מִּשְׁפָּטִים קג – קה

הַסַבָּא

אָדָם בָּא לְעוֹלָם כְּדֵי לֶיָיצֶר צוּרָה שֶׁל אַהֲבָה לֶהַשֶׁם.

לכן ראוי לו לאדם לחפש במה הוא יעיל בעולם, איזה כישרון ניתן בו כפיקדון המיועד למען המטרה המשותפת לעצמו כיהודי ולכלל האנושות. לכן ראוי לאדם להתחבר לצדיק כפי שבקשה רות, להתחבר לתפיסת הבורא שבתוכו שרק כך ניתן להוליד תולדות אמתיים. ומי שאינו עושה כן רק מפריע להולדת צלם אלוקים עליו אומר שלמה: מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ? אם יטרח לתועלת עצמית, כאשר יבוא לעולם האמת ישלחו אותו לקבל את שכרו מהס"א, ששם טרח. מי שמרגיש שמחה מעבודת הקדושה זוכה לשכר האמתי, ומי שמרגיש טרחה בעמלו, אומר בעל סולם: במקום שיש טרחה שם נמצא סיטרא אחרא, משום שהסיטרא אחרא בחיסרון, מה שאין כן הקדושה, שם יש שלמות.

היצר מסיט את האדם לחפש כוחות שיתנו לו עוצמה וגאווה, ומי שבאמת רוצה לעשות את רצון השם, יחפש אמת ולא עוצמה.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים ק – קב

הַסַבָּא

הרוצה להוליד צלם אלוקים, יטהר את צד האישה שבו, דהיינו יטהר עצמו בזמן. אדם נולד בכדי לתקן ולשם כך צריך גם את כוח הנחש, הקליפה השומרת על הרצונות הגדולים שלא ניתן עדיין לתקנם.  אך כאן דרושה זהירות. החיצוניות שייכת לקליפה ולכן יש לשמור על קשר רציף עם הקב"ה ולא להסתפק ברדידות חיצונית, שבה הוא מחזק ומזין את הקליפה.

שכא) אמר לעצמו הסבא: איש זקן, עתה יש לך אוהבים ואתה מדבר כמי שלא ראה אלו עורכי מלחמה, הרי כי כולם בשלום עמך, עתה מכאן ולהלאה, לא אסיר ממני כלי מלחמה כדי להזכיר את שמי. אומר לעצמו שהוא מדבר מלמעלה ויש לפרש את הדברים. כאשר אדם בא לפרש דברים עמוקים, עליו לרכוש הגיונות גבוהים בנויים על אדני יסודות ברורים בכדי להבין. לעיתים חושש הוא לאבד יסודות אליהם הוא רגיל.

שכב) חַטָּאת רֹבֵץ שהוא הנחש שעליו כתוב: לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, לפתח המלכות, עומד על הפתח ככלב. בזמן שקול האחרון יוצא, שאישה הכורעת ללדת נותנת לפני הלידה, הוא מדלג מהפתח ועובר משם והולך אחר האישה. משום שהקב"ה שולח מפתח אחד לפתוח רחמה, הקול פורח והמפתח בא. והנחש הולך אחר הקול היוצא לעולם, ועד ההר שבבטן הולך, היסוד, כי נה"י נקראים הרים תחתונים. נושך שם ופותח את רחמה. ודופק שם, עד הזמן שהיא תתנקה מזוהמה ההיא של נשיכות הנחש הרע. והקב"ה מסבב סיבות ועושה מעשים כראוי.

נאמר לאישה בעצב תלדי בנים, ועתה זקוקה היא לנשיכת הנחש כדי ללדת, שגם בלידה יש טומאה ולא רק בנידה. לכן לאחר הלידה עליה להתנקות מאותו נחש שהוא צד השלילה שבה לעזור לה.

הנשמות נולדות מהאיילה – הנוקבא דז"א. ומטרם שנולדות ויוצאות בעולם הבריאה, הן צריכות לעיבור בתנה"י דנוקבא, בבטן. ומקבלות שמה הארת החכמה ע"י הנוקבא המשמשת כאימא לנשמות הצדיקים שמקבלת חכמה משליטת קו השמאל ומשפיעה לנשמות שאין להם מסכים מעצמם כדי לקבל אהרה כל כך גבוהה. הנוקבא שבאה תחת שליטת קו השמאל קופאת ונסתמים כל פתחיה ושעריה מפני שאינה יכולה שאורות אלו יתגלו החוצה שבאים לצורך הוולד, ואסור לה לקבל לעצמה אורות אלו עד שרכשה את הצלם. ונאמר בזוהר, כשצריכה ללדת היא סתומה מכל הצדדים, להיותה קפואה מחמת שליטת השמאל אחוריים, כמו ב' המאורות הגדולים, והקב"ה מרחם עליה, ומזמין לה נחש אחד, שנושך בערוותה, ופותח אותה, ומולידה מיד. כי אז הקב"ה, קו אמצעי, מעלה בחזרה את המלכות לבינה, ממעט קו השמאל, מייחדו עם הימין, משפיע לה חסדים, שאז היא נפתחת ומולידה שנק' מנעולא ומפתחא. וכיוון שהמלכות עולה למקום בינה, הנוקבא חוזרת לו"ק, ונופלים בינה ותו"מ של הנוקבא לעולם הבריאה, והנחש שאינו יכול להיות בעולם אצילות קונה כוח לינוק מנה"י דנוקבא שירדו למקום בריאה. כי בעת שיש לה ג"ר, נמצאים תנה"י שלה באצילות, ואין הקליפות יכולות לינוק מהנוקבא, כי באצילות כתוב: לא יְגוּרך רע.

אבל כשנפלו לבריאה, כבר יכולים הקליפות ובתוכם הנחש לינוק ממנה. ונבחן, מה שהעלה הקב"ה את המלכות לבינה, כדי לייחד הקווים זה בזה, ולפתוח את רחמה ע"י קו אמצעי, היא הזמנת הנחש לנשוך בנה"י שלה, לינוק מהם. שפתיחת הרחם ויניקת הנחש באים כאחד משתמשים במיעוט שלכאורה נגד האמת בכדי להוליד את הדבר הבא. בלי מיעוט זה לכאורה באים לשלמות, אך ללא תיקון ובאים לשבירה. כאשר רוצים להשתמש בכל האור ללא תיקון מוקדם ע"י לבושי המוחין הבנויים מחסדים בעיקר. אמנם הקב"ה עשה כך מתוך הכרח לפי תפיסת הבורא שבנברא, שהתחתונים חייבים לקבל דרך קו אמצעי, שחוק זה שז"א נמצא בתוך בריח התיכון ומחוייב בחוקים, כדי שהנוקבא תוכל ללדת. כאשר רוצים לקבל דרך קו אמצעי נדרש מיעוט, ובו נאחז הנחש

חַטָּאת רֹבֵץ, הנחש, שעומד מחוץ לאצילות, ככלב העומד מחוץ לבית. ואין לו כוח לינוק משהו מנוקבא שבאצילות. בזמן שקול האחרון יוצא, הקול האחרון מע' קולות של הכורעת ללדת רגע לפני הלידה. הוא מדלג מעל הפתח, והולך אחר הנוקבא עצמה להתדבק בה. משום שהקב"ה שולח מפתח, מסך דחיריק, שעליו יוצא קומת החסדים הפותח את רחמה, המעלה את מלכות דנוקבא לבינה דנוקבא, לת"ת שכך נוצר המיעוט עליו רוכב בנחש, ותנה"י שמחזה ולמטה שלה נופלים לבריאה. והקול האחרון פורח והמפתח בא, שהתנה"י שלה נופלים לעולם הבריאה, אז הנחש הולך אחר הקול ומתדבק בו, ועד ההר שבבטן הולך, יסוד, ויונק שם, שזה מכונה, נושך בערוותה, כי כשתנה"י דנוקבא בבריאה, יכול לינוק מהם. עד שמחזירה התנה"י שלה מבריאה לאצילות, שחוזרת וממשיכה ג"ר, שאז נטהרת מנשיכת הנחש, מיניקתו, כי אין לו כוח לינוק מאצילות. כאשר צד הלב באדם בא להוליד, אין הוא יכול להוליד בשלמות בעולם הגשמי הזה, בו יש שייורים וטומאה מחטא עץ הדעת. לכן אין שלימות שכבר בעצם הלידה ישנו עירוב של כוחות טומאה המשפיעים, ולא תמיד לטובה. לכן ידע האדם, שכאשר מוליד הוא מתוכו משהו, יש צדדים לס"א לינוק ממנו, ונדרשת זהירות.

שכג) כל יניקת הנחש באה משום שהבטן, תנה"י דנוקבא, נדחתה, שנפלו לעולם הבריאה. ודאי שהנחש נדחה מהבטן  שבאצילות ואין לו חלק בה, כי אח"כ חוזרת וממשיכה ג"ר. ואותם תנה"י, שנפלו לבריאה, חוזרים לאצילות. וכן הוא נדחה מבטן שלמטה של שאר נשים שבעולם, כי הנשים למטה הם ענפי הנוקבא העליונה, שאע"פ שעושה להם צער, לא ניתנה לו רשות לשלוט עליהם, וניתנה לו בטן, שהוא שולט עליה, שהוא בטן של סוטה, משום שבבטן הזו עושה נקמות כרצונו, ובטן ההיא הקב"ה נתן לו, כדי שלא יהיה נדחה לגמרי. מפני שללא הס"א לא היה לאדם אפשרות להתאמן.

שבודקים האם היא סוטה מדרך השם, אז הבטן – הרצון הגדול לקבל מתנפח והיא בבחינת רשעים הנק' בחייהם מתים. שנתן הקב"ה בטן, דהיינו רצון לקבל גם לס"א, שמחפש כל הזמן להגדיל את חלקו בבטן כזו. לכן כל פעם שאדם סוטה מהדרך מזין הוא את הקליפות.

הסבא אומר דברים גבוהים. לעיתים נדמה לאדם ששומע דברי תורה בלי יגיעה מצד עצמו שהוא מבין. אך היגיעה נדרשת כדי לעכל ולאבד אותם ולא ליבלוע כמקשה אחת. דברי תורה שלא מזככים את האדם, גם הנחש יכול לקחת מהם, ואז האדם עושה מדברי התורה כרדום כדי לחפור בה לתועלתו האישית.

שכד) כתוב: וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב, לְבַדּוֹ; וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ. וכתוב: וַיַּרְא, כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, וַיִּגַּע, בְּכַף-יְרֵכוֹ. ירך ההיא הרוויח הס"א מיעקב, וירך ההוא הייתה בחולשתה עד שבא שמואל. חולשתה, שלא המשיך אור הנבואה. כשבא שמואל, לקח ירך ההיא, והעבירו מס"א, וחטף אותה ממנו. ומזמן ההוא הוסר ממנו, ואין לו חלק בקדושה כלל. בנצח והוד מתחת לחזה אין פני אדם שהוא בחינת אצילות. וכל מה שמתחת לחזה חשוף לקליפות ונדרשת שמירת הנוק' בחינת עץ הדעת, וניתן להשתמש בו  רק כשמעלים אותו למעלה מחזה. עד תיקונו של שמואל כל הנבואה הייתה רק למעלה מחזה

שכה) הקב"ה אינו מקפח הס"א ואינו דוחה אותו מכל, משום שלקח שמואל הירך שלו, ונותן לו ירך ובטן של הסוטָה, תמורת ירך ובטן שהסיר ממנו. ע"כ שתיהן נתן הקב"ה לס"א, שיהיה מקום הקדושה פנוי מכל טומאה.

שכו) שואל: וְנָפְלָה יְרֵכָהּ היה צריך לומר. ולצבות בטן. וְצָבְתָה בִטְנָהּ היה צריך לומר. ומשיב: כמי שזורק עצם לכלב, ואומר לו, קבל את זה לחלקך. הכול לא הֵרע לו, אלא מה שגזלו ממנו הירך, שהוא יגע ועמל עליה, והרוויח אותה, והוציאו אותה מידו. וע"כ השליך אליו הקב"ה עצם של הסוטה, ובזה שׂבע ושמח.

שכז) כל אלו המרכבות והחברה שלו, רוצים תמיד ירך והולכים בהשתוקקות אחריו. ומשום זה אלו ברכי חכמים העייפים מס"א, שכל השתוקקותם לירך, ומכ"ש ירך של חכמים. וכל דבר הוחזר למקומו, והקב"ה אינו גורע כלום מכל מה שצריך, ואינו רוצה שיקרב לקדושה חוץ מעמו וגורלו, חלקו ונחלתו. כמו שעושה הקב"ה למעלה, כך עושים ישראל למטה, וכך צריך לעשות, וכך אסור לישראל ללמוד תורה לעכו"ם, שכתוב: מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל לֹא עָשָׂה כֵן  לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל-יְדָעוּם. כי צריכים להרחיק אותם מקדושה מפני שהם מזינים את הס"א

שכח) וע"כ דחה אותו יעקב ודחה אותו שמואל, שלא יהיה לו חלק בקדושה. וע"ז כל נטירת שנאה לישראל, בדומה לכלב, שחטף עוף טהור מהשוק והביא אותו. ומטרם שהספיק לשוברו, בא אדם אחד וחטפו ממנו. אח"כ נתן לו עצם אחד נגרר בלא תועלת. כך אדם שעושה מצווה בחיצוניות, לוקחים אותה ממנו והוא כועס, כפי שאומר רבי חיים ויטאל, שהלומד תלמוד בבלי בחיצוניות הוא כעיוור מגשש קיר באפלה. ועל זה באה השנאה לישראל, שלוקחים את צד הטהרה.

שכט) כך לשרו של עשיו, הוציאו אותו מבטן, חטפו ממנו ירך של הנצח, ואח"כ נתנו לו עצם אחד, בטן וירך של הסוטה. זהו העצם, שנתנו לחלקו ולגורלו וערַב לו. ומשום זה כל הדינים של הקב"ה, הם דינים של אמת, ובני אדם אינם יודעים ואינם משגיחים אל הקב"ה. הכול הוא בדרך אמת. הס"א הסיתה את עצמה מבעלה. אף כן האישה, שהיא כמותה בארץ, הסוטה, נמסרת לה. כמו העמים שעובדים ע.ז, הם ניתנים לס"א

תגיות: אין ללמד גוי תורה

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים ק-קב
1. מהי דרך הלידה ומדוע בדרך זו יש איזשהי התדבקות לנחש?
2. מה ניתן לס"א במקום התיקון שהקדושה עשתה ע"י שמואל?
3. כיצד זכתה הס"א לביחנת ירך יעקב שהוא בחינת נצח?
4. מדוע ישנה נטירת שנאה של עכום לישראל?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים ק – קב
הַסַבָּא
כָּל פַּעַם שׁאָדַם סוֹטֶה מֵהֲדָרֶךָ, מֵזִין הוּא אֶת הַקְּליִפּוֹת.
כשבודקים את הסוטה מדרך השם, אז הבטן – הרצון הגדול לקבל מתנפחת והיא בבחינת רשעים הנק' בחייהם מתים. נתן הקב"ה בטן, דהיינו רצון לקבל גם לס"א, שמחפש כל הזמן להגדיל את חלקו בבטן כזו.
כאשר צד האישה, הלב באדם בא להוליד, אין הוא יכול להוליד בשלמות בעולם גשמי זה, בו ישנם שיורים וטומאה מחטא עץ הדעת. מכאן שאין שלימות שכבר בעצם הלידה, וישנו עירוב של כוחות טומאה, מאחר וללא הס"א לא היה לאדם אפשרות להתאמן.
לכן ידע האדם, שכאשר מוליד הוא מתוכו משהו, יש צדדים לס"א לינוק ממנו, ונדרשת זהירות.
אדם נולד בכדי לתקן ולשם כך צריך גם את כוח הנחש, הקליפה השומרת על הרצונות הגדולים שלא ניתן עדיין לתקנם. אך כאן דרושה זהירות. החיצוניות שייכת לקליפה ולכן יש לשמור על קשר רציף עם הקב"ה ולא להסתפק ברדידות חיצונית, היא המחזקת ומזינה את הקליפה.
הסבא אומר דברים גבוהים. לעיתים נדמה לאדם ששומע דברי תורה בלי יגיעה מצד עצמו שהוא מבין. אך היגיעה נדרשת כדי לעכל ולאבד אותם ולא לבלוע כמקשה אחת. דברי תורה שלא מזככים את האדם, גם הנחש יכול לקחת מהם, ואז האדם עושה מדברי התורה כרדום כדי לחפור בה לתועלתו האישית.
כך אדם שעושה מצווה בחיצוניות, לוקחים אותה ממנו והוא כועס, כפי שאומר רבי חיים ויטאל, שהלומד תלמוד בבלי בחיצוניות הוא כעיוור מגשש קיר באפלה. ועל זה באה השנאה לישראל, שלוקחים את צד הטהרה.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים צז – צט

הַסַבָּא

כּוֹחַ אוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁל נִיכָּר כַּאֲשֶׁר מוֹלִיד הוּא בַּזּמַן, הַשְׁפָּעָה מפְּנִימִּיוּתוֹ.

על האדם להגביר ולהוליד מתוכו את הכוח החיובי שבו בכדי להגיע לתכליתו דבקות בהשם. טבילת האישה באה לנטרל את כוח הנחש שבה, דייהו על האדם לטהר את ליבו ולא להתעכב כדי שיוכל להכליל את הרצון לקבל בהשפעה וכך להיות שותף עם הקב"ה. וכשחלילה הולך האדם בדרך הטומאה, ויש בנפשו נקודה שרוצה להוליד פירות, נדבקת בו הרוח הרעה ומוליד דברים שליליים. דבר זה מעיד שאינו בעל אמונה, וזה מונע ממנו לבוא בקשר עם נותן החיים. לכן מבקש דוד המלך: לֵב טָהוֹר, בְּרָא-לִי אֱלֹהִים; וְרוּחַ נָכוֹן, חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי.

יצר לב האדם רע מנעוריו ותכונה מהרוח של היצר הרע, ואם חלילה לא משתמש בכוח צמצום ב' – דהיינו בכוח תיקון צד הנקבה שבו, להכליל את ליבו גם בהשפעה, או אם פועל באיחור כשהוא לא בטהרה, מתחבר הוא לכוח השלילי שבעולם. צרות באות לעולם כשלא פועלים בטהרה, או שלא בזמן.

שטז) אדה"ר, בשעה שבא הנחש והוא התפתה על ידו, הנחש היה יכול לו. משום שלא היה כוח ועוצמה לאדה"ר, שעוד לא נולד מי שהוא כוח ועוצמה שלו משמע מכאן שכאשר ייוולד לו בן, זה הסימן שיש לו כוח, שהרי מי שמוליד בוא במדרגת גדלות. וכשבא להוליד בִּדְמוּתוֹ, כְּצַלְמוֹ אומר שמוליד מתוך פנמיותו. כוח ועוצמה של אדה"ר, הוא שֵת, שהיה בצורת אדה"ר ממש, שכתוב: וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ, כְּצַלְמוֹ; וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שֵׁת. בדמותו כצלמו, שנולד מהול דהיינו בצמצום ב'. וכשבא הממונה של עשיו אל יעקב, כבר נולד כוח ועוצמה של יעקב, שהוא יוסף. זהו וּבְאוֹנוֹ, שָׂרָה אֶת-אֱלֹהִים, שהוא יוסף, שהיה אונו.

שיז) קול של אישה, שקול הנחש יכול להיאחז בה, ככלב בכלבה. אין בכל הקולות של הנשים שבעולם, שקול הנחש יוכל להתדבק בה, ולהיאחז בה, ולהשתתף בה, אלא בשתי נשים: מי שאינה שומרת טומאת נידתה, וימי ליבונה כראוי, או שמקדימה יום אחד לטבול. ומי שמאחרת העונה שלה, כדי לעשות צער לבעלה, חוץ אם הבעל אינו מקפיד ואינו משגיח על זה. הנחש פיתה דווקא את האישה שזהו צד הלב, הגוף של האדם הנתון לזמן ומקום. וכאשר לא שומרים את הגוף לפעולה ראויה בזמנה, אין כוח הזכר יכול לבוא לידי ביטוי. לכן אם אישה מתנהגת בטומאה, קול הנחש נאחז בה.

שיח) אלו הן שתי נשים. כי כמו שמקדימות לטבול לפני הזמן, כן הן מתאחרות דהיינו מאחרות ליטבול כדי לצער את בעליהן אצל הקול של הנחש עד שמתדבק קול בקול. וכמו שמאחרות עונתה לעשות צער לבעלה בעיכוב של מצווה, כך מקדים הקול של הנחש, להתדבק בקול ההיא של האישה. ואלו הן שתי נשים שהקול של הנחש נאחז בקולן ככלב בכלבה. טומאה הולכת אחר טומאה, מין אחר מינו.

שיט) מה נוגע לנו, אם נאחז קול בקול או לא? כך נאבדים בני העולם בלא דעת. קול הזה של האישה, כשמתערב ומשתתף עם הקול של הנחש, בשעה שלילית החייבת והמרשעת יוצאת מתוך האיפָה שלה, ומשוטטת בעולם, אם פוגשת באלו שני קולות, קול של הנחש וקול של האישה, והאישה לילית מתחממת בהם, והם בה, וכיוון שמתחממת, נעשה רוח והולכות עימה עד שהרוח משוטט ונכנס במעֵיה של אישה ההיא ומולידה ילד עם רוח רעה. צריך אדם להיזהר שליבו לא יאחר במילוי תפקידו. עליו לפעול את צד האישה שבו בטהרה, בדרך אמת, בצורה ממוקדת ולא לאחר בעבודתו.

שכ) וילד שהיא מולידה, כשבאה המרשעת לילית ופוקדת את הרוח, שבא מחיבור הרע של קול הנחש, הדופק בה, ורוח מצחק עם הילד עד שבאה המרשעת לילית, כאישה הפוקדת בן של אישה אחרת, ומפטפטת עימו ומצחקת עימו עד שבאה אימו. כך עושה רוח הזה. ופעמים הרבה הרוח הוא שליח של מרשעת לילית והורג אותו. כוח של הרוח עושק אותו. וע"כ שתי פעמים כתוב: ואין להם מנחם, מלילית המרשעת ומרוח. באופן רגיל כשהאם לא נמצאת עם הילד, הרוח נמצאת איתו, ואם זו רוח רעה היא הורגת את הילד כאשר קולה שהוא קול קדוש מתחבר עם הס"א.

קול ודיבור ביחד זו גדלות, ג"ר. קול בחוסר דיבור, ו"ק בלי ראש. הדינים, הגורמים לו להיות ו"ק הם ממסך דצ"ב או ממסך דצ"א. וזה ההפרש מקול האישה לקול הנחש. כי קול האישה דוגמת הקול של מלכות שלמעלה, המקבלת מז"א בעלה, מצ"ב. וקול הנחש הוא מצ"א. קול האישה שמוּרה ע"י ז"א כל זמן ששומרת טהרה, הוא מצ"ב. קול הנחש מצ"א, ואין לו שליטה עליה, חוץ משתי נשים, המרחיקות בעליהן ע"י הקדם טבילה, שמביאה טומאה על בעלה, או שמאחרת עונתה ומצערת לבעלה. ומתוך שנעשה פירוד בין אישה לבעלה, מפסידים השמירה של ז"א מלמעלה, וקול הנחש יכול להתדבק בהן.

ועכ"ז אין קול הנחש יכול להתחבר עם קול האישה, אלא באמצעות הקליפה לילית, נקבה דס"א, והנחש. לכן נאמר, שאם פוגשת לילית באלו שני קולות, מתחממת בהם, וכיוון שמתחממת, נעשה רוח, שרוח הזה הוא זוהמת הנחש. וכיוון שנולד ויצא מב' הקולות של האישה ושל הנחש, יש בו תערובות מב' הדינים, מצ"א וצ"ב. וע"כ יש לו השתוות עם בן האישה מצד צ"ב כמוהו. ויש לו כוח להרוג אותו עם כוח הדין דצ"א.  רות התכללה בנעמי, בהשפעה, ואילו ערפה הלכה רק בכוח צמצום א' ולא היה בה כוח להוליד צדיקים והולידה את גוליית שרצה להרוג את דוד.

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים צז-צט
1. מהו כוחו של האדם הבא דוגמה מאדה"ר ויעקב? הסבר ונמק.
2. מי הן ב' הנשים שקול הנחש יכול להתאחז בהן ככלב בכלבה ומדוע?
3. כיצד עושקת הקליפה ע"י לילית את כח הבן הנולד?
4. הסבר את דברי בעה"ס האלו "ומתוך שנעשה פירוד בין אישה לבעלה מפסידים השמירה של ז"א מלמעלה וקול הנחש יכול להתדבק בהם (עמוד צט טור א')".
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים צז – צט

הַסַבָּא

כּוֹחַ אוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁל נִיכָּר כַּאֲשֶׁר מוֹלִיד הוּא בַּזּמַן, הַשְׁפָּעָה מפְּנִימִּיוּתוֹ.

על האדם להגביר ולהוליד מתוכו את הכוח החיובי שבו בכדי להגיע לתכליתו דבקות בהשם. טבילת האישה באה לנטרל את כוח הנחש שבה, דהיינו על האדם לטהר את ליבו ולא להתעכב כדי שיוכל להכליל את הרצון לקבל בהשפעה וכך להיות שותף עם הקב"ה. וכשחלילה הולך האדם בדרך הטומאה, ויש בנפשו נקודה שרוצה להוליד פירות, נדבקת בו הרוח הרעה ומוליד דברים שליליים. דבר זה מעיד שאינו בעל אמונה, וזה מונע ממנו לבוא בקשר עם נותן החיים. לכן מבקש דוד המלך: לֵב טָהוֹר, בְּרָא-לִי אֱלֹהִים; וְרוּחַ נָכוֹן, חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי.

יצר לב האדם רע מנעוריו ותכונה מהרוח של היצר הרע, ואם חלילה לא משתמש בכוח צמצום ב' – דהיינו בכוח תיקון צד הנקבה שבו, להכליל את ליבו גם בהשפעה, או אם פועל באיחור כשהוא לא בטהרה, מתחבר הוא לכוח השלילי שבעולם. צרות באות לעולם כשלא פועלים בטהרה, או שלא בזמן.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים צד – צו

הַסַבָּא

יַעֲקֹב גָּדוֹל מעֵשָׂו, פְּנִימִיּוֹת גְדוֹלָה מחִיצונִיוּת.

הפנימיות נסתרת, החיצוניות מגולה וחשובה יותר רק בזמן הקטנות. לכן רוכש הוולד קודם את תפיסת העולם הזה, אך כשבאים לנקודה הפנימית, מתחילים להבין באמת גם את החיצוני.

במאבק עם יעקב, שרו של עשו אינו בא בטענה על הבכורה, ומבין שהפנימיות חשובה מהחיצוניות, טענתו הייתה שאח צריך להאכיל את אחיו באוכל גשמי. יעקב מסכים לתת גם לחיצוניות, הנשמה מוכנה לתת לגוף, בתנאי שהפנימיות תוביל, ויבין הגוף שהראש הוא הבכור, בתנאי שהאמונה שולטת ולא המדע.

רואה שרו של עשיו שיעקב הוא הנשמה ועשו הגוף, לכן רוצה דרש את העולם הזה, את הרצון לקבל, ואומר ליעקב קח לך את הרצון להשפיע. כעסו היה שיעקב לקח את שניהם, מפני שהקדושה אינה רוצה לתת את הרצון לקבל לטומאה, אלא לתקן גם את הרצון לקבל.

בתורה שבע"פ יש מידה גדולה יותר מהלימוד של התורה שבכתב, בזה שהיא פנימיות הבאה לפרש את החיצוניות דקדושה שאינה מובנת מצד עצמה. הפירוש, האמת הפנימית היא העיקר, היא המפתח להבנת הלב, כפי שחלום הולך אחר הפירוש, ובלי הפירוש הפנימי לא ניתן לתפוס את האמת.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים צד – צו

הַסַבָּא

יַעֲקֹב גָּדוֹל מעֵשָׂו, פְּנִימִיּוֹת גְדוֹלָה מחִיצונִיוּת.

הפנימיות נסתרת, החיצוניות מגולה וחשובה יותר רק בזמן הקטנות. לכן רוכש הוולד קודם את תפיסת העולם הזה, אך כשבאים לנקודה הפנימית, מתחילים להבין באמת גם את החיצוני.

אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, אך אין העולם יכול להתקיים על מידת הדין, ויש לשתף את שם הויה, הרחמים.

במאבק עם יעקב, שרו של עשו אינו בא בטענה על הבכורה, שברור גם לו שהפנימיות חשובה מהחיצוניות, טענתו הייתה שאח צריך להאכיל את אחיו באוכל גשמי. יעקב מסכים לתת גם לחיצוניות, הנשמה מוכנה לתת לגוף, בתנאי שהפנימיות תוביל, ויבין הגוף שהראש הוא הבכור, בתנאי שהאמונה שולטת ולא המדע.

רואה שרו של עשיו שיעקב הוא הנשמה ועשו הגוף, לכן רוצה דרש את העולם הזה, את הרצון לקבל, ואומר ליעקב קח לך את הרצון להשפיע. כעסו היה שיעקב לקח את שניהם, מפני שהקדושה אינה רוצה לתת את הרצון לקבל לטומאה, אלא לתקן גם את הרצון לקבל.

תורה שבע"פ היא מלכות, נק' משכיל לדוד שנעשה לעטרת היסוד, דהיינו המפתח לפרוש תורה שבכתב שהופיע קודם, היא בחינת ז"א.

בתורה שבע"פ יש מידה גדולה יותר מהלימוד של התורה שבכתב, בזה שהיא פנימיות הבאה לפרש את החיצוניות דקדושה שאינה מובנת מצד עצמה.

הפירוש, האמת הפנימית היא העיקר, היא המפתח להבנת הלב, כפי שחלום הולך אחר הפירוש, ובלי הפירוש הפנימי לא ניתן לתפוס את האמת.

שד) וכשמיתקנת אליו תשבע"פ, המלכות, עטרת יסוד נעשה למפתח שלה, ליסוד המלכות. ואז נקרא היסוד משכיל לדוד, המלכות. ומשום שיורש אותו תשבע"פ, המלכות, ונעשה ליסוד שלה, הנקרא רש"ת המאירה מלמטה למעלה, וע"כ האותיות בה למפרע. וע"כ נקרא אז היסוד שלה תשרי, שהאותיות למפרע בדרך תשר"ק. הוא תש"ר, אבל משום שהוא השם הקדוש, מלכות, חתם בו הקב"ה אות י' משמו. ונקראת משום זה תשרי. במזבח, המלכות, חתם ביסוד שלה ה' דהויה, ה' של הרשת עד חצי המזבח. באה דבורה לשון דיבור, המלכות, חתם בה ו', וזהו שכתוב: ותָשר דבורה שהוסיף האות ו משם הויה. ובמקום יסוד המלכות, החותם של השם הקדוש שחתם בו. כי האותיות רש"ת הם שם יסוד המלכות. וז"א חתם שמו יה"ו באותיות רש"ת אלו, בג' מקומות, כאן בתשר"י אות י'. ברש"ת המזבח אות ה'. בוַתָשר דבורה ו'. י ה ו בחינת היסוד של המלכות שהיא ה, ו היסוד שפותח את המלכות נק' משכיל לדוד

שה) צריכים לדעת המפתח, עטרת יסוד, שפותח בתשבע"פ, הניתקן ליסוד שלה. וזהו שאנו אומרים, תניא, שהוא אותיות איתן. ואז כתוב: איתן מושבך. כי המלכות נקראת מושב, וכשמקבלת מעטרת יסוד, כתוב בה, איתן מושבך, ונקראת ברייתא, שפירושו לחוץ מן הגוף, ז"א. כי ברייתא מלשון לבר, חיצוניות. איתנים שבתושב"כ, ז"א, הם תַנָאים בתשבע"פ, המלכות. שהם עמודים סומכים לחוץ מגוף, שהם נה"י חוץ לז"א שהיא התורה שבכתב. נה"י אצל תושב"כ, ז"א, נקראים איתנים, אצל תשבע"פ, נקראים תנאים. כי איתן אצל תושב"כ, תניא אצל תשבע"פ. זה מלמד שתורה שבע"פ לא באה בשביל עצמה, אלא לפתוח את התורה שבכתב

שו) חברים, אני בשדה מקום בו יש לעשות תיקונים לבחינת המלכות. שלמה המלך ושישים הגיבורים האמיצים שלו, יבוא וימצא זקן אחד עייף בלא כוח, חזק, גיבור, מנצח מלחמות. אני יודע שיבוא, ועומד אחורי הסלע שבשדה. והוא מסתכל בי, איך גבורתי נמצאת בשדה. בלבדו מסתכל בי. הוא איש השלום בעל השלום, והולך לו. עתה זקן, גבורתך עליך, ואתה בלבדך בשדה, חזור למקומך, והתר כלי זין שלך מעליך.

שז) שִׁמְעוּ הָרִים חג"ת, האבות אֶת-רִיב יְהוָה, וְהָאֵתָנִים מוֹסְדֵי אָרֶץ. ארץ, המלכות. והאיתנים מוסדי ארץ, כי מהם, נה"י, ניזונה המלכות. ומהם מקבלת שפעה כל יום, וע"כ הם מוסדי ארץ.

שח) כִּי רִיב לַיהוָה עִם-עַמּוֹ. מי יכול לעמוד בריב של הקב"ה בישראל. שמעו הרים את ריב ה', זה ריב אחד. קום ריב את ההרים, הוא ריב השני. שניצח בהם הקב"ה, כל אלו ריבים עם ישראל עם החג"ת ועם הנה"י וכל אלו תוכחות, כולם הם, כאב המוכיח את בנו.

שט) בשעה שבא לנצח, כתוב ביעקב: וְרִיב לַיהוָה, עִם-יְהוּדָה; וְלִפְקֹד עַל-יַעֲקֹב כִּדְרָכָיו, הריב הוא כמ"ש: בבטן עקַב את אחיו. על דבר זה באה התוכחה וכל אלו המריבות. האם אין זה דבר גדול, בבטן עקב את אחיו? זה אינו דבר קטן מה שעשה בבטן. וכי רמאות עשה בבטן? כן ודאי. מהי התוכחה שבבטן עקב יעקב את אחיו.

שי) בכל דחה יעקב את עשיו, כדי שלא יהיה לו שום חלק בקדושה. עשיו לא התרעם, אלא מאחד שהם שניים, שכתוב: ויעקבני זה פעמיים. זה, רומז על אחד השווה לשניים, אחד שיצא לשניים. הוא בכֹרתי, שהתהפכו האותיות והיה ברכתי. זה פעמיים, אחד שהשתווה לשנים. עשיו רוצה את האור, את הריבוי.

שיא) ולא ידע עשיו מה שעשה לו בבטן, אבל השר הממונה שלו היה יודע. והקב"ה הרעים את השמיים וצבאם לקול הזה, של קטרוגו של שרו של עשיו, כי ברכה ובכורה לא נשה הממונה שלו, ולא אמר. כי ברכה היה לו לנשות ולא נשה. אחווה הוא נשה ודאי, כמ"ש: ומבשרך לא תתעלם, ולא רצה יעקב לתת לו לאכול, עד שלקח ממנו הבכורה שלו. שרו של עשיו מבין שאת הבכורה צריך יעקב לקחת, אך את האווחה הוא דרש, דהיינו הגוף דורש מזון מהנשמה.

שיב) מהו הבכורה שלקח? לקח ממנו הבכורה שלמעלה ושלמטה, קדושת הבכורה שלמעלה, להקריב קורבנות, ובכורה של מטה, לקבל פי שניים. בכרה כתוב חסר ו'. אז עקַב את אחיו ודאי, שעשה אותו עקֵב, והשליכו לאחור, שהקדים אותו, שיצא תחילה לעוה"ז. אמר יעקב לעשיו, קבל אתה עוה"ז תחילה, ואני אח"כ.

שיג) וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו. ידו אוחזת במי שהוא עקב. והוא עשיו. כי עשיו נקרא עקֵב, משעה שעקַב אותו אחיו, ומיום שנברא העולם, קרא אותו הקב"ה, עקב. כי עשיו בחינת נחש שכתוב בו: הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב. אתה שנקראת עקב, תשופנו תחילה אתה תוביל ותקבל בתחילה, ולבסוף הוא יעקב ישוף ראשך מעליך. ראשו הוא ס"מ, שמכה בעוה"ז.

שיד) וע"כ בבטן עקַב את אחיו, ששם עליו להיות עקֵב. ולקח עשיו את עוה"ז תחילה. כמ"ש: ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום, לפני מלוך מלך לבני ישראל. וזה שאמר שלמה המלך, נחלה מבוהלת בראשונה ואחריתה לא תבורך. באחרית העולם לא תבורך. בתפיסה הגשמית קודם החיצוניות ניראת, אך תפיסה זו אינה קובעת אלא הפנימיות, בחינת יעקב היא בחינת עולם הבא.

שטו) וע"כ: בַּבֶּטֶן, עָקַב אֶת-אָחִיו; וּבְאוֹנוֹ, שָׂרָה אֶת-אֱלֹהִים. שואל מהו ואונו? ומשיב, כך בארו, בכוחו וגבורתו כראוי. אבל אינו כן. בירורו של הדבר הוא, יעקב היה צורה עליונה וגוף הקדוש, שלא היה גוף מיום שהיה אדה"ר, כמו גוף של יעקב ויופי שלו. יופיו של אדה"ר, ההוא יופי ממש היה לו ליעקב, וצורתו של יעקב הייתה צורתו של אדה"ר ממש. לכן בא יעקב בקו אמצעי לעשות את התקון של אדה"ר.

החיצוניות קודמת להיראות לפנימיות, אך עוד לכתחילה אחזה הפנימיות בעקב הנק' עשיו, החיצוניות. לכן יעקב מראש אומר שכל הופעת התורה שבכתב, ניתנת להבנה רק ע"י תורה שבע"פ האוחזת בתורה שבכתב. המלכות היא התורה שבע"פ שניראית לכאורה בתחילה קטנה מז"א, אך בלעדיה לא ניתן לפרש את ז"א.

תגיות: יעקב, עשיו, תורה שבע"פ, תורה שבכתב.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים צא – צג

הַסַבָּא

פְּנִימִּיוּת חָשׁוּבָה מחִיצוֹנִיוּת, אַך בִּלְעָדֶיהָ לֹא תִּהְיֶה הַמּשׁכָה שֶׁל חָכְמָה.

האמונה גדולה מהמדע, אך המדע הוא המושך את החוכמה. בלי רצון לקבל אין משיכה של תענוג, אך בלי היסוד הפנימי להשפיע, לא ניתן לקבל את השפע. בסופו של דבר, למרות שהגילוי מופיע בחיצוניות, עדיין הפנימיות, הנשמה קובעת.

יש כאן ויכוח פנימי מי מגלה את החוכמה החיצוניות או הפנימיות כאשר את החוכמה ניתן לגלות רק דרך חסדים. בחיצוניות ללא גילוי הרצון לקבל אין חוכמה, ואילו הסבא מתעקש שדרך היסוד תתקבל החוכמה דרך חסדים מכוסים. היסוד עליו מתעקש הסבא שהיסוד מושך אך לא מקבל את החוכמה.

רצון הנשמה להשפיע ורצון הגוף לקבל. מצד אחד בלי הגוף אין משיכה של האור, אך תפקידו הוא לסייע לימין ואין הוא העיקר, אלא רק למשוך את האור.

במלחמה יכול לנצח מי שיודע להישמר. צריך אדם לדעת להכות בידו ולהשמר במחשבתו, דהיינו להבין את מחשבת הזולת ולהישמר ממנו,

להשתמש ברצון לקבל, אך צריך לדעת את כוונתו ולנתב אותו לשמש את האמונה. כאשר משתמשים בתורה שבעל פה בכדי להבין את התורה שבכתב, ניתן להגיע לפירוש האמיתי.

רצו) וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר: אֵיתָן, מוֹשָׁבֶךָ, וְשִׂים בַּסֶּלַע, קִנֶּךָ. איתן, זה בוקר של אברהם. הבוקר אור, העמוד, יסוד. כל העולם, מלכות, עומד עליו. האור שלו יורש מאברהם, חסד. נהר היוצא מעדן, יסוד. הרי שיסוד נקרא איתן. אמר לעצמו. אי זקן זקן, הרי רעיון אחד כנגדך, ואינך יודע להישמר, איך עושים מלחמה. זקן, איפה גבורתך? ודאי לא לגיבורים המלחמה.

רצז) כתוב: משכיל לאיתן האזרחי. וכתוב: משכיל לדוד. נהר היוצא מעדן, יסוד, אל דוד, מלכות, להודיעו מאלו דברים הסתומים העליונים. וע"כ נקרא היסוד משכיל משפיע למלכות. ואם משכיל הוא נהר היוצא מעדן, יסוד, שהוא למטה, בנה"י, אז איתן האזרחי, יהיה אברהם, למעלה, בחג"ת. ואע"פ שאני זקן, על רעיון הזה אני מכה. אלא איתן האזרחי שתי מדרגות, בוקר אור. אור, אברהם, חסד. בוקר, נהר, יסוד. אף כאן, איתן האזרחי. אזרח הוא אברהם, איתן, נהר הנמשך ויוצא מעדן, יסוד.

רצח) עתה זקן קום עמוד על מרכבתך, כי עתה תיפול ולא תוכל לקום. הרי שלמה המלך בא בצבאותיו, מרכבותיו, גיבוריו ופרשיו. ובאים לקראתך מאתגרים אותך במחשבה. קום צא מהשדה, שלא ימצאו אותך שם. כתוב: וַיִּקָּהֲלוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל, בְּיֶרַח הָאֵתָנִים, בֶּחָג הוּא, הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. ירַח שנולדו בו האיתנים, האבות, איתני עולם. זהו ירח תשרי, שהא"ב חזר בו למפרע מלמטה למעלה, בסדר תשר"ק. כי סדר אותיות תשרי הן למפרע. הרי שהאיתנים הם האבות, חג"ת.

רצט) ועוד, מדבריך, איתן האזרחי הם ב' מדרגות, יפה שתצא מהשדה ולא תימצא שם. כי אילו היה כתוב: משכיל איתן האזרחי, היה טוב. כמו שאמרת, שהן ב' מדרגות. עתה שכתוב: משכיל לאיתן האזרחי, אין מלחמתך שווה כלום, כי משמע שהן מדרגה אחת ולא שתיים. ותצא מהשדה בהכרח, ולא תתראה שם.

ש) אי זקן עני ומסכן, איך תצא מהשדה? א"כ, שינצחו אותך ותברח מהשדה. כל בני העולם ירדפו אחריך. ולא יהיה לך פנים להראות לאדם לעולם גם אם תנסה לברוח ירדפו אחריך כל הרצונות מצד האדם. כאן נשבע אני שלא אצא מהשדה. וכאן אראה פב"פ עם שלמה המלך וכל איש ישראל, הגיבורים, הפרשים והמרכבות שלו. הקב"ה יעזור לך, זקן, כי עייף בלא כוח אתה. קום זקן התגבר בכוחך והתחזק, כי עד יום הזה היית גיבור אמיץ בגיבורים.

שא) משכיל לאיתן האזרחי. אילו כתוב: משכיל לדוד, היה הפירוש, שהוא יסוד המשפיע למלכות, הנקרא דוד. אבל כתוב: משכיל לאיתן. יש משכיל ויש משכיל. יש משכיל למעלה ויש משכיל למטה. משכיל לאיתן, כי בזמן שנהר, יסוד, קם בהשתוקקות, כל האיברים שמחים ומתחברים עימו. ואם הוא עולה עד שמוח העליון, חסד שנעשה לחכמה, מתרצה לו ושמח לקראתו, אז, משכיל לאיתן האזרחי. שמשכיל את היסוד ומודיע לו, ע"י אברהם אוהבו, שהוא חסד שעלה ונעשה חכמה, כל מה שצריך, ומוח העליון ההוא, חכמה, הוא משכיל לאיתן, יסוד. וכאשר דוד המלך, מלכות, מיתקן בהשתוקקות אל היסוד, היסוד משכיל לדוד, כמו שמוח העליון משכיל ליסוד. וע"כ, יש משכיל ויש משכיל.

שב) בירח האיתנים. שנולדו בירח הזה, איתנים. כי הבניין שלמטה, נה"י, כעין שלמעלה, חג"ת. וע"כ נולדו בו הרים ואיתנים. ההרים, חג"ת, סתומים, שהחכמה נסתמה בהם ואינה מאירה. איתנים, ירכיים, נו"ה, חזקים כנחושת, ואיתן ביניהם, יסוד, המשפיע הארת החכמה.

שג) קום זקן, הכה לכל הצדדים. בשעה שעלה משה לקבל התורה, מסר לו הקב"ה ע' (70) מפתחות התורה דהיינו להראות את התורה מעבר לזמן ומקום בשלמות לאהבת השם, ז"ס חג"ת נהי"מ, שבכל אחת ע"ס, והן ע'. כשהגיע לחמישים ותשעה, יסוד דיסוד, היה מפתח אחד גנוז וסתום, מלכות שביסוד, שנקרא עטרת יסוד, שלא מסר לו. התחנן לפניו, אמר לו, משה, כל מפתחות עליונים ותחתונים תלויים במפתח הזה. כי העטרה הוא המסך דצ"ב, שבו ניתקנו כל פרצופי ו"ק שבה' פרצופי האצילות, והוא המפתח של כל המוחין.

אמר לפניו, ריבון העולם, מה שמו? אמר לו, איתן, וכל האיתנים תלויים בו, כי נה"י שמחזה ולמטה הנקראים איתנים, הם פרצוף ו"ק דגוף. וחג"ת שמחזה ולמעלה הם ג"ר דגוף. וע"כ שולט בהם המפתחא, עטרת יסוד, ובו מתקיימים נה"י, שהם מחוץ לגוף של תושב"כ, ז"א, כי מחזה ולמטה נבחן מחוץ לגוף, חג"ת. ז"א מודיע אותו, זהו השפעת הדעת, ומשכיל אותו. ועטרת יסוד הוא העיקר והמפתח של תושב"כ, ז"א. כי לולא המסך של עטרת יסוד, צ"ב, לא היה ז"א ראוי לקבל ג"ר. התורה שבע"פ היא המפתח לפרש המלכות. דווקא עטרת היסוד בצמצום ב' יכולה לפרש התורה למלכות בסוד וכל בשליש ועפר הארץ, ועד גמר תיקון כאן נמצאים כל הסודות הגדולים.

תגיות: פנימיות מול חיצוניות, תורה שבכתב ותורה שבע"פ

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים צא – צג

הַסַבָּא

פְּנִימִּיוּת חָשׁוּבָה מחִיצוֹנִיוּת, אַך בִּלְעָדֶיהָ לֹא תִּהְיֶה הַמּשׁכָה שֶׁל חָכְמָה.

האמונה גדולה מהמדע, אך המדע הוא המושך את החוכמה. בלי רצון לקבל אין משיכה של תענוג, אך בלי היסוד הפנימי להשפיע, לא ניתן לקבל את השפע. בסופו של דבר, למרות שהגילוי מופיע בחיצוניות, עדיין הפנימיות, הנשמה קובעת.

יש כאן ויכוח פנימי מי מגלה את החוכמה החיצוניות או הפנימיות כאשר את החוכמה ניתן לגלות רק דרך חסדים. בחיצוניות ללא גילוי הרצון לקבל אין חוכמה.

רצון הנשמה להשפיע ורצון הגוף לקבל. מצד אחד בלי הגוף אין משיכה של האור, אך תפקידו הוא לסייע לימין ואין הוא העיקר, אלא רק למשוך את האור.

במלחמה יכול לנצח מי שיודע להישמר. צריך אדם לדעת להכות בידו ולהשמר במחשבתו, דהיינו להבין את מחשבת הזולת ולהישמר ממנו, להשתמש ברצון לקבל, אך צריך לדעת את כוונתו ולנתב אותו לשמש את האמונה. כאשר משתמשים בתורה שבעל פה בכדי להבין את התורה שבכתב, ניתן להגיע לפירוש האמיתי.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים פה-פז
1. כתוב "אם אדניו יתן לו אשה" על איזה מקרה מדובר, האם אדם לא בוחר מצד עצמו לקחת אישה?
2. כתוב "האישה וילדיה תהיה לאדניה, והוא יצא בגפו" והרי השכר עפ"י היגיעה, ואם יתייגע מדוע שכרו אינו עמו?
3. מה הקושיה שהסבא מקשה על עצמו?
4. כיצד מתיישבת שאלת הסבא עם הכתוב: "ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדוני ואת אשתי ואת בני וגו'" שהרי לכאורה לא השתדל לריק?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים פב – פד

הַסַבָּא

הַגֵּאֶה בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם זוֹכָה לְחוֹמַת מָגֵן מהקב"הַ.

כל זמן שאדם מקדיש רק חלק מזמנו לעבודת השם, חשוף הוא להסטה חיצונית מהדרך.  ככול שההשקפה ותכלית האדם חזקים וברורים לו, כך הוא פחות ניזוק וחשוף לקליפות. לכן על האדם להיות גאה בדרכי השם, וכך לא יהלך בחשש.

כאשר בא אדם ליישם מחשבה מסוימת, עליו קודם להיכנס פנימה ולבחון אותה בהשקפה מדויקת עד לנקודה התכליתית ביותר, ומאידך כאשר בא הוא דרך המעשה, עליו לפעול על פי סדר המדרגה.

במחשבה קודם הסוד וההשקפה הברורה לפני המעשה. שהרי סוֹף מַעֲשֵׂה בְּמַחְשָׁבָה תְּחִילָה.  בהרגשה הדרך הפוכה, והיא מהפרטים לכלל. הנברא מרגיש בתחילה כפרט נפרד, ועליו להתפתח ולהביא עצמו אל הכלל, אל הבורא יתברך.

מטרת הבריאה היא קבלת אור החוכמה, התענוג האין סופי. אך לפני קבלת אור זה נדרשת הקדמה והכנה של חסדים על הרצון לקבל, שיישמר מהקליפות שמנסות לחמוס את האור, וכאן בזמן ההכנה נצרכת הגנה. מכאן שבזמן תיקון יש לפעול את המעשה בתוך מסגרת תורנית ברורה, ולפעול את חיצוניות על אף שהיא שלא לשמה.

רק אדם בעל תחושה שהמוות בא מהבורא, יכול להפריד מעצמו את הוזהמה. אנשים חיצוניים חשים מוות, דהיינו לקיחת החיוּת מדברים חיצוניים כמו כבוד וכדומה.

רסה) כל המעשים שעושה הקב"ה, מתחילה מקדים זה שמבחוץ, ואח"כ עושה המוח שמבפנים. האם כאן אינו כן, כי הקדים בניין ביהמ"ק, לבניין החומות, שהם מבחוץ? כל אלו המעשים שעושה הקב"ה ומקדים שמבחוץ, הנה במחשבה מקדים את המוח, שבפנים. ובמעשה, מקדים ההוא שמבחוץ. כי כל קליפה, מה שמבחוץ, הוא מצד האחר. והמוח נמשך מן המוח, מצד הקדושה. ותמיד מקדים הצד האחר, ומתרבה וגדל ושומר הפרי. כיוון שהתבשל הפרי, זורקים הקליפה לחוץ. ויכין רשע וצדיק ילבש. וזורקים קליפה ומברכים לצדיקו של עולם – הקב"ה. הפנימיות קודמת לחיצוניות, אך אין היא מגולה.

רסו) אבל בבניין ביהמ"ק לעת"ל, שהצד האחר עבר מהעולם, אינו צריך להקדים שמבחוץ. כי המוח והקליפה שניהם שלו. וע"כ מקדים המוח צד הקדושה, שכתוב מתחילה, היטיבה ברצונך את ציון – בית המקדש ואח"כ, תבנה חומות ירושלים. כי חומה שמבחוץ, הקליפה, שלו ממש כמ"ש: וַאֲנִי אֶהְיֶה-לָּהּ נְאֻם-יְהוָה, חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב; וּלְכָבוֹד, אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ. אני ולא צד הרע. גם צד החומה בא מהקב"ה.

רסז) ישראל הם מוח העליון של העולם, ישראל עלה במחשבה תחילה. כי במחשבה קדמה הפנימיות אל הקליפה. העמים עכו"ם, הקליפה של ישראל, הקדימו במעשה כך הקדים עשיו את יעקב, וכך הקדים העיגול את עולם א"ק. ובמחשבת הבריאה הרצון לקבל בעל מנת להשפיע קדם לרצון לקבל, כי במעשה הקליפה קדמה לפרי כמ"ש: וְאֵלֶּה, הַמְּלָכִים, אֲשֶׁר מָלְכוּ, בְּאֶרֶץ אֱדוֹם–לִפְנֵי מְלָךְ-מֶלֶךְ, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. ועתיד הקב"ה להקדים המוח בלא קליפה שכתוב: קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהוָה, רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה. שהמוח קודם לקליפה. ואע"פ שהמוח יקום בלא קליפה, מי הוא שיושיט ידו לאכול ממנו, שכתוב: כָּל-אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ, רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם נְאֻם-יְהוָה. מצד העליון ממעלה למטה האור קודם לכלי, הפנימיות קודמת, הבורא קודם לנברא, בינה קודמת למלכות, התשובה קודמת לשאלה.

רסח) בזמן ההוא כתוב: אז תחפוץ זבחי צדק, כי אז יתחבר הכול בחיבור אחד, ויהיה השם שלם בכל תיקונו. ואז הקורבן יהיה שלם להויה אלוקים. כי עתה אלוקים אינו מתחבר אל הקורבן. כי אם היה מתחבר בו, כמה אלוהים אחרים יעלו אוזניים להתחבר שם, ויינקו מן הקדושה. אבל בזמן ההוא, כתוב: כִּי-גָדוֹל אַתָּה, וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ. ואין אלוהים אחר. לעתיד לבוא כבר לא תהיה אפשרות לקליפות להזיק, שהכל יהיה בקדושה, ובזבח צדק ניתן יהיה להקריב לשם אלקים. כאשר הקליפות פועלות, נדרש מעשה חיצוני ומסגרת כדי להגן מפניהן לפני שנגשים לפנימיות.

רסט) בזמן ההוא כתוב: רְאוּ עַתָּה, כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים, עִמָּדִי. למה כתוב עתה? אלא, זה לא היה מקודם לכן, ובזמן ההוא יהיה. אמר הקב"ה, עתה ראו, מה שלא יכולתם לראות מקודם לכן. לפני גמר תיקון ניתן לחשוב שחלילה ישנם כוחות נוספים על כוח הבורא, וכאשר יכיר אדם שאין עוד מלמדו, יוכל להקטיר בשלמות גם לשם אלקים.

רע) כִּי אֲנִי אֲנִי. למה ב' פעמים? לדייק, שאין שָם אלוקים אלא הוא. כי כמה פעמים שכתוב: אני, פעם אחת, והיה שם צד האחר, אבל עתה, אני האמיתי אני הוא ואין אני כוזב אלוהים עימדי. כי כל צד האחר עבר. תפיסת האדם בתחילה היא דרך האני הפנימי והחיצוני, ונמצא במספר תודעות, ולכן מרגיש במספר כוחות הפועלים. כאשר מגיע אדם לאמת הפנימית החזקה, כבר אינו חושש שמשהו יוכל להסיטו מהאהבה והדבקות, וכך יהודי המגיע לאמונה שלמה, שום דבר לא יפר את דתו בסביבה חילונית, ועל זו הדרך, המחזיק בהשקפה ברורה ובינה יציבה, אינו צריך הגנות חיצוניות, מאחר וברורה לו הדרך.

רעא) אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה. עד עתה היה המוות ע"י צד האחר. מכאן ולהלאה, אני אמית ואחיה. בזמן תחיית המתים, כל אלו שלא טעמו טעם המוות מהקב"ה, יהיה להם המוות, ויקים אותם מיד לתחייה. למה נעשה המוות ע"י הקב"ה? כדי שלא ישאר מהזוהמה כלום בעולם, ויהיה עולם חדש במעשה ידיו של הקב"ה. ממית זו לקיחת החיוּת. רק טיב הקשר להשם ממית או מחייה.

רעב) וְאִם-אָמֹר יֹאמַר, הָעֶבֶד, אָהַבְתִּי אֶת-אֲדֹנִי, אֶת-אִשְׁתִּי וְאֶת-בָּנָי; לֹא אֵצֵא, חָפְשִׁי. אז פוגם אותו בפגם, וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת-אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ. אִם-בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ יֵצֵא, בלבדו, יפה הוא. אבל לומדים, שכל העולם עומד על סנפיר אחד של לוויתן. הלוויתן הוא הרצון הגדול לקבל, המלכות שנגנזה ברדלא ואינה יכולה עדיין לבוא לידי קיום.

רעג) בשעה שנמצא הלוויתן זכר ונוקבא, בכל מקום שהלכו היה העולם מזדעזע, ואם לא סירס הקב"ה את הזכר וצינן את תשוקת הנקבה, היו מעכירים את העולם. וע"כ אינו עושה תולדות. וזהו, אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא, אם בא תחת גף ההוא של לוויתן, שאינו עושה תולדות, וכיוון שכן, בגפו ייצא, הוא נדחה שמה, ואינו נכנס למחיצתו של המלך כלל, ונדחה ומסתלק מעולם ההוא. בְּגַפּוֹ יֵצֵא, בגפו ייצא ודאי.

בגפו, דהיינו שלא הוליד תולדות של קדושה, מעין סירס עצמו למרות שיכול היה, וכעת בא לבדו ומקבל אישה גרושה. מלמד כאן שאין להוליד תולדות – הבנות, מהמקום שהוא שיא הטומאה, שאז מולידים קליפות. על האדם להוליד הבנות אמוניות של קדושה.

רעד) כתוב: ערירים ימותו. ערירים כולל זכר ונוקבא. הזכר בא, הנוקבא יצא. בא בזה ויצא בזה. וזהו המקום שהתדבק בו בעולם ההוא, במלכות. כי הקב"ה אינו רוצה שיבוא לפניו מי שסירס עצמו בעוה"ז.

רעה) קורבן לא היו מקריבים לפניו מסורס, והוציאו אותו שלא יוקרב לפניו, וציווה ואמר, ובארצכם לא תעשו. וכן לדורי דורות אסור לסרס בריות שברא הקב"ה בעולם. כי כל סירוס הוא מצד האחר.

רעו) ואם הוא השתדל, ונשא אישה, ולא עשה תולדות, ולא רצה, ואע"פ שיש לו אישה, או היא אינה רוצה, ובא לעולם ההוא בלא בנים, כתוב: אִם-בַּעַל אִשָּׁה הוּא, ולא השגיחו לפועל ידיו של הקב"ה להוליד בנים, וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. הוא בא בגף של הזכר, והיא בגף של הנקבה, המלכות. וכל אחד, בגפו יבוא בגפו ייצא. במקרה כזה היא תאבד את תשוקתה והוא יאבד את כוח הזכרות שלו.

תגיות: פנימיות וחיצוניות, יעקב גדול מעשיו בפנימיות

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים עב-עד
1. מה הכלל – מה קודם למה, האם זה שמבחוץ או זה שמבפנים? הסבר ופרט והדגם.
2. מהם זבחי צדק שבהם יחפוץ הקב"ה בגמה"ת?
3. מדוע מכפיל את המילה "אני" בפס' "ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלוקים עמדי"?
4. מה הרעותא הגדולה בכך שבתחיית המתים כל אלו שלא טעמו טעם המוות מהקב"ה, הקב"ה ממית אותם ולאחר מכן מחייה אותם?
5. מדוע סרס הקב"ה את זכר הלויתן וצינן את נקבתו?
6. מדוע כל סירוס הוא מהצד האחר?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

|☆ תגיות:

מִּשְׁפָּטִים פב – פד

הַסַבָּא

הַגֵּאֶה בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם זוֹכָה לְחוֹמַת מָגֵן מהקב"הַ.

כל זמן שאדם מקדיש רק חלק מזמנו לעבודת השם, חשוף הוא להסטה חיצונית מהדרך.  ככול שההשקפה ותכלית האדם חזקים וברורים לו, כך הוא פחות ניזוק וחשוף לקליפות. לכן על האדם להיות גאה בדרכי השם, וכך לא יהלך בחשש.

כאשר מגיע אדם לאמת הפנימית החזקה, כבר אינו חושש שמשהו יוכל להסיטו מהאהבה והדבקות, וכך יהודי המגיע לאמונה שלמה, שום דבר לא יפר את דתו בסביבה חילונית, ועל זו הדרך, המחזיק בהשקפה ברורה ובינה יציבה, אינו צריך הגנות חיצוניות, מאחר וברורה לו הדרך.

כאשר בא אדם ליישם מחשבה מסוימת, עליו קודם להיכנס פנימה ולבחון אותה בהשקפה מדויקת עד לנקודה התכליתית ביותר, ומאידך כאשר בא הוא דרך המעשה, עליו לפעול על פי סדר המדרגה.

במחשבה קודם הסוד וההשקפה הברורה לפני המעשה. שהרי סוֹף מַעֲשֵׂה בְּמַחְשָׁבָה תְּחִילָה.  בהרגשה הדרך הפוכה, והיא מהפרטים לכלל. הנברא מרגיש בתחילה כפרט נפרד, ועליו להתפתח ולהביא עצמו אל הכלל, אל הבורא יתברך.

מטרת הבריאה היא קבלת אור החוכמה, התענוג האין סופי. אך לפני קבלת אור זה נדרשת הקדמה והכנה של חסדים על הרצון לקבל, שיישמר מהקליפות שמנסות לחמוס את האור, וכאן בזמן ההכנה נצרכת הגנה. מכאן שבזמן תיקון יש לפעול את המעשה בתוך מסגרת תורנית ברורה, ולפעול את חיצוניות על אף שהיא שלא לשמה.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים עט – פא

הַסַבָּא

יֵשׁ לָבוּז לְלֵב גֵּאֶה.

ישנה עבודה של שבירת הגאווה וגסות הרוח שבלב, היא קורבן לשם אלקים, כאן מותר לשלם בצער ועצבות. ואילו קרבן לשם הויה, שהיא התקרבות בבחינת האהבה, עבודה זו מתאימה למי שכבר זכה לשבור את גאוותו.

מצד אחד מלמד כאן הזוהר שעצבות מועילה לחלום הרע, והרי אסור להיות עצב ואין לעבוד בעצבות. אלא יש לומר שזו עבודה זמנית בלבד. וכפי שראה ה' שאין העולם מתקיים במידת הדין, כך ראה שאין העבודה יכולה להתקיים עם מידת העצבות, לכן בא ושיתף בה את עבודת האהבה והרחמים. אין עבודת העצבות יכולה לעמוד בעצמה, שהרי גורמת היא לאדם לסור מדרך השם, לכן יכולה היא להיות זמנית, במסגרת כללית יותר.

דוד המלך מלמד את דרכי התשובה. על האדם ללמוד לוותר על התכונה הנפשית הנק' שמעי בן גרא, שאינה מאפשר לאדם לבנות את המשכן בליבו.

אם אדם מגיב מייד ישירות למצב, בד"כ הוא טועה. תמיד צריך לראות שיש משהו מעבר למקרה. שמעי (בחינת בינה שלא יכולה להגיע לשלמות) שהיה חכם, בא ומקלל את המלך. למרות שדוד הוא מלך המשיח, ישנה בחינה בקדושה שמעכבת אותו, כאשר סוקל אותו שמעי באבנים, דהיינו בהבנות אחרות ובעפר שהוא רצון לקבל לעצמו, מנסה שמעי להראות שמלכות בית דוד לא יכולה להתקיים.

שמעי היה מבית שאול, דהיינו בחינת היסוד, וכאן הויכוח מי צריך לשלוט, האם הרצון לקבל או רק הרצון להשפיע. ובמאבק זה מנצח דוד שניצח את עורפה (גליית), וכנגדה זרק עפר זה, והאבן כנגד האבן שהמיתה את גליית. ניסה שמעי לומר לו שהוא איש דמים.

רנה) הסתכל שלמה בחכמה, שכתוב על שמעי בן בגרא: יוצא יצוא ומקלל. יוצא יצוא ב' פעמים, יציאה אחת שיצא מבית המדרש לקלל את דוד. ויציאה אחת שיצא מירושלים אל עבדיו, שמת עליה. יציאה אחת אל המלך, ויציאה אחת אל עבדיו. וכל זה ראה שלמה והסתכל ברוח הקדוש ביציאה השנייה. וע"כ אמר: וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ, ידע שביציאה ימות.

רנו) ועיפר בעפר. אמר שלמה, אצל אבי היה בעפר, אצל שמעי יהיה במים שכתוב: וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ, וְעָבַרְתָּ אֶת-נַחַל קִדְרוֹן. שניהם דן שלמה, שיהיה נידון בעפר ומים כסוטה, למי שהשׂטין הדרך אצל אביו. גם סוטה נידונת בעפר ומים ובודקים אותה עם בגדה, וכך שלמה בדק את שמעי. עפר זה מלכות ומים בינה, אמר נבדוק אותו בב' הנקבות.

רנז) כתוב: וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת. וכתוב: וָאֶשָּׁבַע לוֹ בַיהוָה לֵאמֹר, אִם-אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב. מהו בחרב? האם שוטה היה שמעי, שלא הבין, שאילו נשבע לו כך, שלא יאמר אח"כ, בחרב לא, אבל בחנית או בחץ כן?

רנח) אלא שני דברים כאן: א. שאמר הילד, בנו של דג הגדול, שקשקשיו עולים עד רום עננים, השבועה של דוד המלך, כשהיה רוצה להישבע, הוציא החרב שלו, ששם היה חרות שֵם הנחקק ושם נשבע. וכך עשה לשמעי, שכתוב: וָאֶשָּׁבַע לוֹ בַיהוָה לֵאמֹר, אִם-אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב. שבועה זו הייתה בחרב. ב. דן שלמה, אמר, בקללה בא אל אבא, שהוא דברים, הרי גם אני בדברים אליו, ובשם המפורש הרג אותו, ולא בחרב. ומשום זה עשה שלמה כך.

רנט) כיוון שנשבע לו דוד, למה הרגו, האם שבועה הזו הייתה בעלילה, כי הלב והפה לא היו שווים? אלא ודאי דוד לא הרגו. ועדיין קשה מפני ששלח את שלמה בנו, ושליח של אדם כמותו. ידוע, שכל איברי הגוף מקבלים הכול, והלב אינו מקבל אפילו כחוט השערה. דוד המלך היה הלב של ישראל, וקיבל מה שלא היה ראוי לו שיקבל, מה ששמעי סיקל באבנים ועיפר בעפר. ומשום זה כתוב: וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה-לּוֹ. ועוד, כי האילן, מלכות, גרם לו להיות נוקם במעשה ונוטר במחשבה כנחש. כשיש מיעוט צריך לדעת מי מתקן אותו.

רס) כתוב: כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה, לֹא תִרְצֶה זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה. כי לא תחפוץ זבח, האם הקב"ה אינו רוצה שיקריבו לפניו קורבן? והרי הוא תיקן לרשעים שיקריבו קורבן, ויתכפר להם עוונותיהם. אלא דוד, לפני שם אלוקים, מדה"ד, אמר זה, וקורבן אינם מקריבים לשם אלוקים, אלא לשם יוד הא ואו הא. כי אל דין קשה, מדה"ד, אינם מקריבים קורבן. כמ"ש: אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַיהוָה. להויה ולא לשם אלוקים. וכן כתוב: וכי תקריב קורבן מנחה להויה. זבח תודה להויה. זבח שלָמים להויה. ולא כתוב השם אלוקים.

רסא) כיוון שדוד המלך אמר אל השם אלוקים, צריך לכתוב: כי לא תחפוץ זבח ואֶתֵנה, עולה לא תרצה. כי לשם זה אינם מקריבים אלא רוח נשברה, כמ"ש: זבחי אלוקים רוח נשברה. קורבן של אלוקים, הוא עצבות ושבירת הלב. ומשום זה, מי שחלם חלום רע, הוא צריך להראות עצבות, כי הוא עומד במידת אלוקים, וזבח של מדה"ד צריך להיות עצבות ורוח נשברה. ועצבות ההיא מועיל לחלום הרע, ואין הדין שולט עליו. כי זבח, הראוי למדה"ד, הקריב לפניו. קורבן לשם הויה בא להתקרבות לאהבה, אך קודם יש לשבור את הגאווה, לכן אמר דוד קורבן לאלוקים.

רסב) לב נשבר ונִדכֶּה, אלוקים לא תִבזֶה. לא תבזה. משמע שיש לב, שהוא בוזֶה? כן, לב גאה, לב בגסות הרוח, הוא הלב שבוזה. אבל, לב נשבר ונדכה, אלוקים לא תבזה.

רסג) הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ, אֶת-צִיּוֹן. מהו היטיבה? הלוא נראה שיש בה טוב, ועתה למה צריך להתפלל, היטיבה על ההוא טוב? שצריך להתפלל היטיבה, כי מיום שהקב"ה השתדל בבניין ביהמ"ק למעלה עד עתה, הטבה של הרצון לא שׁרתה על בניין ההוא. וע"כ לא השתכלל. כי בשעה שהרצון של מעלה יתעורר, ייטיב וידליק האורות של בניין ומעשה, עד שאפילו המלאכים של מעלה לא יוכלו להסתכל בביהמ"ק, ולא בבניין. ואז ישתכלל ביהמ"ק וכל מלאכתו. וע"ז התפלל, היטיבה ברצונך את ציון.

רסד) תִּבְנֶה, חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם. האם מיום שהשתדל בבניין ביהמ"ק, עד עתה עוד לא בנה אותם? ואם חומות ירושלים לא בנה עד עתה, ביהמ"ק, על אחת כמה וכמה שלא בנה. ואיך אמר: הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ, אֶת-צִיּוֹן, שהוא ביהמ"ק? הרי מתחילה בונים החומות, ואח"כ ביהמ"ק. אלא כל מעשיו של הקב"ה אינם כמעשה בני אדם. בני אדם, כשבונים ביהמ"ק למטה, מתחילה עושים חומות העיר, ולבסוף ביהמ"ק. חומות העיר מתחילה, כדי להגן עליהם, ואח"כ בניין הבית. הקב"ה בונה ביהמ"ק בתחילה, ולבסוף, כאשר הוריד אותו מן השמיים ומושיבו על מקומו, אז יבנה חומות ירושלים. וע"כ אמר דוד, היטיבה ברצונך את ציון מתחילה, ואח"כ תבנה חומות ירושלים.

רסה) כל המעשים שעושה הקב"ה, מתחילה מקדים זה שמבחוץ, ואח"כ עושה המוח שמבפנים. האם כאן אינו כן, כי הקדים בניין ביהמ"ק, לבניין החומות, שהם מבחוץ? כל אלו המעשים שעושה הקב"ה ומקדים שמבחוץ, הנה במחשבה מקדים את המוח, שבפנים. ובמעשה, מקדים ההוא שמבחוץ. כי כל קליפה, מה שמבחוץ, הוא מצד האחר. והמוח נמשך מן המוח, מצד הקדושה. ותמיד מקדים הצד האחר, ומתרבה וגדל ושומר הפרי. כיוון שהתבשל הפרי, זורקים הקליפה לחוץ. ויכין רשע וצדיק ילבש. וזורקים קליפה ומברכים לצדיקו של עולם. בני אדם עובדים מהפרטים אל הכלל, ואילו הקב"ה שלם ועובד מהכלל. יש והקב"ה נותן לנו מלמעלה קודם את הפרטים, זו כשהמחשבה קודמת.

תגיות: לב נשבר, קורבן להשם, קורבן לאלקים

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים עט-פא
1. מהו שכתוב יצא יצוא שתי פעמים לגבי שמעי בן גרא שיצא לקלל את דוד ומה למד מזה שלמה המלך?
2. מהי השבועה שנשבע דוד בחרב?
3. מדוע אנו למדים ששלמה המלך הרגו בשם המפורש?
4. מהי עבודת דוד המלך עפ"י הפסוק "זבחי אלוקים רוח נשברה וגו'" והרי הקורבן צריך להיות לשם הוי"ה?
5. מהו לב שראוי לבוז?
6. מה ההסבר לכך שהפסוק מקדים את בנין בית המקדש מבחינת "הטיבה ברצונך את ציון" ורק לאחר מכן "תבנה את חומות" ירושלים שנראה לכאורה הפוך?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים עט – פא

הַסַבָּא

יֵשׁ לָבוּז לְלֵב גֵּאֶה.

ישנה עבודה של שבירת הגאווה וגסות הרוח שבלב, היא קורבן לשם אלקים, כאן מותר לשלם בצער ועצבות. ואילו קרבן לשם הויה, שהיא התקרבות בבחינת האהבה, עבודה זו מתאימה למי שכבר זכה לשבור את גאוותו.

מצד אחד מלמד כאן הזוהר שעצבות מועילה לחלום הרע, והרי אסור להיות עצב ואין לעבוד בעצבות. אלא יש לומר שזו עבודה זמנית בלבד. וכפי שראה ה' שאין העולם מתקיים במידת הדין, כך ראה שאין העבודה יכולה להתקיים עם מידת העצבות, לכן בא ושיתף בה את עבודת האהבה והרחמים. אין עבודת העצבות יכולה לעמוד בעצמה, שהרי גורמת היא לאדם לסור מדרך השם, לכן יכולה היא להיות זמנית, במסגרת כללית יותר.

דוד המלך מלמד את דרכי התשובה. על האדם ללמוד לוותר על התכונה הנפשית הנק' שמעי בן גרא, שאינה מאפשר לאדם לבנות את המשכן בליבו.

אם אדם מגיב מיד ישירות למצב, בד"כ הוא טועה. תמיד צריך לראות שיש משהו מעבר למקרה.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים עו – עח

הַסַבָּא

דוד המלך מלמד אותנו דרכי תשובה.

גם בפרשת אוריה החיתי ובת שבע, מוכן היה לקבל על עצמו כאילו חטא, אמר להקב"ה: למען תצדק בדוברֶך תזכה בשופטֶך. ולא יהיה לו פתחון פה לומר לפניך, בחָנֵני ה' ונַסֵני. דוד היה הבדחן של המלך, ואע"פ שהיה בצער, כיוון שהיה לפני המלך, חזר לבדחנות שלו כמו שהיה, כדי לשמח את המלך.

כמו כן כאשר שִׁמְעִי בֶן-גֵּרָא עמד וקילל את דוד ועבדיו, (שמואל ב): וְכֹה-אָמַר שִׁמְעִי, בְּקַלְלוֹ; צֵא צֵא אִישׁ הַדָּמִים, וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל. כבש דוד את כעסו בהבינו שהכל מהשם יתברך, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, מַה-לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרֻיָה; כי (כֹּה) יְקַלֵּל, וכי (כִּי) יְהוָה אָמַר לוֹ קַלֵּל אֶת-דָּוִד, וּמִי יֹאמַר, מַדּוּעַ עָשִׂיתָה כֵּן. צדיק מצדיק תמיד את הבורא, ולא זו בלבד, אלא גם יודע שכל מה שקורה לו בא לטובתו. מוכן לקחת על עצמו ביזיונות בלי לחפש תירוצים, ומקבל שהכל בא בהשגחה פרטית – מכאן נובע כוח התשובה.

רמה) כתוב: כִּי יְהוָה, עֵינָיו מְשֹׁטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ לְהִתְחַזֵּק עִם-לְבָבָם שָׁלֵם אֵלָיו. אלו הן נקבות. וכתוב: עֵינֵי יְהוָה, הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל-הָאָרֶץ. אלו הם זכרים. כי יש בהם בחינת זכר ונקבה. דוד אמר, והרע בעיניך עשיתי. הלוא, לפני עיניך, היה צריך לומר? אלא, אמר דוד, במקום שחטאתי, בעיניך היה, כי הייתי יודע, שעיניך מוכנים ועומדים לפניי. ולא החשבתי אותם. הרי החטא שחטאתי ועשיתי, היה בעיניך. עין היא מדרגת החוכמה, ומוזר שלכאורה אומר דוד שחטא בבת שבע.

רמו) למען תצדק בדוברֶך תזכה בשופטֶך. ולא יהיה לו פתחון פה לומר לפניך, בחָנֵני ה' ונַסֵני. כל אומן כשמדבר, מדבר באומנותו. דוד היה הבדחן של המלך, ואע"פ שהיה בצער, כיוון שהיה לפני המלך, חזר לבדחנות שלו כמו שהיה, כדי לשמח את המלך. בדחן זה אור של חוכמה, ועדיין יש בזה סכנה מאחר ובדחנות עלולה להביא לערווה.

רמז) אמר: ריבון העולם, אני אמרתי בחנֵני ה' ונסֵני, ואתה אמרת שלא אוכל לעמוד בנסיונך. הרי חטאתי למען תצדק בדוברך, ויהיה דברך אמת, כי אם לא חטאתי, היה הדבר שלי אמת ודברך בריק. עתה שחטאתי, כדי שדברך יהיה אמת, נתתי מקום להצדיק דברך, משום זה עשיתי, למען תצדק בדוברך תזכה בשופטך. כי חזר דוד לאומנותו, ואמר בתוך צערו, דברי בדחנות אל המלך. שורש הבדחנות הוא הפירוק והיפוך, דהיינו מסתכלים על פרטים ומערבבים את הקשר ביניהם, או שפרט לא צפוי מופיע פתאום.

רמח) למדנו, לא היה דוד ראוי לאותו מעשה, כי אמר, וליבי חלל בקרבי. כך הוא, אבל אמר דוד, בלב יש ב' היכלות, באחד דם ובאחד רוח. אחד הצד השמאלי המלא דם, משכן ליצה"ר, וליבי אינו כן, כי ריקן הוא, ולא נתתי משכן לדם הרע להשכין בו היצה"ר. וליבי ודאי חלל בלא שוכן רע. וכיוון שכן, לא היה דוד ראוי לחטא שחטא. אלא כדי לתת פתחון פה לרשעים, שיאמרו, דוד המלך חטא וחזר בתשובה כפי שהיה עם אדם הראשון, שדוד קיבל את 70 שנותיו ממנו להשלים את התיקון, ועשה כמעשה אבותיו, ומחל לו הקב"ה, כש"כ שאר בני אדם. וע"ז אמר דוד: אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים, אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ. אמר דוד שאם הוא הצליח לחזור בתשובה, כל אחד יוכל.

רמט) ודוד עלה במעלה הזיתים עולה ובוכה. וראש לו חפוי והוא הולך יחף. למה? אלא עשה עצמו נזוף, כדי לקבל עונש, והעם היו רחוקים ממנו ד' אמות שלא היו במדרגתו. אשרי העבד שכך עובד לאדונו, ונודע בחטאו, כדי לשוב ממנו בתשובה שלמה. מי שאינו מכיר בחטאו אין לו איך לשוב בתשובה.

רנ) מה שעשה לו שמעי בן גרא היה יותר, מכל הצרות שעברו עליו עד היום ההוא, ודוד לא השיב כנגדו דבר. כי היה יפה לו, ובזה התכפרו עוונותיו.

רנא) שמעי תלמיד חכם היה, וחכמה רבה הייתה בו, למה יצא אל דוד ועשה לו מה שעשה? אלא ממקום אחר היה הדבר, והכניס לו הקב"ה דבר זה בליבו. וכל זה עשה לתועלת לדוד. כי ההוא שעשה לו שמעי, גרם לו לחזור בתשובה שלמה, ושיבר ליבו בשבירה רבה, ושפך דמעות רבות מתוך ליבו לפני הקב"ה. וע"כ אמר: כי ה' אמר לו קַלל. ידע שממקום אחר עליון ירד הדבר.

רנב) שני ציוויים ציווה דוד לשלמה בנו. אחד של יואב, ואחד של שמעי, עם שאר הציוויים שציווה אותו. של יואב, שכתוב: וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה. דבר סתום היה, שאפילו שלמה לא היה לו לדעת. אלא משום שידעו אחרים, נודע לשלמה. ע"כ אמר, וגם אתה ידעת. מה שלא היה ראוי לו לדעת.

רנג) של שמעי, שכתוב: וְהִנֵּה עִמְּךָ שִׁמְעִי בֶן-גֵּרָא בֶן-הַיְמִינִי. והנה עימך, שהוא מוכן לך תמיד, כי רבו היה. ומשום זה לא אמר על יואב, והנה עימך יואב. אבל שמעי זה, שנמצא עימו תמיד, אמר והנה עימך.

רנד) וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ, וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי, וַיֹּאמֶר לוֹ בְּנֵה לְךָ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם, וְיָשַׁבְתָּ שָׁם; וְלֹא-תֵצֵא מִשָּׁם, אָנֶה וָאָנָה. איפה החכמה של שלמה המלך בזה? אלא הכול בחכמה עשה, ולכל הצדדים השגיח, כי חכם היה שמעי, ואמר שלמה, אני רוצה שיתרבה התורה בארץ ע"י שמעי, ולא ייצא לחוץ.

תגיות: תשובה, דוד המלך

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים עו-עח
1. האם עיניים זה לשון זכר או נקבא? הסבר.
2. מהו שאומר דוד "הרע בעיניך עשיתי" מדוע לא לפני עיניך? ואיך שזה קשור לבת שבע?
3. מה היתה הבדחנות של דוד המלך ומדוע התבדח עם הקב"ה?
4. מה ההסבר של הזהר באות רנ"ח לכך שהיתה תועלת בחטא דוד המלך?
5. מדוע הלך דוד המלך במעלה הזיתים בוכה, ראש לו חפוי ויחף?
6. כיצד עזר לדוד הבזיונות שספג משמעי בן גרא ומה אנו לומדים מזה?
7. מה הדרך הנכונה להסתכל על בזיונות לפי אות רנ"א?
8. מה היתה חוכמתו של שלמה בהתנהגותו עם שמעי כמצות אביו?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים עו – עח

הַסַבָּא

דוד המלך מלמד אותנו דרכי תשובה.

גם בפרשת אוריה החיתי ובת שבע, מוכן היה לקבל על עצמו כאילו חטא, אמר להקב"ה: למען תצדק בדוברֶך תזכה בשופטֶך. ולא יהיה לו פתחון פה לומר לפניך, בחָנֵני ה' ונַסֵני. דוד היה הבדחן של המלך, ואע"פ שהיה בצער, כיוון שהיה לפני המלך, חזר לבדחנות שלו כמו שהיה, כדי לשמח את המלך.

כמו כן כאשר שִׁמְעִי בֶן-גֵּרָא עמד וקילל את דוד ועבדיו, (שמואל ב): וְכֹה-אָמַר שִׁמְעִי, בְּקַלְלוֹ; צֵא צֵא אִישׁ הַדָּמִים, וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל. כבש דוד את כעסו בהבינו שהכל מהשם יתברך, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, מַה-לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרֻיָה; כי (כֹּה) יְקַלֵּל, וכי (כִּי) יְהוָה אָמַר לוֹ קַלֵּל אֶת-דָּוִד, וּמִי יֹאמַר, מַדּוּעַ עָשִׂיתָה כֵּן. צדיק מצדיק תמיד את הבורא, ולא זו בלבד, אלא גם יודע שכל מה שקורה לו בא לטובתו. מוכן לקחת על עצמו ביזיונות בלי לחפש תירוצים, ומקבל שהכל בא בהשגחה פרטית – מכאן נובע כוח התשובה.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים עג – עה

הַסַבָּא

כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה-לָּךְ, לִשְׁמָרְךָ בְּכָל-דְּרָכֶיךָ.

הקב"ה עושה חסד עם אדם הרוצה לעשות תשובה, ונותן בו כוחות נפש, אלו המלאכים לשמור אותו בדרך. ואם אדם יהיה קשוב לכוחות פנימיים אלו, יוכל להצליח. ואם לא ינצל את העזרה, את המלאכים שבנפשו, הוא נק' רשע שמת בעוד הגוף הגשמי מסתובב בעולם. שני המלאכים הם בחינות של שמחה וצער, תענוג או ייסורים, הם הכוחות המוליכים את האדם בדרך הטוב.

צער וייסורים זה הכרת הרע שבו – ושב בתשובה, ושמחה – ששמח בטוב שיש לו.

בעל תשובה הוא מי שנאחז בעץ החיים, בכלל שהוא הבינה היציבה. הוא הבעלים של אותה תשובה, השפעת הכלל ונק' חי.

אדם שבא יחידי לעולם מפני שבגלגול קודם לא לקח אישה והוליד בנים בקדושה, דהיינו לא לקח את הרצונות ונתן בהם צורה של השפעה, ולכן לא הוליד הבנות אמוניות בדרך השם, וכאשר בא שוב בגלגול הוא בא יחידי. ועדיין הקב"ה ייתן לו אישה גרושה בתנאי שיעשה תשובה בחייו הגשמיים. לשוב בתשובה אומר לשוב לספירת הבינה, דהיינו להשקפה שהשם טוב ומטיב.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים ע – עב

הַסַבָּא

הַתְּשׁוּבָה מֶכָפֶּרת עַל כָּל דָּבָר.

ואל תאמר אחטא ואשוב, שמא תחטא ולא תשוב.

מדרגת הבינה, האמת היא למעלה מחוסר השלמות של זו"ן, על כן יכולה היא לתקן את חוסר הלשמות. בד"כ הפגם הוא ראיית הפרט כעומד בפני עצמו ולא כחלק מהמערכת.

"איזקא דחיה" זוהי נקודה פנימית נסתרת הנותנת תיקון על כל הרצון לקבל, כאן האור של עתיקא קדישה חודר לכל המקומות ומתקן הכל.

האמונה מתקנת הכל, ולמרות ניסיונות היצר הרע לומר לאדם שאין סיכוי שיצליח לעשות תושובה, עליו להאמין שהקב"ה נתן לו את הכוח והעזרה לתקן. אין אפשרות שהבורא יתן לאדם משימה שאינו יכול לעמוד בה. הקב"ה רוצה לעזור לכל אחד, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת. באמת אומר שאדם מוכן לוותר על האני הכוזב שלו ביראת שמים ולהתמסר כולו לקב"ה.

לא יכול אדם לומר לקב"ה קבל אותי איך שאני, עליו לתקן ולעשות תשובה, דהיינו שייוותר על גאוותו ונפרדותו. צריך לחפש ולהתחבר אל מקום הרחמים של ה'  כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְהוָה יוֹכִיחַ, וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה.

רכה) אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה. הכתוב חוזר לאותו שיצא יחידי בלי נוקבא. מקום שביעית, המלכות, יגאל אותו. שביעית נקראת אדוניו, אדון כל הארץ. אם אדוניו זה מרחם עליו, ומחזירו מכף הקלע לעוה"ז כמו שהיה, ונותן לו אישה ההיא, אשר המזבח מוריד עליו דמעות, נותן לו אישה גרושה, ומתחברים יחד, וילדה לו בנים או בנות, הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ, תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ, למלכות הקדושה. .

רכו) כי אם חזר בתשובה, ותיקן אותו המקום שפגם בחייו שלא לקח אישה בקדושה, שלא פעל רצונותיו בקדושה, הוא מתקבל לפני המלך הקדוש, הוא לוקח אותו ומתקן אותו על תיקונו, אח"כ. וזה נקרא, בעל תשובה. כי ירש מושבו של מקום ההוא, של הנהר הנמשך ויוצא, המלכות, כי נהר הנמשך ויוצא הוא יסוד, ומושבו המלכות. ומתקן את עצמו ממה שהיה בתחילה. כיוון שניתקן ושב בתשובה, הוא עולה על תיקונו. שאין דבר בעולם, ואין מפתח בעולם, שלא ישבור, אותו השב בתשובה.

רכז) יֵצֵא בְגַפּוֹ, פירושו שבח והתעלות. המקום שבעלי תשובה עולים, שאפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד שם. ומשום זה, כיוון ששב בתשובה, הקב"ה מקבלו מיד.

רכח) אין דבר בעולם העומד לפני תשובה. ולכולם הקב"ה ודאי מקבל. ואם שב בתשובה, הרי מזומן לו דרך החיים. ואע"פ שפגם מה שפגם, הכול מיתקן, והכול חוזר על תיקונו. כי אפילו במה שיש בו שבועה, הקב"ה מקבלו, שכתוב: חַי-אָנִי, נְאֻם-יְהוָה, כִּי אִם-יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן-יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה, חוֹתָם עַל-יַד יְמִינִי כִּי מִשָּׁם, אֶתְּקֶנְךָּ. וכתוב: כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי וגו'. ואחר ששב בתשובה, כתוב: ובנֵי יכוניה אסיר, שאלתיאל בְּנו. מכאן, שהתשובה שוברת כמה גזרות ודינים וכמה שרשרות של ברזל, ואין מי שעומד לפני תשובה. למרות פסוקי הללו, בא לאחר מכן ותיקן.

רכט) ע"ז כתוב: וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים, הַפֹּשְׁעִים בִּי. פשעו בי, אינו כתוב: אלא הפושעים בי. אותם שלא רצו לשוב בתשובה ולהתנחם על מה שעשו. אבל אם התנחמו ועשו תשובה, מקבל אותם הקב"ה.

רל) משום זה אדם זה, אע"פ שפָשע בו, ופגם במקום שלא צריך, ושב לפניו, הוא מקבלו ומרחם עליו. כי הקב"ה הוא מלא רחמים, ומתמלא רחמים על כל מעשיו כמ"ש: ורחמיו על כל מעשיו אפילו אם מעשה נראה אכזרי. אפילו על בהמות ועופות מגיעים רחמיו. אם עליהם מגיעים רחמיו, כש"כ על בני אדם, היודעים ונודעים לשבח לאדונם, שמגיעים עליהם רחמיו, ושורים עליהם. וע"ז אמר דוד: רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי.

רלא) אם על רשעים מגיעים רחמיו, כש"כ על צדיקים. אלא מי צריך רפואה? אלו שהם בעלי כאבים. ומי הם בעלי כאבים? אלו הם הרשעים. והם הצריכים רפואה ורחמים, שהקב"ה מרחם עליהם, שלא יהיו נעזבים ממנו, והוא אינו מסתלק מהם, וישובו לפניו בתשובה. כשהקב"ה מקרב, מקרב בימין. וכשהוא דוחה, דוחה בשמאל. ובשעה שדוחה, הימין מקרב. מצד זה דוחה, ומצד זה מקרב. והקב"ה אינו עוזב רחמיו מהם.

רלב) וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ וכתוב אחריו: דְּרָכָיו רָאִיתִי וְאֶרְפָּאֵהוּ, וְאַנְחֵהוּ וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו. אע"פ שהרשעים עושים בזדון, והולכים בדרך ליבם, ואחרים עושים בהם התראה, ואינם רוצים להקשיב להם, עכ"ז, בשעה שחוזרים בתשובה, ולוקחים דרך הטוב של תשובה, הרי רפואה מוכנה לפניהם. התשובה מוכנה עוד לפני בריאת העולם.

תגיות: תשובה, אמונה

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים ע-עב
1. מה קורה אם אותו אחד שמכיוון שלא התאמץ לישא אישה וללדת בנים בא יחידי לעולם ללא נקבא ואדונו מרחם עליו ונותן לו אישה? מה קורה עם הבנים שילדה ומדוע?
2. מדוע שכתוב "האישה וילדיה תהיה לאדונה" הוא בחינת תשובה?
3. מדוע אין דבר בעולם ואין מפתח בעולם שלא ישבור אותו, השב בתשובה?
4. מהו "יצא בגפו"?
5. מהיכן למדנו בירמיה שאף על פי שפורענות מוכנת לו לאדם עדין יכול לשוב בתשובה (רכ"ח)?
6. כיצד מהכתוב "ורחמיו על כל מעשיו" מבינים אנו את דרכי הליכתנו עם חברינו הקרובים והרחוקים וכיצד זה קשור לתשובה?
7. מדוע הרשע החוזר בתשובה רפואה מוכנת לו ולא רפואה מגיעה עבורו? מה הכוונה שהיתה כבר נמצאת שם?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams