002- הדף היומי בזהר הסולם – שמיני ד-ו -שיעור השקפה

שמיני ד – ו

צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם

על האדם לנתק מהרגליו את הרצון לקבל.

פתח רבי פנחס: יְבָרֶכְךָ יְהוָה, מִצִּיּוֹן  וּרְאֵה  בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. מתברך כל העם בתנאי שמציון תצא תורה. מלכות מתברכת מהיסוד, כפי שהשכינה מתברכת מהצדיק.

כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. שלא תהיה נראית קשת בימיך, כמו בימי רבי שמעון בר יוחאי. הקשת היא הבטחה, ברית, וכאשר הקב"ה בא להזכיר את הברית, זה סימן שמישהו פגם ויש להזכיר לו. ועל זה נאמר, וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ דהיינו שתהיה קשור לשכינה הקדושה. וראה בנים לבניך, שיהיו יראי חטא, אלו הברכות שצריך אדם לבקש על בניו, יראי חטא וחסידים קדושים.

וְכַמָּה שְׁלִיחִים יֵשׁ לוֹ לָקב"הַ

בעוד שהיו הולכים רבי פנחס בן יאיר ורבי אלעזר, הגיע זמן תפילה, ירדו מהחמור, מהגשמיות והתפללו. בעוד שהיו מתפללים, נכרך ונתקפל נחש אחד סביב רגליו, של חמורו של רבי פנחס, אחר שגמר תפלתו, אמר: ודאי צִער הוא לבהמתי, ונענשה מחמת שביום זה הקדמתי ושפתותי היו דובבות בתורה, והחמור העביר אותי במקום ששורה טנופת.

אסור לאדם לחשוב בדברי תורה במקום שיש לו מחשבות מטונפות, דהיינו רק לקבל לעצמו, שאז הוא נרדם בדרך השם. כשיש צורך לצער אדם קובעת ההשגחה נחש, דהיינו רצון לקבל בהרגלים שלו.

כדי להתגבר על הרגלים רעים, אין לבוא ולתרץ למה אני בסדר, לא ממציאים השקפה מעוותת אלא מתנגדים למחשבות הזרות.

אמר רבי אלעזר: ומה כל כך מדקדק הקב"ה עם הצדיקים ושומר אותם, שרוצה להוסיף להם קדושה על קדושתם. וזה הנחש היה שליח, וכמה שליחים יש לקב"ה, ובכולם הוא עושה שליחותו. יש להסתכל ולפרש את המציאות לא רק כתשקיף של הפנימיות, אלא גם כתשקיף לתיקון הנדרש. לכן רואים גם צדיקים שעושים מאמץ גדול ואכפת להם מכל דבר.

השגחת הקב"ה על רחוקים נעשית ע"י שליחים. בד"כ מי שמשמש כאמצעי הם הפרטים לטובת הכלל שהוא מטרה. גם בישראל יש פרטים בשביל כלל ישראל.