הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס קעה-קעז | מתקדמים | שיעור 59

פנחס קעה- קעז שעור 59 

אמרה שבת – ולי לא נתת בן זוג

לא ניתן לחיות את מטרת הבריאה טרם תיקון הבריאה.

השאיפה, הריצה אחר המטרה בלי יגיעה מוקדמת נועדה לכישלון.

ישנה בחינה של האני באדם שהוא מכוון לגמר תיקון, שנק' מנעולא, שכעת לא ניתן להשתמש באורות הגדולים לפני תיקון הבריאה. המלכות/האני אתו כן ניתן להשתמש בזמן תיקון נק מפתחא. השאיפה הגדולה היא למטרת הבריאה, לגמר תיקון, רצון גדול לקבלת האור, זו בחינת השבת, אשר הבן זוג שלה הוא היסוד, הצדיק. כך בכל זיווג וחיבור ישנם שני מצבים.  בזמן תיקון עליהם לתפקד כאח ואחות, זו בחינת המנעולא בה יש חסדים, אך אין זיווג על מדרגת חכמה, זהו זיווג חלקי, רק של שמחה כמו בין שני חברים. ובגמר תיקון כבעל ואישה, מדרגת חוכמה בה ניתן להגיע לתענוג. 

תנב) ושמונה ספירות הן חכמה, בינה גדולה גבורה ת"ת מלכות נצח הוד. צדיק שהוא יסוד עטרה על ראשו כי אין לו בת זוג, ומהי עטרה שלו, היא כתר עליון ובשבילה העמידו בעלי המשנה שעולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשם, והיינו שהעמידו, אמרה שבת לפני הקב"ה לכל הימים נתת בן זוג ולי לא נתת בן זוג.

כי התבאר שיש ב מלכויות, יש שהן מפתחא ומנעולא שמפתחא פירושו מלכות הממותקת בבינה ונק' עטרת יסוד להיותה חלק מט"ס ראשונות ולא ממלכות עצמה כי אין להשתמש במלכות שנגנזה ברדל"א, והשניה מנעולא שהוא עצם המלכות ונגנזה בראש עתיק ואין ממנה באצילות רק בחינת הארה בעלמא בבחינת בוצינא דקרדינוטא נר קשה חשוך שדוחה הארה וזה ג"כ רק בג"ר של הפרצופים דהיינו מחזה ולמעלה ובמחזה ולמטה אין שום זכר ממנה שאין משתמשים במלכות שמושכת את בחינת הפרטיות ולפיכך נבחן שיש בחינת מלכות רק מחזה ולמעלה שה"ס פני אדם, אבל מחזה ולמטה אחר היסוד אין שם אלא מפתחא דהיינו עטרת יסוד שהיא בחינת מלכות הממותקת בבינה ומבחינת המנעולא שהיא מלכות האמיתית אין שם כלום. גם נודע שהמלכותת דמנעולא אינה כלולה בשום ספירה כי מקומה תחת היסוד ולא למעלה ממנו, אבל מלכות דמפתחא שהיא המלכות שעלתה לבינה נעשתה נוקבא בקו שמאל שבכל הספירות דהיינו בבינה ובגבורה ובהוד, כי כיון שעלת המלכות לבינה נעשתה בינה נוקבא לחכמה וכן הגבורה נעשתה נוקבא לחסד וכן ההוד נעשה נוקבא לנצח.

ד זוגות חוכמה בינה הן זוג א, גדולה וגבורה זוג ב, ת"ת מלכות זוג ג דהיינו המלכות שלמעלה מחזה שיש בה הארה ממנעולא. נצח הוד הן זוג ד אבל צדיק שהוא יסוד, עטרה על רישיה דאיהו לית ליה זוג, כי הבת זוג של היסוד צריכה להיות מלכות דמנעולא שמקומה בסיום ט ספירות והיא נגנזה ואינה שם כנ"ל. אלא עטרת יסוד משמשת במקומה אבל ומאי עטרה דיליה כתר עליון כי היא מפתחא שהיא בחינת בינה שנק' כתר עליון והיא אינה בת זוגו של היסוד, כי רק המלכות דמנעולא היא בת זוגו כי בזמן שז"א עולה לבינה שהיא עולם הבא נעשתה המלכות דמפתחא לעטרה על ראשו, בסו"ה אשת חיל עטרת בעלה, הרי שמלכות דמפתחא אינה בת זוגו של היסוד אלא כתר עליון שלו, והיינו דאוקמוה אמרה שבת שהיא יסוד, דהיינו לכל הספירות מחכמה עד הוד נתת בן זוג ולי, ליסוד לא נתת בן זוג, כי הבן זוג שלה היא מלכות דמנעולא שנגנזה.

ע דשמע, ד דאחד

תנג) פתח רבי שמעון ואמר, שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, כתוב בשמע ע גדולה, ד מהמילה אחד גם כן, וזהו סימן עד היינו שכתוב עד ה' בכם. למדנו שכל האותיות הסופיות הן מלכות, וכאן מלמד שאות מ זו היא בינה נשארים אותיות ש"מ מהמילה שמע עם מ פתוחה מהו הטעם שאינה ם סתומה, כלומר מהו ההפרש בין ם סתומה לפתוחה, הוא משום ש ם סתומה היא מלך העליון דהיינו בינה, מ פתוחה רומזת על המלך התחתון דהיינו מלכות. ש"מ דשמע רומזות על המלכות ואותיות האחרות מאחד נשארו א"ח כבוד אלקים הסתר דבר.

נודע שיש ב מצבים במלכות א כשהיא גדולה כמו ז"א שמלבשת קו שמאל דבינה ואז ם סתומה כמו הבינה דהיינו שנסתמו אורותיה ובמצב הזה נק' ז"א ומלכות אח ואחות כי אז שניהם בני הבינה כי ז"א מלביש לקו ימין דבינה והמלכות לקו שמאל דבינה. ומצב ב הוא אחר שהתמעטה לבחינת מחזה ולמטה דז"א וירדה תחת מדרגת ז"א ונעשית בבחינת אשת ז"א, כלומר שנעשית למקבלת מז"א אבל נפתחו אורותיה ומאירה לתחתונים בכל השלמות ואז נק' מ פתוחה כי נפתחה מסתימתה בב תבות שמע אחד מצד אחד ם סתומה היא בינה, והיא גדולה יותר, אך אין היא יכולה להאיר, יש ג צירופים שמ עד אח. ש"מ היא המלכות הנק' שם עד הוא ז"א כמ"ש עד הויה. אח הוא ג"כ ז"א כמ"ש פתחי לי אחותי דהיינו פתחי לי את האות ם ותסכימי להיות תחתי, כדי שאוכל לתת לך חסדים וההפרש בין עד אל אח הוא כי עד הוא, כשז"א משפיע למלכות מוחין מגולים מעדן העליון. ואח הוא כשז"א הוא בבחינת אחורים עם המלכות דהיינו במצב א שאז נבחנים ז"א ומלכות לאח ואחות. וז"ש שמע וכו' ע גדולה וגם ד שיורה על מוחין מגולים דז"א שאז נק' ז"א עד הויה היינו דכתיב עד הויה בכם. מ פתוחה שזה יורה על המלכות כשהיא במצב ב שכבר נפתחו אורותיה להיות מקבלת מוחין דז"א הגדולים הנק' עד. באפן שב' צירופים ש"מ ע"ד מורים על זווג ז"א ומלכות במצב ב שמלכות היא מ פתוחה וז"ש מ"ט לא סתומה כלומר למה המלכות אינה סתומה ומשיב, ם סתימא מלכא עלאה כלומר המלכות נק' ם סתומה בשעה שמלבשת את מלכא עלאה שהוא בינה דהיינו במצב א. מ פתוחה מלכת תאה כלומר כשהמלכות היא בבחינת עצמה שהיא תחת ז"א אז נק' מ פתוחה. וכון שכאן היא מקבלת משפע ז"א בבחינת עד ודאי שהיא מ פתוחה. אח יורה על מדרגת ז"א שבמצב א דמלכות שעתה במצב ב הוא נשאר בלי פעולה. וז"ש אתוון אחרנין אשתארו א"ח כלומר שנשארו בלי פעולה, כי עתה כבר התמעטה המלכות, ונסתרה מלהיות בחינת אחות אל ז"א שז"ס כבוד אלקים הסתר דבר, כי אע"פ שבמצב א היו ז"א ומלכות בבחינת ב מאורות הגדולים אח ואחות, מ"מ לא היה זה לכבוד המלכות, כי אורותיה היו סתומים אבל עתה במצב ב אע"פ שהתמעטה ונסתרה ממדרגתה הגדולה, הנה משום זה נפתחו אורותיה בסוד הזווג ש"מ ע"ד ומשפעת לכל העולמות שזהו כבוד אלקים וכל זה יצא משום הסתר דבר. בזכות הצניעות ניתן להגיע לזיווג לשם ע-ד

תנד) מצאתי בספרו של רב המנונא סבא, כל מי שמיחד יחוד הזה בכל יום מוכנה לו שמחה מלמעלה מסוד אותיות אלו, ש"מ מוכנה לו שמחה מלמעלה מסוד אותיות אלו, ש"מ דשמע מצד זה מתחילת הכתוב, א"ח דאחד מצד זה מסוף הכתוב, ומחבר אותיות ומתחיל לחבר למפרע דהיינו א מ – אח שבסוף הכתוב לפני ש של שמ שבתחילת הכתוב ומסיים ביושר בתחילה מ דשמע ואח"כ ח דאחד. שמע ישראל ה אלקינו ה אחד הסימן, אשמח שמתחבר הצירוף אשמח, נשארות האותיות ע ד שכתוב אנכי אשמח בה' ממש שזהו ביחוד הקדוש המרומז באותיות עד. כי בשמע אחד יש הצירוף אשמ"ח ע"ד ויפה הוא וכך הוא בספרו של חנוך שאמר כעין זה שמי שמיחד יחוד הזה בכל יום שמחה מוכנה לו למעלה. כשאדם עובד בשמחה, זו עדות שיבוא לאחר מכן לתענוג. שמחה היא מדרגת נשמה, ובכדי להגיע למדרגת חכמה, שהיא תענוג, יש לפעול קודם בשמחה.

תנה) עוד יש לכוון במלה שמע שיש בה שמ שנכללות מ – ע גדולה, אלו הם ע שמות שבסוד האבות הקדושים דהיינו ע"ב שמות שבסוד האבות הקדושים דהינו ע"ב שמות שבחג"ת הנק' אבות שעקרם ע שמות בסוד ע סנהדרין וב עדים וזה הוא סוד שמע. שם ע שם הוא מלכות הנכללת מ ע שמות שם הוא מלכות הנכללת מ ע שמות. ישראל הויה אלקינו הויה אלו הם ארבעה בתים שבתפילין שהם ד מוחין חכמה בינה ימין דדעת ושמאל שבדעת, שאוחז בהם אח דאחד, אותו שאמר פתחי לי אחותי רעיתי שהוא ז"א. ד דאחד זהו קשר של תפלין של ראש שהוא בצורה ד שהמלכות אוחזת בהם והסוד נמסר לחכמים שלא לגלותו. שתק ר"ש, בכה וצחק, אמר אומר הסוד, כי ודאי רצון העליון נמצא, כי אין כדור הזה עד שיבא מלך המשיח שתהיה להם רשות לגלות