009- הדף היומי בזהר הסולם – שמיני כה-כז – שיעור השקפה

שמיני כה – כז

וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים

התפוח ממתיק את הדבש ולא ההפך

הבריאה עליה מדובר בבראשית היא הבריאה הרוחנית ויש ללמוד אותה על מושג הרצון שברא יש מאין, מחוץ לעצמותו יתברך.

ספירת הבינה מצד אחד היא כולה חסדים, השפעה ומצד שני דינים מתערים ממנה. ז"א מחולק שחג"ת מייצגים בינה ונהי ממלכות.

וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים; וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם. החיה הרומשׂת, היא מלכות, דוד המלך. שכתוב בו, לא אמות כי אחיה לשון חיה, אחיה הוא לדוד המלך שלקח שבעים שנה מאדם ראשון. וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ אלו הם כל אלו המלאכים הקדושים, הנמצאים לקדש שם אדונם בכל יום ויום, עוף הוא בחינת המלאך שאין לו רצון לקבל.

אֲשִׁישׁוֹת ותַּפּוּחִים

סַמְּכוּנִי, בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה, אָנִי. סמיכה היא בחסדים, אך פה אומר שהסמיכה באה מלמטה, אלא שיש סמיכה נוספת של השכינה, שע"י תפילות הצדיקים שמעלים מ"ן לשם יחוד קודשא בריכו ושכינתא.

במה סומכים את המלכות הנופלת? באשישות, האבות, שהם מתמלאים תחילה, מיין הטוב המשומר. אם מדבר על הצדיק, צריך היה לומר סמכני לשון יחיד. יתכן ומפני שהיסוד כולל את כל חג"ת נ"ה קורא לו על כל הספירות. אהבה לא יכולה להיות רק מהיין, רק מהתשוקה האישית, אלא הרצון חייב להיות מכוון, והתפוחים הם חסדי האבות מסדרים את הרצון.