הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס קעח-קפ | מתקדמים | שיעור 60

פנחס קעח- קפ שעור 60 

הרצועות וקשר של תפלין של יד

תנו) שתי רצועות יוצאות מצד זה ומצד זה דהיינו בימין ובשמאל שהוא סוד ב ירכיים שמחזה ולמטה של אותו אח שהוא ז"א דהיינו נצח והוד דז"א שנביאי האמת נאחזים בהם, כי מלמעלה על הראש, יוצאות שתי רצועות שהם סוד ב זרועות המקיפות הראש מימין ומשמאל שה"ס חסד וגבורה, ד השהיא מלכות נאחזת בהם, בחו"ג אלו בסוד קשר של תפילין של ראש.

ואח"כ יורדת המלכות והתפשטו הרצועות שה"ס ירכין למטה, כי כיון שהיא נאחזת למעלה בד' דקשר של תפילין, כראוי היא יורדת למטה לנה"י להתאחז בצבאותיה דהיינו להשפיע לדרי בי"ע וכשהיא נאחזת שם בנה"י נאחזת בסוף הירכיים, ורושם הי' שהוא ברית הקדוש דהיינו יסוד נמצא עליה מלמעלה, אז היא מתיחדת ביחוד אחד עם ז"א.

אע"פ שבמצב א נמצאת המלכות סתומה וקפואה ואינה יכולה להאיר רק אחר שתמצא במצב ב עכ"ז הכלים במצב ב אינם ראויים לקבל אלא חסדים בלבד ולא חכמה. וע"כ כדי שתוכל לקבל גם חכמה צריכים לעורר תחילה בנין המלכות מבחינת מצב א כדי לקבל משם כלים לקבלת החכמה, ואח"כ כדי שתוכל לקבל האורות ולהשפיע מורידים אותה למצ ב דהא מלעילא נפקין תרין רצועין שה"ס חסד וגבורה שלמעלה מחזה דז"א וד' אתאחידת בהו שז"ס התעוררות מצב א של המלכות שקומתה שוה עם חג"ת דז"א אשר חג"ת דז"א מלבישים קו ימין דבינה והמלכות קו שמאל דבינה ואז המלכות נקראת דלת מלשון דלה ועניה כי האורות שלה קפואים ואינה יכולה להשפיע לבי"ע. אמנם ממצב הזה ממשיכים לה הכלים השלמים הראוים לקבלת החכמה. ובכדי שתוכל להשפיע לבי"ע כראוי צריכים להמשיכה למצב ב דהיינו למעט אותה לבחינת מחזה ולמטה דז"א ושתהיה מדרגה תחתונה תחת יסוד דז"א ואז תוכל להשפיע. כי אחר שנעשה היחוד למעלה מחזה כראוי בסוד ד של קשר של תפילין להמשיך לה כלים השלמים, ממשיכים המלכות למטה מחזה דז"א כדי לאתאחדא באכלוסהא שתוכל להשפיע לדרי בי"ע כי במצב א היתה סתומה ולא היתה יכולה להשפיע כלום. ומצב ב היא עיקר שלמותה וז"ש וכד איהי אתאחדת אחידא בשפולי ירכין ורשימו דיוד ברית קדישא עלה מלעילא, דהיינו אחר שהתמעטה להיות למדרגה שתחת נה"י דז"א שהוא סוד מצד ב כדין איהו אתאחדת ביחודא חד, אז היא מתיחדת עם ז"א ביחוד אחד. משא"כ למעלה בסוד היחוד ד של קשר של תפילין הרומז על מצב א לא היו ז"א ומלכות ביחוד אחד אלא שהיו בבחינת אחורים זה לזה. ישנה השתוקקות אך לא יכולים לבוא לזיווג. לכאורה גם זה נותן הארה, שגם הרצון מאיר, אך לאחר מכן יש להשתמש ברצון רק בקדושה

תנז) י היא סוד הברית דהיינו יסוד שכל מי השומר ברית הזה הוא ניצל למעלה וניצל למטה. פנחס משום שקנא לברית הזה ניצל מדין שלמעלה ומדין שלמטה ומשו זה נרשמה י זו בתוכו דהיינו בשמו שכתוב פינחס וגו' פנחס קיבל את היוד שהיא אות ברית קודש 

תנח) יוד זו צריכה שלא תסור כלל מתפלה של יד דהיינו הקשר של תפלה של יד שהוא בצורת י הרומזת על יסוד. שלא יעשה פרוד בין יסוד שהוא י לתפלה של יד שהיא מלכות. וכל השמחה של מלכות היא באות י זו. שהיא יסוד י זו היא בזכר ולא בנוקבא הוא יסוד נק' צדיק היא המלכות הנק' צדק בלי י כי י היא בזכר ולא בנוקבא. ומשום זה י סמוכה אליה בתפלה של יד ומי שמרחיק י הסמוכה אליה בתפלה של יד הוא רחוק ממעדני עולם הבא דהיינו שלא יזכה אל השפע הבא מזווג יסוד ומלכות הנמשך מעדן העליון הנק' עולם הבא. דווקא בהתעוררות של השתוקקות גדולה, יש לשמור על הברית. אין ליישם השתוקקות אלא במקום של קדושה, לכן את הרצון העצמי יש לעצור, ורק תוך כניסה לפנימיות לקו אמצעי ניתן לבוא לזיווג.

תנט) בזכר הוא צדיק והנוקבא היא צדק בלי י הוא איש עם י והיא אשא בלי י ומשום זה השמחה שלה היא להתקרב אל י ולהתעדן עמה בזווג, מי שמרחיק עדון הזה מרחיקים אותו מעדן של מעלה וע"כ כתוב כי מכבדי אכבד וגו' הברית שומרת על האדם שלא יפעל בזמן השתוקקות גדולה, אלא ישמור את בחינת המנעולא. ואז לשאוף לקבל את האור רק בדרך קדושה כפי המותר. 

וירא פנחס ויקח רומח בידו

תס) פנחס עמד לפני דין החזק של יצחק וסתם הפרצה דהיינו שעצר המגפה שבאה מדינים הקשי דשמאל שנק' יצחק, משום זה השלים י אל פנחס שה"ס יצחק שיהיה גימטרייה יצחק. עמד לפני הפרצה שכתוב ויעמוד פנחס ויפלל וגו, שכתוב פינחס עם י עמד בפרצה לפני הדין ש יצחק כדי להגן על ישראל וע"כ כלולים זה בזה בחשבון, כלומר שפינחס גימ' יצחק יוד זו נותנת את הכח של הברית, נותנת את הכוח לשרה שצחקה, היינו שלקחה צד שמאל ובאה בברית

תסא) ואם תאמר הרי החשבון שה"ס חכמה אינו תלוי אלא בעינים שלה, דהיינו בהארת חכמה שבמלכות, כי עינים הם חכמה ואין החכמה מגולה אלא במלכות ולא ספירה אחרת, וכאן אתה תולה החשבון למעלה ביצחק שהוא קו שמאל דז"א. ומשיב אלא ודאי כך הוא שחשבון שה"ס חכמה תלוי ביצחק משום שיצחק תלוי ונמשך במקום ההוא שנק' עינים דהיינו שנמשך אל החכמה שבמלכות. היות ויצחק שהוא הזכר הוא המקור לנקבה, ועושה את החשבון במקום השורש, שהרי הנקבה נגנזה ברדל"א ונבנית מהזכר ע"י הנסירה, לכן תולה אותה דווקא במי שמייצג את צד הנקבה שבזכר, הוא יצחק ששם דנים דינים של כל העולם כי כל הדינים שבעולם שרשם בדינים דחכמה, כי העינים שלה הן עין כסאות של דין שהם המקום של הדינים שבעולם ונק' עין סנהדרין. שהמספר עין הוא משום שנמשכים מעינים שלה וע"כ הכל אחד, משום שיצחק והעינים דמלכות הולכים כאחד. כי המלכות נבנית מיצחק וממנו הן העינים שלה שהוא קו שמאל וע"כ שניהם אחד והכל יפה.

תסב) פנחס זה יצחק שפנחס עמד ודן דין של זמרי וכזבי והתלבש בגבורה החזקה שהיא שמאל הנק' יצחק ומשום מעשה הזה זכה פנחס לימין דהיינו שזכה לכהונה שהיא חסד, כאן נכלל שמאל בימין. השיב את חמתי שאלו הם ג ממונים שבגהינם הנק' משחית אף וחימה וכי אפשר לומר שהקב"ה בחימה. כי פנחס ראה אותה החימה מתפשטת ונמשכת מצד יצחק, מה עשה התלבש הוא במדרגת יצחק, שהוא השורש של חימה ואז אחז באותה חימה כמי שאוחז בחבירו ומשיבו לאחור. חימה היא דינין דזכר שה"ס הדינים הנמשכים מקו שמאל שהוא יצחק. וכיון שישראל חטאו בעבודה זרה שה"ה המשכת השמאל ממעלה למטה התפשטה עליהם החימה ואז התלבש פנחס בשמאל שהוא יצחק שהוא שורש החימה ע"כ אחז בה כמו אדם האוחז בחבירו ודחף אותה לאחור. הכעס של תלמידי חכמים זו התעוררות השמאל כדי לעמוד בפרץ, ובוודאי שאין אנשים פשוטים כמונו יכולים לכעוס כלל

תסג) ואז דן דין ועשה דין שכל בועל ארמית רמאית, מצב א שהמלכות רק מראה את ההשתוקקות בלי קדושה קנאים פוגעים בו, ומותר לפגוע בזמרי ועשה דין שכתוב וידקור את שניהם וע"כ כתוב כאן השיב את חמתי וכתוב שם השיב אחור ימינו וגו' מה השיב הנאמר שם הוא לאחור אף השיב את חמתי הנאמר כאן הוא לאחור. וע"כ י שהתווספה כאן בפינחס היא י שביצחק שרומזת ליסוד והכל הוא מעל בני ישראל שלא עשה זאת לכבוד עצמו, כי כשראה אותה חימה ראה אותה שהיתה יורדת על ראשיהם של ישראל וע"כ כתוב השיב את חמתי מעל בני ישראל. כלומר שלא רצה לבטל את ההשתוקקות אלא שתפעל בבחינת אחוריים, להשתמש בה כאמצעי רק ליצירת קשר 

כי לא נאמר הסיר את חמתי אלא השיב את חמתי שזה יורה שלא ביטל החימה לגמרי אלא שסילק אותה מבחינת הפנים בלבד, אבל הניחה בבחינת האחורים כי ה"ס הדינים הקשים הנמשכים עם החכמה כדי לגרש החיצונים והרשעים הרוצים להמשיך ממנה ממעלה למטה וע"ז מביא ראיה מהכתוב השיב אחור ימינו שאין הפירוש ח"ו שביטל הימין אלא שהשיבה אז לאחור. אף השיב את חמתי שכאן, אין הפירוש שביטל החימה אלא שהשיבה לאחורים ושם נמצאת כדי לגרש החיצונים והרשעים. וע"כ נאמר מעל בני ישראל כי רק מעל בני ישראל הדבוקים בבחינת הפנים מהם השיב את החימה ולא מהרשעים הדבוקים באחורים.