שיעור שמע:
הורד Mp3
—-
סיפרא דצניעותא כ- כא
פרק שני
את המחשבות יש לנהל.
תיקון א' של ם' דצלם מאשר סגירה ממוחין דחוכמה להיכנס,
תיקון ב' ל' דצלם בו יש דעת המכריע בו חסדים וגבורות באים יחד.
תקון ג':
- בקטנות– הוא שערות שחורות כעורב שהם נמשכים מהדינים שבג' מוחין חב"ד שבתקון הב' וע"כ הם סותמים האזניים שלא תבחנה מטוב לרע ואין תפלות התחתונים מתקבלות. וזהו בעת קטנות,
- אבל בגדלות מתקנות שערות אלו בסוד ם' דצלם דנה"י ואז מסתלקות מעל האזניים והן נפךתחות כמ"ש בתקון הז' ויש על גלגלתא דז"א קו חלק במקום שהשערות נחלקות לימין ושמאל שהוא נק' אורחא דפלגותא דשערי, ששם אין שערות ודינים כלל ,אלא להיפך שהוא חסד נפלא, וע"כ הוא לבן. וזסו"ה וְאֹרַח צַדִּיקִים, כְּאוֹר נֹגַהּ: הוֹלֵךְ וָאוֹר, עַד-נְכוֹן הַיּוֹם שנאמר על אורחא דפלגותא דשעי שבגלגלתא דא"א ומארח של א"א נמשך לארחא דפגותא דשערי דז"א שעליו נאמר כל ארחות ה' חסד ואמת. וסוד הדברים הוא כי בשערות של ימין מתגלים על ידיהם חסדים לעובדי ה' ובשערות של שמאל מתגלים על ידיהם עונשים לרשעים שאינם עובדים את ה' וכשמגיע זה לתחתונים הם מכירים את ההבדל שה"ס אורחא דפלגותא דשערי בין עובד ה' ללא עבדו, שע"י הכרה זו זוכים לדבקות השלם בקב"ה ואז כל אורחות ה' חסד ואמת.
ישנה המחשבה של הנברא ויש את שורש המחשבה.
- זעיר אנפין מייצג את האדם
- ואריך אנפין השורש.
בכדי ללמוד כיצד לנהל מחשבות ורצונות כראוי, יש ללמוד בשורש, כיצד מנהל הדבר בעולמות העליונים, כדי לא לערב גחמות פרטיות במחשבה טהורה.
רק אצל התחתון ישנו מושג של סתימת אוזניים, וכאן על הנברא לעשות תיקונים כדי שכל תהליך המחשבה ירד משורשה עד הלב.
התיקון הראשון הוא של האות ם' מהמילה צלם, זהו סימן של מקום סגור בו האמונה שלמה שלא מקבלת חוכמה/אור. תיקון שני האות ל' הוא הדעת, החיבור של ימין לשמאל – אמונה לרצון. כאן מתקבלת רק חוכמה חלקית, בה ניתן להתמודד מעבר למה שבא לי, אלא על מה שנכון.
אם הרצון של האדם נובע ממנו עצמו ללא קשר לרצון המאציל, אזי ימשוך עליו דינים, אך אם ישכיל לקיים: עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֶךָ ההשגחה תהיה ברחמים. גם לבחינת העיניים יש תיקון שכאשר קשורים לעליון שזו גדלות, החסדים רוחצים את הדינים.
כאשר מתקנים את בחינת שערות האוזניים, ניתן לשמוע ולהבחין בין טוב לרע, אחרת סערות הנפש ינהלו את האדם.
לכתחילה ,המחשבה של התחתון אינה נכונה והיא דין, ואותה יש לתקן על ידי התקשרות למחשבה עליונה יותר.
מפרש את הפסוק: אֲנִי יְהוָה, הוּא שְׁמִי; וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא-אֶתֵּן, שיש כאן לשון גלוי, נוכח – אני ולשון נסתר – הוא. אני הוא שם המלכות, הלב – והוא מבטא את שם החוכמה, וצריך לחבר ביניהם, וכדי לייצר מחשבה שלמה יש להיות מקושרים לנסתר ולנגלה.
כח) מצחא דלא נהרי, תקון רביעי הוא מצח שאינו מאיר שנמשך ממנו דין ומריבה לעולם שמצח הוא עניין של רצון, וכשבא ליידי קיום הוא יכול להאיר, אך כשאינו בא ליידי מימוש נוצר סוג של עיקשות חוץ במעת הגדלות כאשר רצון דמצח דא,א משגיח במצד דז"א והסימן שאינו יכול להתקבל, שהוא חוץ למצח כמו התפילין. תקון החמישי הוא עיניים בג' גוונים שהם שחור אדום ירוק ליראה מפניהם, כי כל גוונים אלו רומזים לדינים כי אדום הוא שמאל וירוק הוא קו אמצעי ושחור היא המלכות ובגדלות הן רוחצות בחלב המאיר שה"ס החסד הנמשך מעתיקא שכתוב: עיניך תראנה ירושלים נוה שאנן דהינו בלי שום דין, וכתוב: צדק ילין בה, הרי שיש בה דין הנק' צדק ומשיב, נוה שאנן נאמר בשעה שעינו של עתיק הסתים מאיר בס"ה רוחצות בחלב כי עינך כתוב בלי יוד דלשון רבים כי בעתיקא אין שמאל וב' עינים נחשבים לעין ימין. אין הכוונה שבעתיק אין עין שמאל, אלא שעין הטובה הימנית היא מייצגת את עתיק
כט) תקון שישי הוא חוטם הפרצוף שהוא קצר להכרה. שבחוטם ניכר הפרצוף כמ"ש ז"ל אין מעידים אלא עד שיהיה פרצוף פנים עם החוטם. ג' שלהבות שורפות בנקביו שהן ג' בחינו דין הנשמך מבינה ומלכות מקו שמאל. תקון ז' הוא מדרגה עקומה, לשמוע טוב ורע, דהיינו האזניים בעת הגדלות שהסתלקו מהם השערות שסתמו אותם, שאז נפתחו לשמוע טוב ורע ולהטיב לטובים ולהעניש הרעים ולקבל תפלות התחתונים.
והתבררו ז' תקוני גלגלתא דא"א אשר גלגלתא וד' סטרין שבה ה"ס ם דצלם וג' חללי גלגלתא ה"ס ל דצלם, והשערות וב' אוזניים ה"ס נו"ה הנסתרים ומצחא ה"ס יסוד שבהם. וב' עיניים ה"ס נו"ה הנגלים וחוטמא היא יסוד ומלכות שבהם והספרא דבנעותא מפרש כאן בעיקר בחינות דין שבהם בעת קטנות. והבחינות מל"צ דצלם נאמר בעיקר לעת גדלות כמ"ש לעיל בז' תקוני גלגלתא דא"א. את בחינות הגדלות צ מצלם אינו מפרש כאן
ל) כתוב: אני הויה הוא שמי שאומר לשון נגלה, אני ולשון נסתר הוא ואומר אותם במשיכה את שהיה לו לומר אני הויה שמי למה הוסיף הוא, ואומר שאני והוא הם ב' שמות שכתוב אני אמית ואחיה וכתוב ואני אשא ואני אסבול, הרי שאני הוא שם היינו שם המלכות וגם הו"א שם. שכתוב הוא שענו ולו אנחנו וכן הוא באחד מי ישיבנו, הרי שנק' ג"כ בזם הו"א כי הו"א נק' מי שסתום ואינו נמצא דהינו חכמה סתימאה דא"א שנסתם ואינו נפתח עד גמן התקון, הוא נק' מי שאינו מזדמן לעין, דהיינו שאינו מזדמן לקבלת החכמה המכונה עין. דהיינו או"א עלאין שהם חסדים מכוסים ואינם מקבלים חכמה לעולם, שעליהם נאמר כי חפץ חסד הוא הו"א נק' מי שלא נקרא בשם דהיינו הבינה שהיא ישסו"ת שיצאה בה קו שמאל ומטרם שקו אמצעי הכריע בין ימין ושמאל להלביש החכמה שבשמאל בחסדים שבימין אינה נק' בשם כי היא סתומה ואינה מאירה.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams
הקודם