הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת שלח לך עמודים ז-ט השקפה שיעור-3

צלפחד מקושש עצים היה

צלפחד פוחד מצל האמונה, ממצב בו עליו לוותר על ההשתוקקות הפרטית, ורוצה לפעול בלי צל, אמונה על צד הנקבה.

בגמר תיקון יהיה שוויון בין צד הזכר לצד הנקבה, שכל אחד יפעל בצורה שלמה לטובת הכלל. בזמן תיקון צריך ללמוד לשלב בין שני הצדדים, בין הלב למוח, אך יש להמעיט קצת את הרצונות, ולעבוד במסגרת תורה ומצוות. קשה לאדם להתחייב למסגרת ולוותר על תאוותיו, ומזה פחד צלופחד, לאבד את החשקים שבלב. השאלה היא האם האדם מחבר את הרצון ליתר דבקות או לפרטיות.

זה היה חטא המרגלים, שלא היו שליחים נאמנים, לכן אדם צריך לשלוח שליחים נאמנים לבדוק את הרצונות. מרגלים צריכים להביא רצונות אותם ניתן להביא לקדושה ולגלות את הנקודה הפנימית.

מִקְרֶה בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה

אמר שלמה כִּי מִקְרֶה בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה, וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה, וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל; וּמוֹתַר הָאָדָם מִן-הַבְּהֵמָה אָיִן, כִּי הַכֹּל הָבֶל, ולמדנו שכל דבריו של שלמה המלך כולם סתומים ממדרגות החכמה, א"כ מקרא זה יש להסתכל בו כי נמצא אן פתח לאלו שאינם בני אמונה שלא ניתן להבין לפי הפשט.

שלמה המלך חזר על אלו הדברים שטפשי עולם אינם יודעים ואינם מסתכלים בחכמה, אומרים אומרים שהעולם הזה הולך במקרה ואין הקב"ה משגיח עליהם, אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד. ואנו אומרים ששם הויה מנהיג את האדם במידת הרחמים מעבר לחוקי הטבע, ואת הבהמה באופן שונה כלומר בתוך הטבע. מי שיש בו אמונה זוכה להנהגה של אדם.

מי שאינו רואה את ההשגחה וחושב שהכל מקרה, נחשב כבהמה. אין הוא אומר כאן לשון קללה, אלא מדבר על אלו המסתכלים על הכל בצורה טכנית וכאילו אין משהו למעלה מהדעת, ולכן אין בו אמונה שיש השגחה. הם אלו החושבים שהכל מקרה, אז הרוח שלהם יורדת לארציות. הטפשים לא מאמינים ביש מאין, שהבורא מחוץ לחוקי הבריאה.