דף הבית דף הבית מתקדמים זוהר פנחס מתקדמים הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס קכד-קכו | מתקדמים | שיעור...
הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס קכד-קכו | מתקדמים | שיעור 42
פנחס קכד – קכו שעור 42
קשת תפילין ציצית תכלת לבן וק"ש
- תקון השביעי הוא כמראה הקשת אשר יהיה בעניין ביום הגשם הייחוד של השם הויה ואדני הוא כמו סוד חתן וכלה, מעשה מרכבה, ייחוד השכינה הקדושה והקב"ה. אמרו חכמים מן וארא והנה רוח סערה וגו' עד כמראה הקשת, הן הן מעשה מרכבה. ואמרו חכמים כשהיה רבי עקיבא דורש במעשה מרכבה ירדה אש מהשמיים וסבבה האילנות והיו מתקבצים מלאכי השרת כבתענוגי חתן וכלה. כי המרכבה ה"ס יחוד הויה אדני שה"ס חתן שם הויה וכלה היא השכינה וע"כ נשלם מעשה מרכבה בפסוק כמראה הקשת, משום שאין יחוד וקשר ומרכבה לשם הויה באדני אלא על ידי צדיק שהוא יסוד הנק' קשת לכן בימי רבי שמעון לא נראתה קשת בעולם, שהוא שמר, שהוא ההוכחה של הברית שבו המרכבה שלמעלה שהיא יאהדונה"י שלמה.
- השכינה היא מעשה בראשית והעמידו אין דורשין במעשה בראשית בשנים מסכת חגיגה משום שענפי האילן שהם החיות הם פרודות מלמעלה בכנפי החיות, הויה לימין ואדני לשמאל כי ז"א ה"ס חסדים שבימין והמלכות ה"ס שמאל בלי יחוד זב"ז ונמצא שהחתן הוא לימין והכלה בשמאל, וכשמביאים אותה לחופה בכמה מיני ניגון צריכים ישראל לעורר אותם מלמטה אל היחוד, בשירות ותשבחות בכל מיני ניגון בתפלה כי הנה הם באים לחופה דהיינו אל הייחוד. הניגון מעורר את הלב לייחוד
- וישראל צריכים לתת טבעת קדושין מהחתן לכלה בקשר של תפלה של יד שתהיה השכינה קשורה לז"א ולעטרם בתפלה של ראש שה"ס להמשיך להם מוחין דג"ר שהוא פאר, שנאמר פארך חבוש עליך. ג' כריכות של הרצועה על האצבע האמצעית שהיא כנגד ג קדושות שהם קדוש קדוש קדוש קדושה לך ישלשו וצריך לברך אותם בשבע ברכות שהם שבע ברכות מק"ש בשחרית שתים לפניה ואחת לאחריה, ובערב שתים לפניה ושתים אחריה. הברכות נותנות את הקשר של ק"ש והמסירות של קבלת עול מלכת שמים, שהנברא נותן עצמו לבורא, כך החתן והכלה נותנים עצמם לקשר.
- והכלה בחופה דהיינו ביחוד ק"ש שנק' חופה, היא בצורת כנפי מצווה שהם בציצית מוזהבות כלומר שכורכות עם תכלת שה"ס הארת חכמה הנמשכת מצד שמאל דבינה הנק' זהב וע"כ הציצית כמו מוזהבות בתכלת, ותכלת ולבן שבציצית הם כסא דין וכסא רחמים כלולים זה בזה. כי תכלת היא דין ולבן הוא רחמים, וכמה קשרים וחוליות סביב הציצית בכמה מרגליות ואבנים יקרות דהיינו אורות חכמה וחסדים, מלאות סגולות מסבבים אותו כצורת פעמונים ורמונים של לבושי המלך והמלכה שהם ד בגדי לבן דז"א וד בגדי זהב דמלכות שהן מצד ב השמות הויה אדני כשמו כן כסאו כן חופתו, כן לבושו. שמו רשום בכל שהוא יסוד הנק' כל כאשר רוצה לכנס בהיכלו להיות שם החתן בכלה שלו בח"י ברכות התפלה שח"י רומז על יסוד שהוא כמראה הקשת דהיינו היסוד.
מעשה מרכבה ותפלה
- ועל תפלת י"ח אמרו אין דורשים במרכבה אלא ביחיד משום שהדורש ליחיד הנה היחיד עמו והקשר עם הבורא בא דרך הנקודה הפנימית. הם שנים בדרוש ואינו צריך להשמיע שם קול בתפלתו אלא רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע. ובזה סוד והזר הקרב יומת וכך הוא בתפלה, כל אחד מתפלל בחשאי שתפלתו אינה נשמעת לחבירו שע"ז אמרו אין דורשים כמו הדורש לחבירו והוא רוצה להשתיק הדבור אליו שלא ישמע, אינו צריך לעשות אלא דבור בחשאי בחסדים מכוסים ואז לא ישמע חברו, ומשום זה העמידו חכמים כל המשמיע קולו בתפלות הרי זה מקטני אמנה. יש עניין בחסידות שישנם עבודות נפש שאין מספרים לאחרים, אלא רק עבודה פנימית בנאמנות, וזו בנייה אמיתית. טוב שידבר אדם עם קונו. כאשר הוא דורש לאדם אחר, הוא כבר לא בבחינת אין דורשים במרכבה ליחיד. הייחוד עם השם צריך להיות בצנעה
- ומשום זה חיות אל למעלה ממללות כענפי האילן שהם מלאכי השרת שהיו מתקבצים שם בתענוגי חתן וכלה באיזה מקום. הוא ביחוד ק"ש שה"ס חופה ששם נאמר ואשמע את קול כנפיהם, כי עוד אין שם יחוד התחתון יאהדוה"י וע"כ הם ממללות שהם ס"ד לד כנפים כלומר ד חיות שכל אחת כלולה מד הם ט"ז חיות ולכל חיה ד כנפים ד פעמים ט"ז הם ס"ד וגם הכנפים כלולות זו מזו ויש בכל כנף ד כנפים וא"כ יש להכפיל ד פעמים ס"ד העולים רנ"ו וזה הוא רנ"ו ליעקב שמחה, אחר שיקח נקמה משונאיו וישרף האלילים שלהם ז"ש ובאבוד רשעים רנ"ה רנ"ו עם הכולל. כח הקשר בק"ש נותן את הכוח לבחינת ובאבוד רשעים, שמוריד את כל החיצונים בקשר בין הנברא לבורא. הברית צריכה להישמר תמיד, ובעיקר נצרכת כאשר ישנן ירידות, והאהבה נחלשת.
- וס"ד תלוים משמונה פעמים אז כי אז מורה ז על 8 אותיות היחוד יאהדונה"י וכך ס"ד והכפלה ל 4 צדדים העולם רנ"ו שהוא אז אז אז אז שהם ח ח ח ח שעולים ל"ב מתחברת עמהם י לכל צד להיות חי הוי"ה דהיינו שיסוד הנק' ח"י מתחבר בהויה בח"י ברכות התפלה שיש בהם ח"י פעמים הויה שעלים ע"ב אותיות בעת ההיא שמתחבר הויה באדנ"י בח"י עלמין, מיד חות אש חשות. כי בזמן היחוד הם חשות, כתוב בהם בעמדם תרפינה כנפיהם שפירושו בעמדם ישראל בתפלה שאז זמן היחוד תרפינה כנפיהם שלא יהיו נודעים עד שעה ההיא כלומר שתהיינה חשות
- וזהו רק שפתיה נעות שהם כנפי החיות וקולה לא ישמה. למה שהחשמל היה מקודם לכן חיות אש ממללות הם עתה חשות, ומשים זה תקנו התפילה בלחש וכך מעשה מרכבה בלחש. לדבר שם בלחש בינו לבין עצמו, ג' תפילות תקנו ובכל אחת ח"י פעמים הויה שהם ע"ב אותיות בל תפלה בי"ח החתימות שבי"ח ברכות. וג"פ ע"ב עם ל"ב נתיבות החכמה שהם ר"נ חסר שנים, דהיינו שעולים רמ"ח שהוא חסד, שהם כלולים בעמוד אמצעי שהוא חסד.