006- הדף היומי בזוהר הסולם – תרומה – טז-יח למתקדמים |☆ תגיות: שלהבת, ג' צבעים בשלהבת
שיעור שמע:
הורד Mp3
SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS
שלושה צבעים בתוך שלהבת
[תלת גוונין – גו שלהובא]
בִּזְמַן שִׂמְחָה יֵשׁ כּוֹחַ לבִּיקוּרֶת עַצְמִית לְגִלּוּי החֶסְרוֹנוֹת לתִּיקוּן.
יש ערך גדול לנפילת אפים דווקא בזמן עליה והתרוממות הרוח לאחר תפילת שים שלום שבשמונה עשרה, שאז כשבאים לעשות ביקורת עצמית, אפשר להסתמך על המצפון הנקי שנגלה בתפילה.
האני של האדם פועל למשוך חוכמה/תענוג אך אל לו לקבל טובת הנאה אישית שהיא אסורה. לכן יש סדר בתפילה שמאפשר את קבלת ההטבה באופן ראוי. סמיכת הגאולה לתפילה מביאה את צד האדם לתפילה, את האהבה מקריאת -ולא את הצד הבהמי הרוצה לעצמו. שיא התפילה בשים שלום בה מקבלים את אור החוכמה, וכעת נבחן האדם מה הוא עושה אתו, האם יפעל אותו כראוי, יעשה נפילת אפיים בכוונה לגילוי החסרונות שבו, שאז נק' הוא בעל תשובה אמתי, המשתמש בשמחה בעונג ביחד כדי לייצר ולהגביר את הקשר עם השם.
מב) בחדר העליון, מלכות, נמצאים ג' צבעים, נה"י, והם לוהטים תוך שלהבת אחת, שהיא הדינים הנמצאים במקום החזה, מכוח עליית המלכות שמה, כי ת"ת היא בינה דגוף. ושלהבת ההיא יוצאת מצד דרום, ימין, ממלכות הנמתקת בבינה, שבנקודת החולם שבקו ימין, ואין שם שום דין ממלכות הבלתי נמתקת. ואלו הצבעים נפרשׂים לג' צדדים: אחד עולה למעלה, שמאיר מלמטה למעלה, נצח. אחד יורד למטה, שמאיר מלמעלה למטה, הוד. אחד שנראה, ונגנז כשהשמש מאיר, הארת החכמה שבתוך החסדים המושפע מהיסוד, שמאירה בלילה, בשליטת הנוקבא, ולא ביום, בשליטת ז"א. היות ועדיין מדבר בסוד החולם, שצריך לפעול מחזה ולמעלה בחסדים מכוסים.
מג) צבע העולה למעלה, נצח, יוצא והוא צבע לבן, יותר מלבנונית אחרת, יוצא ונכנס בשלהבת ונצבע מעט, שנכלל מדיני שלהבת, אבל לא נצבע, שאינו ניכר בו שום צבע, שהוא דין. וצבע ההוא עומד למעלה על ראש החדר, על ראש המלכות. ובשעה שישראל באים לבית הכנסת ומתפללים תפילתם, כשמגיעים לגאול ישראל, ומקרבים גאולה לתפילה, ואינם מפסיקים באמצע, שבזה גורמים שיסוד, שנקרא גאולה, יתקרב אל המלכות, שנקראת תפילה, אז צבע ההוא הלבן, נצח, עולה על ראש החדר, המלכות, ונעשה לו כתר מפני שהסוד שנק' גאולה מתקרב למלכות שהיא התפילה. אם הגאולה באה מצד האדם, יש לחבר אותה ולקשר בין היסוד למלכות, קשר של אהבה. תפילת שמונה עשרה כנגד אהבה, לכן חייבת לבוא מצד האדם שבאדם.
מד) וכרוז יוצא ואומר, אשריכם עם קדוש שעושים טוב, שגורמים ייחוד היסוד, שנקרא טוב, לפני הקב"ה. כמ"ש: וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, עָשִׂיתִי. שסמך גאולה לתפילה, שבשעה ההוא שמגיעים לתהילות לאל עליון, שאז עולה צבע ההוא, נצח, על ראש החדר, מתעורר צדיק הזה, יסוד דז"א, להתחבר במקום שצריך, באהבה, בחביבות, בשמחה וברצון חיבור של צד האדם, של גאולה – גימטרייה אדם. וכל האיברים, כל הספירות, מתחברים בחשק אחד אלו באלו, עליונים בתחתונים. וכל הנרות, כל המדרגות, מאירים ומתלהטים, וכולם נמצאים בחיבור אחד בצדיק הזה שנקרא טוב כמ"ש: אִמרו צדיק כי טוב. וזה מחבר את כולם בחיבור אחד. אז הכול בלחש למעלה ולמטה, בנשיקין ברצון, והדבר נמצא בחיבור של החדר, בחיבוק.
ב' מיני הארות של חו"ב תו"מ, שהם ג' קווים ומלכות המקבלת אותם: מלמטה למעלה, נצח. מלמעלה למטה, הוד. ב' מיני זיווגים בזו"ן: א. נשיקין, בג"ר, חיבוק בו"ק. וב' זיווגים אלה מאירים מלמטה למעלה, משום שמקבלים מהארת הנצח. ב. יסודות, בסיום נה"י, מאיר מלמעלה למטה, משום שמקבלים מהארת ההוד. וזה ג' חלקים שבתפילת שמונה עשרה: ג' ברכות ראשונות, וי"ב ברכות אמצעיות, חב"ד חג"ת, ובהן חיבוק ונשיקין, שתי זיווגים אלו מקבלים מהארות הנצח, וע"כ אינם מאירים אלא מלמטה למעלה. וג' ברכות אחרונות, שבהן זיווג היסודות, מקבלות מהארות הוד, וע"כ מאיר מלמעלה למטה. השלהבת יוצרת התלהבות באדם, נצח והוד יוצרים השתוקקות, ומנהלים את המלכות – נצח הוד יסוד. נצח שמים – השפעה ממעלה למטה, הוד בחינת ארץ ממטה למעלה. השאלה כיצד על האדם לכוון את ליבו. עצם האדם זה הרצון לקבל, אך עליו לקבל את תפיסת ההשפעה העליונה
מה) כיוון שמגיעים לשים שלום, ברכה אחרונה משמונה עשרה, יסוד, אז עושה שימוש נהר היוצא מעדן, יסוד, בחדר, המלכות. ואז צריכים הכול לצאת מפני המלך. ואין אדם ואחר צריך להימצא שם, ולא לשאול שאלות, אלא צריכים ליפול על הפנים, לומר נפילת אפיים. משום שעת השימוש. וצריך כל אדם להתבייש לפני אדונו, ולכסות פניו בבושה רבה, ולהכליל עצמו בשימוש של הנפשות, שנכלל חדר הזה ממעלה וממטה בנפשות ורוחות. אז צבע אחר היורד למטה, הוד, קם ואוחז בסוף חדר הזה. מדובר כאן בגילוי החכמה בנו"ה, שבנצח מאירה מלמטה למעלה ובהוד מלמעלה למטה. ואיך אפשר שתימשך החכמה מלמעלה למטה, והלוא זה עוון חמור, והוא חטא של עצה"ד? בהוד נמצא קיבוץ כל הדינים הקשים, שנגרמו מחמת המשכת החכמה מלמעלה למטה, וכשהוד מגלה הדינים הללו, מתגלה עימהם גם הגורם להם, עצם המשכת החכמה מלמעלה למטה, שגרם לדינים הללו. ונמצא שעיקר הגילוי לדינים, והחכמה נמשכת מאליה. שבאופן הזה הוא קדושה ואין בו איסור. ולפיכך בעת הזיווג, שצריכים לגילוי חכמה מלמעלה למטה, מתגלה גוון השני, הוד, ומגלה החכמה שמה ע"י גילוי הדינים. נמצא, שיש כאן ב' בחינות: א. עצם החכמה המתגלה מלמעלה למטה, ב. גילוי הדינים, שנגרמו מחמת המשכת החכמה מלמעלה למטה. והמתדבק בבחינה א', שרוצה להמשיך או להתפלל על קבלת הארת הזיווג שבבחינה הא', נבחן כנמצא לפני המלך בעת הזיווג, שרוצה להמשיך משם הארת החכמה מלמעלה למטה, שזהו איסור חמור. אלא שצריכים להתדבק בבחינה ב', בגילוי הדינים שנגרמו מחמת המשכת החכמה מלמעלה למטה, שהתדבקות הזו נבחן כנופל על פניו, כי הפנים חכמה כמ"ש: חכמת אדם תאיר פניו. והדינים הללו המזהירים אותו, שלא להמשיך חכמה, הם כמו מפילים את פניו. וצריך להתדבק בדינים המפילים את פניו, זהו נפילת אפיים לכן יפעל רק ממטה למעלה, שהוא למטה מחשיבות המלך ואינו רוצה להמשיך את האור. שאין הפעולה לצורך הנאתו, ואם כלוואי נהנה מהפעולה מותר. משום שעת השימוש, שמתגלה אז ב' הבחינות. והאדם צריך להתבייש מלהתדבק בבחינה הא' מהארת הזיווג, כי אז יפגום בזיווג המלך, כי אסור להמשיך החכמה מלמעלה למטה, אלא יתדבק בבחינה הב', בדינים המכסים את החכמה. ומבחינה זו יכלול את עצמו בזיווג המלך.
מו) וכרוז יוצא, וקורא, ואומר, עליונים ותחתונים העידו עדות, מי הוא שעושה נפשות ומזכה את הרשעים, שמחזירם למוטב, שראוי לעטור אותו בעטרת המלכות על ראשו, שראוי לבוא עתה לפני המלך והמלכה, כי המלך והמלכה שואלים עליו.
ז"א ומלכות הם קו ימין וקו שמאל. וכמו שקו שמאל דבינה אינו מתחבר עם קו הימין דבינה, זולת ע"י מסך דחיריק, שמעלה קו האמצעי, ז"א, כן אין המלכות מתחברת עם ז"א זולת ע"י מסך דחיריק שמעלה התחתון, הנעשה אליהם קו אמצעי, המייחד אותם זה בזה. ומטרם שהתחתון מעלה מ"ן והמלכות בשמאל בלי ימין, אסור לינוק ממנה. אבל הרשעים יונקים ממנה וממשיכים ממנה החכמה מלמעלה למטה. ואחר שהתחתון העלה מ"ן וחיבר המלכות עם ז"א, אז אין לרשעים עוד מה לינוק מהמלכות, ורבים מהם חוזרים מחמת זה בתשובה ומתדבקים בזו"ן. ונמצא שהצדיק הזה שהעלה מ"ן, הוא שהחזירם בתשובה ע"י מעשיו, והמשיך להם נפשות דקדושה מזיווג זו"ן.
מי שהעלה מ"ן במסך דחיריק והחזיר את המלכות וחיבר אותה עם ז"א, ע"י זה השיב הרשעים מעוון והמשיך להם נפשות דקדושה. ראוי לעטור אותו בעטרת המלכות על ראשו, כי התחתון הגורם אורות לעליון, זוכה בעצמו באותו שיעור שגרם לעליון. וכיוון שע"י מ"ן שלו התחברה המלכות עם ז"א וקיבלה ג"ר, ע"כ זוכה גם הוא בג"ר, וכיוון שהוא גרם זיווג המלך ומטרוניתא, ע"כ ראוי להימצא שם. והמלך והמלכה שואלים עליו, שרוצים להשפיע לו כל מה שגרם להם.
תגיות: לסמוך גאולה לתפילה
שאלות חזרה ושינון – דף היומי, זוהר תרומה עמודים טז-יח
1. מכח מה לוהטים ג' צבעים תוך שלהבת אחת בחדר העליון שהיא המלכות?
2. מי הם ג' הבחינות שמאירים מאותה שלהבת ובאיזה צבעים?
3. מה החשיבות של סמיכת הגאולה לתפילה?
4. מדוע לאחר "שים שלום" צריך אדם ליפול על פניו?
5. מי הוא זה שאותו מחפשים ושואלים עליו הקבה והשכינה כדי לתת לו שכר?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams