48 – דף היומי – הקדמת זהר הסולם עמודים צג-צד

48 – דף היומי – הקדמת זהר הסולם עמודים צג-צד

שם המאמר: "דטעין חמרי"

התגלותו של בחינת 'המחמר' שבאדם, כאותה נשמת הצדיק המתעברת בו, בכדי להעלותו ממדרגה למדרגה. הזוה"ק מתאר את ירידתם של רבי אלעזר ורבי אבא מבחינת 'המחמר', כירידתו של האדם מבחינת צד 'המקרה והחומר', המשרה על האדם אווירת נפש המתבוננת אל הצד אשר מעבר למקרה. כך שבו בזמן שהאדם מוותר על גאוותו, בכדי להשים עצמו במקום ההתבוננות וההקשבה, דווקא אז מגלה לו אותו בחינת 'המחמר' שבתוכו, שישנם מדרגות כמדרגת מוחין דחיה היותר נעלה ממדרגת מוחין דנשמה, כלומר שישנו קשר של אהבה היותר נעלה.

מתאר הזוה"ק את הליכתם של רבי אבא ורבי אלעזר לבחינת האבא של אישתו (כנגד בחינת 'ישראל סבא' של בחינת 'הגוף'), המתאר בנפש האדם אותו הצד של תודעת הגוף, אשר נמצא בראש, להוליך את האדם בדרך של עבודת המידות, המצויה במסגרת מדרגת הנשמה. אחר שאדם עוצר את הרגליו, עד לכדי שנלחצים אל הקיר, מתעורר בו לפתע אותו בחינת 'המחמר' המגלה לפניו אותם ההבחנות והמדרגות החדשות, אשר יש באפשרותו להשיג. אותו בחינת 'המחמר' שבאדם מגלה לו אותם החסרונות שבבחינת מדרגתו, כדי לעוררו להתקדם למדרגות היותר נעלות ממדרגתו הנוכחית, ולכן אותו בחינת 'המחמר' מודיע לאדם שאין די לו בעבודת המידות שבבחינת 'מוחין דנשמה' (בבחינת 'ישסו"ת'), אלא עליו לראות שישנם מדרגות היותר נעלות בבחינת 'מוחין דחיה' (בבחינת 'או"א עילאין').

ואף על-פי שבחינת 'הורי האישה' (בחינת 'ישסו"ת'), הם מדרגה הנעלה מאוד, שהרי צד האישה הוא אשר נותן את בחינת 'הקיום' שבעולם ודרכה נקבע בחינת צד 'היהודי' או צד 'הגוי' שבאדם, יחד עם זאת בחינת 'הורי האיש' (בחינת 'או"א עילאין'), הם היותר נעלים, היות שהאבא שבבחינת 'הזכר', הוא אשר קובע את הצד הרוחני והמופשט, הנותן את בחינת הקשר לבורא.
רבי אבא ורבי אלעזר שאלו אותו בחינת 'המחמר' לפשר זהותו, אולם אותו בחינת 'המחמר' אינו חפץ למסור להם זה עתה את זהותו, בכדי ללמדם יסוד עיקרי וחשוב בחיי האדם, הקובע, שאל לו לאדם לחקור אותה דרך התורה והדת בה הוא מהלך.
אמנם מעורר אותם ללכת אחריו, באופן שכל אחד יאמר דברי תורה ומילין דחכמתא, כדי להאיר את הדרך בה הם הולכים.
מצד נפש האדם פירוש הדברים הוא, שאל לו לאדם ללמוד את התורה רק כפי שהיא מתגלה לו כלפי חוץ, אלא עליו לחתור לתוך אותה הנקודה הפנימית, המונחת תוך התורה החיצונית, כדי לחיות אותה נקודת האמת לבד מאותו הלימוד החיצוני, שזה בחינת 'הארת הדרך' עליה דיבר אותו בחינת 'המחמר'.
מסיים הזוה"ק בשאלתם של רבי אלעזר ורבי אבא, העוסקת בדבר מתן תפקידו של מוליך החמורים. ומתרץ זאת דרך שלילת ב' המצבים העומדים כאפשרויות למתן תפקיד זה.
ואומר, שלא בחינת הכ"ף שמכס"א, המתארת אותה הצורה המופשטת של האני של האדם, בבחינת 'הכף דאנכי', היא זו המייצגת את תפקידו של בחינת 'המחמר'.
וכמו-כן לא אותה בחינת הסמ"ך שמכס"א, המתארת אותה השלמות שבבחינת 'הלמעלה מהדעת' (בחינת 'חסדים מכוסים'), היא זו המייצגת את תפקידו של בחינת 'המחמר'.