הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס רב-רד | מתקדמים | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס רב-רד | מתקדמים | שיעור 68

פנחס רב – רד שעור 68 

על פי הגורל

באדם רצונות רבים, והשאלה כיצד מחלק הוא אותם בין החסדים לגבורות. מלמד כאן כיצד לוקח האדם בנפשו את מציאות הגורל, שזו בחינה למעלה מהדעת, כיצד יחלקם בין חסדים לגבורות כדי לבנות איזון נכון לנפשו. מלמד באילו נחלות, חלקים בנפש יקבע כיצד לבטא את התכונות הנפשיות שבו. 

עבודת השם בלילה היא רכישת האמונה, שבעזרתה ניתן לעשות את החלוקה באבן הספיר, המקום הנפשי לקביעה באילו רצונות לשים גבול, היינו גבורות ובאילו רצונות לפעול חסדים, בהתפשטות. 

כאן נבחן האדם מה הוא עושה עם התעוררות ההשתוקקות, האם ינצל אותה לחיבור לבורא, ובכך רוכש אמונה המאפשרת לו לחלק נכון את הרצונות, או שמפנה את ההשתוקקות לתאוותיו.

תקטו) על אילן הזה מלכות שכל הצבאות דבי"ע שורים בו, אמר דוד אתה תומיך גורלי, מהו גורלי, זהו הגורל שאחוז בו דוד שהוא מלכות וע"כ על פי הגורל כתוב. הרומז על מלכות שנק' פה וכן הוא על פי ה' שנאמר וימת שם על פי ה' שהוא מלכות. וע"כ הגורל כתוב, עם ה הידיעה לרמז על מלכות, אשרי חלקיהם של אלו העוסקים בתורה יום ולילה ויודעים דרכיו והם אוכלים בכל יום מזון עליון משפע החכמה, כש"א החכמה תחיה בעליה כי התורה שלמעלה שהיא ז"א ניזונה ממקום זה מחכמה, והנה נאמר עליהם הנה עבדי יאכלו.

תקטז) רבי אבא פתח, ויהי קו מעל לרקיע זהו קול שהוא ז"א שאחוז ברקיע שאחוז ברקיע הזה שהוא יסוד דז"א ומשתתף עמו וזהו זכר עשה לנפלאותיו שהוא הרקיע שהוא יסוד נק' זכר. ורקיע הזה עומד עליהם על אלו החיות, שנאמר עליהם ויהי קול מעל לרקיע אשר על ראשם. וזה הוא הרקיע שנברא בשני דמעשה בראשית שנאמר בו, להבדיל בין מים למים, בין מים עליונים למים תחתונים. פירוש החיות הם בבריאה והרקיע ה"ס יסוד דז"א המסיים האצילות ולא מלכות שנגנזה ברדל"א שהוא על ראשי החיות שהוא הרקיע המבדיל בין אצילות שההוא מים עליונים,  ובין בריאה שהיא מים תחתונים והמלכות דאצילות עומדת על רקיע הזה, שהוא יסוד דז"א שה"ס וממעל לרקיע אשר על ראשם דמות כסא. וז"א הוא היושב על הכסא שז"ס ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, כי הויה שהוא ז"א במילוי אלפין גימטרייה אדם.

תקיז) שבעה רקיעים הם למעלה למעלה כנגד חג"ת נהי"מ שביסוד ודאי וילון שהוא כנגד המלכות שבו, אינו משמש כלום, כי המלכות אין לה משלה כלום אלא מה שז"א נותן לה. ועיניים נאחזים בה וזה הוא סוד שכתוב, ובעניי הכינותי לבית אלקי. משום שדוד היה אחוז במלכות שהיא עני כנ"ל ע"כ אמר ובעניי. ורקיע הזה וילון שהוא מלכות, מכניס שחרית ומוציא ערבית כי בלילה מוציאה המלכות צבאי לכל הצדדים לימין ולשמאל ושולטת על אלו הצבאות והגדודים. כי אז היא ממשלת המלכות, ובשחרית היא אוספת לכל הצבאות שלה ומכניסתם לנקב שלהם כלומר לבחינת נוקביות שלהם ואינם שולטים כי הבקר כולל כולם. כז"א להגיד בקר חסדך ואמנותך בלילות.

המלכות נבנית מקו שמאל דבינה שה"ס חכמה שבשמאל וז"א ה"ס הימין דבינה שה"ס חסדים עולם אצילות מתחלק כך שעתיק לקח הכתר, או"א בינה שישסו"ת לקחו שמאל. וע"כ יש ב ממשלות כי בשעת שליטת השמאל בלי ימין הוא חשך, כי אין החכמה יכולה להאיר בלי חסדים ולפיכך בשעת ממשלת המלכות שה"ס ממשלת השמאל הוא שך ונק' לילה, אבל אז הוא בכל תוקף ממשלתה בסו"ה ותקם בעוד לילה ושולטת על צבאותיה, דהיינו על המדרגות המתפשטות משמאל. וכנגד זה יש ממשלת היום שהיא ז"א שהוא ממשלת אור החסדים אמנם ז"א כלול ג"כ מהארת החכמה שבמלכות וז"ש ובשחרית כניש לכלהו כי אז מתבטל כח ממשלת המלכות והארת החכמה שלה וע"כ חוזרים לבחינת נוקיות כי הארת החכמה מסתלקת מהם, כי הארת החכמה כלולה אז ביסוד דז"א הנק' בקר אבל אין אז שליטה אלא לחסדים.

תקיח) וקול שהוא ז"א יש על רקיע הזה שממנו ניזון רקיע הזה כי היסוד מקבל מז"א. בשעה שקול זה מתעורר כל הצבאות אינם נוסעים ואין בהם רשות אלא לעמוד במקומם. שזסו"ה ויהי קול מעל לרקיע אשר על ראשם בעמדם תרפנה כנפיהם, דהיינו שבעת שהקול מתעורר על ראשם אז הם עומדים במקומם, והצבאות מתקרבים ומחכים לאותו החסד הנמשך מהקול שהוא ז"א אל אותו הרקיע שהוא יסוד ומתברכים בשבילו, דהיינו שמקבלים מהרקיע. וע"כ הוא ז"א מעל לרקיע אשר על ראשם והם אינם יכולים לקבל אלא מהרקיע שהוא יסוד.

תקיט) ומעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא. כמראה אבן הספיר זהו אבן ישראל שהיא המלכות. וזה הוא סוד שכתוב: וגללו את האבן, אבן אחת ירדה מלמעלה שהיא מלכות, כשרצו ישראל לרשת את הארץ וכתוב בו גורל, דהיינו על פי המלכות הגורל והגורל אומר לק זה הוא לפלוני וזה לפלוני. ואבן הזאת ירדה מתחת כסא המלך, דהיינו מלכות שה"ס כסא דז"א הנק' ישראל. ומשום זה על פי הגורל שהוא מלכות ודאי תחלק נחלתו. אבן היא בחינת הבנה, ועל פי האבן הזו יכלו לקבוע הגורל, על פי למעלה מהדעת. 

תקכ) רבי יצחק ורבי יהודה היו הולכים מאושא מוחין של השלמת כלים ללוד מוחין דהולדה, פגע בהם רבי אלעזר שהוא במדרגת חכמה, רצו אחריו. אמרו ודאי נרוץ אחרי השכינה כיון שהגיעו אליו אמרו ודאי נתחבר עמך ונשמע דבר חדש.

תקכא) פתח ואמר, שמעו אלי רודפי צדק ומבקשי וגו' שמעו אלי רודפי צדק היינו אלו ההולכים ורודפים אחר האמונה שהיא מלכות הנק' צדק, שהם רודפי צדק ודאי, המה מבקשי ה' ודאי. אם אתם רוצים לדעת את האמונה ולהאחז בצדק הזה, לא תסתכלו בה בפני עצמה בלי ז"א כשאר בני העולם הרוצים חכמה בלי חסדים, שמתדבקים במלכות בלי ז"א שה"ס שמאל בלי ימין וגרמו בשביל זה מיתה לעצמם, אבל הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם, דהיינו ליחד אותה עם ז"א וא"א.