומתלונן אינו מקבל בשלמות והופך למתוסכל. באמונה אמתית מוותרים לגמרי על הרצון לפרטיות ופועלים כפי רצונו של השם יתברך, כלומר מקבלים מטעם שזה רצון השם.
לצורך התיקון בשלב ראשון יש לכרות את הגאווה, ואז הבניה היא כנגד שש ימי בראשית. ביום ראשון בונים את מידת החסד, בשני את הגבורה – צד החלוקה, ביום השלישי קו אמצעי שעושה שלום בין ב' הקווים. הסדר הרביעי, הנצח שהוא האידאה, ההבנה המופשטת עדיין בלי ההוד של יום חמישי, עדיין בלי שיתוף הלב. ביום החמישי יוצא האור מהאידיאה. ביום השישי בו בנברא האדם, היסוד, הברית שכוללת את כל הפרטים.
אדם שרוצה לבנות נאמנות עליו לשלב באמונה גם את צד הגבורה, זו היכולת להתגבר ולפעול נגד הטבע הרגיל שרדוף אחרי הנאה, עם הנכונות לשלם ולוותר על הרצון לעצמו.
כו) מעצי הלבנון, אלו הם שישה ימי בראשית, שכל יום מסדר באפריון הזה סדר הראוי לו. שכל מידה מחג"ת נה"י דז"א, שנשלמו ע"י בינה, מאציל חלק אחד בבניין המלכות, שנקראת אפריון המלכות נבנית ע"י הבינה על פי חג"ת נה"י של ז"א. סדר הראשון, נמשך מצד ימין הבינה, אור הראשון הגנוז ונלקח מצד ימין של ז"א, ונכנס באפריון ע"י יסוד אחד, ועושה בה שימוש. לאח"כ מוציא האפריון צורה אחת הראויה לאור הזה, מידת החסד של האפריון כמ"ש: יהי אור ויהי אור. כיוון שאמר אלוקים, יהי אור, למה כתוב: ויהי אור? לכאורה צריך היה לכתוב ויהי כן, אלא שאור הזה הוציא אור אחר. וזהו יום הראשון מאלו עצי הלבנון. כוח החסד, קו ימין של הבינה ניתן לאפריון של המלכות, לומר שהחסדים שבז"א עוברים למלכות.
כז) סדר השני. נמשך מצד שמאל דבינה, הבדלת המים בהמשכת כוח הגבורה אש חזק, ונלקח מצד שמאל דז"א, ונכנס באפריון ועושה בו שימוש, ומבדיל בין המים שמצד ימין, ובין המים שמצד שמאל ממנו בונים את כוח החלוקה שבלב. זהו הכוח המראה את הפרטים. לאח"כ הוציא האפריון צורה אחת, ונבנה מידת הגבורה של האפריון. כמ"ש: וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; וַיְהִי-כֵן. וזהו יום השני מאלו עצי הלבנון.
כאשר יום השני אין בו כי טוב, בריאה שעומדת בפני עצמה, התנגדות לבדה אין הדבר טוב, אלא כאשר זה חלק מהבניה כולה וודאי טובה היא.
כח) סדר השלישי. נמשך מצד האמצעי ומצד ימין, יום השלישי, מידת הת"ת דז"א, קו האמצעי, העושה שלום בעולם, בין ב' הקווים ימין ושמאל, שמשם נמשכים פירות לכל, וזה עושה שימוש באפריון, ומוציא מין למינו, מין העושה מעשים רבים, כמין הראוי לו, שהם כל הדשאים והעשבים והאילנות בכמה כוחות, ונשאר צורתו באפריון, ואפריון מוציא מין כעין זה ממש, שיצא מקו האמצעי, ונבנה מידת הת"ת של האפריון. וזהו יום השלישי, הנכלל מב' הצדדים, ימין ושמאל, מאלו עצי הלבנון. הקו האמצעי הוא השלום של ההשפעה בלבד שבשלב ראשון הוא שלום חיצוני, שיהפוך לאמת כאשר יבוא גם התיקון של הרצון לקבל מלמטה.
כט) סדר הרביעי. נמשך והאיר אור השמש לאפריון תוך החושך שלו, ונכנס בו להאיר, ואינו עושה בו שימוש כמו הנצח שהוא מופשט, אידאה שבשלב זה לא עושה בו שימוש, ונמשך מקו ימין של החסד ועדיין אין בו את הכוח של התחתון. אך היות וקיבל אורו מת"ת שבו מונח השמאל, על כן נראה בו חלוקה אידאית. בני אדם שממידת הנצח ידעו לעשות חלוקה ברעיון אך לא במעשה, כמו פילוסוף, חסרים את כוח ההוד. התפילה מורידה את הכוח ללב. שבונה רק האחוריים של האפריון, את החושך שלו, עד יום החמישי, שאז ניתקן הפנים שלה ושורשה שמחזה ולמטה. ואז הוציא האפריון את השימוש של ההארה, שנכנס בה ביום הרביעי, והאפריון מוציא כעין אור ההוא ממש. ובזה נבנה מידת הנצח של האפריון. וזהו יום רביעי, אחד מאלו עצי הלבנון. יום רביעי עדיין לא יבוא לידי ביטוי עד היום החמישי.
ל) סדר החמישי. נמשך המשכה אחת של השרצת המים, ועשה שימוש להוציא אור מסדר של יום רביעי הוא כוח משה, הנצח שצריך להתפשט להוד, ועשה באפריון שימוש של יום חמישי, והוציא מינים למינו כמוהו ממש. ויום הזה מעצי הלבנון, שימש שימוש יותר מבכל שאר הימים, כי תיקן את מידת ההוד שבאפריון בדינים הממותקים של הבינה, והכול תלוי עד יום השישי היסוד הנק' כל שכולל את כל הכוחות, זו בחינת הצדיק, שאז הוציא האפריון כל מה שהיה גנוז בו, כמ"ש: תוצא הארץ נפש חיה למינה. וזהו יום חמישי, יום אחד מאלו עצי הלבנון שבו ניתן הביטוי של הנצח בהוד.
לא) סדר השישי נברא צד האדם. יום, שהתקין את כל האפריון הזה, ואין תיקון ואין כוח לאפריון, חוץ ע"י יום ההוא, יסוד דז"א. כי אין האפריון מקבל דבר מעליונים אלא ע"י יסוד דז"א. כשבא יום ההוא, היתקן האפריון בכמה רוחות, בכמה נשמות, בכמה עלמות יפות מראה, שהם ז' היכלות המשמשות את המלכות. אלו הראויות לשבת בהיכל המלך. אף היסוד ניתקן ביופי של כל הימים שהיו לפניו זהו כוח הברית, כמו הלולב, שכל העבודה היא סביב הברית, ועולה עד הדעת, ועל כן יש לסמוך את כל הבניה על בחינת הצדיק, קו אמצעי היא שלמה המלך, כי היסוד כולל כל חמשת הימים חג"ת נ"ה, והתקין אותם בהשתוקקות אחת, ברצון, בשמחה, בתיקון שלמעלה ולמטה.
לב) אז התקדש אפריון בקדושות עליונות, והתעטר בעטרותיו, עד שעלה בעליית עטרת המנוחה, ונקרא שֵם עליון, שם קדוש, שבת. כך נראית תכלית האדם, לכן על האדם לפעול את כל 6 כוחות האפיריון מנוחת הכול תאוות הכול, דבקות הכול, שלמעלה ושלמטה יחד, ואז כתוב: אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי, הַלְּבָנוֹן. לכאורה צריך היה לספור את השבת כעוד פרט של האפיריון, אלא השבת היא כלל, תוצאה, וכך המלכות היא תוצאה של עבודה על שש הקצוות.
לג) אמר רבי שמעון: מי שזכה באפריון, זכה בכל, זכה לשבת במנוחה בצל הקב"ה, כמ"ש: בצילו חימדתי וישבתי. ועתה שאני יושב בצל מנוחה הזו, יש לנו להסתכל, שאין אנו יושבים אלא בצל הקב"ה תוך אפריון ההוא. ויש לנו לעטר מקום הזה בעטרות עליונות, עד שיתעוררו האילנות של אפריון ההוא לבוא אלינו בצל אחר.
עתה מתוקן האפריון במלכות הממותקת בבינה. ונמצא הצל אינו של המלכות עצמה אלא של הבינה, של עצי הלבנון. אבל בגמה"ת תיתקן המלכות עצמה, ולא תהיה צריכה למיתוק הבינה, ואז נשב בצל המלכות עצמה, נשב בצל אפריון עצמו.
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה י-יב
1. כיצד צריך לבנות את האפריון ביחס לבינה – הסבר את כל ששת הסדרים.
2. מדוע אין הסדר הרביעי יכול לבוא לידי ביטוי אלא כאשר ישנו הסדר החמישי?
3. מדוע היסוד מתתקן ביופי של כל הימים שהיו לפניו במה שונה הוא מכל השאר?
4. כיצד מתוארת השבת באות לב ומה אתה למד מכך על עבודת נפש המיוחדת לשבת?
5. מה ההבדל בין צל הבינה לצל המלכות ומדוע שבח צל המלכות גדול עד אין קץ לגמר תיקון וחטא גדול בזמן תיקון?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
אין אפשרות אחרת לזכות בכך אלא לשלם ברצון אמתי, שאם משלם ומתלונן אינו מקבל בשלמות והופך למתוסכל. באמונה אמתית מוותרים לגמרי על הרצון לפרטיות ופועלים כפי רצונו של השם יתברך, כלומר מקבלים מטעם שזה רצון השם.
לצורך התיקון בשלב ראשון יש לכרות את הגאווה, ואז הבניה היא כנגד שש ימי בראשית. ביום ראשון בונים את מידת החסד, בשני את הגבורה – צד החלוקה, ביום השלישי קו אמצעי שעושה שלום בין ב' הקווים. הסדר הרביעי, הנצח שהוא האידאה, ההבנה המופשטת עדיין בלי ההוד של יום חמישי, עדיין בלי שיתוף הלב. ביום החמישי יוצא האור מהאידיאה. ביום השישי בו בנברא האדם, היסוד, הברית שכוללת את כל הפרטים.
אדם שרוצה לבנות נאמנות עליו לשלב באמונה גם את צד הגבורה, זו היכולת להתגבר ולפעול נגד הטבע הרגיל שרדוף אחרי הנאה, עם הנכונות לשלם ולוותר על הרצון לעצמו.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
עליו לאמץ את תפיסת ההשקפה של העולם הבא, דהיינו לקחת את הסודות העליונים וליישם אותם בעולם המגולה. זו הדרך הראויה לבניית הלב.
בחיבור העולם העליון לתחתון, בינה ומלכות, אפיריון ואפרסמון, שתי אותיות ה בשם הויה. הנשימה היא מידת ההשפעה שבגוף, בראש – חב"ד אין דינים והוא בבחינת שלמות, וממקום האכילה ולמטה נק' חג"ת, בו אין שלמות ובוא מתחיל הרצון לקבל, באכילה. במלכות – הרצון לקבל שבאדם הוא החלק התחתון בו לא ניתן לקבל חוכמה/שפע, אלא הבטחה של האות יוד משם הויה, זו הברית שמבטיחה את קבלת ההטבה. החלק העליון הוא המחשבות, עולם התפילה, למי שגמר את תיקונו וביטל את הרצון לקבל לעצמו. הנשמות שבגוף יכולות לקבל את השפע כאשר יתקנו את המעשים שלהם לפי החוקים העליונים.
יט) ויקחו לי תרומה וג'. רבי שמעון ורבי אלעזר ורבי יוסי היו יושבים יום אחד תחת אילנות בבקעה אצל הים גינוסר, כינרת. היא טבורה של ארץ החזה. אמר רבי שמעון כמה נאה צל זה החופה עלינו מתוך האילנות ואנו צריכים לעטר מקום זה בדברי תורה. מדובר על האדם עצמו שרואה בתוכו את נקודת האמונה ואומר שצריך לעטר את המקום הזה בדברי תורה.
כ) פתח רבי שמעון: אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן. אפריון הוא היכל התחתון, מלכות, כעין היכל העליון, בינה. והקב"ה קרא אותו גן עדן, שנטע אותו להנאתו, והשתוקקותו היא להשתעשע בו עם נשמות הצדיקים, ששם עומדות כולם ורשומות בתוכו במלכות שעלתה לבינה נמצאים כל הצדיקים. אלו הנשמות שאין להן גוף בעוה"ז, עולות כולן ומתעטרות שם, ויש להן מקומות לראות, להתענג בעונג העליון, הנקרא נועם ה', ושם מתמלאות מכל התענוגים של נהרות אפרסמון הטהור. בגן עדן מקבלים את ההטבה השלמה נק' אפריון כמו בינה.
כא) אפרסמון, היכל העליון המכוסה וגנוז, בינה. אפריון, היכל התחתון, מלכות, שאין בו סמך עד שנסמך מהיכל העליון. ומשום זה אות סמך סתומה מכל צדדיה: ס'. האפרסמון הוא הכוח של ההארה שניתנת לבני אדם, ואל האדם לבדוק האם הוא יכול לקבל את האור הזה שזה רק כאשר הוא צמוד לתיקון זה של בית המקדש, שמלכות עלתה לבינה.
כב) מה בין אפרסמון לאפריון. בשעה שנסתם ונגנז בתוך הבינה אור העליון למעלה, ג"ר דבינה שניתקנו לאו"א עילאין, שהי' עלתה באור ונסתם האור ונעשה לאויר, היא עומדת בצורת אות ס', שהאור סתום בתוכה ויש בה רק את החסדים, ונגנז בה לעלות למעלה. ובשעה שחזרה וישבה, רובצת על הבנים למטה להניק אותם, שהיא ז"ס תחתונות דבינה, שניתקנו לישסו"ת, אז היא עומדת בצורת אות ם', הרבוצה והסתומה לארבע רוחות העולם, חג"ת ומלכות. שחו"ג דרום צפון, ותו"מ מזרח מערב. למעלה בצורת ס ג"ר דבינה ולמטה בצורת מ, נפלו מהשלמות וצריך לסמוך אותם בחסדים.
הבינה מתחלקת לג"ר וו"ק. ג"ר שהן חב"ד, וג"ר דגוף, שהן חג"ת עד החזה, ניתקנו לאו"א עילאין. ולהיותן ו"ס חב"ד חג"ת, שכל אחת כלולה מעשר, נקראות באות ס', ו' פעמים עשר. וגם משום שנסתם מהן אור החכמה. ומחזה ולמטה דבינה, ד"ס נהי"מ ניתקנו לישסו"ת מחלקת בפועל את הגוף של ראש לשלמות ופרסה שאינה מאפשרת לחוכמה לרדת. ולהיותם ד"ס, שכל אחת כלולה מעשר, נקראות באות ם', ד"פ עשר. וגם משום שהיא סתומה לד' רוחות העולם, שהם חגת"מ, שנעשתה סתומה משום שצריכה לתת מוחין לז"א, שהוא חגת"מ. ובשביל ד' רוחות אלו נסתמה.
כג) וע"כ זהו אפרסמון ס בינה, וזהו אפריון ם מלכות, כי האפריון, שהיא המלכות ניתקן כעין האפרסמון, הבינה, והם בצורה אחת. ובמקום שתי האותיות ס' מ', שיש באפרסמון, עומדת י' באפריון, בברית, שעתידה לקבל הכול מן ס' ום', שהוא מאה ברכות. ס' ם', שישים וארבעים, שישים כנגד ו"ק שיוצאות מס', חב"ד חג"ת עד החזה דבינה. וקורא אותם ו"ק, משום שהי' אינה יוצאת מאויר שלהם, והן כחג"ת נה"י רק אורות חסדים. ארבעים, כנגד ארבע רוחות העולם, חו"ג תו"מ דישסו"ת, נהי"מ דבינה שמחזה ולמטה. וכולם משלימים למאה. ואות י' של אפריון משלימה למאה, י' ספירות, שכל אחת כלולה מי', כעין ס' ם' של מעלה שבאפרסמון, הבינה. וע"כ זהו אפרסמון וזהו אפריון, שצורתם שווה.
כד) הנהרות יוצאים מאפרסמון, ונשמות עליונות, שאין להן גוף בעוה"ז, יונקות מאור היוצא מאפרסמון הטהור, ומתענגות בעונג העליון. והנשמות שיש להן גוף בעוה"ז, עולות ויונקות מאפריון ויורדות בדומה לשנת לילה. ואלו נותנות ולוקחות, נותנות ריח מאלו מע"ט שהשתדלו בהם בעוה"ז, ולוקחות מריח שנשאר בגן, כמ"ש: רְאֵה רֵיחַ בְּנִי, כְּרֵיחַ שָׂדֶה, אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יְהוָה, ריח שנשאר בשדה. וכולן עומדות בגן, אלו שאין להן גוף בעוה"ז מתענגות למעלה באפרסמון, שהיא בינה שבגן, ואלו שיש להן גוף בעוה"ז, מתענגות למטה, באפריון, שהוא המלכות שבגן.
המלכות שלא התכללה בבינה, מחמת הדינים שבה, מכונה אפר שהיא כליה ואפרון. אפרון פירושו אפר שלנו. ומעת שעלתה המלכות לבינה, מכונה גם הבינה אפרון. ואז הבינה נחלקה לשניים, לג"ר, או"א עילאין, והם ס' כנגד ו"ס חב"ד חג"ת, שכל אחת כלולה מעשר, ומחזה ולמטה ניתקנה לפרצוף ישסו"ת, שכולל ד"ס נהי"מ, והוא ם'. וכששני פרצופים הללו ס' ם' מאירים בבינה ונכנסו באפרון שלה, נעשתה לאפרסמון, ואורותיה מכונים נהרות אפרסמון הטהור כשבינה מאירה בשני הפרצופים. והמלכות, בעת שמקבלת משני פרצופים הללו ס' ם' שבבינה, משיגה במקומם י', שנכנסה באפרון שלה ונעשה אפריון. וגן העדן כולל הארות שתיהן, שהנשמות שלא התלבשו בגוף בעוה"ז, מקבלות מאפרסמון שבגן, ואלו שיש להם גוף בעוה"ז, מקבלות מאפריון שבגן.
כה) עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן. עשה לו, לעצמו. הרי נשמות הצדיקים משתעשעים בו, למה כתוב עשה לו? משום שאפריון וכל נשמות הצדיקים עומדות, כדי שהקב"ה ישתעשע עימהם. ונמצא שעשה אותו לעצמו. המלך שלמה, מלך שהשלום שלו, מלך העליון, ז"א. המלך סתם הוא מלך המשיח, המלכות. זה עולם הזכר, וזה עולם הנקבה. מעצי הלבנון, האילנות והנטיעות שעקר אותם הקב"ה ושתל אותם במקום אחר, ז"ס דזו"ן שהיו במקום המלכות דמדה"ד, ועקר אותם משם, ושתל אותם במקום בינה, במלכות דמדה"ר. ואלו ו"ס חג"ת נה"י של זו"ן נקראים ארזי הלבנון, כמ"ש: ארזי לבנון אשר נטע. ולא נבנה אפריון הזה ולא השתכלל אלא בהם.
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה ז-ט
1. מי הם האילנות שאותם מבקש רשב"י לתקן שהיו אצל הים גינוסר בבקעה?
2. מה ההבדל בין אפריון לאפרסמון? אגב כך הסבר את האותיות הדומות והאותיות השונות בשמות אלה ואת מקורן.
3. מהיכן ניזונות הנשמות העליונות שאין להן גוף ומהיכן ניזונות הנשמות שיש להן גוף בעולם הזה?
4. האפריון שעשה לו המלך שלמה האם רק הוא משתעשע מאפריון זה או גם נשמות הצדיקים? הסבר ונמק.
5. מי הם עצי הלבנון שמהם נבנה האפיון ומהם נשתכלל?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
רַק בֶּשִׁיתּוּף הָרָצוֹן בֶּמּידָת הָהשְׁפּעַה,נִיתָּן לקיים תּוֹרָה וּמִצְווֹת.
חשב הקב"ה לברוא את העולם במידת הדין, ראה שאינו יכול להתקיים, הקדים ושיתף את מידת הרחמים. כלומר נברא בנפש האדם רצון לקבל תענוג, ואם הרצון לקבל הזה יקבל את האור כפי שהוא, יגרום הדבר לריחוק בהשוואה לצורת הבורא שהוא יתברך משפיע. לכן נעשה תיקון שמלכות עלתה לבינה, דהיינו שיתוף הרצון במידת ההשפעה תוך התגברות על הגאווה. שיתוף זה הוא הקשר בין העולמות העליונים לתחתונים.
כשאדם רוצה להוליד רצון מתוכו, או לגלות את החוכמה, חייב הוא לבוא מתוך רעיון נפשי שאינו שייך רק למופשט או רק למגולה, אלא למשהו שמחבר ביניהם.
בבריאת העולם יצר הקב"ה אמונה בנפש האדם אשר תוכל לאפשר את הקיום לכולם. לעם ישראל כחלוץ העובר לפני המחנה נתן הקב"ה את הסגוּלה, קיבל מסוּגלות לשכלול עבורם ולאחר מכן עבור כולם. השכלול הוא בניית המשכן בתוך הלב האוהב ועורג לקשר.
ח) אמר רבי שמעון: כשברא הקב"ה, שהיא בינה, עולם, שהיא מלכות, חקק בחקיקותיו האמונה, המלכות, תוך האורות העליונים. שהקב"ה, בינה, העלה אליו האמונה, המלכות, וחקק עם חקיקות האמונה בתוך האורות העליונים של עצמו, שמתוך זה יצאה בינה ותו"מ של הבינה, וירדה למדרגה שמתחתיה, ונשאר בבינה כו"ח דכלים באורות של רוח נפש, שזה נבחן כמו חקיקה באורות שלו. וחקק למעלה, בבינה, וחקק למטה, במלכות, שאח"כ קיבלה גם המלכות אותה החקיקה האמורה שנעשתה בבינה. והכול אחד, שחקיקת המלכות הייתה בצורה אחת עם חקיקת הבינה, בחקיקות שם הקדוש הויה, השולט באותיותיו למעלה ולמטה, בבינה ומלכות, שהם ה"ר וה"ת דהויה, ששתיהן בצורה אחת, ה'. ובזה השתכללו העולמות, עולם העליון, בינה, ועולם התחתון, מלכות.
ט) עולם העליון השתכלל באות י' דהויה, הכוללת א"א ואו"א, נקודה העליונה הראשונה, א"א, היוצא מתוך הסתום וגנוז שאינו ידוע עתיק, ואינו עומד לדעת, ולא נודע כלל, העלייה שלו היא בא"ס, עתיק, ומתוך סתימה זו, מא"א, מאיר אור אחד דק וסתום בחינת אוויר, אווירא דכיא, או"א עילאין, שיש בהם ב' בחינות יסודות: א. שביל דק, ב. אורַח סתום, כולל בתוכו הכלל של כל האורות. בתוך אורח סתום שבאו"א, שהוא המפתחא, בטש בו מי שלא בטש, בתחילה בהיותו באו"א עילאין, ועתה בטש בו ופתח הסתימה שבו, שהוריד י' מאויר בישסו"ת של אורח סתום וחזר ונעשה אור, והאיר בו מי שלא האיר. שאע"פ שהאיר בו, מ"מ לא האיר, מחמת חיסרון של חסדים. ואז הוציא אור אחד, שהוא עידון לעידון ל"ב נתיבות החוכמה, חכמה לחכמה, כי עדן חכמה דא"א שנסתמה, וחכמה זו, היא בינה שחזרה לראש א"א ונעשתה לחכמה, ונקראת עדן, כי מקבלת מעדן שבראש דא"א, וע"כ נקראת עידון לעידון. והיא להשתעשע ולגנוז אור הדק, אור החסדים דאו"א, שנסתם בתוך אור ההוא. שאור החסדים דאו"א נסתם בעת יציאת החכמה הזו. והוא ישסו"ת.
י) ואור הזה, עידון לעידון, הסתום מחמת חיסרון של חסדים, התקיימו והשתכללו בו ע"י קו האמצעי שש רשימות, ו"ק דחכמה, שאינם ידועים, אינם מתגלים להאיר מפני שאין חסדים, חוץ בעת שאור הדק דאו"א נכנס להיגנז, שאז העידון לעידון מאיר בהארתו. כי אין הארת החכמה מאירה, אלא על נקודת השורוק בעת נסיעת ג' הנקודות, חולם, שורוק וחיריק, בזה אחר זה כשיש השלמת כלים נסתם אור החסדים. ובשעה שמאירה נקודת השורוק, נסתם אור החסדים דאו"א. נמצא, שאין העידון לעידון מאיר, אלא בעת גניזת אור הדק, שהוא אור החסדים דאו"א. אם אהבה מאירה היראה צריכה להיות גנוזה ואם היראה מאירה האהבה צריכה להיות גנוזה, עד גמר תיקון.
יא) ואור הזה היוצא לתחתונים מתוך אור הדק, הוא נורא ואיום וחזק ביותר. והוא מטעם שבאור הדק הזה, שממנו ניתקנו או"א עילאין, ניתקנה שם מלכות דמדה"ד, הנקראת מנעולא. והתפשט אור הדק הזה ונעשה עולם אחד, או"א עילאין, המאיר לכל העולמות בזיווג תדיר ולא פסיק, מאיר להם חסדים לקיום אך לא לשיכלול. והוא עולם סתום, שאינו ידוע כלל, כי הי' אינה יוצאת מאויר שלהם שלא יהפוך עוד פעם מחסדים לחוכמה, ובתוכו דרים שישה ריבוא אלף, דיירים וצבאות ומחנות עליונות. כי הם התפשטות מאורות חג"ת נה"י דעתיק המלובש בתוכם, שספירותיו ריבוא, ומחו"ס דא"א, שספירותיו אלפים. וע"כ הם שישה ריבוא אלף.
יב) וכיוון שהי' הוציא אותם לב' פרצופים, או"א מאור הדק וישסו"ת מאור העידון לעידון, והשתכללו יחד, אז הם חיבור אחד י"ה, שאו"א עילאין הם י', הכוללת א"א ואו"א, וישסו"ת הם אות ה'. והם אות ו' שהתחברה בעולם הסתום, בעידון לעידון הסתום, ישסו"ת, אות ה', שבתוך ה' יש אות ו', הרומזת על יעקב. ואז כתוב: כי יעקב בחר לו יה, שהתדבק בשם י"ה. וזהו הזיווג של יעקב ולאה, שאז מקבל האור שם מלמטה למעלה, ונבחן בו"ק. כשיוצא ו' ומשתכלל מתוך י"ה, שנעשה ו' בפני עצמו עם אותם המוחין של י"ה, ויש לו ג"ר, אז, ישראל לסגולתו. שנקרא ישראל ולא יעקב, ומתחבר למטה עם רחל, המלכות, שאז נקרא המלכות סגולה, וזהו, ישראל לסגולתו. וזהו הזיווג של יעקב ורחל.
יג) לשאר בני העולם חוץ מיעקב, לא ניתנה רשות לעלות לבינה להתדבק בי"ה, אלא לסגולתו בלבדה, המקום שמקבלת ואוספת הכול, מדרגה שלמטה, המלכות. ומתוך המלכות מקבלים הארת החסדים שלמעלה בבינה, לאה, בסתימת הרצון. אבל לא בגלוי כמו שלוקח יעקב. כמ"ש: ויקחו לי תרומה. כי יעקב עלה והתחבר בי"ה עצמו, ומקבל משם הארת החסדים שבבינה, שהוא זיווג יעקב ולאה. וע"כ שאר בני העולם אסורים בשתי אחיות, שיש בהם משום גילוי ערווה, להיותם ממשיכים הארת הבינה, לאה, במקום מלכות, רחל. אבל יעקב שעלה למעלה במקום בינה עצמה, הותר לו זאת, אפילו בחיי אחותה רחל. שכתוב: ויקחו לי תרומה. ששאר בני העולם יקחו וירימו את המלכות, ולא יישאו שתי אחיות, כי אז יחללו אותה בגילוי ערווה, הדינים, מטעם היותם בעצמם ממקום המלכות, מקום הדינים רק יעקב שהוא קו אמצעי יכול לעשות תיקון זה
מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ
יד) רבי יהודה פתח: מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ: פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ; נֶגֶד בְּנֵי אָדָם. סוד זה העמיד המאור הקדוש בתוך סודות עליונים.
טו) מדרגה העליונה, עולם העליון, בינה, נקראת מ"י. מדרגה תחתונה, עולם התחתון, מלכות, נקראת מ"ה. כתוב: וְעַתָּה, יִשְׂרָאֵל מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ. אל תקרא מ"ה, אלא מא"ה, משום שכל מדרגות עליונות בשלמותם, הם במלכות. וע"כ נקראת מאה שהם חמישים בג"ר דבינה וחמישים בז"ת. כי חמישים שלה, שהם כח"ב תו"מ, שכל אחת כוללת עשר, וחמישים של בינה, הם מאה. וע"כ בינה נקראת מ"י, שהם חמישים, והמלכות מ"ה, שהוא מאה, מפני שכוללת בתוכה גם החמישים דבינה.
טז) עוד טעם שהמלכות נקראת מה. אע"פ שההמשכה העליונה של חכמה נמשכת דרך מדרגות העליונות, בינה וז"א, אינה מתגלה עד שנשלמת במלכות שצריך כלי קבלה, שהיא מקום הסוף של כל המדרגות, הסוף של המשכת הכול, ועומדת בגלוי, בהארת החכמה. ואע"פ שהתגלתה יותר מכולם קיימת לשאלה, מה, מה ראית, מה ידעת. כמ"ש: כי לא ראיתם כל תמונה. המלכות הזו עומדת לשאלה, החיסרון התחתון בו מתגלים האורות הבאים מלמעלה וכשיש חוכמה עומדת בגלוי.
יז) משום זה כתוב: מה רב טובך. אשר מ"ה היא המלכות. רב טובך, יסוד דז"א, נקרא רב טוב כמ"ש: ורב טוב לבית ישראל. כי אור הראשון הכלול ביסוד, נקרא טוב סתם. וכאן כלולים זכר ונקבה, שגם הנקבה הנקראת מה, ע"ש שבה נגלה החכמה, גם היא כלולה כאן, שכתוב: מ"ה רב טובך. וע"כ כתוב: רב, כי רב מורה על הארת החכמה. אשר צפנת, כי אור הזה נגנז, כמו שאור הראשון נגנז ונשמר לצדיקים. פעלת, כי במלכות, הנקראת מ"ה, ע"ש התכללות הבינה בה, הוא אומנות הכול, אומנות של כל העולם, אומנות של נשמות ורוחות. כי אם לא הייתה אומנות הזה של התכללות הבינה במלכות, לא היו יוצאים שום מוחין בזו"ן וג' עולמות בי"ע. הם אלו שצריכים לבטא את כוח הבינה העליון, המופשט, ובלי חיבור בינה למלכות לא הייתה יוצאת אומנות זו
יח) בהתכללות הבינה במלכות עשה הקב"ה אומנות של כל העולם. וזה שכתוב: בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ, בזה נעשה המשכן ונבנה, שהוא בצורת עולם שלמעלה, בינה, ובצורת עולם התחתון, מלכות. כמ"ש: ויקחו לי תרומה. לי תרומה, הן ב' מדרגות, בינה ומלכות, שהן אחת, שמתחברים יחד.
מהו הכוח האמיתי שבו ברא הקב"ה את העולם, הוא כוח המלכות לעלות לבינה, מקו אמצעי. רק ימין הוא אמונה, רק שמאל הוא רצון לקבל – יש לחבר את שניהם, זהו תפקיד עם ישראל לעשות זאת.
תגיות: שיתוף מידת הדין ברחמים, סוד צמצום ב'
ש
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה ד-ו
1. מהו שהקב"ה חקק בחקיקותיו סוד האמונה?
2. למה גרמה יציאת הבינה ותו"מ של הבינה למדרגה שמתחתיה?
3. מדוע גם בינה וגם מלכות קיבלו אותה אות בשם הוי"ה?
4. מיהו עידון לעידון?
5. מי הם בחינת י"ה וכיצד יעקב יוצא מהם לשלמות? במה הוא שונה משאר בני עלמא?
6. הסבר את דברי רבי יהודה "מה רב טובך אשר צפנת ליראך" וכיצד זה מבטא את חיבור המלכות בבינה?
7. עם איזה אמנות ברא הקב"ה שמים וארץ?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
רַק בֶּשִׁיתּוּף הָרָצוֹן בֶּמּידָת הָהשְׁפּעַה,נִיתָּן לקיים תּוֹרָה וּמִצְווֹת.
חשב הקב"ה לברוא את העולם במידת הדין, ראה שאינו יכול להתקיים, הקדים ושיתף את מידת הרחמים. כלומר נברא בנפש האדם רצון לקבל תענוג, ואם הרצון לקבל הזה יקבל את האור כפי שהוא, יגרום הדבר לריחוק בהשוואה לצורת הבורא שהוא יתברך משפיע. לכן נעשה תיקון שמלכות עלתה לבינה, דהיינו שיתוף הרצון במידת ההשפעה תוך התגברות על הגאווה. שיתוף זה הוא הקשר בין העולמות העליונים לתחתונים.
כשאדם רוצה להוליד רצון מתוכו, או לגלות את החוכמה, חייב הוא לבוא מתוך רעיון נפשי שאינו שייך רק למופשט או רק למגולה, אלא למשהו שמחבר ביניהם.
בבריאת העולם יצר הקב"ה אמונה בנפש האדם אשר תוכל לאפשר את הקיום לכולם. לעם ישראל כחלוץ העובר לפני המחנה נתן הקב"ה את הסגוּלה, קיבל מסוּגלות לשכלול עבורם ולאחר מכן עבור כולם. השכלול הוא בניית המשכן בתוך הלב האוהב ועורג לקשר.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
א) דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי. רבי חייא פתח: כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל, לִסְגֻלָּתוֹ. כמה אהובים הם בני ישראל לפני הקב"ה, שרצה בהם ורצה להתדבק בהם ולהתקשר עימהם, ועשה אותם עם יחיד בעולם שיש בהם אחדות ואין עוד עם כזה. דומה הדבר לבחינת ראש שהוא יחיד ומוביל לכל הישות של האדם, דהיינו לכל הגוף, כך ישראל הם העם היחיד, דהיינו הכלל המוביל את הפרטים שכתוב: וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, והם רצו בו והתקשרו בו. כמ"ש: כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, וכתוב: כי חלֶק ה' עמו. ונתן לשאר העמים שרים מושלים עליהם, והוא לקח לחלקו את ישראל. יש הבדל בין הכוחות המושלים בישראל לבין הכוחות המנהלים את העולם. היה יכול השם יתברך לבנות בעצמו את בית המקדש, אלא כשעם ישראל עושה זאת, זוכה בעצמו לדרך ההתקשרות.
ב) רבי שמעון פתח: מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה, כְּמוֹ-שָׁחַר: יָפָה כַלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָּה–אֲיֻמָּה, כַּנִּדְגָּלוֹת. מי זאת, הוא סוד שני עולמות המתחברים יחד, כמ"ש: מן העולם ועד העולם, שהם בינה ומלכות. מ"י, מדרגה עליונה למעלה, ההתחלה העומדת לשאלה, בינה, כמ"ש: שְׂאוּ-מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי-בָרָא אֵלֶּה אלה – זו"ן. "זאת", מדרגה תחתונה למטה, עולם התחתון, מלכות. שתיהן שתי עולמות בחיבור אחד בקשר אחד ביחד, ע"י עליית המלכות לבינה, שמשום זה השיגה המוחין דבינה דהיינו כוח ההשפעה, מוחין ממש יהיה לה כשתגיע לגדלות. מ"י – ישסו"ת, השפעה המראה את אלה, דינים מטערין ממנה. המלכות בטבעה רצון לקבל, ובעלייתה התכללה בבינה בצמצום ב' כרות בנעמי.
ג) הַנִּשְׁקָפָה היינו כאשר שתיהן מתחברות כאחת, המלכות נשקפה כמו שחר. כלומר, כשהשחר רוצה להאיר. ואח"כ, יפה כלבנה, המלכות מאירה כלבנה, שאור השמש, ז"א, מאיר בה. ואח"כ, ברה כחמה, כאור השמש, כשהלבנה עומדת במילואה, שמלכות פב"פ עם ז"א, המכונה שמש. איומה כנִדגָלות, חזקה להגן על הכול, כי אז יש לה שלמות וגבורה לעשות חיל. מלכות שלא התכללה בבינה אינה מאירה כלבנה.
ד) המלכות מקבלת כוח, מוחין מעולם העליון, מבינה, ע"י יעקב איש תם, שחיבר אותם יחד כוח חיובי ביעקב, אך יכול להיות גם כוח שלילי, שע"י העלאת מ"ן העלה המלכות לבינה, והתחברו זו בזו. חיבר אותן יחד למעלה, שהבינה קיבלה צורת המלכות קיבלה מיעוט דהיינו רצון, יכולת, כלי וע"י כך יכולה להיות נתפסת ע"י התחתון, היא הבינה התודעה של האדם, לאה. וחיבר אותן יחד למטה, שהמלכות קנתה צורת הבינה, רחל שקנתה כוח הנסתר הזה מלאה. יעקב חיבר את העולם המופשט העליון עם העולם הפראקטי הזה. ומשם יצאו י"ב שבטים קדושים, כעין של מעלה, כמו י"ב הבחינות שיש במלכות של מעלה. יעקב, שהיה שלם, הביא אהבה בשני העולמות, שנשא שתי אחיות לאה ורחל, שני עולמות בינה ומלכות. שאר בני אדם, שעושים כזאת שלא ע"י קו אמצעי, הם מגלים עריות השפע לקליפות למעלה ולמטה, וגורמים שנאה בשני העולמות, וגורמים פירוד בין ז"א ולאה ובין ז"א ורחל, כי מחזה ולמעלה הוא מזדווג עם לאה, ומחזה ולמטה עם רחל. כמ"ש: וְאִשָּׁה אֶל-אֲחֹתָהּ, לֹא תִקָּח לִצְרֹר, שנעשו צרות ומלאות שנאה זו לזו. במזרח מנסים בטעות לפעול רק את הבינה, ובמערב רק את המלכות. לכן אל לו לאדם לנסות לחבר עליונים ותחתונים מדעתו. אין שום דרך לעשות חיבור בין הנסתר לנגלה אלא ע"י התורה.
ה) מהו הפירוש, ותקנא רחל באחותה? אם הכתוב מדבר בשני העולמות, לאה ורחל, שהן בינה ומלכות, שנכללו יחד, איזה קנאה יש כאן? כי עולם התחתון, רחל, כל חשקה להיות כעין עולם העליון, לאה, שהיא בינה, ולרשת מקומה. במקום אחר, יש קנאת סופרים תרבה חכמה. וכאן יש ג"כ קנאת סופרים. משום שיש ספר וספר, או"א, שמהם נמשך החכמה. ע"כ ע"י קנאה באלו הסופרים, מרבים המשכת החכמה אצלם. קנאת סופרים דהיינו קנאה בצורה היא הקנאה הראויה, שהעולם התחתון המגולה, ירצה להידמות לעולם העליון הנסתר, כך גם בבחינת לימוד התורה. וודאי שאם רחל אינה מקבלת כוחותיה מלאה, מהנסתר, הרי היא פוגמת. רחל עצמה הסכימה לתת סימני הגלוי, של התורה הגלויה כדי ללמוד מזה את הסודות העליונים. לאחר מכן המגולה צריך לרשת את הנסתר. לקנא בצורה ראוי, לקנא בחומר לא.
ו) ועכ"ז יעקב לא השלים להם כראוי, שאר בני העולם גורמים שנאה ופירוד ומגלים עריות חוכמה בלי חסדים שלמעלה ושלמטה. כי בזה יש העריות של אמא ובתה, בינה ומלכות, שתי אחיות והן אישה ובתה כאחד, משום שהן באחווה ובאהבה ובחיבור של הרצון. ונקראות ג"כ אם ובת, משום שבינה נקראת אם והמלכות בתה. מי שמגלה ערוותן, הדינים שבהן, אין לו חלק לעוה"ב, בינה, ואין לו חלק באמונה, המלכות. אף שיעקב לא השלים את כל התיקון אלא רק את מצב הקטנות כמו ז"א דאצילות שתוקן בו"ק, נשארה עבודה לבניו להשלימה.
ז) כי יעקב בחר לו יה. התדבק למעלה באו"א באור החסדים שבהם, הנקראים יה. כיוון שהשלים הכול ונקרא ישראל, אז, ישראל לסגולתו, למלכות, הנקראת סגולה, שאז לוקח הכול בימין ושמאל, למעלה באו"א, המאירים חסדים, ולוקח למטה בישסו"ת, המאירים חכמה. ונשלם בכל, בחכמה ובחסדים.
תגיות: קנאת סופרים
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה א-ג
1. מדוע רבי חייא מדבר על חשיבות עם ישראל כדי להסביר את לקיחת התרומה לבנית המשכן?
2. הסבר במה מוסיף רשב"י לרבי חייא בכך שמפרש את הקשר בין המגולה לנסתר בבחינת לאה ורחל?
3. הסבר כל אחד מחלקי הפסוק עפ"י רשב"י "מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה איומה כנדגלות?
4. מהי הדרך וע"י מי ניתן לחבר בין העליון לתחתון, בין הנסתר למגולה, עד כדי שכל דרך אחרת או אדם אחר, כל חיבור כזה הוא בבחינת גילוי ערוה?
5. במה קנאתה של רחל בלאה שונה מהצרות המודגשת בכתוב "ואשה אל אחותה לא תקח לצרור" ומה זה מלמד אותנו על לימוד התורה?
6. מהו ישראל לסגולתו בשונה מבחינת יעקב שלא השלים את התיקון כראוי?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
קנאת סופרים דהיינו קנאה בצורה היא הקנאה הראויה, שהעולם התחתון המגולה, ירצה להידמות לעולם העליון הנסתר, כך גם בבחינת לימוד התורה. וודאי שאם רחל אינה מקבלת כוחותיה מלאה, מהנסתר, הרי היא פוגמת. רחל עצמה הסכימה לתת סימני הגלוי, של התורה הגלויה כדי ללמוד מזה את הסודות העליונים.
דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה. רבי חייא פתח: כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל, לִסְגֻלָּתוֹ. כמה אהובים הם בני ישראל לפני הקב"ה, שרצה בהם ורצה להתדבק בהם ולהתקשר עמהם, ועשה אותם עם יחיד בעולם שיש בהם אחדות ואין עוד עם כזה. דומה הדבר לבחינת ראש שהוא יחיד ומוביל לכל הישות של האדם, דהיינו לכל הגוף, כך ישראל הם העם היחיד, דהיינו הכלל המוביל את הפרטים שכתוב: וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, והם רצו בו והתקשרו בו. יש הבדל בין הכוחות המושלים בישראל לבין הכוחות המנהלים את העולם. היה יכול השם יתברך לבנות בעצמו את בית המקדש, אלא כשעם ישראל עושה זאת, זוכה בעצמו לדרך ההתקשרות.
במזרח מנסים בטעות לפעול רק את הבינה, ובמערב רק את המלכות. לכן אל לו לאדם לנסות לחבר עליונים ותחתונים מדעתו. אין שום דרך לעשות חיבור בין הנסתר לנגלה אלא ע"י התורה.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
הקודם