הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת שלח לך עמודים י-יב השקפה שיעור-4

שלח לך י-יב

מִקְרֶה בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה

הרשע שם מבטחו במקרה, במה שהוא רואה.

אלו הם החכמים בעיני עצמם, שאינם מאמינים בעולם הבא, ואומרים טוב כלב חי מאריה מת, ולמעשה בחינת הכלב היא הב הב, הב לי מעולם הזה כמה שיותר. עליהם אומר שלמה המלך, רָאִיתָ–אִישׁ, חָכָם בְּעֵינָיו: תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ. כדי לצאת מהתפיסה המעוותת הזו, על האדם להיות שליח נאמן, לדעת מה תפקידו בעולם ולפעול בנאמנות לתפקיד.

טיפש חושב רק על המקרה בלי להסתכל בראיה אמונית שיש בכל דבר משהו שמעבר למקרה הנראה בעין. הם האנשים החיצוניים שהורסים את העולם. מי ששופך זרעו לארץ, היינו נותן את כוח החיות לארציות.

כל המציאות, כל המקרים הם שליחים של הקב"ה, ומי שמחשיב את המקרה, את השליח כאילו הוא העיקר, במקום להבין שהמקרה הוא בטל למשלח, חי כבהמה.

אצל אותם רשעים יש בליבם רוח שטות, עיוות מחשבתי הגורם להם לרדוף אחרי הוללות והבלי העולם. מחוסר אמונה הם מתייחסים רק למקרה ולדבר הנראה בעין, אלו הם בחינת הרשעים שבחייהם נק מתים.

הקב"ה מזהיר לבני העולם ואמר: ובחרת בחיים למען תחיה, והיינו החיים של עולם ההוא, ואלו הרשעים מחוסרי אמונה מה אומרים, כי מי אשר יבחר אל כל החיים יש בטחון, שאע"פ שיבחר האדם בעולם ההוא כמו שאומר אינו כלום.