059- הדף היומי בזוהר הסולם – תרומה – קעה-קעז למתקדמים I תגיות: המחמר, שדים, עֵת לַעֲשׂוֹת לַיהוָה

שיעור שמע:

הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה קעה- קעז

עֵת לַעֲשׂוֹת לַיהוָה

חמור זה אחד שחושב שהמצב קובע.

תקלו) רבי יוסי ורבי חייא היו הולכים בדרך השם, והיה בעל חמורים אחד מחַמר אחריהם זה בד"כ אליהו הנביא או נשמה גבוהה שבאה לעזור למי שזכאי, הוא שמתגבר על החומריות. אמר רבי יוסי לרבי חייא, יש לנו לעסוק ולהשתדל בדברי תורה, כי הקב"ה הולך לפנינו דהיינו הוא הסיבה שאנו הולכים להתקדם, וע"כ הוא הזמן לעשות לו תיקונים, שיהיה עימנו בדרך הזה. מחמר, דרכו לדקור עם עץ את החמורים, שימהרו ללכת אותו צד נפשי שאינו מקבל את המצב כפי שהוא, אלא רוצה להראות שיש מעבר למצב, מוליך החמורים מאתגר את מי שראוי ע"י שאלות וקושיות. חמור זה אחד שחושב שהמצב קובע.

תקלז) פתח רבי חייא ואמר: עֵת לַעֲשׂוֹת לַיהוָה הֵפֵרוּ, תּוֹרָתֶךָ. כי בכל זמן שהתורה מתקיימת בעולם ובני אדם עוסקים בה, כביכול דהיינו לפי תפיסת הנברא, הקב"ה שמח במעשי ידיו, ושמח בעולמות כולם, ושמיים וארץ עומדים בקיומם. ולא עוד אלא שהקב"ה מקהיל כל הפמליה שלו, ואומר להם, ראו העם הקדוש שיש לי בארץ, שהתורה מתעטרת בזכותם, ראו מעשי ידי, שאתם אמרתם עליו: מה אנוש כי תזכרנו. והם, כשרואים שמחת אדונם בעמו, מיד פותחים ואומרים: ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ. הקב"ה שמח שעוסקים בתורה, והמלאכים אומרים שזה גוי שיש בו אחדות, שזה השבח הגדול, בניגוד לטומאה שלוקחת לנפרדות. אלו שמתבטלים מהתורה הם אלו ששולחנם הנפשי אינו נקי ואינם מבקשים מזון ראוי לנשמה.

תקלח) ובשעה שישראל מתבטלים מתורה, כביכול, תש כוחו, שכתוב: צוּר הקב"ה ילדך תֶשׁי כי תלמיד שגלה, גולה רבו אתו. ואז כתוב: וכל צבא השמיים עומדים. וע"כ עת לעשות לה'. שהצדיקים האלו שנשארו, יש להם לאזור מותניים, ולעשות מע"ט, כדי שהקב"ה יתחזק בצדיקים, ובמחנות וגדודים שלו, משום שהפרו תורתך, ואין בני העולם עוסקים בה כראוי. תמיד זו עת לעשות, קל וחומר כאשר קשה, שאז יש להתעורר לעבודת השם, ע"י הצדיקים כראש חץ לפני כולם.

תקלט) מוליך החמורים, שהיה מחמר אחריהם, אמר להם, בבקשה מכם, שאלה אחת אני רוצה לדעת. אמר רבי יוסי, ודאי, הדרך מיתקן לפנינו, שאל שאלתך. אמר, מקרא זה, אם היה כתוב: יש לעשות או נעשה, הייתי אומר כך, אך מהו עת לעשות? ועוד כתוב: לעשות לה', לפני ה' היה צריך לכתוב: מהו לעשות לה'? אמר רבי יוסי, בכמה אופנים הדרך מיתקן לפנינו. אחד, שהיינו שניים, ועתה אנו שלושה עם קו אמצעי, שהשכינה נכללה עימנו. ואחד, שחשבתי, שאין אתה אלא כאילן יבש, ואתה רענן כזית. ואחד שיפה שאלת. וכיוון שהתחלת הדבר אמור. מבין רבי יוסי שהמחבר שדוקר את החומריות ושואל שאלה, הוא זה יאמר דברי תורה.

תקמ) עת לעשות לה', כי יש עת ויש עת, עת לאהוב ועת לשנוא. עת למעלה, האמונה, המלכות, שנקראת עת. וזה נקרא עת רצון. וזהו שמחויב האדם לאהוב את ה' תמיד כמ"ש: ואהבת את ה' אלקיך. וע"ז, עת לאהוב, שזו היא עת, שהאדם מחויב לאהוב. האמונה מחייבת לאהוב את השם באופן תמידי. כשיש לאדם אתגר הוא יכול להיות מסופק אם יוכל להגיע, אך בנושא אהבת השם אין שאלה אם ניתן להצליח, אלא כיצד להצליח, אינני הולך לחפש, אלא למצוא.

תקמא) ויש עת אחרת, שהיא אלוהים אחרים, שהאדם מחויב לשנוא אותו לשלול את השלילה ולא לומר הכל טוב, ולא ימשוך ליבו אחריו. וע"כ עת לשנוא. ומשום זה כתוב: דבר אל אהרון אחיך, ואל יבוא בכל עת אל הקודש. שיבוא רק בעת שהיא אמונה ולא תאווה אישית. רק כשאתה מבין שאתה מרוחק מהשם, אז מצא את האהבה ובו אל השם. ישנה עת שלא ניתן לקבל תענוג, וזה בדיוק הזמן להימנע מתענוג מזויף. הזמן לקבלת תענוג הוא כשעוסקים בתורה. עסק התורה אינו אומר לשמוע שיעור, אין זה מספיק. כפי שבגשמיות יש להפיק רווח מעסק, כך בעסק התורה נדרשת שותפות נפשית של התלמיד ע"י שינון ובעיקר יישום הדברים.

תקמב) בזמן שישראל עוסקים בתורה ובמצוות התורה, עת, האמונה הקדושה, המלכות, מיתקנת בתיקוניה, ומתקשטת בשלמות כראוי. ובזמן שישראל אינם עוסקים בתורה דהיינו מחוסרי אמונה, כביכול, עת ההוא אינה בתיקוניה, ואינה נמצאת בשלמות, ולא באור. ואז, עת לעשות לה'.

תקמג) מהו עת לעשות לה'? כמ"ש: אשר ברא אלקים לעשות. אשר מהו לעשות, הוא שנשארו בין השמשות גופים של שדים, זכר בלי נקבה, רעיון בלי יישום, שאז עלול לקחת נקבה/רצון לא ראוי שלא נעשו, משום שהתקדש היום, ונשארו לעשות, להיותם רוחות בלי גופים. אף כאן עת לעשות, העת נשארה בלי תיקון ובלי שלמות. משום שהפרו תורתך, שהתבטלו ישראל למטה מדברי תורה. כי עת ההוא נמצאת כך, או שמתעלה או שיורדת, בגלל ישראל. שאם עוסקים בתורה מתעלה. ואם מתבטלים מתורה, יורדת.

כל תענוג שלא בא לרצון של היחד, של הכלל, מוליד שד. ברצון ישר-אל אין שדים, רק בחו"ל, רצון חוץ לקדושה, שאז מוליד  כוח נגד עצמו. רעיון ורצון שלא ממומש כראוי, לוקחת הקליפה לארציות.

תקמד) רבי יוסי ורבי חייא נשקוהו לראשו, דהיינו חיבור רוחני אמר רבי יוסי: ודאי לא לפי כבודך לחמר אחרינו. אשרי הדרך הזה, שזכינו לשמוע זה. אשרי הדור שרבי שמעון שורה בתוכו, שאפילו בין ההרים נמצא שם החכמה. ירדו רבי יוסי ורבי חייא מחמוריהם מהתפיסה החומרית, והלכו שלושתם בדרך השם.

תגיות: המחמר, שדים, עֵת לַעֲשׂוֹת לַיהוָה

שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה קעה-קעז
1. את מי מייצג בעל החמורים שמחמר אחר רבי יוסי ורבי חיייא ומהו שהוא דוקר עם עץ את החמורים שימהרו ללכת?
2. מהו פירושו של רבי חייא על "עת לעשות לה' הפרו תורתך"?
3. מהם שלושת השאלות של המחמר לרבי יוסי ורבי חייא?
4. מהו "עת לעשות" ומהי עת אחרת?
5. מהו התנאי מבחינה פנימית ומבחינה חיצונית שמבדילה בין ב' העתות?
6. מה הוסיף המחמר על דברי רבי חייא?
7. מהו שד ובמה דומים אלו שמפרים את תורת ה' לבוראי שדים?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams