018- הדף היומי בזהר הסולם – צו נה-נז למתקדמים

018- הדף היומי בזהר הסולם – צו נה-נז למתקדמים

צַו  נה- נז

שְרִיפָת קְדשִּׁים

 

קמט) כי ה' אלקיך אש אוכֵלה הוא. אש זוהי השכינה. צריכה לו, להיות תמיד עימה, עם האש שאין לה כיבוי, שהיא אוכלת כל הקרבנות, שהם תפילות ודברי תורה. כי השכינה פרנסה של ז"א בתפילות של ישראל שמקבלת אותם כמ"ש: פתחי לי אחותי רעייתי, כלומר, פתחי לי בתפילה כמ"ש: אדני שפתיי תפתח. שהיא, אחותי רעייתי. ואין רעייתי אלא פרנסתי, מלשון רעייה, כמו ה' רועי. כי בה בנים הקדושים, ישראל, מתקנים מאכלים של קרבנות המלך, ז"א, בכמה מיני מאכלים, בלחם התורה.

קנ) כמ"ש: לכו לַחמו בלַחמי ושתו ביין מסכתי. בלחמי, מימין, מצד החסד. וביין, יין של תורה, משמאל, מצד הגבורה. בנסוך המים, שהוא ימין, ויינה של תושב"כ ותשבע"פ, שהוא שמאל. מעמוד האמצעי, ת"ת, הכולל את ימין ושמאל, חו"ג. בבשר הקודש, בכמה קרבנות, במלכות, שעליה כתוב: בבשר היורד מן השמים עסקינן. מן השמים הוא עמוד האמצעי, ז"א, שמים. שז"א, אדם, אמר עליה, ובשר מבשרי.

קנא) ובשר הקודש הזה, מלכות, הבוערת בכמה להבות מצד הגבורה, באהבת בעלה, ז"א, נשרפת באהבה, של אהבת קריאת שמע, באהבת הייחוד. אשר לילה ויומם לא תכבה. וחברים: בחייכם, אל תתנו דָמי לו, להקב"ה, עד שהוא יהיה בשלהבת האהבה של ייחודו בקריאת שמע, לקיים בו הכתוב: אש תמיד תוּקד על המזבח לא תכבה. כל זמן שהאדם לא זכה לתשובה שלמה, ולא השיג המוחין דג"ר, מחשיב אותו הזוהר לעם הארץ, ולא נקרא תלמיד חכם. אלא רק אחר שזכה למוחין דג"ר שזו השגה מהויה שבמילוי אלֶפים, ג"ר דז"א, אשר החסד שבו מתעלה לחכמה, והגבורה לבינה. וזה אמרו, ואם תלמיד חכם הוא, צריך שיהיה בו חסד, שיזכה מקודם לו"ק, שמקו ימין קומתו היא קומת חסד. שיזכה אח"כ גם לג"ר, אשר החסד מתעלה להיות חכמה כשמשיג חב"ד הוא זוכה בחוכמה מחסד שעלה לחוכמה. ונמצא שיש לו חסד וגם חכמה, שזה הי' שבתוך חסד, ואז הוא חסיד. ולא עם הארץ חסיד, כי חסרה לו הי' שבתוך חסד, חכמה. והוא נחשב משום זה לעם הארץ.

האדם בתחילת דרכו נבחן לעם הארץ, ולאחר שמתקן יכול להגיע לדרגת חסיד. ז"א שהוא שורש האדם נמצא במדרגת חסד גבורה ת"ת. בעליה החסד הופך להיות חוכמה, והגבורה לבינה. חסד הוא במעשה, וחוכמה זה מציאות האור הבא מלמעלה.

בכדי להתקדם עליו להיות ירא חטא, דהיינו שאינו רוצה לפעול כמו הרשעים המבקשים למשוך אור לפרטיותם

וזה מקו שמאל, שבהשגת מוחין דו"ק, שקומתו גבורה, נקרא גיבור בתורה. ואם זכה אח"כ אל הג"ר דקו שמאל, אשר מידת הגבורה שלו מתעלה להיות בינה, ה"ר דהויה, הארת החכמה הנמשכת משמאל דבינה, הוא נקרא יְרֵא חטא. מטעם, כי אין הארת החכמה נמשכת מקו שמאל דבינה, אלא רק עם גילוי דינים הקשים על הרשעים שהמשיכו החכמה מלמעלה למטה שזה שורש האסור של כל שס"ה לאווים, יראת החטא, כדי להטיל יראה ופחד על אותם שרוצים להמשיך החכמה ממעלה למטה. נמצא שהאדם שזכה להארת חכמה דשמאל הוא יְרֵא חטא, שמתיירא לחטוא ולהמשיך החכמה ממעלה למטה. שזה שורש האיסור של כל שס"ה (365) מצוות לא תעשה. וצריכים לדעת ההפרש בין החכמה שבקו ימין, החסד שהתעלה לחכמה, לבין הארת החכמה שבקו שמאל, הגבורה שהתעלתה לבינה. כי החכמה דקו ימין או"א עילאין, שבעצמם הם חסדים מכוסים מחכמה, והם נקראים חכמה מב' טעמים:

א.מפני שהם מלבישים על חו"ס דא"א,

ב. בעת שנגלה הארת החכמה בישסו"ת, הם מקבלים הארה זו מאו"א, המלבישים לחו"ס, ונמצאים או"א עצם החכמה וישסו"ת מקבלים רק הארה. אבל גם אז, אע"פ שאו"א משפיעים הארת החכמה לישסו"ת, היא רק בדרך העבָרה מחו"ס לישסו"ת ומאחר והם המעבירים נחשבים לבעלי חוכמה. אבל באו"א עצמם אין החכמה מתלבשת בהם מם דצלם, והם תמיד בחסדים מכוסים. ושאין הי' יוצאת מאוויר דאו"א לעולם. אלא ישסו"ת הם המקור לגילוי הארת החכמה. כי בהם יוצאת הי' מאויר, חסדים, ונעשים אור חכמה. אמנם חכמה זו שנגלית בישסו"ת, הם מקבלים אותה מאו"א עילאין חוכמה זו היא מעין השראה, אין גילוי. וכל מקום שנזכרת חכמה בקו ימין, היא בחינת או"א עילאין. ובחינת החכמה שבקו שמאל היא בחינת ישסו"ת, הנבחנים לבינה, אלא שחזרה להיות חכמה, ולא חכמה ממש. ואם הוא בוּר, שאין בו תורה, נאמר בו, אין בוּר ירֵא חטא. כי כל עוד שלא זכה לג"ר דקו שמאל, שהוא הארת החכמה שבקו שמאל, המתגלה ביחד עם דינים קשים על רשעים החוטאים, אין לו יראה מלחטוא. כי אין יראת חטא באה, אלא מהסתכלות בדינים, המתגלים על החוטאים בעת גילוי הארת החכמה.

בעת שזוכה להשיג הג"ר, ויש לו נר"ן מהויה במילוי אלֶפים, אז מתלבשים נר"ן האלו בנר"ן הבהמיים של האדם, ובגוף הבהמי שלו. שע"י התלבשות הזאת נכנעים נר"ן הבהמיים אל נר"ן הרוחניים, ונר"ן הרוחניים שולטים על הגוף ועל נר"ן הבהמיים, ומהפכים אותם לקדושה כמ"ש: יודע צדיק נפש בהמתו, ששולט על נפש הבהמית שלו. כשאדם חווה בעצמו את הרע שבו, אין הוא רוצה ליפול בו.

אמנם צריכים לדעת את ההפרש, בין הגוף ונר"ן הבהמיים שלו, לבין נר"ן הרוחניים הקדושים. כי נר"ן דקדושה נמשכים מהויה במילוי אלֶפים, קו אמצעי ז"א הוא רוצה חיבור, אהבה, המייחד ימין ושמאל זה בזה, באופן, שהימין נמשך ממעלה למטה, והארת חכמה שבשמאל תאיר ממטה למעלה בלבד. הנר"ן הבהמיים הם המידות של האדם, והגופניים הם הטבעיים שלו

והגוף ונר"ן הבהמיים של האדם נמשכים מקליפת נוגה, המעורבת מטו"ר. שיש בהם מטוב, הנמשך מייחוד דקו אמצעי בנר"ן הרוחניים. ויש בהם מהרע, הס"א וכל הקליפות, שאינם חפצים בתיקון קו האמצעי, ודבוקים בקו שמאל בלבד לקבל רק לעצמם. וכל חפצם להמשיך הארת החכמה שבשמאל ממעלה למטה, ולקלקל הייחוד דקו האמצעי. וכיוון שהרע דקליפת נוגה מעורב בגוף ונר"ן הבהמיים של האדם, אינם יכולים להתתקן בששת אלפים שנה. ולפיכך מוכרח האדם למות הדרך היחידה היא להכניע אותם שיהיו תחת צד ימין. כי אינם מתתקנים, אלא רק ע"י המשכת החכמה ממעלה למטה, שתהיה בגמה"ת. ואז נאמר, בילע המוות לנצח. ועד אז נבחן, שאין להם מזונות הקיום הראוי להם, שכל מזונות שהם מקבלים הם קליפה, שהוא הקיום הראוי להם. ובזמן שאדם משיג נר"ן הרוחניים מהויה במילוי אלֶפים בחינת האדם אז נכנע הרע שבנוגה, המעורב בגוף ונר"ן הבהמיים של האדם, לבחינת הטוב שבנוגה שבהם, ואז מתלבשים נר"ן הרוחניים שבאדם בתוך נר"ן הבהמיים והגוף הבהמי של האדם, שהם כבר נכנעים לטוב שבהם, והם כולו טוב. אע"פ שאין מקבלים מזונותיהם הראויים להם, מפני שנכנעים ומתבטלים אל הטוב. וכמ"ש: וירדו בדְגַת הים ובעוף השמים ובבהמה הם הנר"ן הבהמיים של האדם ובכל הארץ, שהם נר"ן הבהמיים של האדם. ובכל הארץ הוא הגוף, עולם קטן. כי הם נכנעים אל הטוב שבנוגה, ואל נר"ן הרוחניים המלובשים בהם. אדם צריך להיות חסיד וגיבור ומאחר שהוא צדיק, דבוק בקו האמצעי, ואינו ממשיך הארת חכמה שבשמאל אלא ממטה למעלה. אין הקב"ה נותן לו שכר מצוות, ואין לו שכר בעוה"ז, ואין מזון לגוף ונר"ן הבהמיים שלו. כי הגוף ונר"ן בהמיים, הם ניזונים רק ממעלה למטה, כמו הרע שבנוגה המעורב בהם. וכיוון שהוא צדיק, ודאי שאינו ממשיך להם כלום. ואחר שהצדיק קיבל על עצמו שלא לזון הגוף ונר"ן הבהמיים לא להינות מהפרטיות, והם בבחינת עני חשוב כמת, אז זוכה להשראת השכינה בקביעות, אשר השכינה שורפת את בחינות הרע שבנוגה שבהם, עד שיהיו ראויים לגמה"ת. אין הרשע מתתקן עד שיעברו עליו ג' גלגולים כמ"ש: כל אֵלֶה יפעל אֵל פעמיים שלוש עם גָבֶר.

שזוכה לעשות את התשובה בחייו ואינו מחכה לעשות תשובה אחרי מיתתו, עושה חסד אך עדיין לא חסיד.

מי שזוכה להשיג נפש רוח נשמה הרוחניים, כל זמן תיקון עליו לשמור ולכפות עליהם ועל הגוף התנהגות ראויה כדי להכניע את הרע. בד"כ על האדם להשלים שנים שלושה גלגולים כדי להשלים תיקונו,

גלגול ראשון. בעם הארץ שזכה עכ"פ לעשות תשובה לפני מיתתו, שאז זוכה למיתוק הכלים, שיהיו ראויים לקבל האורות דנר"ן.

גלגול שני. אחר שכבר יש לו כלים הראויים לנר"ן, מתגלגל ועושה תשובה בחיים, וזוכה לקבל האורות דו"ק, שהם נ"ר, שקומתם חו"ג.

גלגול שלישי. שמתגלגל ועושה תשובה שלמה, וזוכה שחו"ג מתעלים לחו"ב. ואז זוכה לנשמה.

ואלו ב' גלגולים האחרונים יכולים לבוא בפעם אחת, ביחד, ולפעמים בזה אחר זה. וע"כ כתוב: פעמיים שלוש עם גָבֶר. אמנם אין הפירוש שהוא מוכרח לעשות תשובה בכל גלגול, אלא יכול להתגלגל אפילו מאה פעמים עד שיזכה לגלגול א', שהוא לעשות תשובה קודם מיתתו. וכל אלו נחשבים רק לגלגול א'. וכן יכול להתגלגל כמה פעמים, עד שיזכה לקבל נ"ר. וכל אלו נחשבים לגלגול ב'. וכן בגלגול ג'.

 

שֶׁמֶן קְטֹרֶת

 

קנב) אע"פ שבני אהרון מתו באותה שעה, ולא הציל אותם גדלות היום, צודק היה מכמה אופנים, שלא הייתה שעת הקרבת הקטורת. כי קטורת אינה נקרבת אלא רק בבוקר ובערב כמ"ש: וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן, קְטֹרֶת סַמִּים; בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בְּהֵיטִיבוֹ אֶת-הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה. כדי שיימצא שמן וקטורת ביחד. וכמ"ש: וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת-הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם, יַקְטִירֶנָּה.

קנג) ובזמנים אלו בבוקר ובערב נקרבת הקטורת, ולא בזמן אחר. חוץ בזמן שמגפה שורה בעולם, שאז נקרבת גם שלא בזמנה. כמו שקרה, שכתוב: ויאמר משה אל אהרון, קח את המחתה, ותן עליה אש. ובני אהרון לא הקריבו בשעה ששמן וקטורת נמצאים יחד, בבוקר או בערב, שרומז על ייחוד חו"ב, כי שמן הוא חכמה וקטורת היא בינה. וע"כ מתו שלא הקריבו בזמן.

קנד) ועוד שהיו דוחקים את השעה להקריב קטורת בחיי אביהם, שלא הותר להקריב קטורת לשום אדם בחייו, ועוד שלא היו נשואים, והיו פגומים. כי מי שלא נשא אישה, הוא פגום, ואינו ראוי שתימצאנה ברכות בעולם על ידו, כי הברכות אינן שורות עליו. וכש"כ שאינן נמשכות על ידו לאחרים. ועוד, שתויי יין היו. ומשום זה כתוב: ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם. כי קטורת חביבה היא מכל הקרבנות, והיא שמחת עליונים ותחתונים. וכתוב: שמן וקטורת ישַמח לב.

 

ש.ב נה-נז
א. במה השכינה נחשבת כמפרנסת , כפי הכתוב "אחותי רעייתי"
ב. מתי אדם נקרא תלמיד חכם ומתי עם הארץ?
ג. מה ההבדל בן חכמה דימין לחכמה דשמאל?
ד. מה ההפרש בין הגוף ונרן הבהמיים לבין נרנ הרוחניים הקדושים?
ה. כיצד נכון להתעסק עם נרן הבהמיים והגוף שהרי לא ניתן לתקנם בשית אלפי שני
ו. כמה פעמים חייב להתגלגל אדם? ומה התיקון בכל אחד מהגלגולים?
ז. מה הם ב' האופנים שבגללם מתו בני אהרון בהקריבם את הקטורת שהעלו אש זרה

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/gZKcpW
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/Ki4gQE
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams