מִּשְׁפָּטִים קפז – קפט

לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ

יֵשׁ לְכָל הַיְּהוּדִים יֵשׁוּת מֶשׁוּתֶפת

יש לאדם אחריות גם לכלל, וככול שאדם גדול יותר אחריותו לכלל גדולה יותר. מכאן שאם חלילה חושב יהודי שהוא יאכל בשר וחלב יחד שזה שייך רק לעינינו ואין הדבר כך, אלא הוא מושך דינים לכל העולם. אנחנו כלל אחד. התפיסה האחדותית באה לעיתים מגורמים אחרים, כמו למשל השונאים שמתייחסים לכל יהודי כפרט מכלל משותף. רוחניות קפיטליסטית אומרת שכל אחד הוא רוחני לעצמו. לכן כל יהודי מייצג את הכלל ועליו לנהוג בכבוד ראוי בכל מקום.

תקסו) בשעה שמעשיהם של ישראל אינם טובים כתוב: עמי נוגשׂיו מעולֵל ונשים מָשלו בו. בטומאה צד האישה שולט, וכך באדם הרצון לקבל זו העצמיות שלו כל מי שאוכל מאכל של בשר ושל חלב בשעה אחת, או בסעודה אחת, שהם מתחברים יחד, כמו שאוכל בשר בחלב ביחד. אדם כזה ארבעים יום נראה גדי מקולס בעורו, שנִצלֶה כולו כאחת ביחד עם ראשו, לאלו של מעלה, וחבורה של הטומאה מתקרבת עימו, וגורם לעורר בעולם דינים שאינם קדושים.

תקסז) ואם הוליד בן בימים האלו, משאילים לו נשמה מצד האחר הס"א, שאינה צריכה לו, כי מטמאת אותו וכתוב: והתקדשתם והייתם קדושים, ולא תטמאו את נפשותיכם. הבא לטמא מטמאים אותו שכתוב: ונִטמֵתם בם חסר א', שהיא טומאה אטומה יותר מכל הטומאות, שאין לו רשות להיטהר כמו שאר מיני טומאות שמטהרות. ועוד שמפחד מחיות רעות כי נראה בעיניהם כמו גדי ויכולות להזיק, כי הצלם של אדם עבר ממנו. לכאורה הגוף נשאר אותו דבר, אך הצלם בורח ונראה לחיות כמו גדי מקולס ואינן פוחדות ממנו.

אין ליהודי לאכול בשר וחלב, אלא להמתין 6 שעות, שהמספר שש הוא בחינת היגיעה, ואין לקבל את החלב, החסד העליון בלי יגיעה. זהו סימן ובעולם גשמי זה אנו חיים את הסימנים בכדי להפעים את הפנימיות. גם בגשמיות כאשר רוצים לגדל כלבים אכזריים יותר נותנים להם לאכול דם, אז אפילו בחיצוניות הדברים משפעים על הנפש.

גדי הוא בחינת היצר הרע, האלוקה של מצרים. הרשע אינו רוצה לעשות יגיעה של טהרה ורוצה את החסדים, החלב ישר לתוך הרצון שבא לו.

שאלות לחזרה ושינון – זוהר משפטים, עמודים קפז- קפט
1.מה קורה לצלם של האוכל בשר וחלב יחד?
2. מה קורה לבן הנולד תוך 40 יום מאז שאכל בשר וחלב יחד?
3. מה עונה ר' שמעון לר' ייסא שרצה להתיר לאכול תרנגול בגבינה או בחלב?
4. מדוע דניאל, חנניה, מישאל ועזריה ניצולו מחיות רעות ומכבשן האש?
5. מה ראה משה רבינו בעלותו למעלה שחצי הדם זרק על העם וחצי על המזבח?
6. במה דומה כנסת ישראל לתמר?
7. מתי השכינה הקדושה נראית כחיה קטנה ומתי כגדולה?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים קפד – קפו

הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ

תקנו) רבי אבא אמר: כתוב למעלה מזה, ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוקיך, לא תבשל גדי בחלב אימו. לא לערב דבר תחתון בעליון, שלא יינק הצד שבחוץ מהצד שבפנים. זה שבחוץ, הגדי, הוא מצד הטומאה. וזה שבפנים, אימו, היא מצד הקדושה. אימו כנ"י, המלכות, הנקראת אם. כי התפשטות המלכות היא עד הקליפות, כמ"ש: ורגליה יורדות מוות. בחלב אימו, שלא יינק מצד הזה מי שאינו צריך. שהחיצוניות הקלוקלת בה מעורבת הקליפה לא תתערב בפנימיות.

תקנז) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ, בַּדָּרֶךְ; וְלַהֲבִיאֲךָ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, ונמצאו ישראל שהם פנימיות ודבקים בה', נמסרים תחת המלאך, שהוא חיצוניות. אמר משה, הרי קיבלתי ביטחון הבטחה ממך, שלא תיפרד ממנו, שבזכות מצוות ביכורים לא תתערב חיצוניות בפנימיות. ודאי אם אין פניך הולכים, אל תַעֲלנו מזה. ובמה יוודע איפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך. ולא ישאל, שכתוב הזה בפרשת תישא, כי אין מוקדם ומאוחר בתורה. דהיינו שהתורה לא נכתבה על רצף הזמן הגשמי, אלא ניתנה על רעיונות, ורעיון עומד תמיד מעבר לזמן ומקום. בעולמות הרוחניים העליונים אין זמן ומקום, והחוקים בעולמות העליונים, וחוקי הנשמה כאן הם אותם חוקים. מכאן שאין מוקדם ומאוחר בתורה בחוקים, בתהליכים יש מוקדם ומאוחר, כלומר שבסדר העבודה הנפשית צריכה להופיע בחינת אברהם לפני בחינת יצחק, החסד לפני הגבורה.

אומר משה לקב"ה: אנחנו רוצים להתדבק בפנימיות, ובחינת מלאך היא חיצוניות, משה שמייצג בנפש היהודי את הנאמנות הפנימית, אינו מוכן להישען על נקודה חיצונית.

תקנח) דבר זה לא אמר הקב"ה אלא מאהבת ישראל, ולהתרצות עימהם. בדומה למלך שהיה רוצה ללכת עם בנו, ולא רצה לעזוב אותו. בא בנו, והיה מתיירא לבקש את המלך שילך עימו. הקדים המלך ואמר, הרי שר צבא פלוני ילך עימך לשמורך בדרך. ואח"כ אמר, הישמר לך ממנו, כי אינו אדם שלם. אמר בנו, א"כ, או שאני אשב פה, או שאתה תלך עימי ולא אפרד ממך. כך הקב"ה, בתחילה אמר, הנה אנוכי שולח מלאך לפניך לשמורך בדרך. ואח"כ אמר, הישמר מפניו. בו בשעה אמר משה, אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה.

תקנט) אמר רבי שמעון: במקום הזה, כשאמר הקב"ה, הנה אנוכי שולח מלאך, לא אמר משה משהו, ולא השיב דבר כנגדו, משום שכאן לא נמצא פירוד מה', כי לא נשלח המלאך אלא לשמירה. משא"כ שם כתוב: וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ, מַלְאָךְ; וְגֵרַשְׁתִּי, אֶת-הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי וגו' כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ אם המלאך לשמירה, אז יפה המלאך, אך אם לזכירה לא טוב הדבר. על האדם להישמר בדרך וטוב שמלאך ישמור עליו שלא ייצא מהמסגרות של הרהור ומעשה. אך אם זה לזכירה, עליו לוותר על התענוג שיבוא מהאמצעי אלא מהקב"ה. בשמירה מלאך יכול להיות לבד, אך קבלת האור שהיא בחינת שלא לשמה יכולה לבוא בשלב ראשון ע"י מלאך, אך יש לשאוף ולרצות לעבוד לשמה, דהיינו למען שמו יתברך.

תקס) מתי השיב משה? בזמן שאמר, ושלחתי לפניך מלאך, שאח"כ כתוב: כי לא אעלה בקרבך. וכאן כתוב: כי ילך מלאכי לפניך, סָתם ואינו מפרש הדבר, שיאמר, כי לא אעלה בקרבך. וע"כ כתוב כאן" כִּי אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע, בְּקֹלוֹ, וְעָשִׂיתָ, כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר וְאָיַבְתִּי, אֶת-אֹיְבֶיךָ, וְצַרְתִּי, אֶת-צֹרְרֶיךָ. שהכול תלוי בה'. ואין כאן פירוד, וע"כ לא השיב כאן משה. ההנהגה וההשגחה אינם יכולים להיות ישירים אלא ע"י אמצעי, ולמרות זאת האהבה, הנקודה הפנימית של ישר-אל חייבת להיות בקשר ישר אל הקב"ה.

תקסא) ואם תאמר שבשני הפסוקים הוא מלאך ממש בפירוד, עכ"ז משה לא השיב עליהם, משום שלא היה לו מקום אומר חיצוניות בלי פנימיות – לא. כי גם על הכתוב: ושלחתי לפניך מלאך, לא השיב משה תכף, אלא בזמן שכתוב: אם אין פניך פנימיות הולכים תעלנו מזה, שהשיב זה על מה שכתוב: פניי ילכו והניחותי לך. כי אז היה לו מקום להשיב. כלל הכול, משה לא רצה במלאך, כי כתוב: וַיֹּאמֶר אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, אֲדֹנָי, יֵלֶךְ-נָא אֲדֹנָי, בְּקִרְבֵּנוּ –בתוך הקרביים של כל אחד, בפנימיות, זו הנאמנות הנפשית הנצרכת. לכן יש להקפיד על קיום המצוות בחיצוניות, אך יש לכוון ולבקש מהשם את הנקודה הפנימית.

לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ

תקסב) אמר רבי יהודה: לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ. גדי מס"א, שלא יינק מהשכינה. בחלב האם היה צריך לומר, מהו אימו? כנ"י, המלכות, היא אינה אימו של צד הטומאה, כי כנ"י אמא הקדושה, בחלקם של ישראל התאחדה, שכתוב: כי חלֶק ה' עמו. יש כאן קושיה, איך יוצא טמא מטהור, אם הגדי הוא בחינת הס"א כיצד יכול לצאת מהאם, בינה שהיא קדושה.

תקסג) אמר רבי שמעון, הכל תלוי זה בזה. אמא, המלכות, התאחדה להם למעלה לצד של הקדושה ולצד של הטומאה, אחד לימין, ואחד לשמאל, שבכל צד יש ימין ושמאל. וכולם תלויים באם הזו, שהיא אמא הקדושה, המלכות, ונאחזים בה. בחיצוניות ימין אמונה – ושמאל בריאה, הרצון הפרטי נראים כנפרדים, אך כשמעלים אותם לשורש הכל אחד. בכדי להגיע לשלמות מצד הנברא, עליו לתת יגיעה, שזו בחינת שש, כמו ששת ימי המעשה. וכאשר ממתינים בין בשר לחלב 6 שעות אין הכוונה הפנימית של זמן גשמי אלא יגיעה לבוא לדבקות בשלם הנצחי הבלתי תלוי. וכמובן שיש לשמור על מסגרת הזמן הגשמי ולנצל את הזמן למודעות פנימית לכוונה שאין להשתמש בשמאל מבלי להכלילו בימין. היגיעה היא ההסכמה של האדם לוותר על עצמו, על הפרטיות ולהבין שהכלל, הנשמה קובעים.

תקסד) נאחזים בה בשעה שאם הזו יונקת מצד האחר, והמקדש נטמא, ונחש החזק מתחיל להיגלות, אז יונק הגדי מחלב אימו והדינים מתעוררים. וע"כ ישראל מקדימים ומביאים ביכורים, ובשעה שמביאים אותם, צריכים לומר, ולפתוח בלבן, ארמי רמאי אובד אבי, שרצה בכשפיו האלו לשלוט על יעקב ועל זרע הקדוש. ולא ניתנו בידו, ולא נמסרו ישראל לצד הזה. וע"כ מעבירים בזה כוח הנחש, והגדי לא יוכל לינוק מחלב אימו. וע"כ כתוב: ראשית ביכורי אדמתך תביא, לא תבשל גדי בחלב אימו, שלא יינק צד הזה מחלב אימו, המלכות, שלא ייטמא המקדש, ולא יתעוררו הדינים. תיקון יעקב כנגד אברהם היה כנגד ע.ז, כנגד לבן.

תקסה) משום זה, לא יאכלו בשר בחלב כל זרע הקדוש, וכל מי שבא מצד הקדוש, כדי שלא לתת מקום למי שאינו צריך, כי במעשה תלוי הדבר, שצריכים מעשה למטה כדי לעורר למעלה. אשרי הם ישראל מכל העמים עכו"ם, שריבונם קרא עליהם, ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה. וכתוב: כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך. וכתוב: בנים אתם לה' אלוקיכם.

תגיות: בשר וחלב, לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים קפד-קפו
1. מהו שכתוב "אנכי שולח מלאך לפניך" ומשה רבנו לכאורה מתנגד לכך, שאומר "אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה"?
2. כיצד קשור הפס' "ראשית ביכורי אדמתך וגו'" לפס' "לא תבשל גדי בחלב אמו"?
3. הסבר את המשל שנותן רבי אלעזר באות תקנ"ח.
4. מה מוסיף רשב"י לדברי רבי אלעזר ואגב כך הסבר מתי כן יש מקום לרצות בכח המלאך ומתי רק את כוחו של ה' ית'?
5. מה עונה רשב"י לשאלתו של רבי יהודה ששואל כיצד גדי שהוא מצד הטומאה יוצא מהאם שהיא השכינה הקדושה?
6. מדוע עם ישראל נצטוו לא לאכול בשר וחלב אגב כך הסבר מדוע אין מצוה זו גם לאומות העולם?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים קפד – קפו

הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ

אין מוקדם ומאוחר בתורה.

התורה לא נכתבה על רצף הזמן הגשמי, אלא ניתנה על רעיונות, ורעיון עומד תמיד מעבר לזמן ומקום. בעולמות הרוחניים העליונים אין זמן ומקום, והחוקים בעולמות העליונים, וחוקי הנשמה כאן הם אותם חוקים. מכאן שאין מוקדם ומאוחר בתורה בחוקים, בתהליכים יש, כלומר שבסדר העבודה הנפשית צריכה להופיע בחינת אברהם לפני בחינת יצחק, החסד לפני הגבורה.

הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ, בַּדָּרֶךְ

אם המלאך לשמירה, אז יפה המלאך, אך אם לזכירה לא טוב הדבר. על האדם להישמר בדרך וטוב שמלאך ישמור עליו שלא ייצא מהמסגרות של הרהור ומעשה. אך אם זה לזכירה, עליו לוותר על התענוג שיבוא מהאמצעי אלא מהקב"ה. בשמירה מלאך יכול להיות לבד, אך קבלת האור שהיא בחינת שלא לשמה יכולה לבוא בשלב ראשון ע"י מלאך, אך יש לשאוף ולרצות לעבוד לשמה, דהיינו למען שמו יתברך. אומר משה לקב"ה: אנחנו רוצים להתדבק בפנימיות, ובחינת מלאך היא חיצוניות, משה שמייצג בנפש היהודי את הנאמנות הפנימית, אינו מוכן להישען על נקודה חיצונית. וַיֹּאמֶר אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, אֲדֹנָי, יֵלֶךְ-נָא אֲדֹנָי, בְּקִרְבֵּנוּ –בתוך הקרביים של כל אחד, בפנימיות, זו הנאמנות הנפשית הנצרכת. לכן יש להקפיד על קיום המצוות בחיצוניות, אך יש לכוון ולבקש מהשם את הנקודה הפנימית.

לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ

בחיצוניות ימין אמונה – ושמאל בריאה, הרצון הפרטי נראים כנפרדים, אך כשמעלים אותם לשורש הכל אחד. בכדי להגיע לשלמות מצד הנברא, עליו לתת יגיעה, שזו בחינת שש, כמו ששת ימי המעשה. וכאשר ממתינים בין בשר לחלב 6 שעות אין הכוונה הפנימית של זמן גשמי אלא יגיעה לבוא לדבקות בשלם הנצחי הבלתי תלוי. וכמובן שיש לשמור על מסגרת הזמן הגשמי ולנצל את הזמן למודעות פנימית לכוונה שאין להשתמש בשמאל מבלי להכלילו בימין. היגיעה היא ההסכמה של האדם לוותר על עצמו, על הפרטיות ולהבין שהכלל, הנשמה קובעים.

m.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים קפא – קפג

אֵין טַעַם לִהְיוֹת אֱנוֹשִׁי בְּלִי לִהְיוֹת אָדָם

כִּי-טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן. ויין ישמח לבב אנוש – אנוש לא שמח באופן טבעי, הוא מחפש כוח מחוץ לעצמו, הוא בחינה שמחפש את כוחות הטבע ולא את הקשר עם הבורא, אנושות בלי להיות אדם נמחקת במבול. להיות אדם אומר להיות גם אוהב, ואם נשיקה לא מביעה רגש של אהבה אז לא תימצא דבקות רוחנית, אלא ההפך הדבר הופך לרצון לסיפוק אישי.

כאשר מדובר על יינה של תורה, דהיינו היכולת להתדבק בבחינת החסדים העליונים, מצמידים ליין נשיקות, שאז הנשיקה היא החיבור הרוחני בין הראש לגוף, בין הרוח העליון לרוח התחתון, שהוא רוצה שפע, אך הוא חסר שלמות, אותה יוכל לקבל רק כשהחסדים מהעליון יועברו לתחתון.

הקב"ה נקרא אדנ"י

המושג אדנות והויה מייצגים סוגי השגחה שונים. א-ד-נ-י מלשון אדון הוא השגחה על בחינת עבד, יראה ואילו שם הויה הוא רחמים דהיינו השגחה על דרגת בנים, אהבה. כל דבר צריך ללמוד לפי הוראותו במקום. השם א-ד-נ-י גימטריה מכה, דין לפי הסתכלות התחתון שאינו אוהב שיהיה מישהו מעליו. יש לקבל שגם הנהגה זו באה משם הויה. בזמן תיקון אדם הוא בחינת עבד כלפי השם, עד שנגיע ביובל בעזרת השם למדרגת בן.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים קפא – קפג

הקב"ה נקרא אדנ"י

המושג אדנות והויה מייצגים סוגי השגחה שונים. א-ד-נ-י מלשון אדון הוא השגחה על בחינת עבד, יראה ואילו שם הויה הוא רחמים דהיינו השגחה על דרגת בנים, אהבה. כל דבר צריך ללמוד לפי הוראותו במקום. השם א-ד-נ-י גימטריה מכה, דין לפי הסתכלות התחתון שאינו אוהב שיהיה מישהו מעליו. יש לקבל שגם הנהגה זו באה משם הויה. בזמן תיקון אדם הוא בחינת עבד כלפי השם, עד שנגיע ביובל בעזרת השם למדרגת בן.

תקמט) רבי יהודה אמר: השם אדנ"י, שבמילואו, אלף דלת נון יוד, נקרא הקב"ה, ז"א, ולא הויה. ושנקרא כמו שנכתב, אדני. והוא מראות אלוקים, המלכות. מראות כתוב לשון רבים, שכולל ג"כ שלמות הכול, יוד הא ואו הא, שהוא ז"א. מראות, האם לשם הויה או לשם אדני? אלא הוא אלף דלת נון יוד, ששניהם נקראו בו. מלכות נקרא ככותבו, וז"א לא נקרא ככותבו בשם הויה, וע"כ נקרא בשם אדני. ועל כך מראות אלוקים כתוב: שהוא לשון רבים, כי כולל ז"א ומלכות. ומטעם זה, נקראים שניהם גם בשם אדון.

תקנ) לפעמים נקראים העליונים בשם התחתונים, ולפעמים נקראים התחתונים בשם העליונים. וע"כ כתוב: האדון ה', בשם העליון, ז"א, שהוא אדני, שהוא שם התחתון, מלכות.

נשיקין

יש להיזהר שזיווג נשיקין לא יביא אחריו זיווג גופני שאינו בקדושה.

זיווג דנשיקין מקדים לזווג דיסודות, הוא רוח ברוח לצורך רעות שהיא זיווג תדיר דלא פסיק שהוא הקשר הרוחני, קשר של דמיון על צורה משותפת, כאשר הזיווג בגוף בא אחריו.

תקנא) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ, בַּדָּרֶךְ; וְלַהֲבִיאֲךָ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי. אמרה כנ"י, השכינה, יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ. יאהבני, היה צריך לומר, ולא יישקני. אלא נשיקות הוא התדבקות רוח ברוח, שמשום זה נשיקה היא בפה, כי הפה המוצָא והמקור של הרוח. וע"כ הנשיקין הן בפה באהבה, ודבקים רוח ברוח, שאינם מתפרדים זה מזה.

תקנב) וע"כ, מי שיוצא נשמתו בנשיקה ללא ייסורים, מתדבק ברוח של הקב"ה בהשוואת צורה, ברוח שאינו נפרד ממנו, וזהו שנקרא נשיקה. וע"כ אמרה כנ"י, יישקני מנשיקות פיהו, כדי להדביק רוח ברוח, שלא ייפרדו זה מזה.

תקנג) כִּי-טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן. רבי חייא אמר: מיין של תורה. המוחין דז"א נקרא תורה, והמוחין של הארת חכמה נקראים יין. ויין ישמח לבב אנוש – אנוש לא שמח באופן טבעי, הוא מחפש כוח מחוץ לעצמו, הוא בחינה שמחפש את כוחות הטבע ולא את הקשר עם הבורא, לכן יש להורידו מז"א. אנושות בלי להיות אדם נמחקת במבול. אין טעם להיות אנושי בלי להיות אדם, להיות אדם אומר להיות גם אוהב, ואם הנשיקה לא מביעה רגש של אהבה אז לא תימצא דבקות רוחנית, אלא ההפך הדבר הופך לרצון לסיפוק אישי. כתוב על יינה של תורה. וע"ז כתוב: כי טובים דודיך מיין. שטובים לשמחת הלב, מיין, המשמח אותי יותר מכל זהו יין של ביטול הגאווה, ו"ק דחוכמה, בחינת חסדים. הנשיקין הן בשפתיים. ובשפתיים יש ב' בחינות:

כאשר מדובר על יינה של תורה, דהיינו היכולת להתדבק בבחינת החסדים העליונים, מצמידים ליין נשיקות, שאז הנשיקה היא החיבור הרוחני בין הראש לגוף, בין הרוח העליון לרוח התחתון, שהוא רוצה שפע, אך הוא חסר שלמות, אותה יוכל לקבל רק כשהחסדים מהעליון יועברו לתחתון.

א. שפה עליונה, או"א עילאין, המשפיעים שמה אוירא דכיא, שהוא אור החסדים, הנקרא רוח, בזיווג שלא נפסק לעולם. ובהם אין יוצא הי' מאויר שלהם.

ב. שפה תחתונה, ישסו"ת, שבהם יוצא הי' מאויר שלהם, וחזרו להיות אור החכמה, ומשפיעים שמה הארת חכמה.

ואע"פ שהארת החסדים דאו"א עילאין הוא ג"ר שלמות ממש, עכ"ז ז"א צריך להארת חכמה, ואור החסדים דאו"א אצלו רק בחינת ו"ק בלי ראש, משום החיסרון של הארת החכמה צריך הוא גם את אור מטרת הבריאה. אמנם אחר שז"א מקבל המוחין דישסו"ת, הארת חכמה, אז נעשים אצלו החסדים דאו"א בחינת ג"ר ממש, כמו שהם באו"א עילאין עצמם. כי עתה גם הוא נשלם בהארת חכמה ואין בו פגם, כמו או"א עילאין. והארת החסדים שלהם חשובים יותר מהארת החכמה שבישסו"ת, להיותם עליונים מהם והמשפיעים שלהם. שפה עליונה מעבירה את הרוח והתחתונה, ישסו"ת מאפשרת קבלת חסדים וחוכמה.

יישקני מנשיקות פיהו, כדי להדביק רוח ברוח. הארת החסדים, רוח, שבשפה עליונה, או"א עילאין. ושפה תחתונה, הארת חכמה דישסו"ת, המשלימה הרוח של שפה עליונה, שיהיה בבחינת ג"ר כמו באו"א עצמם. כי טובים דודיך מיין, מיינה של תורה, כי מתוך שמאיר שם גם שפה תחתונה, שהוא הארת חכמה מישסו"ת, הנקראת יין, נעשו טובים דודיך, שהוא הרוח משפה עליונה, כי ע"י זה נעשו החסדים בבחינת ג"ר. וזה שאומרת השכינה בזיווג דנשיקין, כי טובים דודיך מיין. לכאורה יין הוא לא טוב כשהוא יין המשכר, כמו שיש רצון לא טוב. יינה של תורה טוב כאשר השפה העליונה שהיא חסדים והתחתונה שבה רצון לחוכמה, וכשמתחברים שניהם זהו הזיווג הרצוי.

תקנד) רבי יהודה אמר: וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב, לְרָחֵל; וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ. כשהיה בהתדבקות הרוח בה, לא היה יכול הלב לסבול, ובכה. כתוב: ויישקהו, ויבכו. משום שלא התדבק בו רוח כלל וע"ז כתוב: ונעתרות נשיקות שונא. מי שנושק באהבה, מתדבק רוחו ברוחו, בדבקות האהבה. ומי שאינו נושק באהבה, אינו בדבקות, אלא ונעתרות, הוא עוביות, כי לא דבוק רוחו בנשיקה, ולא מתדבק בה כלל. משום זה כתוב: יישקני מנשיקות פיהו, שהוא דבקות רוח ברוח.

תקנה) כל זמן שהקב"ה הולך בישראל, מתדבק רוח ברוח. וע"ז כתוב: ואתם הדבקים בה', בכל אלו אופני הדבקות, ואינם נפרדים זה מזה. בשעה שנאמר, הנה אנוכי שולח מלאך לפניך, ידע משה שזהו פרישה מישראל. אמר, אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה. שבלי נשיקות מפי השם, לא זוכים לדבקות הרוחנית, מפני שקבלת חוכמה בלי חסדים לא תועיל. לא מספיק שלח את עמי, צריך גם "ויעבדוני"

תגיות: יישקני מנשיקות פיהו על פי הקבלה

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים קפא-קפג
1. מה מוסיף רבי יוסי על דברי רבי יהודה בפירוש על מה שאמר רבי יצחק "יש אדון שהוא ת"ת ויש אדון שהוא יסוד והכל תלוי במלכות שנקראת א-ד-נ-י"?
2. מה ההוראה לגבי שמות הזכר והנקבא הזהים של רבי יהודה באות תק"נ?
3. מהו תפקיד הנשיקה פה אל פה?
4. מדוע מוצמד לנשיקה כי "טובים דודיך מיין" מה ענין יין לנשיקה? מה השלילה יכולה להיות כיצד יתקבל החיוב?
5. כיצד אנו רואים בנשיקת יעקב את רחל את הוראת הנשיקה הנכונה בשונה מהכתוב נעטרות נשיקות שונא שבזאת אנו רואים את השלילה שבנשיקה?
6. האם מה שכתוב "אנכי שולח מלאך לפניך" הוא חיוב או שלילה מהיכן אנו למדים זה?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים קעה – קעז

חדרי המשכן

יֵשׁ לָדַעַת כֵּיצַד לִטְעוֹם אֶת הַחַיִּים.

צורת המלך היא מחשבת הבריאה, החוקים העליונים, הרצון העליון שהיא התבנית לפיה חייב אדם לעצב את הרצונות שלו, לפי החוק: רצון בעליון הוא חוק מחוייב בתחתון. כך על האדם לנהל את המחשבות שלו כאשר ההרגשה כבר תבוא מאליה בהתאם. אם ילך לפי צורת המלך, כלומר יתנהג ויכוון לצורת המלך השלמה – יקבל את ההטבה. ואם לא הנחש שולט. ההטבה, הטעם הטוב הוא הדבקות במלך שהוא טוב ומטיב.

את המחשבות יש לנהל נכון ואז להוריד את האור ללב. מי שבעל מוסר כליות, מעביר את האור כראוי ללב.

דין הוא רצון לקבל שיכול להשחית הכול או לתקן הכל, לכן יש לנהל את הרצונות על פי הצורה העליונה. אדם שאינו מפרש נכון את המציאות שהבורא טוב ומטיב, אז תלמיד שגלה גלה רבו עמו, ואז אינו רואה נכון את החוקים העליונים.

החיך הוא שלימות הכל, את אורותיו הוא מקבל ממקום פנימי, אותיות הגרון. א אור אמונה של עתיקא קדישה. ח אור חוכמה, ג"ר שאסור להשתמש בה אלא לדחיה. ה אור של אמא, בינה שחוזרת להיות חוכמה וכך מניקה את הבנים.

מצב אמונה שלמה

עיניים חוכמה,  דרך הגבות – חסדים שעוצרים ונותנים בצורת חסדים

אזניים יוצרים את הזיווג כדי שיינתן דרך החוטם – קו אמצעי שמחבר את האור כמו ז"ת דבינה ומחבר לשפתים בהם היסודות המוצאים את הדעת האמיתית דרך הפה, דרך החיך שהוא הטועם את הטעם האמיתי בכוח פנימיות הגרון.

אותיות הגרון צריכים להזין את מוצא הפה. חוש הטעם בו תלויים כל השליטים והשרים של המלך. טעם זה התפשטות האור לגוף.

ג – גמול

ח – מהאות ח מאירה י שהיא חוכמה

יוד ניזונה מהאות ח, לא ינתן לקבל את החוכמה

אות ה גרונית מאירה את כ של גיחכ,

הגרון זה בחינת הבינה דאריך אנפין שיצאה מהראש.

תקלב) מאלו ד' אותיות אחה"ע, מאירים ארבע אותיות גיכ"ק, ממוצא החיך. מא' של אחה"ע מאירה הג' של גיכ"ק, שהיא שכר טוב לצדיקים, שנקרא גמול, כלומר גימל, וע"ז כתוב: אז תתענג על ה'. מאות ח' של אחה"ע מאירה הי' של גיכ"ק, חכמה, וכולה נסתמה בי', סתומה מכל צדדיה, שאין בתוכה לבן, ומשום זה לא נמצא החכמה, שכתוב: ולא תימצא בארץ החיים. כעת מתעוררת

מאות ה' של אחה"ע מאירה כ' של גיכ"ק, אור ושמן המשחה, שנשפך מאמא למקום שנקרא קרן. ונקרא קרן היובל, כי קרן מלכות, ויובל בינה. מלכות, שמקבלת שפע הבינה, נקראת קרן היובל. וזהו מלכות דוד. ומשום זה אין משיחה למלכים, אלא באות כף.

תקלג) מע' של אחה"ע מאירה הק' של גיכ"ק. כמו שהע' שבעים, שיש בה ז"ס חג"ת נהי"מ, שבכל אחת ע"ס, כך ק' מאה, כי יש בה גם חב"ד, שלמות של הע"ס. משום זה בחיך נמצא שלמות הכול. וכל מי שיודע סוד הזה ונזהר בו, אשרי חלקו. סוד החיך הוא שלמות שבו יש טעם. יש בו ג גומל חסד

תקלד) הגוף של המלך התפשטות ספירת ת"ת, שבו מתחברים הצבעים לבן חסד ואדום גבורה, ב' קווים ימין ושמאל, והגוף קו האמצעי המייחדם. זרועות המלך אורות חו"ג, ב' קווים ימין ושמאל, שהגוף הוא קו האמצעי המייחדם. מעיים, פנימיות, מיתקנים בדעת, הנכנס בראש ומכריע בין ב' הקווים חו"ב, ומתפשט לפנימיות ובתוך הגוף, ת"ת. חסד וגבורה עולים לראש ומבקשים חוכמה, ואז יורדים ומתפשטת לגוף, לפנימיות.

תקלה) השוקיים מתאחדים בשני אורות, נו"ה. השוקיים ושתי כליות מתחברים במקום אחד. כי שתי כליות ג"כ נו"ה, ששם מתקבץ כל המשחה, וכל השמן של הגוף. ומשם נמשכת כל שמן משחת קודש ליסוד עולם, ליסוד ממקום שנקרא עולם, והוא נו"ה. ע"כ ה' צבאות שמו, כי נו"ה צבאות. יתכן ומדובר על הכליות כאח"פ דעליה, מקום הייצרים.

תקלו) כל התיקונים בצורת המלך לא באים אלא להתחבר בנוקבא, עד שיסוד מקבל כל השמן משחת קודש, ושופכו אל הנוקבא, מלכות, ומתברכת ממנו, בשעה שהדינים מיתקנים למטה ומיתקנים למעלה, וכל התיקונים של המלך, שהם השם הקדוש, בחדווה בשלמות, וכולם אחד. ואז הוא שורה בתוכם, כמ"ש: אלוקים ניצב בעדת אל בקרב אלוקים ישפוט. ולפיכך נמשלו הדינים לאש: כמו האש, כשהוא מתוקן בכלים המתאימים, ממנו המאור והבישול, וכשאינו מתוקן, הוא משחית את כל. כך הם הדינים.

תקלז) וכשהדינים אינם מיתקנים למטה, כביכול, כך הוא למעלה, שכל התיקונים אינם מסודרים כך כי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו. כי אמא מסתלקת מעל הבנים, זו"ן, והבנים אינם יונקים, והיסוד אינו שופך אל הנוקבא, המלכות, וכל הדינים מתעוררים, ונחש החזק שולט. כביכול, תיקוני המלך הסתלקו מחמת הדין. כיוון שנוקבא לא התברכה, והצדיק, יסוד, אינו מקבל בשבילה, ונחש החזק שולט. אוי לעולם, היונק מהם.

תקלח) אמר רבי אלעזר: כל אלו התיקונים רבי שמעון גילה, כדי שלא יבוא בביזיון לעוה"ב אדם המגלה תורה בעולם, עושה רצון המלך. ניתן לאדם חומר גלם, רצון אותו יש לזכך על פי צורת המלך. עתה צריכים להתגלות בשביל החברים, כי הם יודעים ומבינים הדברים, והרי צריכים לדעת אותם שכתוב: וידעתם כי אני ה'. וכתוב: וידעו כי אני ה'. והרי הדברים התיישבו בליבנו. אשרי חלקינו בעוה"ז ובעוה"ב. הידיעה עוזרת להגדיל את האמונה, היא הכלי היותר מזוכך המלביש את פנימיות מחשבת הבורא שרוצה לומר לניבראים.

תקלט) ראיתי אותו בחלום, ושאלתי, כי י' של שם הויה היא חכמה. למה ה' של הויה היא בינה? אמר לי כתוב: ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. הנהר היוצא מעדן חוכמה, ראש דאריך זהו בינה, היוצא מעדן, שהוא חכמה. ומשום זה נהר ההוא, י' סתומה בתוכו, החכמה, והי' פושטת אור של הבינה למעלה, ימין, ולמטה, שמאל, זה ד'. ואח"כ הוציאה הבינה בן תחתיה, שהוא ו', קו האמצעי, ונעשתה כעין זה ה'. ומשום זה הוא י"ה, חו"ב. ואח"כ הולידה והוציאה את בן ההוא ושמה אותו לפניה. ומשום זה הוא, יה"ו, כי הו' ישבה לפניה שתניק אותו. ועל כך לומדים, ה' הייתה מתחילה ד', וכשהתחבר עימה זכר, חכמה, התעברה מבן אחד, ונקראת ה'. ואח"כ הולידה והוציאה הו' מחוץ לה, שהוא בן ההוא, ושמה אותו לפניה. וע"ז כתוב: ונהר יוצא מעדן, שהוא בינה, היוצאת מחכמה, שנקראת עדן, ממנה יצאה, כדי להשקות את הגן, המלכות, להניק אותו.

תקמ) אחזתי את ידו ונישקתי אותו בידו. אני בעידון הזה נערתי, בכיתי וצחקתי, ועברו שלושה ימים שלא אכלתי כלום, אחד מטעם השמחה, ואחד, שלא זכיתי לראותו פעם אחר. ועכ"ז בו התקשרתי תמיד, כי כאשר הלָכה מאירה לי, אני רואה צורתו המתעוררת לפני. אשרי הם הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב, עליהם כתוב: אך צדיקים יודו לשמך יישבו ישרים את פניך. אל יאמר אדם רשב"י כבר לא פה, אלא הדברים כתובים והם הדרך בא ילך האדם.

תגיות: ניהול הרצונות, פירוש נכון למציאות

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים קעה-קעז
1. כיצד האותיות הגרוניות אחה"ע מאירות לאותיות החיך שהן גיכ"ק?
2. מהו גוף המלך ומדוע הוא נקרא בשם מעוי? דהיינו פנימיות?
3. מה תפקיד השוקים ומדוע אומר שהם בעצם שתי כליות? אם כך מה תפקיד הכליות? ובאיזה שם הן נקראות?
4. מה תפקיד היסוד? כיצד הוא קשור מחד לכליות ומאידך לנוקבא?
5. מדוע אדם צריך להתנהג עפ"י תורת המלך כפי שתואר כאן במאמר זה? מה קורה אם לא מתנהג בזה האופן?
6. מה אומר רבי אבא לרבי אלעזר על הגילוי של סודות אלה שאולי צריכים להיות נסתרים?
7. מה ראה כנראה רבי אבא בחלום וכיצד פירש לו רשב"י את נהר היוצא מעדן להשקות את הגן כצורה השלמה של המלך?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים קעה – קעז

חדרי המשכן

יֵשׁ לָדַעַת כֵּיצַד לִטְעוֹם אֶת הַחַיִּים.

צורת המלך היא מחשבת הבריאה, החוקים העליונים, הרצון העליון שהיא התבנית לפיה חייב אדם לעצב את הרצונות שלו, לפי החוק: רצון בעליון הוא חוק מחוייב בתחתון. כך על האדם לנהל את המחשבות שלו כאשר ההרגשה כבר תבוא מאליה בהתאם. אם ילך לפי צורת המלך, כלומר יתנהג ויכוון לצורת המלך השלמה – יקבל את ההטבה. ואם לא הנחש שולט. ההטבה, הטעם הטוב הוא הדבקות במלך שהוא טוב ומטיב.

את המחשבות יש לנהל נכון ואז להוריד את האור ללב. מי שבעל מוסר כליות, מעביר את האור כראוי ללב.

 דין הוא רצון לקבל שיכול להשחית הכול או לתקן הכל, לכן יש לנהל את הרצונות על פי הצורה העליונה. אדם שאינו מפרש נכון את המציאות שהבורא טוב ומטיב, אז תלמיד שגלה גלה רבו עמו, ואז אינו רואה נכון את החוקים העליונים

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים קעב – קעד

חדרי המשכן

בחינת החיריק היא השילוב כאשר בתחילה מנעולא, מצב החסד, ושלב שני מפתחא מאפשר קבלת האור כפוף לאמונה, בחינת יעקב. ג' מצבים אלו הם פרצוף המלך, ז"א.

בתפקיד השפתיים מלמד על נתיב אשר לא ידעו עיט, שביל דאבא, משה רבנו. שביל זה הוא השער ה-נון.

השפתיים באים לגלות את יסוד בינה וחוכמה דאבא, וצריכים לאפשר הוצאה לפועל של הדעת. לכן כשאין מחוברים כראוי לדעת, השתיקה יפה.

פרצוף האדם הוא כפרצוף המלך, לכן על האדם לדעת כיצד להשתמש בכוחות כראוי.

תקכו) הפנים של המלך, ז"א, הארת או"א והתפשטות שלהם על ג' נקודות חולם שורוק וחיריק. שמאירים בחולם, ומסבבים בשורוק, ולוהטים בחיריק, בראש הזה של המלך. ואז נמשך מהם עדות, הארת החכמה, המעידים במלך, ז"א. צורת המלך מכובדת מכל. בראש שורה חסד עליון וגבורה. הארת או"א מתחלקת. הארת אבא בשלושה אורות, הארת אמא בשני אורות. הרי חמישה אורות. חו"ג נכללים באור אחד. הרי שישה. מתעטר החסד ולוהט בשני אורות שהאירו. והם שמונה. והגבורה האירה באור אחד. הרי תשעה אורות. וכאשר כל האורות מתחברים יחד, הם נקראים צורת המלך. ואז כתוב: ה' כגיבור ייצא כאיש מלחמות יעיר קנאה. כי אין הארת החכמה נמשכת אלא בגבורה.

האורות דבינה עילאה, שיצאה מראש דא"א, שהוא או"א, נשלמת בג' נקודות, חולם שורוק וחיריק. תחילה יוצאת החולם, עליית המלכות לבינה, שאז מתחלקת הבינה לשני חצאים, ז"ת דבינה שנקראים אמא או ישסו"ת. כו"ח, שנשארו במדרגה, ניתקנו לג"ר, חב"ד, אע"פ שיש בהם רק אור דחסדים. ונקראים אבא או או"א עילאין. וכן התחלקו ז"ת דבינה, הנקראות אמא, לכו"ח באורות נ"ר, שנשארו במדרגה, בו"ק. ולבינה ותו"מ שנפלו למדרגת ז"א. הראש של ישסו"ת הוא רק בו"ק, אין לה שלימות מפני שרוצה חוכמה ואין לה.

ביציאת נקודת החולם, שהיא עליית המלכות לבינה, התחלקה בינה עילאה לשתי מדרגות, לאבא, ג"ר דבינה, ולאמא, ז"ת דבינה. אבא ניתקן בג"ר, ג' אורות חב"ד. ונקראים ג"כ או"א עילאין. אמא בב' כלים כו"ח עם ב' אורות נ"ר, שלא ניתקנה בג"ר, מחמת שצריכה לאור החכמה ואין חוכמה במדרגה. והיא נקראת ג"כ ישסו"ת. וזה החולם הוא מצב של קטנות, בין ההכרה שהיא מחשבה מופשטת לבין התודעה הקשורה לגוף, מחשבה פרקטית. אח"כ יוצאת השורוק השתוקקות גדולה – "פמיניזם רוחני" וזהו מצב מסוכן, אך כאן פוגש האדם את הרצונות העצמיים הגדולים, ויש להקפיד על שמירה במסגרת מאד ברורה. השתוקקות היא דבר מצויין כאשר מפנים אותה להתקדמות לתכלית, לדבקות בבורא, וצריך שמירה גדולה.

שהיא ירידת המלכות מבינה למקומה עצמה, שבינה ותו"מ שנפלו מאמא, חוזרים ועולים ומתחברים במדרגת אמא, ונשלמה בחמישה כלים כו"ח ובינה ותו"מ, ובחמישה אורות נרנח"י. אמנם הבינה ותו"מ שעלו, לא התחברו בכו"ח לגמרי. אך כו"ח שנשארו במדרגה, ניתקנו לקו ימין, חסד. ובינה ותו"מ שנפלו וחזרו, ניתקנו לקו שמאל, גבורה, והשליטה לקו שמאל. ואז יצאה נקודת השורוק, והחזירה בינה ותו"מ למדרגתם, וניתקנו לקו שמאל, גבורה, וכו"ח לקו ימין, חסד, אבל בשליטת אור השמאל. ואור הימין, חסד, נעלם משם. וזה השורוק. בבחינת השורוק השמאל והימין עמדו כשני קווים נפרדים. מצב בו יודע אדם השתוקקות לדבר אחר ממה שלומד בהכרה, לכן כאן צריך מסגרת ברורה.

אח"כ יוצאת החיריק, שהיא ביאת קו האמצעי, המייחד ב' הקווים חו"ג זה בזה, ומקיים הארת שניהם, אח"כ מתעטר החסד, ע"י הכרעת קו האמצעי, ומתפשט בב' אורות, בקו ימין, חסד, ובקו שמאל, גבורה. כלומר, בכוח קו האמצעי. ובזה יש ב' בחינות:

א.    אחר שהתייחדו, מאיר רק קו ימין, חסד מנעולא, לאה, הסתרה.

ב.     אחר שהתייחדו, מאיר אור השמאל בהתלבשות הימין, כלומר שאח"כ מתעטר פעם ב', והגבורה, אור קו השמאל, מאירה בהארתה ע"י התלבשות בחסד. וזה נקודת החיריק.

וכשמתחברים כל האורות חולם שורוק חיריק הללו יחד, נקראים צורת המלך. צורת המלך היא שלמות של ימין שמאל ואמצע, ובהתאמה חולם, שורוק חיריק, הכנעה – חולם, הבדלה – שורוק המתקה – חיריק.

תקכז) השפתיים של המלך. כשהאיר אור אבא, או"א עילאין, האיר בשלושה אורות:

א.        חכמה, אור חסד עליון.

ב.         בינה, אור מוח המלך.

ג.         דעת, שעלתה הי' באויר, היה תלוי ועומד, עד שהאיר אור אמא, ישסו"ת, שבה חזרה ויצאה הי' מאויר, וחזר האור למקומו, והאירו חמישה אורות בחמישה כלים.

תקכח) ממה האירה אמא? מהמלכות שעלתה למקום בינה, ניתקנו ב' יסודות. כי התערבו זו בזו, והמלכות שקיבלה צורת בינה, נעשתה יסוד הבינה שבאבא. ומצורת המלכות עצמה, נעשתה יסוד החכמה דאבא, הנקרא שביל שביל, אורח, דרך זו חוכמה שמאירה, נתיב אומר שהאור עובר דרך בינה. והתדבק בו כזכר בנוקבא, שהוא שער הנ' (50). ושביל חכמה דאבא, האיר בנתיב בינה דאבא, והבינה שבאבא התעברה והולידה והוציאה חמישה אורות, כח"ב תו"מ דאמא, שהיא ישסו"ת, על סדר ג' הנקודות חולם שורוק חיריק.

מאלו חמישה אורות נחקקו חמישים שערים על אורות רבים בעליית מלכות לבינה היא יצרה את היסודות. שהם כח"ב תו"מ, שכל אחת נכללה מע"ס, חמישים הם. וכנגדם מ"ט (49) פנים טהור ומ"ט פנים טמא בתורה. נשאר אחד, שאינו בחשבון, שער הנ'. ואחד הזה האיר את הכול. שהוא השביל דאבא שנעשה מהמלכות שעלתה לבינה, שהוא משה, שגם לו לא נמסר שער הנ'. ואור דאבא, אור הג', נשאר תלוי, עד שהאיר אור אמא, נשאר תלוי גם לאחר יציאת הי' מאויר דאמא. כי באבא אין הי' יוצאת מאויר שלו לעולם. כאשר או"א מתחברים יחד ומתלבשים במלך, ז"א, הם נקראים, שפתי המלך. אבא התלבש בשפה עליונה, ואמא בשפה תחתונה. ומשום זה, גוזר דברי אמת.

תקכט) בשפתיים דז"א תלוי פתחון הפה. פה, משום שדעת גנוז בפה המלך, שנקרא ת"ת, ז"א, כי הדעת הוא התפשטות של ת"ת, ז"א, שזהו ז"א שעלה ונעשה קו אמצעי לייחד או"א. שכל האוצרות וכל הצבעים התאחדו בדעת, להיותו קו האמצעי. ודעת ההוא גנוז בפה. וממלא כל החדרים והמסדרונות, שהתפשט בחג"ת נה"י דז"א, שחג"ת נקראים חדרים ונה"י מסדרונות. וכשמתעורר האור של הדעת ויוצא, אז נקרא פה ה'. הפה הוא המקום של היציאה מהכוח אל הפועל של הדעת. והשפתיים, שהם ב' אורות של או"א, בשעה שנפגשים באור של הדעת, מתחברים על ידו יחד, והדברים נחתכים באמת, בחכמה בתבונה ובדעת. ואז כל דברי הקב"ה נחתכים באלו חב"ד. מפי הגבורה יוצאים דברי המלך

תקל) אלו השלושה שנחתכים ע"י השפתיים חב"ד מאירים בראש ז"א, בבחינת אמא, ומשם מתפשטים ומתעטרים בגופו דז"א. לאמא במדרגת ישסו"ת יש ב קווים, וכשז"א עלה נוצרו ג קווים, שאותם קיבל גם ז"א. וכשמתחברים חב"ד בעטרה אחת, הם חיך המלך, הנמצא בתחילת הגוף. ונקרא מתיקות המלך ממתק הוא קו אמצעי.

וע"ז כתוב: טעמו וראו כי טוב ה'. כי חוש הטעם הוא בחיך. ובחיך הזה תלויים כל אלו השליטים ושרים של המלך. שכתוב: וברוח פיו כל צבאם.

תקלא) בחיך הזה נמצא שלמות הכול, וכל האותיות הנמצאות בהם. ד' אותיות אחה"ע הן ממוצא הגרון. א', האור דעתיקא קדישא, הסתום מכל הסתומים, כתר. ח', אור החכמה, שאינה נמצאת ואינה מושגת ג"ר דחוכמה, כי נסתמה במו"ס דא"א ואינה נמשכת לפרצופי אצילות, כמ"ש: לא ידע אנוש ערכה. אות ה ראשונה, אור אמא, בינה החוזרת להיות חכמה, שכל החכמה שבפרצופי אצילות ממנה באה, המאירה ונמשכת ויוצאת ומשקה את כל, ומניקה את הבנים, זו"ן, עד שמגיע משחת קודש הזה וממלא את הצדיק, יסוד, שמתחבר בנוקבא התחתונה, המלכות, המתברכת ממנו, ואינם נפרדים. ושפע דאמא הוא לבן מתוך אדום, שהשמאל, אדום, כלול בימין, לבן, כמ"ש: הר המור גבעת הלבונה. כתוב על אמא, מור אדום ולבונה לבן משולבים יחד כמו ה עליונה. ע', אור של ע' (70) פנים, הניזונים מרוח היוצא מהפה, ע' שמות של הקב"ה, ז"א, שכנגדם בארץ, כתוב: כל הנפש לבית יעקב הבאה מצריימה שׁבעים המבטאים את רוח השם בארץ. כי יעקב אילן בארץ, כנגד ז"א, וע' נפש שלו הם ע' ענפים של האילן.

פה השם הוא המוציא מהכוח אל הפועל, ועל פיו הכל נעשה באמת. בחיך יש את כל הטעם ובו נמצא הכל.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים קעב – קעד

חדרי המשכן

בחינת החיריק היא השילוב כאשר בתחילה מנעולא, מצב החסד, ושלב שני מפתחא מאפשר קבלת האור כפוף לאמונה, בחינת יעקב. ג' מצבים אלו הם פרצוף המלך, ז"א.

בתפקיד השפתיים מלמד על נתיב אשר לא ידעו עיט, שביל דאבא, משה רבנו. שביל זה הוא השער ה-נון.

השפתיים באים לגלות את יסוד בינה וחוכמה דאבא, וצריכים לאפשר הוצאה לפועל של הדעת. לכן כשאין מחוברים כראוי לדעת, השתיקה יפה.

פרצוף האדם הוא כפרצוף המלך, לכן על האדם לדעת כיצד להשתמש בכוחות כראוי.

אתר הבית- http://hasulam.co.il

אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים קסו – קסח

חדרי המשכן [אידרא דמשכנא]

הַזָּקֵן אֵצֶל הַיְּהוּדִי מֵאַחַד מַדְרֵגוֹת עֶלְיוֹנוּת ותָּחְתּוֹנוֹת.

ע"י איחוד זה ניתנת אפשרות להמשכת אור/תענוג אמיתי ממעלה למטה. השפע יורד לתחתונים דרך בחינה הנק' שערות הזקן. בבחינה הנק' מצח המלך, ובו בחסדים מכוסים, זהו מקום שמור מעין תיבת נוח פנימית השומרת על האדם מפני גילוי החוכמה/השפע מצד הטומאה. שמירה זו היא מהמים הזדונים שהם שאלות מי ומה שבאות להסיט את האדם מדבקות. "מי השם אשר אשמע בקולו" – גאווה, "ומה העבודה הזאת לכם" – אנוכיות. פירוש הדבר הוא שכאשר מגיע תענוג גדול, מי שמשכיל לפעול כראוי ולהסתתר בתוך "תיבת נוח" של החסדים, נשמר בדבקות בקב"ה.

מהרשעים מעלימים את אור החוכמה עם הלבושים שלו, כלומר כל מיני טובות הנאה שבאים לפרטיות הגורמות להם לסבל. הצדיקים רואים באור זה אתגר לאימון הבא להם מלמעלה בכדי לקדם אותם, ומתחזקים בכוח האמונה שהכל בא מהבורא יתברך לטובה.

המצח הוא המקור לאמונה והשמירה, אשר לרשעים זה עונש ולצדיקים שמירה. העיניים הם בחינה של השגחה לתת לחוכמה למי שראוי.

אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים קסו – קסח

חדרי המשכן [אידרא דמשכנא]

הַזָּקֵן אֵצֶל הַיְּהוּדִי מֵאַחַד מַדְרֵגוֹת עֶלְיוֹנוּת ותָּחְתּוֹנוֹת.

ע"י איחוד זה ניתנת אפשרות להמשכת אור/תענוג אמיתי ממעלה למטה. השפע יורד לתחתונים דרך בחינה הנק' שערות הזקן. בבחינה הנק' מצח המלך, ובו בחסדים מכוסים, זהו מקום שמור מעין תיבת נוח פנימית השומרת על האדם מפני גילוי החוכמה/השפע מצד הטומאה. שמירה זו היא מהמים הזדונים שהם שאלות מי ומה שבאות להסיט את האדם מדבקות. "מי השם אשר אשמע בקולו" – גאווה, "ומה העבודה הזאת לכם" – אנוכיות. פירוש הדבר הוא שכאשר מגיע תענוג גדול, מי שמשכיל לפעול כראוי ולהסתתר בתוך "תיבת נוח" של החסדים, נשמר בדבקות בקב"ה.

מהרשעים מעלימים את אור החוכמה עם הלבושים שלו, כלומר כל מיני טובות הנאה שבאים לפרטיות הגורמות להם לסבל. הצדיקים רואים באור זה אתגר לאימון הבא להם מלמעלה בכדי לקדם אותם, ומתחזקים בכוח האמונה שהכל בא מהבורא יתברך לטובה.

המצח הוא המקור לאמונה והשמירה, אשר לרשעים זה עונש ולצדיקים שמירה. העיניים הם בחינה של השגחה לתת לחוכמה למי שראוי.

תקכ) הראש של המלך ניתקן בחו"ג. ג"ר, חב"ד, נקראים ראש. המלך, ז"א התיקון מתחיל בשורש דז"א ע"י אח"פ דעתיק שבצמצום ב' נפלו למקום ראש דא"א אשר תתקן ע"י חסד וגבורה. אח"פ שייכים לראש וכשיורדים לגוף נק' כמו גוף חג"ת. מוחין אלו הם שורש לז"א הנק' המלך. כיוון שחב"ד אינם בקביעות בז"א, אלא בשעת התפילה, במועדים ובשבתות, אינם נחשבים לחו"ב אלא לחו"ג, ו"ק. וזה הפרש הגדול בין א"א, שג"ר שלו בקביעות, שהם ג"ר ממש, כולו רחמים התפשטות האור ממעלה למטה, לבין ז"א, שג"ר שלו אינם בקביעות. וע"כ אפילו בזמן שיש לו ג"ר, חב"ד, נחשבים כמו חג"ת, ויש בהם דינים. ואין הזוהר מחשיב גם ת"ת, משום שאפילו בא"א אין הדעת מבחינת ראש, אלא שת"ת עלה לראש והכריע בין חו"ב, ונעשה משום זה בחינת ראש, וע"כ אין בו חידוש. לכן אין מחשיב את ת"ת מפני שדעת אינו חלק טבעי מהראש. בראש ההוא דז"א תלויים שערות, שערות על שערות, שהם כל ההמשכות, שעל ידיהן מתאחדות מדרגות עליונות ותחתונות. שעל ידיהן עולה מדרגה התחתונה לעליונה, ונעשות אחת. ומהשערות נמשכים אדוני האדונים, בעלי אמת, בעלי המשקל, בעלי אנחה, בעלי בכייה, בעלי דין, בעלי רחמים, טעמי תורה, סודות התורה, טהרות, וטומאות. כולם נקראים שערות המלך. כלומר, המשכות, הנמשכות ממלך הקדוש. והכול יורד מעתיקא סתימאה, א"א.

מדרגה הראשונה, שבה עלתה ה"ת לנ"ע, וסיימה שם המדרגה, ואח"פ נפלו ממנה למדרגה שמתחתיה, שהוא צ"ב, היא מדרגת ראש הס"ג דא"ק הראש דס"ג הוא המייצג את א"ק כלפי התחתונים לכן בו נעשה לראשונה הזיווג דצמצום ב' לצורך התחתונים. לצורך עצמו נשאר בצמצום א. אמנם בראש הס"ג עצמו לא נעשה שום שינוי משהו, אלא שיצאה מדרגה חדשה של ע"ס, שנתלו בע"ס של ראש הס"ג דא"ק הנק' ענפי ס"ג. והיא מכונה פרצוף השערות של ראש הס"ג, אשר החלק שנשאר במדרגה, שהם ג"ע ונ"ע, מכונים שערות ראש אלו סערות נפש שאומר מדוע אין אני מדרגה שלמה, והחלק שיצא ממדרגת ראש דס"ג, שהם אח"פ, שנפלו למדרגה שמתחתיה, לג"ר דנקודים, הם מכונים שערות דיקנא של ראש הס"ג. כל זה קרה בעולם הנקודים שרובו התבטל, לאחריו בא עולם אצילות הנק' עולם התיקון,  ובעולם התיקון נתלה פרצוף השערות בראש א"א דאצילות כאשר המקור לכך התואם את ס"ג הוא עתיק שהתחיל את צמצום ב' אך אינו מחשיב את עתיק שהוא המקשר בין עולם א"ק לאצילות, ומשמש קישור לגדלות של אח"פ דעליה וכולל את שני הצמצומים, אשר אח"פ שלו, שהם שערות דיקנא, נפלו למדרגה שמתחתיו, או"א, ומלובשים שם בעת קטנות. ולעת גדלות, שנעשה זיווג דע"ב ס"ג דא"ק, ומוריד ה"ת מפאתי הראש דס"ג דא"ק לסיום הדיקנא, והדיקנא דס"ג עולה ומתחבר בשערות הראש למדרגה אחת, אז יורדת ג"כ ה"ת מפאתי הראש דא"א לסיום הדיקנא שלו. ואז חוזר הדיקנא דא"א ועולה לשערות ראש דא"א, ומתחבר עימו למדרגה אחת.

ובשעת חזרתו הוא מעלה עימו גם או"א לראש א"א, ומקבלים שם מחו"ס דא"א בסוד אחים בכורים. ואחרי עליית הדיקנא עם או"א לראש א"א, נמשכות אחריהם כל חצאי מדרגות שלמטה מהם, שנפלו למדרגות שמתחתיהן, ועולות בחזרה למדרגתן, שע"י זה גם כל מדרגה תחתונה, שבעת קטנות הייתה לה האח"פ מעליונה, עולה גם היא עם אח"פ אלו לעליונה. שכן ישסו"ת עולים לאו"א, ע"י אח"פ דאו"א שהיו בהם בקטנות. וכן זו"ן עולים לישסו"ת, ע"י אח"פ דישסו"ת שהיו בהם בקטנות. וכן נשמות הצדיקים עולים לזו"ן, ע"י אח"פ דזו"ן, שהיו בהם בעת קטנות. הרי שכל עליית התחתון לעליון להתאחד עימו לאחד, נעשה ע"י שערות דיקנא דא"א, שהעלו את או"א לראש דא"א. שאחריה נמשכות עליית כל תחתון לעליון.

השערות הן כל ההמשכה שעל ידיהן מתאחדות מדרגות העליונות והתחתונות לאחת. כי על ידיהן עולה כל מדרגה תחתונה לעליונה שלה, שאו"א עולים לא"א, וישסו"ת לאו"א, וזו"ן לישסו"ת, ונשמות הצדיקים לזו"ן.

וכל המוחין דאצילות ובי"ע, הקטנות והגדלות, יוצאים מפרצוף השערות שבראש א"א, ומפרצוף השערות שעל ראש ז"א, נמשכות המדרגות של נשמות הצדיקים. שנמשכים מהם אדוני האדונים, מדרגת ג"ר דג"ר, חכמה. ובעלי אמת, בינה. ובעלי המשקל, דעת, קו האמצעי, השוקל הארת ימין ושמאל שיוכלו להאיר יחד. בעלי אנחה ובעלי בכייה, שבשליטת קו השמאל בלי ימין, נמשכים ממנו דינים קשים. וכל הדבוק בו, מייבב ומיילל. ומכונים בעלי אנחה ובעלי בכייה. וכן מכונים בעלי דין. וכשקו האמצעי מייחד השמאל עם הימין, יוצא מקו אמצעי בעלי הרחמים. וכן, טעמי תורה, כמ"ש: טעמו וראו כי טוב ה'. וסודות התורה. ובעת הגדלות נמשכת מהם טהרה. ובעת הקטנות נמשכת מהם טומאה. כולם נקראים שערות המלך. המשכות, הנמשכות ממלך הקדוש. שכל מיני המשכות מז"א באים מהשערות שלו. שערות ראש דא"א הן שורש לשערות ראש ז"א.

תקכא) המצח דז"א, פקידה של הרשעים. כשמעשיהם נפקדים, והתגלה עוונותיהם, אז נקרא מצח המלך. הגבורה מתגברת בדיניה ומתפשטת בצד שלה. וזה השתנה ממצח עתיקא קדישא, שנקרא רצון. ב' אוזניים, או"א עילאין, ג"ר דבינה. המצח הוא הדעת, המזווג לאו"א. כי שם ניתקן המסך מן הי', מלכות, שעלתה לאור  הדבינה, ומיעטה אותה לאויר, אור החסדים שבא על הרצון להשפיע. ועל המסך הזה של י', שבתוך המצח, מזדווגים או"א עילאין, בזיווג גדול ונפלא מאוד, להשפיע אור החסדים לכל העולמות. וזיווג הזה אינו נפסק מאחר ואינו תלוי במעשי התחתונים ואין דוגמתו במדרגה אחרת הוא התיבת נח שלנו, שאפילו יבוא המים הזדונים, שום דבר לא ישפיע על התיבה, מכאן נמשך אברהם אבינו וכל היהדות. ולפיכך, אין הי' יורדת מאויר דאו"א לעולם. כי אם הייתה יורדת, היה נפסק הזיווג הגדול והנפלא הזה.

וכמ"ש: כי חפץ חסד הוא שמשמשת בתפקיד השפעה כזכר. כי הוא, הבינה, חפץ בזיווג הגדול להשפיע חסדים, ואינה חפצה שהי' תרד מאויר שלה, ולהשפיע אור החכמה. וזהו אשר מצח דא"א, נקרא מצח הרצון, כי הדינים שבי' שעלתה שם, ניתקנו למסך המזווג את או"א עילאין מחמת הרצון, להשפיע לעולמות מאור החסדים, הנמשך מזיווג שאינו נפסק של או"א עילאין. אמנם המצח של ז"א, בשעה שאינו מקבל ממצח דא"א, אין שם הזיווג הגדול דאו"א עילאין על הדינים של הי' שנכנסה באור הבינה, ונמצא שמסך הזה של י', משמש רק להעניש את הרשעים שחטאו, שלא ייהנו מאור החכמה. וע"כ נכנסה באור ומיעטה אותו לאויר.

בשעה שנגלו עוונות התחתונים ואינם ראויים לקבל אור החכמה, אז משמש המצח של המלך, להעלים מהם אור הזה, מכוח הי' שעלתה לאור אשר שם, ומיעטה אותו לאויר. הגבורה מתגברת בדיניה לדון הרשעים, ומתפשטת בצד שלה, שהדין התפשט להעלים האור מהרשעים, ולהענישם דהיינו לתקנם, וזה טוב עבורם מפני שאם ישארו במקום זה יקלקלו יותר. במצח דעתיקא, שהוא א"א, ניתקן המסך הזה במצח שלו, כדי לזווג או"א עילאין בזיווג שאינו נפסק, וע"כ הי' שעלתה באור אשר שם, ונעשתה למסך, הוא לרצון גדול, שהרי עליה נעשה הזיווג הגדול דאו"א עילאין, וע"כ נקרא מצח הרצון.

תקכב) העיניים של המלך, ההשגחה על כל, ההשגחה על עליונים ועל תחתונים. וכל אלו בעלי ההשגחה של המלך, נקראים עיניים. בעיניים מתאחדים צבעים לבן אדום ירוק. ובאלו הצבעים נקראים כל בעלי ההשגחה של המלך, כל אחד לפי דרכו, וכולם נקראים צבעי העין. כמו שמתראה ההשגחה של המלך, כך מתעוררים הצבעים. השגחה של חסד לבן, דין אדום, רחמים ירוק. השגחה היא חכמה, כי השגחה מאור החכמה, כמ"ש: כולם בחכמה עשית. עיניים היא ההשגחה, חכמה. וג' גווני עיניים, ג' קווים, שאין החכמה מתגלה זולת על כולם יחד. ע"כ כל גוון הוא השגחה מיוחדת, להיותו חלק מחכמה.

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים קסו-קסח
1. מיהו המלך ומהו ראשו? מדוע ת"ת לא נכלל בראש זה?
2. היות וז"א דאצילות הוא שורש לבחינת האדם, כיצד נלמד על ראש האדם ביחס לראש המלך? ובעיקר עפ"י זה מהי הדעת שבאדם?
3. במה שערות ראשה נבדלים משערות דיקנא ומהי החשיבות הגדולה מאד של שערות דיקנא ומדוע עפ"י זה חשוב סימן זה של היהודי?
4. מהו בחינת המצח ומהו הזיווג המיוחד שנעשה במצח זה עד כדי שממנו גם מחיים את כל העולמות וגם מענישים את הרשעים? מהו בסיפורי התורה ומהו בנפש האדם?
5. מה תפקיד העיניים? למה הם משולים ועל מה מצביעים הצבעים שבעיניים?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

|☆ תגיות:

מִּשְׁפָּטִים קסג – קסה

וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן  לִי

הַנִּרְאֶה בֵּעינָייִם הגשמיות, אֵינוֹ הַדָּבָר שֶׁקָּיים בַּחוּץ.

העולם הזה כולו כמשל, הוא רק בבואה של דבר עליון, ואין להפוך את המשל לאמת ממשית, אחרת עלולים לחטוא בפסל ודמות. כמו שמסתכלים במראה, לא רואים בה את הדבר, אלא כמו הדבר. בכדי לדון משהו באמת, אל הדיין לצאת מעצמו ולשפוט באובייקטיביות.

בכל אחד מישראל יש צד של קדושה, ובהתאם יש לקרוא לו בשם מכובד.

תקי) למד רבי אלעזר, כתוב ואנשי קודש תהיון לי. מספיק לומר, קדושים תהיון לי. ואנשי קודש, שלא יצאו ישראל לחירות אלא מיובל, בינה, ואחר שיצאו לחירות, קיבל אותם יובל בכנפיו, ונקראים אנשים שלו, בנים שלו. וכתוב ביובל, יובל היא קודש תהיה לכם. ומשום זה, כתוב: ואנשי קודש תהיון לי, אנשים שלו ממש. לכאורה מספיק היה לומר קודש, למה הוסיף אנשי, לומר גם תהיו לי וגם קודש, דהיינו שיצאו לחירות שהם אנשי הבינה.

תקיא) הקב"ה אמר, ואנשי קודש תהיון לי. וע"כ זכו ישראל להיקרא אחים אל הקב"ה דהיינו יש צד שנק' בנים להשם ויש צד שנק' אחים שכתוב: למען אחי ורעי. כי ישראל בנים ליובל, בינה, וגם ז"א בן הבינה. נמצא שאחים לז"א. ואח"כ נקראים קודש ממש, שכתוב קודש ישראל לה' ראשית תבואתו. שכתוב קודש, ולא אנשי קודש. ומשום זה כל אוכליו יאשמו. שכתוב: וכל זר לא יאכל קודש. ואיש כי יאכל קודש בשגגה. כשאח"פ דעליון שיורד לתחתון הם נהיים כמו אחים בכורים.

תקיב) ישראל נקראים קודש. ומשום שהם קודש, אסור לאדם לקרוא לחברו בשם של ביזיון, ולא לכנות שם לחברו, ועונשו גדול. וכש"כ בדברים אחרים. כתוב: נְצוֹר לשונך מרע. כי בגלל לשון הרע, מחלות יורדות לעולם. מחלה מנתקת את הנברא מהבורא, היא נוצרת מכך שיש איבר מדולדל בנפשו הבהמית ואז בגופו, שאינו מקבל מספיק חיות ממרכז חיותו מהאמונה.

תקיג) אמר רבי יוסי: כל מי שקורא לחברו בשם שאין בו, ומבזה אותו, הוא נתפס לדין על מה שאין בו. כל מי שקורא לחברו רשע, מורידים אותו לגיהינום, ומכים אותו על לחייו. חוץ מאלו עזי הפנים שעל התורה, כגון שאומרים שלא צריך ללמוד קבלה, שמותר לאדם לקרוא אותם רשע.

תקיד) איש אחד קילל את חברו. רבי ייסא אמר לו, כרשע עשית, בא לרבי יהודה לדין. אמר לו, לא אמרתי שהוא רשע, אלא כרשע, שהראה מעשיו כרשע. בא רבי יהודה ושאל על המעשה לפני רבי אלעזר. אמר לו, ודאי שלא התחייב כי כתוב: היה ה' כאויב, ולא אויב. שאם לא כן, לא היה נשאר גזע מישראל בעולם. כעין זה, הייתה כאלמנה עגונה, ולא אלמנה. כאלמנה, שבעלה הלך למדינת הים והיא מחכה עליו. שלהיותה לבדה בלי בעלה, מדמה אותה לאלמנה. מכאן שרבי ייסא אינו אשם, מפני שאמר כרשע

תקטו) אמר ר' חייא: מכאן איסור של פסל ותמונה, שכתוב: ועל דמות הכיסא דמות, כמראה אדם. כמראה אינו דומה אל מראה. וכתוב: כתפוח בעצי היער. כתפוח ולא תפוח, כתפוח הניכר בצבעיו, ובצבעים מתאחד הדבר. כי ייחוד הקב"ה הוא בג' קווים, לבן אדום ירוק, כמו שיש בתפוח. חסד דין רחמים.

תקטז) והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדוד. רק כדוד, ולא דוד. כדוד, שאמר, והנה בעוניי הכינותי לבית ה'. וכתוב: כי עני ואביון אני, והוא היה מלך על מלכים, וקרא עצמו כך. אשרי הם ישראל, שהקב"ה לא קרא אותם, כקודש, אלא קודש ממש. שכתוב: קודש ישראל לה', ומשום זה, כל אוכליו יאשמו, כמו זר האוכל קודש. לכן כל הפוגע בעם ישראל אשם ויאנש, כך אל לו לאדם לפגוע בישראל שבתוכו או חלילה בחבירו.

דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט

תקיז) שאל רבי יוסי: מה ראה הקב"ה לתת הדינים לישראל, פרשת משפטים, אחר עשרת הדיברות? אלא מצד הגבורה ניתנה התורה לישראל שתי דיברות ראשונות ישירות מהשם והשאר גם הם מפי הגבורה דרך משה. משום זה צריכים לתת שלום ביניהם ע"י דינים ומשפטים, כדי שהתורה תהיה שמירה מכל צדדיה. אין העולם מתקיים אלא על דין, שלולא הדין לא היה מתקיים. ומשום זה נברא העולם בדין והתקיים. דין אומר שישנה שמירה על הדבר שהוא בחינת החסד הגדול של הקב"ה. וכך נאמנות של אדם, החסד חייב להיות בתוך מסגרת מצוות לא תעשה, אחרת גם עלול לרחם על אכזרים.

תקיח) למד ר' אבא על הכתוב: דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט, האם רק לבוקר, ולא כל היום? אלא, לבוקר פירושו, עד שלא יאכלו השופטים ולא ישתו, שכל מי שדן דין אחר שאכל ושתה, אין הוא דין אמת, שכתוב: לא תאכלו על הדם. הוא אזהרה לשופטים, שלא יאכלו קודם שדנו דין, שכל מי שדן דין אחר שאכל ושתה, כאילו מחייב דם חברו ונותנו לאחר, כי דמו ממש נותן לאחר ע"י דין שקר. זהו בכסף. כש"כ בדיני נפשות, שצריכים השופטים להישמר, שלא לדון דין, אלא לפני שאכלו ושתו. וע"ז כתוב: דינו לבוקר משפט. וכתוב: אֲנִי יְהוָה, עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ לאחר שמקבלים אהרה כוח המסך נחלש, וכשאדם בא לשפוט, לבדוק מהי האמת, עליו לעשות זאת לפני שהוא מקבל. הבא ללמוד אחרי שהוא מקבל הוא כבר משוחד. לכן הדין האמיתי נמצא בפנימיות ולא בחיצוניות שהיא בחינת אכילה ושתיה.

תקיט) אמר רבי יהודה: מי שמשקר בדין, משקר בתיקוני המלך. תיקוני המלך הם אלו שכתוב: עושה חסד ומשפט וצדקה בארץ. וכתוב: כי באלה חפצתי נאום ה'. והכול, חסד ומשפט וצדקה, זה בזה תלוי. אלו הם תיקונים של הכיסא, מלכות, שכתוב: צדק ומשפט מכון כיסאך. וכתוב: והוכן בחסד כיסא.

תגיות: כינוי בשם, דין אמת

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים קסג-קסה
1. מדוע כתוב ואנשי קדש תהיו לי ולא די בקדושים תהיו?
2. מהיכן אנו לומדים שישראל הם אחים של הקב"ה (ז"א דאצילות) ומה השרש בחכמת הקבלה לכך?
3. ישנו איסור גדול לקרוא לחברו בשם של בזיון ולא לכנותו שם לחברו ועונשו גדול. מדוע? ומה ההשלכות מכך?
4. למי מותר לקרוא רשע ומדוע?
5. מדוע ר' אלעזר פסק לר' יהודה לא להרשיע את רבי ייסא שאמר לאיש אחד שקלל את חברו "כרשע עשית", האם אין בכך קללה?
6. מה האזהרה שעיקר כל הוא איסור של פסל ותמונה המקושרת לש== של רבי אלעזר לרבי יהודה?
7. מה הינך לומד מהכתוב "כתפוח בעצי היער" על תפיסת המציאות הגשמית?
8. מה ראה הקב"ה לתת הדינים לישראל, דהיינו פרשת משפטים אחר עשרת הדיברות?
9. מה הפירוש הפנימי שצריכים השופטים להישמר שלא מלדון דין אלא לפני שאכל ושתה?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים קסג – קסה

וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן  לִי

הַנִּרְאֶה בֵּעינָייִם הגשמיות, אֵינוֹ הַדָּבָר שֶׁקָּיים בַּחוּץ.

העולם הזה כולו כמשל, הוא רק בבואה של דבר עליון, ואין להפוך את המשל לאמת ממשית, אחרת עלולים לחטוא בפסל ודמות. כמו שמסתכלים במראה, לא רואים בה את הדבר, אלא כמו הדבר. בכדי לדון משהו באמת, אל הדיין לצאת מעצמו ולשפוט באובייקטיביות.

ישראל נקראים קודש. ומשום שהם קודש, אסור לאדם לקרוא לחברו בשם של ביזיון, ולא לכנות שם לחברו, ועונשו גדול. וכש"כ בדברים אחרים. כתוב: נְצוֹר לשונך מרע. כי בגלל לשון הרע, מחלות יורדות לעולם. מחלה מנתקת את הנברא מהבורא, היא נוצרת מכך שיש איבר מדולדל בנפשו הבהמית ואז בגופו, שאינו מקבל מספיק חיות ממרכז חיותו מהאמונה.

כל מי שקורא לחברו בשם שאין בו, ומבזה אותו, הוא נתפס לדין על מה שאין בו. כל מי שקורא לחברו רשע, מורידים אותו לגיהינום, ומכים אותו על לחייו. חוץ מאלו עזי הפנים שעל התורה, כגון שאומרים שלא צריך ללמוד קבלה, שמותר לאדם לקרוא אותם רשע.

l
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים קס – קסב

וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן  לִי

הָאַהֲבָה בָּאָה מִלְמָעְלָה וְעַל הַנִּבְרָא לְהַקְדִּישׁ חֶלְקוֹ כּשׁוּתָף מִלְּמַטָּה.

אחד הביטויים לשותפות זו ע"י הנברא, היא לתת מעשר ולהקדישו להשם יתברך. הכל שייך להשם, החלק שניתן לאדם הוא הרצון, אותו יש לתקן, ממנו לתת מעשר, אך הוא בחינת טרפה אם הנברא לא מטהר אותו.

עם ישראל הוא המעשר של האנושות, דהיינו החלק החשוב. בכל אדם יש בנפש את ישראל שבו ואת הגויים, רצונות לקבל לעצמו. את החלק החשוב שתוקן, את הרצון להשפיע, אותו ניתן להקדיש כלומר לייחד אותו לאהבה, למציאות של יחד.

את הרצון, ההשתוקקות צריך לתקן לטובת הכלל, לטובת הקב"ה, ואז נק' קודש.

תק) רבי יהודה פתח: אשרי ישראל, שהקב"ה רצה לכבד אותם יותר משאר בני העולם שתפקידם להוביל את כלל האנושות, כפי שללב תפקיד שונה מאצבע. ישראל זו מדרגה, נשמות שהרצון התכלל בבינה, בהשפעה. בתחילה אמר להם, ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים. לא הוסרה מהם אהבה רבה, עד שקרא אותם, גוי קדוש. שהוא יותר חשוב. לא הוסרה מהם האהבה, עד שקרא אותם, כי עם קדוש אתה. לא הוסרה מהם האהבה, עד שקרא אותם: וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי, שהוא יותר חשוב מכל. גוי זה רק רצון, עם זה כבר נפש, וישראל חשובים יותר מכל בזה שיש להם את הפרטים שבונים את הכלל, וכן יש בהם רצון לקבל בעל מנת להשפיע.

תקא) התורה יצאה ממקום שנקרא קודש, החכמה. והחכמה יצאה ממקום שנקרא קודש הקודשים, כתר. וכן היובֵל, בינה, נקרא קודש. ישראל כלולים מחו"ב.

תקב) בתחילה קרא אותם הקב"ה קדוש, ועתה קורא אותם קודש. קודש הוא למעלה למעלה, בחו"ב. קדוש הוא המלכות. בציון וירושלים, שהיא המלכות, נקרא קדוש חוכמה דבינה. קודש הוא מקום לקשר האהבה בין הנברא לבורא.

תקג) רבי אבא היה הולך בדרך והלכו עמו ר' יוסי ור' חייא שאמר: קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהוָה, רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה, חכמה, כמ"ש: קודש ישראל לה' ראשית תבואתו. ראשית נקראת חכמה, שכתוב: ראשית חכמה יראת ה'. ראשית בחינת א"א שזו ההתחלה מצד העבודה שהיא היראה.

תקד) משום שישראל נקראים קודש, שהוא כל השלמות הוא המקום שעליו צריך להגיע, לאור של עצם הבריאה כתוב: וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ, לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ. כי ישראל, שהם שלמים מכל, אינם יונקים מצד דין הקשה מלכות מצומצמת שלא ניתן לקבל ממנה הארה, אשר טרפה רומזת עליו. לכלב תשליכון אותו, שהוא דין חצוף חזק על כל. כי כיוון שדין חזק שורה על הטרפה, והטיל זוהמה בו שהקליפה דורשת מאדם לשאול את שאלת הרשע, זוהי מה, הרצון לקבל לעצמו, אסור לאלו הנקראים קודש לאכול ממנו. כמ"ש: ואנשי קודש תהיון לי, ובשר בשדה טרפה לא תאכלו, שהכתוב תלה איסור הטרפה באנשי קודש. אלא לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ ודאי, שהוא דין חצוף, ודין חזק יותר מכל, שכתוב: והכלבים עזי נפש. שכל המכניס כלב לביתו מכניס צרה לביתו.

תקה) כשנזכרה נבֵלה בתורה, כתוב בישראל, קדוש ולא קודש. וכאן בטרפה כתוב: וְאַנְשֵׁי-קֹדֶשׁ, תִּהְיוּן לִי; וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ. ובנבלה כתוב: לא תאכלו כל נבֵלה, כי עם קדוש אתה. כתוב: קדוש ולא קודש. משום שמצד ישראל נעשה הנבלה, בשחיטה, נמצא שפסל אותה ישראל. שהדין אינו חזק כל כך. משא"כ הטרפה, שנפסלה ע"י חיות רעות, הדין קשה. וע"כ הפרישה מטרפה נקרא קודש, ומנבלה נקרא קדוש. בנבלה היה קודש, אך נפסלה בגין שחיטה לא נכונה וכדומה.

תקו) אמר רבי שמעון כאן כתוב: ואנשי קודש תהיון לי. וכתוב: כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך. למה אומר, לה' אלוקיך, ולא אומר, לי? כאן למעלה למעלה, בחו"ב, ושם בשכינה, המלכות. וע"כ כתוב: לה' אלוקיך, המלכות. במלכות, הנקראת ציון וירושלים, הוא קדוש, ולמעלה בחו"ב, קודש. וכתוב קודש ישראל לה' ראשית תבואתׂה, עם אות ה' יתרה, בינה, ה"ר דהויה. ראשית הוא חכמה. קדוש זה במלכות מצד הרצון, וקודש זה מצד חוכמה ובינה למעלה.

תקז) רבי יצחק היה יושב לפני ר' שמעון, אמר לו הרי כתוב קודש ישראל לה', וסופו של הכתוב: כל אוכליו יאשמו. כתוב: ואיש כי יאכל קודש בשגגה. וכל זר לא יאכל קודש. ומשום שישראל נקראים קודש, כתוב: כל אוכליו יאשמו. שהרי הקודש לא שייך לאדם ואסור לאכול ממנו. בא רבי יצחק ונשק ידיו ואמר: אם לא באתי לכאן אלא לדבר זה די לי. יש רצון אותו צריך להקדיש להשם, ומי שאוכל ולוקח אותו לעצמו הוא נאשם. התלהבות רבי יצחק מהתשובה מפני שהבין שאם ישראל אוכלים את הקודש, אזי יש להם שלימות מצד עצמם, אך זה שקר. צריכים שקודש ישראל יהיה להשם. כלומר שגם כשכתוב קודש ישראל להשם, השלימות שלהם תלויה בזה שיקדישו את זה להשם.  השלימות שלהם לא מעצמם, אלא רק כשהם נתונים להשם. אין לקחת את הקדושה לפרטיות אלא לתת להשם.

תקח) אמר לו ר' יצחק, הרי למדנו שקודש (חוכמה) למעלה מקדוש (מלכות). הרי כתוב: קדוש קדוש קדוש ה' צבאות, שזהו שלמות הכול. כשמתחברים ג' הקדושות יחד, נעשו בית אחד אות ש של משה, קודש, הכלל של כל ג' קדוש. ע"כ הוא שלמות הכול. ומשום זה, קודש הוא כלל שהכול נכלל בו, וישראל כשנכלל בהם אמונה השלמה, נקראים קודש, כלל הכול, שכתוב: קודש ישראל לה'. ומשום זה כתוב: ואנשי קודש תהיון לי מבחינת ג' קווים הבאים מהאות ש של משה, ג' הקווים של האבות.

קדושה של ג' הקווים מכניסים את האדם לאמונה אשר הופכת את המלכות, צד האדם, לקדושה.

תקט) המינים היו מנסים לנגח את התורה, וכך שר צבא שאל את ר' אבא, וכי לא כתוב: ובשר בשדה טרפה לא תאכלו. א"כ, למה כתוב: טרף נתן ליראיו? היה צריך לכתוב: טרף נתן לכלבים, למה נתן ליראיו? אלא, לא טרפה נתן ליראיו, טרף כתוב: שפירושו מזון. ואפילו תאמר, טרף הוא כטרפה, נתן ליראיו ודאי, שייזהרו בו ולא יאכלו. ליראיו, כי לא ניתן להיזהר, אלא ליראי שמו, שיראים ממנו. ומשום זה לא ניתן לכם דבר הזה, כי ידע, שאתם אינכם יראים אותו, ולא שומרים מצוותיו. ומשום שדבר זה מהקשים שבתורה, וצריכים להיזהר בו, נתן ליראיו, ולא לאחר. וכל דברים הקשים שבתורה, לא נתן אלא ליראי חטא, ליראים לשמור מצוותיו. לכן לא נתן זה לגויים כמו שאר הדברים הקשים שבתורה, את אותו מזון עליון, את אותו רצון נתן דווקא ליראיו, שלהם יש מסך. צבא זה מלשון צא ובא, לכן צבא של טומאה כל מה שיוצא לעצמו לפרטיות. וצדיקים שיוצאים למלחמה ורואים אשת יפת תואר מביאים אותה לקדושה. היראים את השם יכולים לתקן את אשת יפת תואר ולגייר אותה.

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים קס-קסב
1. מהם הדרגות של התקדמות האדם מממלכת כהנים עד אנשי קדש? מה ההבדל ביניהם?
2. מהו אותו אין שמשם החכמה תמצא ומהי בחינת התורה שיוצאת מתוכו?
3. מה ההבדל בין קדוש לקדש?
4. מדוע את הטרפה נותנים לכלב – מה מסמן הכלב?
5. מה ההבדל בין קודש לקדש וכיצד אפשר להפוך את הקדוש לקדש?
6. כיצד את המבין את התלהבות רבי יצחק מתשובתו של רשב"י באות תק"ז? מה החידוש שיש לו?
7. מה עונה רבי אבא לשר הצבא על ההבדל בין טרף לטרפה וכיצד זה מקביל להבדל בין קודש לקדשה עפ"י פרשת כי תצא?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים קס – קסב

וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי

הָאַהֲבָה בָּאָה מִלְמָעְלָה וְעַל הַנִּבְרָא לְהַקְדִּישׁ חֶלְקוֹ כּשׁוּתָף מִלְּמַטָּה.

אחד הביטויים לשותפות זו ע"י הנברא, היא לתת מעשר ולהקדישו להשם יתברך. הכל שייך להשם, החלק שניתן לאדם הוא הרצון, אותו יש לתקן, ממנו לתת מעשר, אך הוא בחינת טרפה אם הנברא לא מטהר אותו.

אשרי ישראל, שהקב"ה רצה לכבד אותם יותר משאר בני העולם שתפקידם להוביל את כלל האנושות, ישראל זו מדרגה, נשמות שהרצון התכלל בבינה, בהשפעה. אמר להם, וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ. עם ישראל הוא המעשר של האנושות, דהיינו החלק החשוב. בכל אדם יש בנפש את ישראל שבו ואת הגויים, רצונות לקבל לעצמו. את החלק החשוב שתוקן, את הרצון להשפיע, אותו ניתן להקדיש כלומר לייחד אותו לאהבה, למציאות של יחד. ובזאת תלויה שלימות שלהם, שיקדישו להשם ולא לפרטיות.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים קנו – קנט

שני משיחים

בְּגָלוּת הָעוֹלָם הַזֶּה, נִבְחַן הָאָדָם הַאִם הוּא בּחִינָת עֵץ אוֹ עֵשֶׂב.

מלמד כאן כיצד בני ישראל מתבררים ומנקים את הערב רב מתוכם, דהיינו כיצד מוציא אדם את תפיסת אומות העולם שבנפשו. כאשר מעורבים באדם קליפות אין הוא יכול לבנות את המשכן בליבו, עליו לנקות את כל המוץ ותבן מתוכו.

לשם כך ממשיל את עם ישראל לגפן וזית, אותם יש לדרוך ולכתוש בכדי להיפטר מהסיגים והקליפות. היין המשמח הוא המעולה, אך היין המשכר הוא היין עם השמרים, זו הבחינת מקבל על מנת לקבל.

הזית מר בתחילה ולכן יש להיזהר לא להתלונן, אלא ניתן להפיק מהזית שמן זך שמאפשר הדלקת המנורה, דהיינו את הנשמה לדבקות.

בהמשך ממשיל את העם לעץ החיים שזו הבחינה בה אוחזים לומדי פנימיות התורה, אֲשֶׁר פִּרְיוֹ, יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא-יִבּוֹל. בדרך זו ניתן להיגאל ברחמים ובבחינת אֲחִישֶׁנָּה. ולהמון העם שהם בחינת תבואה, עשב כַּמֹּץ, אֲשֶׁר-תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ, מאחר ולא בוחרים בדרך תורה, נשארים בדרך ייסורים, שזו בחינת הגאולה בְּעִתָּהּ

יש להיזהר בגלות לא לעשות כמעשי ומנהגי הגויים. על האדם להבין שהמצבים כאן אינם קובעים, המטרה בכלל נמצאת בעולם הבא. לעיתים נדרש אדם להגיע לייאוש מעולם הזה בכדי להבין זאת.

תפט) ועד שיתבררו מהם, י' שבשם הויה, הרומזת על מעשר, אינו שורה על ה' דהויה, הרומזת על לחם של חמישה מינים, לקיים השבועה, כי יד על כס יה, שנשבע, שאין השם שלם ואין הכיסא שלם עד שיכריתו זרעו של עמלק. ומשום זה מוץ ותבן אינם מחויבים במעשר עד שיתבררו. אחר שיתבררו ישראל, מתקבצים למקום, הנקרא ירושלים, כמו החיטה, שאחר שנברר ממנה הקש והתבן, מכניסים אותה לאוצר. כך יתקבצו ישראל, תבואה, לירושלים, שבנויה על הר ה'. שכתוב בה, מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו, נקי כפיים. נקי כמו בר, תבואה אחר שבירר האוכל מתוך הפסולת. נַשקו בר, כבתחילה, שכתוב בו יישָקני מנשיקות פיהו. בר, בן, שבזמן ההוא שכבר יהיו נקיים מקש ותבן, שורה שמו עליהם, וקורא אותם בני בכורי ישראל.

תצ) ישראל משול לגפן וכך מכל האילנות אין אילן שבור כמו גפן, בנטיעה שלו הוא שבור, שאין לו כוח לעמוד אלא שוכב על הארץ. ובענבים שלו הוא שבור, שהם נכתשים בין רגליים. וכן הזית, הזיתים שלו נכתשים. בגלות נמשלו להם ישראל כמ"ש: גפן ממצרים תסיע, וכן בגלות הרביעית כתוב: כי כרם ה' צבאות בית ישראל. וכעין זה משולים ישראל לזית, שכתוב: זית רענן יפה פרי תואר. ומשום זה כתוב: אֶשְׁתְּךָ, כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה  בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ, כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב, לְשֻׁלְחָנֶךָ. סמוכים זה לזה, משום שישראל שבורים כמוהם בגלות.

תצא) ואחר שהענבים והזיתים יהיו נקיים מכל פסולת, יתקדשו לביהמ"ק, יין לנסוך על המזבח, וזיתים להדליק הנרות של המנורה. וזכה לזה יין שלא ניסך לעבודה זרה, כי הערב רב הם יין שניסך לעבודה זרה, ומהם משומדים מינים אפיקורסים, משומדים לעבירות שבכל התורה כולה.

תצב) וישראל שכתוב בהם, ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם. ועד שיהיו דרוכים בין רגליהם בגלות, לא יתבררו מהם. ועליהם אמר דוד, לָמָּה אִירָא, בִּימֵי רָע  עֲו‍ֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי. ועליהם אמר שלמה, צאי לך בעקבֵי הצאן. בעקבי אותיות ביעקב, שעליו כתוב אצל נחש הקדמוני שפיתה את חווה, הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב. אחר שיצאו מהגלות נמשלים לתפוחים, ולכל ריחות טובים, כמו ביציאת מצרים, שכתוב בהם, תחת התפוח עוררתיך.

על המעשר

תצג) המצווה שלאחר זו, להביא ביכורים. ואחריה, להתוודות על הביכורים. ואחריה, להתוודות על המעשׂר. ובעלי המשנה שואלים להבין על המעשר, אם יהיה עשׂורו לפני לקיטתו, משעת חָנְטָה יתעשׂר, או אחר לקיטתו עשׂורו. כגון אתרוג, שאמרו, באילן הולך אחר חנטה. ויש מי שאומר, שבאתרוג הולכים אחר בישול הפירות, כי אתרוג דומה מקצתו לאילן ומקצתו לתבואה, שהם זרעים, שאמרו בהם, שלאחר לקיטתו עשורו, ולא כאילן, אלא עד אחר גמר בישולו, אחר לקיטתו, כזרעים.

תצד) משום שתיקנו לברך "המוציא" מהמקום שבישולו יפה, להוציא לחם שרוף, אלא ממקום שהוא מקבל טעם. כך התבואה, הולכים אחר לקיטתה, שאז היא כבישול פירות, והיא מקבלת טעם.

תצה) וישראל משולים לאילן ולתבואה, כמו אתרוג לאילן, שכתוב בו: רֵאשִׁית, בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ, תָּבִיא, בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. וכך, ראשית גז צאנך תיתן לו. רומז על ישראל, שכתוב בהם, ואַתן צאני. וכך ישראל נמשלו לתבואה, שכתוב בה: קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהוָה, רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה. וע"כ אחר לקיטתו מן הגלות עשׂורו, שאז נקראו קודש לה'. כפי שלוקחים את החלק הטוב שבלחם, כך יש לנקות את הקש ותבן מהנפש.

תצו) ישראל נקראו, אילן גדול וחזק ומזון לכל בו. בו התורה, מזון למעלה, מז"א. בו התפילה, מזון למטה, מנוקבא. ואפילו למלאכים אין מזון אלא ע"י ישראל, שאם לא היו ישראל עוסקים בתורה, לא היה יורד להם מזון מצד התורה, שנמשלה לאילן, כמ"ש: עץ חיים היא למחזיקים בה. ומצד הפרי של התורה, שהיא מצווה. כולם מקבלים את השפע בזכות ישראל שעוסקים בתורה. מצד המלכות משולה התורה לתבואה, מצד ז"א לעץ החיים העושה פרי.

תצז) וכך נמשלה התורה למים ולאש. ולא היו יורדים מים מלמעלה, והשמש, שהוא אש, לא הייתה יורדת לבשל פירות האילן, אלא בזכות ישראל. ומשום זה כתוב בישראל, התאנה חנטה פגֶיה, שהם בעלי מצוות. והגפנים סמדר נתנו ריח, כשפותחים בתשובה. ואז, מיד כתוב בישראל, קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי, וּלְכִי-לָךְ, מן הגלות. היציאה מהגלות תלויה בתשובה.

תצח) משום זה באילן, עה"ח, התורה, ז"א, באלו שעוסקים בתורה, הולכים אחר חנטה, תכף בתחילת העסק, ומעשרים אותם, כי הי', חכמה שורה עליהם, וע"כ מעשרים אחד מי'. ובה מתאספים מהגלות, ה"ת דהויה, ישראל, פירות האילן, התורה. האילן, אות ו', ז"א, התורה. אבל שאר העם, אחר לקיטתו מן הגלות עשורו אלו שעוסקים בתורה וזו בחינת בעיתה, ויש בחינת אחישנה . אבל בצדיקים כתוב: וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים. הדר במעשים האחוזים ונעשים ע"י בעלי תורה ומצוות, בהם הולכים אחר חנטה כאילן. וע"כ כתוב בהם ביום הראשון, שאינם צריכים לחכות לשעת לקיטה מן הגלות. יוצא שהמחלוקת של בעלי המשנה מתי יש לעשר, היא למעשה שאלה באיזו דרגה יכול אדם לתת מעשר, דהיינו קודש להשם. בעלי התורה בזמן עסק התורה מחזיקים בעץ החיים זו בחינת אחישנה, ושאר המון העם בחינת תבואה, בדרך יסורים בזמן הלקיטה דהיינו כשתגמר הגלות. השאלה כיצד אתה מתנהג כעץ או כעשב. זכו? זיככו עצמם – אחישנה.

תצט) משום זה העמידו במסכת קידושין, אתרוג כירק. ירק דרכו לגדול על כל מים, ועשורו הוא בשעת לקיטתו, אף אתרוג דרכו לגדול על כל מים. ישראל הדומים לאתרוג, דרכם לגדול על מים, שמצד החכמה אין מים אלא תורה. אתרוג שווה לאילן בשלושה דרכים. אתרוג, מלכות דז"א, אחוז בב' צדדים, חו"ג, ב' דרכים, ודרך שלישי, שלאתרוג יש צורת הלב, שאחוז למעלה, הלב רואה, חכמה, ראייה. ואחוז למטה, בדעת, שהלב יודע. דעת היא אילן, פנימיות ז"א. תורה, גוף דז"א, פרי של הדעת, מתפשטת מהדעת. עיניים הן מצוות, בהן הלב רואה. הדרך לצאת מהגלות היא ע"י פנימיות התורה, אז נגאלים ברחמים. חיצוניות התורה אינה מאפשרת לצאת מהגלות. לכן לוקחים אתרוג קשר שיכול להדביק אותנו כפי שמצמידים אותו ליר המינים, לאמונה.

תגיות: בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים קנו-קנט
1. מדוע י' זה בחינת מעשר?
2. מדוע מוץ ותבן אינם מחויבים במעשר?
3. הסבר את הפסוק "מי יעלה בהר ה' ומי יקום וגו'?
4. במה נמשלו ישראל לגפן וזית?
5. מהי הקושיה של בעלי המשנה על המעשר של האתרוג? ומה זה אומר לנו בעבודת נפש?
6. לאיזה סוג של אילן משולים ישראל ומה הנפקא מינא מכך לישראל שבכל יהודי?
7. מתי האתרוג הוא בבחינת אילן ומתי הוא כבחינת תבואה שעשורו אחר לקיטתו?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

בְּגָלוּת הָעוֹלָם הַזֶּה, נִבְחַן הָאָדָם הַאִם הוּא בּחִינָת עֵץ אוֹ עֵשֶׂב.

מלמד כאן כיצד בני ישראל מתבררים ומנקים את הערב רב מתוכם, דהיינו כיצד מוציא אדם את תפיסת אומות העולם שבנפשו. כאשר מעורבים באדם קליפות אין הוא יכול לבנות את המשכן בליבו, עליו לנקות את כל המוץ ותבן מתוכו.

לשם כך ממשיל את עם ישראל לגפן וזית, אותם יש לדרוך ולכתוב בכדי להיפטר מהסיגים והקליפות. היין המשמח הוא המעולה, אך היין המשכר הוא היין עם השמרים, זו הבחינת מקבל על מנת לקבל.

הזית מר בתחילה ולכן יש להיזהר לא להתלונן, אלא ניתן להפיק מהזית שמן זך שמאפשר הדלקת המנורה, דהיינו את הנשמה לדבקות.

בהמשך ממשיל את העם לעץ החיים שזו הבחינה בה אוחזים לומדי פנימיות התורה, אֲשֶׁר פִּרְיוֹ, יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא-יִבּוֹל. בדרך זו ניתן להיגאל ברחמים ובבחינת אֲחִישֶׁנָּה. ולהמון העם שהם בחינת תבואה, עשב כַּמֹּץ, אֲשֶׁר-תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ, מאחר ולא בוחרים בדרך תורה, נשארים בדרך ייסורים, שזו בחינת הגאולה בְּעִתָּהּ

יש להיזהר בגלות לא לעשות כמעשי ומנהגי הגויים. על האדם להבין שהמצבים כאן אינם קובעים, המטרה בכלל נמצאת בעולם הבא. לעיתים נדרש אדם להגיע לייאוש מעולם הזה בכדי להבין זאת.

הדרך לצאת מהגלות היא ע"י פנימיות התורה, אז נגאלים ברחמים. חיצוניות התורה אינה מאפשרת לצאת מהגלות. לכן לוקחים בסוכות אתרוג, קשר שיכול להדביק אותנו כפי שמצמידים אותו ליר המינים, לאמונה.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים קנג – קנה

שני משיחים

אָדָם הַבָּא מִתּוֹך אֱמוּנָה פנימית, אִי אֶפְשָׁר כְּנֶגְדּוֹ.

ומי שרפוי ואינו אוחז בהכרה הגבוהה מתוך נקודת נאמנות עמוקה, יפול כעלה נידף ברוח, ויסובב עצמו בתירוצים במקום לדבוק באמת.

את הגאולה יש לראות בתוך נפש האדם, בתוך נקודת האמונה, היא משה שבנפש. בזמן הגאולה כתוב: וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף, שאין פירושו נקמה אלא כיבוס הנדרש. עם לימוד פנימיות וכוונות ראויות, האור הטוב יעלים את הרע. זהו כיבוס כואב אך הוא נדרש בכדי לבוא לפני המלך.

תפקיד עם ישראל לתקן ולהביא את אומות העולם לעבודת השם, ומי שלא ירצה יימחה. כך הצדדים שבאדם שאינם רוצים לעבוד את השם, את הקליפות הללו יש להסיר לפני הגאולה.

תפ) והסמיכה של ישראל בזמן הגלות בימין, מצד כוח אריה, חסד. אבל הקימה שלהם, הגאולה, בגוף האילן, קו אמצעי בחינת משה ז"א. וזהו שלומדים, כל הכורע כורע בברוך, צדיק, יסוד, שכתוב ביוסף הצדיק, והנה תסוּבֶּינה אלומותיכם, ותשתחווינה לאלומתי. וזהו, חי ה' שכבי עד הבוקר כפי שאמר בועז המייבם שבא לגאול את רות. שלהיותם בחינת כריעה ושכיבה, צריכים לסמיכה בחסדים מיסוד. וכל הזוקף זוקף בשם, במדרגת משה למעלה, דעת, ומשה למטה, ת"ת. בו יקומו כל ישראל, כאיברי הגוף, שכולם זקופים בו, בעת שהוא בעמידה. ובזה, כל הזוקף זוקף בשם, שעליו כתוב: ואדעךָ בשם. כמו שכופפים וזוקפים בתפילת שמונה עשרה.

תפא) משיח בן דוד, אריה, חסד, יהיה מימינו של משה. משיח בן יוסף, שור, גבורה, משמאלו. והם ג' קווים. מימין אברהם, חסד. משמאל יצחק, גבורה. משה נשר, ת"ת, באמצע. שלשלת שלהם, ג' הקווים המכונים שלשלת, הוא מצד יעקב, שהם ג' קווים הכלולים ביעקב, ת"ת, והם ש' של משה, הרומז על ג' קווים הכלולים במשה, קו האמצעי, דעת. קדושה לך ישלשו, שכל קו כלול משלושתם. שמצד אריה, חסד, יש ג' פנים של האבות חג"ת, שלושתם נקראים אריות. בוקר, מג' פנים הכלולים בשמאל, שלושתם נקראים פרים מנגחים. וג' פנים הכלולים בעמוד האמצעי, משה ויעקב, נקראים נשרים. ועליהם כתוב: ואשא אתכם על כנפי נשרים, ואביא אתכם אליי. נמצא שג' קווים הם תשעה, שכל אחד כלול משלושה. והעשירית או הרביעית לג' קווים הכוללים, היא אדם, שהוא מ"ה בשמו של משה, הרוכב על ג' חיות, אריה שור נשר. שהם ג' ענפי ש' שבשמו של משה.

קודם ייבנה בית המקדש, לאחר מכן קיבוץ גלויות, לאחר מכן תחיית המתים.

תפב) וכתוב בישראל, ויִרדו בדגת הים, הקדושה והס"א התחלקו. הקדושה באה לתקן את הרצונות, כשחומר הגלם מבחינת גדלות הרצונות נמצא בס"א, ולנו יש תפקיד להעלות אותם לארץ, דהיינו לנהל את הרצונות לטובת צד האדם. דאגות אלו, הדגים הם בים במצב הגולמי, וכשמעלים אותם לארץ, אז יש להפוך הדג למאכל אדם. מי שרודה/שולט בדאגות, מוסיף את האות אלף בדג. הממונים שבים שמצד הנחש, השר של מצרים שהתפשט בגלות האחרונה. מים עד ים דהיינו גדלות כלי הקבלה. ובעוף השמיים, ערב רע, מעמלקים נפילים, תערובת של כל האומות בגלות האחרונה, בכל צד, בין בישראל, בין בישמעאל, בין בעשיו. ובבהמה, אלו הם בני עשיו, שממשלתם בכל הארץ.

תפג) ויתקיים במשיח הכתוב: וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר, עַד אַפְסֵי אָרֶץ. וכך בב' משיחים, וכך בישראל. והכול בזכות מ"ה של משה, פני אדם. ויבואו, דגל של משיח בן דוד, מיהודה, שאריה רשום עליו, והדגל של משיח בן יוסף, אשר שור רשום עליו, והדגל של שילה, שהוא משה, שבגי' שילה. אריה לימין, שור לשמאל, נשר באמצע. כי משה נשר, קו האמצעי, הכולל ימין ושמאל. ואדם על כולם, שבכל אחד מג' פנים כלול בו אדם. שד' פנים לכל אחד מג' חיות, ד' שבטים, שבכל אחד מהם ג' חיות, אריה שור נשר, שהם י"ב. ואצל פני אדם, מ"ה שמו, שאדם בגי' מ"ה, יהיו בני משה, שיתקיים במשה, ואעשך לגוי גדול ועצום ממנו. אז, מ"ה שהיה הוא שיהיה. משה, גואל במצרים, הוא גואל לעתיד. ואשר להיות כבר היה, שב' משיחים, בן יוסף ובן דוד, כבר היו, כי כבר היה יוסף וכבר היה דוד. הגאולה האמיתית היא של הדעת העליונה, דהיינו בחינת משה רבינו.

תפד) וְהָאֱלֹהִים, יְבַקֵּשׁ אֶת-נִרְדָּף. ישראל, לומדי הפנימיות. שכתוב בהם: וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי, אָדָם אַתֶּם. שהיו נרדפים לפני הערב רב, זאבים הרעים. הרי בנימין זאב יטְרף לנגדם זה כנגד זה עשה אלקים, שטורף אותם. ויתקיים בעת ההוא, בבוקר יאכל עַד, עד כי יבוא שילה, שהוא משה. ובוקר כשיגיע משיח בן דוד, בוקר של אברהם, חסד. בבוקר, בעת שיתגלה החסד הגדול, יתגלה עד, משה שיתגלה שאין זה חסד סתם, אלא חסד שבא לגלות את משה. ולערב יחלק שלל, לפנות ערב של יצחק, המלכות הנבנית מקו שמאל, ששם ב' המשיחים. בימינה משיח בן דוד, בשמאלה משיח בן יוסף. באחד, יאכל וישחית הממונים של אוה"ע, שזה מבית יוסף, ובאחד יחלק אותם לישראל, שהוא מבית דוד.

תפה) ישראל, שהם אילה, נרדפים מן הרשעים, שהם אריות. ויתעורר נפתלי, שהוא איילה שלוחה הנותן אמרֵי שפֶר שמתוך אמרי השפר ניתן להסיר את הרע. יתעורר בימין, אריה, משיח בן דוד, שכתוב: גור אריה יהודה מטֶרף בנִי עליתָ. ויחזור על אוה"ע, כרע שכב, לטרוף אותם. מי יקימנו, מי הוא אל אחר, שבזמן ההוא, יקים אותו ולא ייתן לו לטרוף אותם. או אומה ולשון, שיוכלו להקים אותו מלטרוף אותם.

תפו) וישראל, כיונה, נרדפים מפני הנשר, שהוא מצד העופות של אוה"ע. בזמן ההוא יתעורר נשר דקדושה, ויפרוש כנפיו על ערב האומות ועשיו וישמעאל, שהם עמלקים, וערב רע של ישראל. וטרף אותם, שלא יישאר אחד מהם, לקיים מה שכתוב בישראל: יְהוָה, בָּדָד יַנְחֶנּוּ

וְאֵין עִמּוֹ, אֵל נֵכָר. ה' יבטל את כל האומות העולם שבנפש, והאמת תהיה ברורה בדרך השם.

תפז) משם והלאה אין מקבלים גֵרים, כמו שלומדים, אין מקבלים גרים לימות המשיח, ואוה"ע שיישארו, יעורר הקב"ה חיה של אדם לשלוט עליהם, לקיים בהם הכתוב: כִּי-הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא-יַעַבְדוּךְ, יֹאבֵדוּ; וְהַגּוֹיִם, חָרֹב יֶחֱרָבוּ. ולקיים בישראל, וירדו בדגת הים ובעוף השמיים ובבהמה. ומוראכם וחיתכם יהיה על כל חית הארץ.

תפח) ומצד התבואות, חמישה מיני לחם השבורים מכולם, בדישה וטחינה, והם: חיטה, שעורה, כוסמת, שיבולת שועל, שיפון. המשיל אותם לישראל, כמ"ש: קודש ישראל לה' ראשית תבואתה. תבואתה, כתוב עם ה', שמורה על חמישה מיני לחם. כשייצאו ישראל מגלות, יהיו שבורים, עד שיתברר אוכל מתוך פסולת, מקש, שהוא ערב רב, עד שיתבררו ויהיו ניכרים ישראל שביניהם, שכבר נבררו מתוך מוץ ותבן.

תגיות: סדר הגאולה

שאלות לחזרה ושינון בזוהר משפטים קנג- קנה
1. הסבר מהו כל הכורע כורע בברוך וכל הזוקף זוקף בשם?
2. כיצד מסודרים ג' הקווים בבחינת ב' המשיחין ומשה ומה הוא צד האדם?
3. הסבר את הפסוק שנאמר על ישראל וירדו על דגת הים ועוף השמיים הוא בבהמה?
4. מי הם ג' הבחינות מצד הס"א כנגד זאב, אריה ונשר והאדם וכיצד ומדוע צריך להתגבר עליהם מדוע שלא יתנתק מהן ודי?
5. מה התובנה מכך שעם ישראל משולים לחמשת מיני דגן שמהם צריך לברר את המוץ והתבן?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים קנג – קנה

שני משיחים

אָדָם הַבָּא מִתּוֹך אֱמוּנָה פנימית, אִי אֶפְשָׁר כְּנֶגְדּוֹ.

ומי שרפוי ואינו אוחז בהכרה הגבוהה מתוך נקודת נאמנות עמוקה, יפול כעלה נידף ברוח, ויסובב עצמו בתירוצים במקום לדבוק באמת.

את הגאולה יש לראות בתוך נפש האדם, בתוך נקודת האמונה, היא משה שבנפש. בזמן הגאולה כתוב: וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף, שאין פירושו נקמה אלא כיבוס הנדרש. עם לימוד פנימיות וכוונות ראויות, האור הטוב יעלים את הרע. זהו כיבוס כואב אך הוא נדרש בכדי לבוא לפני המלך.

תפקיד עם ישראל לתקן ולהביא את אומות העולם לעבודת השם, ומי שלא ירצה יימחה. כך הצדדים שבאדם שאינם רוצים לעבוד את השם, את הקליפות הללו יש להסיר לפני הגאולה.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

:

מִּשְׁפָּטִים קנ – קנב

רוח שעולה ויורד בכל לילה

צָרוֹת הֵן סִימָן שֶׁל קלִיפּוֹת שֶׁצָּרִיך לְסַלֵּק.

עם ישראל מתחלק לאלו השומרים על הבריתות של תפילין, שבת, מילה ותורה. כאשר שומרים על בריתות אלו לשם ייחוד השם הם מחזיקים את העם.

ישנם שרק עשו ברית מילה, מכנה אותם הזוהר בהמות, הם עניים ביכולת ההתייחסות שלהם למצבים המשתנים. עשיית תשובה דורשת וידוי בלי להתלונן ואז הקב"ה מקרב אותם.

כשאדם מתחיל לעשות תשובה, עובר את הקשיים של שחרות הלילה, זו בחינת יענך ה' ביום צרה. את הצרה עליו להפוך לרצון ואתגר להתגבר ולהפוך את הגבורה לחסד. את הצרה הופכים לרצון פנימי, בזכות האמונה מתגברים על הקשיים, בלילה רוכשים אמונה וממתינים לבוקר לגאולה

שבעים שנה לפני הגאולה ישנם מצבים קשים. דווקא במצב הנסתר, באים בלילה ללמוד פנימיות התורה ניתן לרכוש אמונה ולגלות את בחינת המשיח שבנפש.

תעב) בשביל השכינה הקדושה כתוב: בְּיָדְךָ, אַפְקִיד רוּחִי: פָּדִיתָ אוֹתִי יְהוָה אֵל אֱמֶת. הרוח נפקד אצלה להויה, והקב"ה יורד אליו לקבלו אצל השכינה. ושומרים אותו הקב"ה ושכינתו. וגרם זה, מי שבכל מצווה ומצווה מעלה השכינה אל הקב"ה.

משה רבנו הצליח ליישם את התורה והמצוות כשאדם עושה מצווה כמשה, מקריבים עצמם כתענית, מעלה הוא את היחד, בקשה לייחד את השם.

תעג) ע' (70) תיבות שבמזמור, יַעַנְךָ יְהוָה בְּיוֹם צָרָה, הרומזים על ע' קולות שנותנת האישה הכורעת ללדת, שהוא סוד ע' קולות שנותנת השכינה, מצערם של ישראל לפני הגאולה. שאז יום צרה אומר האר"י הפוך צרה לרצה, כאשר נתקלים בקושי יש להפוך את האתגר לרצון לעבודה, להפוך את הצרה הירידה למינוף לעליה. ולמה צועקת? אלא ודאי, יש בישראל בעלי תורה ומלכים מצד איילת השחר, השכינה. והן שתי מדרגות, בוקר ושחר. ועליהם כתוב: נעימות בימינך נֶצח. בוקר, של אברהם, חסד, זה עולה יותר ביום הגאולה עצמו. אבל שחר, נצח, הוא מוקדם ליום הגאולה, שהשכינה נקראת מצידו איילת השחר.

תעד) ומשום זה לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד הכתוב לפני, יענך ה' ביום צרה. יש במילה למנצח נצ"ח ויש שם ל"מ. כי למנצח הוא אותיות ל"מ נצ"ח. נצח, שליטת השחר, שהוא נצח. ל"מ בגי' ע', ע' הקולות שצועקת איילת השחר על בניה, שהתחזק עליהם החשכה בגלות, חשכת השחר, שבע' שנים האחרונות. בזמן ההוא יתקיים בישראל הכתוב: כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה, כן היינו מפניך ה'. וע"כ, כיוון שהשכינה מצטערת עימנו, נקווה לך ה' אלוקינו, שתגאל אותנו. יש לדעת כיצד השכינה עובדת איתנו. כשיש לאדם כאב הוא אמיתי, השכינה משתתפת איתו.

שני משׁיחים [ב' משיחין]

תעה) בע' קולות האילה, השכינה, מכניסה ראשה בין ברכיה. ראשה, זה צדיק יסוד עולם. בין ברכיה, נו"ה, ונשבע לה בצדיק, לגאול את בניה בבוקר, שהוא אריה, חסד. בוקר, ימינו של אברהם, חסד, משיח בן דוד, היוצא מיהודה, שכתוב בו, גור אריה יהודה. לכן כתוב: חַי-יְהוָה  שִׁכְבִי  עַד הַבֹּקֶר אומר לה בועז, חכי עד יום הגאולה, הבוקר. עד שיופיע משיח בן דוד, אריה, בוקר, אור החסד. יש באריה חסד ועליו להתנהל גם בגבורה.

תעו) ובה מוליך לימין משה זרוע תפארתו. משום שת"ת, מדרגת משה, גוף, הכולל ו"ס חג"ת נה"י, וחסד הוא זרוע ימינו. משה נקשר בשם ע"ב, חסד, מדרגת אברהם, שע"ב (72) עולה בחשבון ד"פ ח"י (18), ח"י עולה בחשבון ג"פ ו', וו"ו, שהן ראשי תיבות מג' הפסוקים, וייסע, ויבוא, ויט, שהוא השם ע"ב שיש בג' ענפי עבות ההדסים, חג"ת. כי וייסע הוא חסד, ויבוא גבורה, ויט ת"ת. הם ג"פ ח"י שנקשרו בש' של משה. שיש בה ג' ענפים, ג' פנים, אריה שור נשר. הכתוב בהם, ופני אריה אל הימין לארבעתם, ופני שור מהשמאל לארבעתן, ופני נשר לארבעתן. שהם חג"ת. מ"ה ממשה הוא, ודמות פניהם פני אדם, מלכות. כי אדם בגי' מ"ה (45). והוא ח"י הרביעי, חי ה' שכבי עד הבוקר. שע"י אור הבוקר, יושלם ח"י הרביעי, מלכות. ויושלם השם ע"ב, הכולל ד"פ ח"י שבד' פנים של המרכבה, המרומזים מש' של משה ובמ"ה של משה.

תעז) זרוע השמאל, גבורה, שלומדים בו, שמאל דוחה וימין מקרבת. שאע"פ שהקדים זמן הגאולה לחודש תשרי, אמנם כיוון שתשרי שמאל לחודשים, תהיה דוחה את הגאולה, כדי שלא ימות משיח בן אפרים בדינים של השמאל. כי משיח בן אפרים הוא גלגול של ירבעם, שיש קטרוגים עליו, מחמת שחטא והחטיא את הרבים. וע"כ דוחה מתשרי, שמאל, עד שיתקרב הימין, פסח, זרוע ימין, חסד. ואז ייגאלו, לקיים הכתוב: כימי צאתך מארץ מצרים אַראֶנו נפלאות. שבניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל. ובחסד עליון ריחמתיך אמר גואלך ה'. סדר הגאולה יהיה באיחוד של החסד והגבורה, ותפקידנו לאחד אותם ע"י התורה הקדושה.

תעח) ואח"כ נוטלים כולם מגבורה, שממנו משיח בן אפרים, שבא לקבל נקמה משונאיו. כי כך צריכים תחילה לנקות התבואה, שהוא ישראל, בימין. ואח"כ לשרוף הקש, בשמאל. כמ"ש: והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש ודלקו בהם ואכָלום. ואסיפת התבואה היא בעמוד האמצעי, שבו כתוב: וייאסף. נאסף לבית, לשכינה.

תעט) אבל במדרגת משיח בן יוסף, כתוב: עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ, כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר, אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה, משיח בן יוסף שנקרא שור. שעליהם כתוב: בפרוח רשעים כמו עשב. מפסח עד תשרי תהיה הגאולה, שנקראת עד. ומשם ואילך תהיה השמדה שלהם. עד שמגיע לתשרי, שהוא שור, בו יתקיים כלחוך השור.

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים קנא-קנג
1. מי הוא הגורם לכך שהרוח נפקד אצל השכינה להויה?
2. למה השכינה צועקת ב- ע' קולות בזמן השחר?
3. מה תפקיד הכאב בנפש האדם וכיצד צריך להתייחס אליו?
4. הסבר מהו "חי ה' שכבי עד הבוקר"?
5. כיצד משה מתאר את ד' חיות המרכבה שלמעלה מחזה?
6. כיצד ניתן להסביר את הסתירה לכאורה שכתוב מחד "בתשרי עתידין להגאל" ומאידך "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל"?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים קנ – קנב

רוח שעולה ויורד בכל לילה

צָרוֹת הֵן סִימָן שֶׁל קלִיפּוֹת שֶׁצָּרִיך לְסַלֵּק.

עם ישראל מתחלק לאלו השומרים על הבריתות של תפילין, שבת, מילה ותורה. כאשר שומרים על בריתות אלו לשם ייחוד השם הם מחזיקים את העם.

ישנם שרק עשו ברית מילה, מכנה אותם הזוהר בהמות, הם עניים ביכולת ההתייחסות שלהם למצבים המשתנים. עשיית תשובה דורשת להפסיק להתלונן ולבוא בווידוי אמתי, ואז הקב"ה מקרב אותם.

כשאדם מתחיל לעשות תשובה, עובר את הקשיים של שחרות הלילה, זו בחינת יענך ה' ביום צרה. את הצרה עליו להפוך לרצון ואתגר להתגבר ולהפוך את הגבורה לחסד. את הצרה הופכים לרצון פנימי, בזכות האמונה מתגברים על הקשיים, בלילה רוכשים אמונה וממתינים לבוקר לגאולה

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams