036- אדרא רבא – שיעור 36 (קמה-קמז) השקפה
נָשֹׂא קמה- קמז
אוזן של ז"א
שמיעה היא הבנה, וככול שאדם יותר ערכי, יותר כפוף לעליון, כך יש בידו להבחין לראות מהו רוחני המזין את הנשמה ומה מזין את תאוות הגוף. יוצא שכל תפיסת המציאות תלויה בשמיעה, ועוד לפניה במידת הענווה, שהרי גאוותן אינו שומע. מכאן שכל דיבור או התרחשות היא דיבור הקב"ה לאדם, שעליו לבוא בביטול כדי לשמוע, כלומר להבין. הביטול הוא יראת הרוממות, ההסכמה שיש מי שהוא רם ונישא מעליך. השמיעה עוברת דרך המאווים של האדם.
תבונת האדם יכולה להיות אמונית או אנוכית וגשמית. השאלה תמיד כיצד משער האדם, מהו שיקול דעת
