הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס קכד-קכו | השקפה | שיעור 42

פנחס קכד – קכו שעור 42

קשת תפילין ציצית תכלת לבן וק"ש

טוֹב שׁידָבֶּר אָדָם עִם קוֹנוֹ.
הייחוד עִם הַשֵּׁם צָרִיך לִהְיוֹת בְּצִנְעָה.

תקון השביעי הוא כמראה הקשת אשר יהיה בעניין ביום הגשם, כשהדין על העולם מתוח. הייחוד של השם הויה ואדני הוא כמו סוד חתן וכלה, מעשה מרכבה, ייחוד השכינה הקדושה והקב"ה. ומשום שאין יחוד וקשר ומרכבה לשם הויה באדני אלא על ידי צדיק שהוא יסוד הנק' קשת, לכן בימי רבי שמעון לא נראתה קשת בעולם, שהוא שמר, שהוא ההוכחה של הברית, שבו המרכבה שלמעלה שהיא שילוב שני שמות הקודש כך: יאהדונה"י.

שבע הברכות נותנות את הקשר של ק"ש והמסירות של קבלת עול מלכת שמים, שהנברא נותן עצמו לבורא, כך החתן והכלה נותנים עצמם לקשר.

על תפלת י"ח אמרו אין דורשים במרכבה אלא ביחיד משום שרק המתפלל עצמו והקשר עם הבורא מגיע דרך הנקודה הפנימית בלחש, ולא בהחצנה. ומשום זה העמידו חכמים כל המשמיע קולו בתפלות הרי זה מקטני אמנה. יש עניין בחסידות שישנם עבודות נפש שאין מספרים לאחרים, אלא רק עבודה פנימית בנאמנות, וזו בנייה אמיתית.

כח הקשר בק"ש מוריד את כל החיצונים בקשר בין הנברא לבורא.