036- הדף היומי בזהר הסולם – פקודי קד-קו שיעור השקפה

פיקודי קד-קו

פָרָה אֲדֻמָּה

על השׂה, שהמצרים עבדו אליו שהיה אליל שלהם כתוב: אַל-תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא, וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם:  כִּי אִם-צְלִי-אֵשׁ, רֹאשׁוֹ עַל-כְּרָעָיו וְעַל-קִרְבּוֹ. כדי שיעלה ריחו נודף וכתוב: ראשו על כרעיו, כדי לשבור אותו ולהכניע אותו. כך משווה הזוהר הפרה האדומה למרות שהיא קדושה, ויש בה עניין שכולה בחסדים מכוסים, וכך האדם הפועל בחסדים מכוסים מכניע את הטומאה.

הפרה אדומה קדושה כאשר עושים אותה קדושה בשריפתה כראוי, כמו השה שמקריבים בפסח והופכים אותו קדוש, לעומת האליל של מצרים שעושים אותו טמא,  אלא שכאן הופכים את טבעו ע"י השריפה שמזככת אותו. אין דבר שאין בו שורש לקדושה.

רוח הטומאה בורחת מפני שפוחדת שע"י שריפתה יהפכוה לקדושה. מכאן ששלילת השלילה, עשיית דין ע"י דין, הופכת השלילה לקדושה, בדומה ליריעות העיזים במשכן שהן בחינת דין, באו כנגד הדין והקליפות החיצוניות, וכך מותר להיות אכזרי כנגד האכזריים.