027- הדף היומי בזוהר הסולם – בשלח – פב-פד למתקדמים

שיעור שמע:

שאלות לחזרה ושינון בשלח פב-פד
1. מהו נאדרי ולא נאדר?
2. מהו הטעם של הפירוד, למשל בין בני-זוג שהיו מאוחדים בעולם העליון ויורדים לעולם התחתון מפורדים? ואם הטעם הוא שיתאחדו חזרה אם כך "מה הועילו חכמים בתקנתם" למה להפריד כדי לחבר?
3. מה תפקיד מלך המשיח? ומה תפקיד אומות העולם בזמן מלך המשיח? כיצד נכון שיכנו את עצמם לצורך זה?
4. מי הם שישארו בעולם לעתיד לבוא?
5. מי הם אשור ומצרים שעליהם אומר "ברוך עמי מצרים ומעשי ידי אשור? ב' פירושים.
6. מהו שכתוב "דרכיה דרכי נעם" אם תהיינה מלחמות בעולם?
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

בְּשַׁלַּח פב-פד

יְמִינְךָ יְהוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ.

לֹא לְכָל כְּלָל יֵשׁ יוֹצֵא מִן הַכְּלָל.

זהו חוק שאסור לבסס ידיעה שלמה על שלילה. הבורא יתברך הוא כלל, שאין שום דבר שלא יוצא ממנו. זו סתירה להנחה המדעית שלכל כלל יש יוצא מן הכלל. הכל נמצא במסגרת הבורא, מלֹא כל הארץ כבודו וּמְצוּדָה פְרוּסָה עַל כָּל הַחַיִּים.

את כוח הימין, את האמונה על האדם לרכוש בלילה, בזמן ההסתרה שאז מסתגל מאמין גם כשלא רואה וקשה לו. כוח זה מאפשר לאדם לקשור את כל הפרטים, כל המקרים לכלל, לימין – ואז לא יתחיל להרהר אחר ההשגחה ולא תדחה תפילתו שבאה מהשפה ולחוץ במקום מהפנים ולמעלה. על זה בכה הרשב"י, על זה שהַצַּדִּיק אָבָד, וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל-לֵב, לכלול את כל הפרטים בימין דרך הצדיק יסוד. אין כוח בפרט לעבוד את השם לבדו, אלא דרך הייחוד להשם יתברך בין האמונה לפרטים שעובר דרך הצדיק.

רפז) יְמִינְךָ יְהוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ. בשעה שהשמאל בא להזדווג בימין, אז כתוב נאדרי, תִּרְעַץ אוֹיֵב. ולעולם זיווג בימין, משום שהשמאל נמצא בימין ונכלל בו. דהיינו שהשמאל חייב להיות קשור בימין

רפח) אמר רבי שמעון: הרי האדם נמצא שנחלק, הוא רק חצי גוף, וחציו השני הנקבה. כדי שיקבל אח"כ את בת זוגו וייעשו גוף אחד. כך ימינך חצי גוף, כדי שיקבל השמאל. וע"כ ביד אחד מכה ומרפא. וע"כ כתוב:  ימינך ה' תרעץ אויב. כי הימין נמשך מנקודת החולם, שעלתה המלכות לבינה ונשארו כו"ח במדרגה ובינה ותו"מ נפלו למדרגה התחתונה. כו"ח שנשארו במדרגה הם נקודת החולם וימין. בינה ותו"מ שנפלו מן המדרגה הם השמאל ונקודת השורוק. הרי שהימין הוא רק חצי גוף, והשמאל הוא חציו האחר. שכל עניין הזיווגים של אחד באחד, שהיו תחילה ב' חצאי הגוף ואח"כ מזדווגים. בזכות היגיעה שיש להשקיע בחיבור צד הנקבה לזכר, נברא לבורא – ניתן לתפוס מהי אהבה. אין מדובר בדבר טכני, אלא רכישה הכרחית של תכונה נפשית ביכולת החיבור, זה המפתח לאהבה, ולדבקות בהשם. זהו סוד כל הזיווגים: חיבור מחדש של זוג חלקים שהופרד וכעת מתגעגעים ליחד.

רפט) שירה זו נאמר על אותו הזמן ולעתיד לבוא יְמִינְךָ יְהוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, כתוב לעת"ל, בזמן שיתעורר מלך המשיח. רעצְתָ לא כתוב:  אלא תרעץ, לשון עתיד, לעת"ל.

רצ) וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ, תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ. הכל כתוב לעת"ל. יְמִינְךָ יְהוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, בזמן הזה בעוה"ז. ימינך ה' תרעץ אויב, בזמן מלך המשיח. וברוב גאונך תהרוס קמיך, לביאת גוג ומגוג. תשלח חרונך יאכְלֵמוֹ כקש, לתחיית המתים. שכתוב:  ורבים מיְשֵנֵי אדמת עפר יקיצו. העולם צועד לקראת הכרעה של הגיגים, גוג ומגוג, החלטה ברורה מי שולט – האמונה או המדע. במאבק זה יזכה לשרוד רק מי ששומר על הברית.

רצא) בזמן ההוא אמר רבי שמעון: אשריהם שיישארו בעולם. לא יישאר בעולם חוץ מאלו הנימולים, שקיבלו אות ברית הקדוש, ובאו בברית הקדוש בב' החלקים, מילה ופריעה. והוא שומר לברית ההוא, ולא הכניסו במקום שלא צריך. אלו הם שישארו ויכָּתבו לחיי עולם.

רצב) כתוב: וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן, וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ, יֵאָמֶר לוֹ. משמע, מן הנשאר בציון והנותר בירושלים, שכל מי שנימול נכנס באלו ב' המדרגות ציון וירושלים. ואם שומר לברית ההוא כראוי, ונזהר בו, עליו כתוב:  הנשאר בציון והנותר בירושלים. אלו יישארו בזמן ההוא, ובהם עתיד הקב"ה לחדש העולם ולשמוח בהם. על זמן ההוא כתוב: יְהִי כְבוֹד יְהוָה לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְהוָה בְּמַעֲשָׂיו.

רצג) רבי חייא היה הולך לרבי אלעזר, מצאו שהיה יושב אצל רבי יוסי, בעוד שהיה מרים ראשו, ראה את רבי חייא ואמר: בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יְהוָה צְבָאוֹת לֵאמֹר: בָּרוּךְ עַמִּי מִצְרַיִם, וּמַעֲשֵׂה יָדַי אַשּׁוּר, וְנַחֲלָתִי  יִשְׂרָאֵל. וכי אשור ומצרים קרובים הם להקב"ה? איך אמרת שהמצרים יהיו ברוכים, שהרי אינם נימולים? אלא מכוון לאלו שיקבלו על עצמם את הברית.

רצד) אלא נאמר על בני הגלות, שיעלו ממצרים ומאשור. ונאמר על מצרים ועל אשור עצמם, על החסידים שבהם, שחזרו בתשובה, ונשארו לעבוד את ישראל ומלך המשיח כמ"ש: וישתחוו לו כל מלכים. וכתוב: והיו מלכים אומניך.

רצה) כתוב: דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם. כמה טפשים הם בני העולם, שאינם יודעים ואינם משגיחים בדברי תורה, שהרי דברי תורה הם הדרך לזכות בנועם ה', שכתוב: דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם  וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. נועם הוא, כמ"ש: לחזות בנועם ה', שהיא בינה. משום שהתורה ודרכיה באים מנועם ההוא, והדרכים האלו מתפרשים בו. וע"ז, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

נועם היא מדרגת הבינה אשר דרכה יש לראות את החוכמה, דרך ההשפעה ולא דרך הרצון לקבל פרטיות, אז יש שלום.

רצו) בשעה שהקב"ה נתן התורה לישראל, יצא אור מנועם ההוא, מבינה, ונעטר בו הקב"ה, ז"א, שקיבל ג"ר ממנה, המכונים עטרה. ומנועם ההוא הבריק הזיו של כל העולמות, הרקיעים והכתרים. על אותה שעה כתוב:  צְאֶנָה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעיטרה לו אימו. המלך שלמה ז"א, אימו בינה, עטרה ג"ר.

רצז) ובשעה שנבנה ביהמ"ק, נעטר הקב"ה בעטרה ההוא, וישב בכיסא שלו, המלכות, ונעטר בעטרותיו. ומאותו זמן שנחרב ביהמ"ק, לא נעטר הקב"ה בעטרותיו, ונועם ההיא, אור הבינה, התכסה ונגנז. בית מקדש קיים הוא מצב נפשי בו בונה האדם משכן בתוכו, מוכן להקריב את בחינות דומם צומח חי שבתוכו, לטובת מדרגת האדם הבא לקשר ודבקות בהשם בכוח הבינה.

תגיות: יוצא מן הכלל, גוג ומגוג.