090- הדף היומי בזוהר הסולם – תרומה – רסח-ער למתקדמים I תגיות:זווגים, שידוכים, קשים זיווגים לפני הקב"ה כקריעת ים סוף
שיעור שמע:
הורד Mp3
SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS
קשים זיווגים לפני הקב"ה כקריעת ים סוף
לפני, הכוונה למלכות ולא הקב"ה עצמו, והקושי הוא שהמלכות בלי השפעת הבינה ועדיין צריכה תיקון. לעיתים הזיווגים קשים מפני שיש להרוג אחד ולהשיא לאשתו אחר וכדומה.
תתכא) א"כ כתוב: וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי יְהוָה, כי ידעו האנשים, כי מלפני ה' הוא בורח. מהו הטעם שברח יונה, ומי יוכל לברוח מלפני הקב"ה? אלא שהיה הולך ובורח לצאת מארץ הקדושה, כי השכינה אינה שורה מחוץ לארץ ישראל כדי שלא יתנבא מאחר ונבואה לא מתקיימת בחוץ לארץ. ובכדי שלא תשרה עליו השכינה, היה בורח מארץ הקדושה, שהשכינה שורה שם, כמ"ש: אֶשְׁתְּךָ, כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ. גפן פוריה, השכינה, כמו השכינה שהייתה סתומה לפנים בבית קודש הקודשים, אף כן אישה צנועה אינה יוצאת מפתח ביתה לחוץ דהיינו שלא תצא לרצון לקבל לעצמה. וע"כ מדמה האישה אל השכינה. ומשום זה היה יונה בורח לחוץ מארץ הקדושה. ושואל, הרי כאן כתוב מלפני, ולא כתוב לפני, איך עכ"ז פירושו השכינה, ולא בינה? נבואה היא אמת מופשטת. יונה לשון הונאה, בן אמיתי לשון אמת – דהיינו מתוך שלא לשמה יגיע ללשמה, ולא יוכל לברוח שהרי הוא בין אמיתי.
תתכב) אלא ודאי כן הוא מלפני, מקודם השכינה, כי רוח נבואה אינה באה מהשכינה, אלא מלפני, מקודם השכינה, שהם ב' מדרגות של הנביאים, נו"ה, השורים על השכינה, וממקום נו"ה היה מתיירא להיות שם בארץ הקדושה, שלא תחול עליו הנבואה, וע"כ כתוב מלפני, כי מלפני ה' הוא בורח, ולא לפני ה', שהיה פירושו מהשכינה, שהיה יודע שהנבואה אינה באה אלא מלפני, שהוא נו"ה.
תתכג) ומשום זה, קשים זיווגים וקשים מזונותיו של אדם לפני הקב"ה, השכינה. וע"כ תלה דוד המלך מזונותיו למעלה, מן השכינה, שאמר הוי"ה רועי, ז"א, משום שלמעלה אין השפע נפסק לעולם, אבל בשכינה נפסק, כי המזונות אינן תלויים בה, שהם למעלה בז"א, וע"כ כתוב: הוי"ה רועי לא אחסר, שלא ייפסקו ממני המזונות לעולם, משום שנהר ההוא הנמשך ויוצא מעדן, ז"א המקבל מאו"א, אין השפע שלו נפסק לעולם. ומשום זה, קדמה השכינה על זה ושרתה עליו, ואח"כ אמר השבח. המזונות קשים לפניו מפני שאינם קבועים
תתכד) בשעה שהשכינה מקבלת מזונות למעלה מז"א, בשביל העולמות, כל המלאכים המקדשים לאדונם, כולם מתעדנים ומתעוררים, ומעלים כנפיהם לכסות הפנים שלהם, כשהשכינה באה עם מזונות ההם אליהם, כדי שלא יסתכלו בשכינה. הסתכלות היא זיווג, והשכינה בדרגה גבוהה יותר מאתנו, לכן יש להרכין ראש בענווה.
תתכה) והם ג' מחנות מלאכים, בעלייה אחת, קוראים ואומרים קדוש. ואלו קוראים למחנה שנייה, ומעלים כנפיהם הראשונים עם השניים, והשניים אומרים קדוש. אלו קוראים למחנה שלישית, ושלושה המחנות יחד מעלים כנפיהם, וכולם אומרים קדוש ה' צבאות מלוא כל הארץ כבודו. וע"כ כולם כל ג' המחנות, משולבים זה בזה, אלו נכנסים תוך אלו, ואלו נכנסים תוך אלו, משולבים זה בזה, כמ"ש בקרשים, משולבות אישה אל אחותה כן תעשה לכל קרשי המשכן.
תתכו) קרשים עומדים תמיד על קיום שלהם ואינם מתכופפים, כמו אלו עומדים, השרפים, שאינם מתכופפים, כי אין להם כרעיים לכרוע, והם עומדים תמיד, בלי ישיבה. וע"כ כתוב בקרשים עומדים.
תתכז) כתוב: שְׁתֵּי יָדוֹת, לַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד מְשֻׁלָּבֹת, אִשָּׁה אֶל-אֲחֹתָהּ. אף כן, כמו השרפים, שבשתי בחינות כלולים כל אחד ואחד מהם, שהם שתי ידות, כי כל אחד יש בו בחינת עצמו ושל חברו, וכן בחברו יש בו כן, וע"כ הם משולבים זה עם זה.
תתכח) כעין זה כתוב בתורה. כִּי טוֹב סַחְרָהּ, מִסְּחַר-כָּסֶף וּמֵחָרוּץ, תְּבוּאָתָהּ. שזה מלמד לזה וזה מלמד לזה ונעשו משולבים זה בזה, זה נוטל שלו ושל חברו, זה נוטל שלו ושל חברו, שכרו ושכר חברו שלומד עימו, ומשולבים זה וזה. וע"כ טוב סחרה מסחר כסף, ששם זה לוקח הסחורה וזה לוקח התמורה בעד הסחורה. וכאן כל אחד משולב בחברו שיש לכל אחד הסחורה, וגם התמורה שמקבל מחברו הלומד עימו. ניצחון אמיתי הוא כששני הצדדים מרוויחים וכל אחד נותן לשני.
תתכט) בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא, יַרְבִּיצֵנִי עַל-מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי. נאות דשא, מקורות העליונים, ספירות דז"א, שכל המזון והכלכלה באים מהם. נאות, משום שאלו הספירות דז"א נקראות נאות יעקב. נאות דשא, משום שיש נאות בחיצוניות, נאות מדבר, וע"כ קורא לאלו דקדושה בשם נאות דשא. הרי כתוב: תדשא הארץ דשא, א"כ האם דשא הוא למטה, בארץ, המלכות? אלא דשא בא מנאות האלו, שנולד וצמח מהם, ובאים למלכות, וע"כ כתוב: בנאות דשא ירביצני. כל הכלכלה באה באה מהם ונק' ספירות של יעקב, להבדיל מנאות מדבר החיצוניות.
תתל) על מי מנוחות, ינהלני. מים של מנוחה, הנמשכים ממקום הנמשך ויוצא מעדן, בינה שעלתה לחוכמה. ומים האלו נקראים מי מנוחות. נפשי ישובב, נפש דוד, המלכות. ולא רצה דוד בזה אלא לתקן המדרגה שלו כראוי. במי מנוחות האלו, עתידים הצדיקים לנוח בעוה"ב, כמ"ש: ונחךָ ה' תמיד.
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה רסח-רע
1. מהו הטעם שהלך יונה וברח, וכי ניתן לברוח מפני הקב"ה?
2. מהו "אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך"? מה זה מצביע על האישה?
3. היכן תלה דוד המלך את המזונות אם לא בשכינה ומדוע?
4. מהיכן אנו רואים שהמלאכים משולבים זה בזה כמו הקרשים?
5. מהו "כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה"?
6. מהם נאות דשא ועל שם מה נקראים כך?
7. במה משובב ה' ית' את נשמות הצדיקים?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams