הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס רה-רז | מתקדמים | שיעור 69

פנחס רה – רז שעור 69 

הקורבנות

אֵין תיקוּן לָגָאוותָּן, אֶלָּא שׂבִירָתּוֹ.
קורבן הוּא אֶמְצָעִי וְלֹא מַטָּרָה.
קורבן רָצוּי בָּא כְּדֵי לִשְׁבֹּר אֶת רוּחַ הטומאה.
כְּדֵי להיטהר יֵשׁ לִשְׁבּוֹר אֶת הָרָצוֹן לְקַבֵּל לפרטיות.
הגאווה מהפרטיות הִיא עֲבוֹדָה זָרָה.
צַד הַבְּהֵמָה שבנפש ניזון מהחטאים והעוונות.

אין הקב"ה צריך סתם את קורבנות האדם, אלא עיקר המעשה להביא את האדם לחזור בתשובה. ישנם גם קורבנות שלא באים בעקבות עוון, אלא קרבן שלמים ותודה, כאשר גם כאן כמובן הצורך הוא לטובת האדם. 

תקכב)  צו את בני ישראל וגו' כתוב החפץ לה' בעולות וזבחים כשמוע בקול ה' וגו. אין רצונו של הקב"ה שאדם יחטא ויקריב קרבן על חטאו, אלא קרן שהוא בלי עון, זה הוא קרבן שלם ונק' שלמים וגם כן קרבן תמיד הוא שלם ואע"פ שהתמיד מכפר על עוונות, מ"מ הוא קרבן שלם.

תקכג) רבי אבא פתח, זבחי אלקים רוח נשברה וגו' מקרא זה העמידו שרצון הקב"ה הוא שאינו רוצה שאדם יביא קרבן על חטאו, אלא רוצה רוח נשברה. ובני אדם אינם יודעים מה שאומרים. וכך שמעתי מהמאור הקדוש, כשאדם בא להיטמא בעוונותיו הוא ממשיך עליו רוח מצד הטומאה והרוח מתגאה על האדם ושולט עליו לכל רצונו שהרצון שלו גואה על שאר הרצונות. וצד הטומאה ההוא שהרוח נמשך ממנו, מתגבר בכחו ומתחזק ושולט עליו לרצונו. בא אדם ושולט עליו להטהר, מטהרין אותו מלמעלה.

תקכד) בזמן שהיה בית המקדש קיים החוטא מקריב קרבנו. כל כפרה שלו תלויה עליו עד שמתחרט ומשבר לאותו רוח מצד הטומאה שמשך עליו בחטאו, מגאוותו ומשפילו. וזה הוא שבירה לאותה מדרגת הטומאה שהרוח נמשך ממנה, וכשנשבר אותו רוח הטומאה ומקריב קרנו זה הוא קרבן המקובל ברצון כראוי.

תקכה) ואם אותו רוח הטומאה אינו נשבר, אין קרבנו כלום והוא נמסר לכלבים. כי קרבן זה אינו של הקב"ה אלא של הכלבים. ומשום זה זבחי אלקים כראוי הוא רוח נשברה, שישבר אותו רוח הטומאה ולא ישלוט, וע"כ מי שמשברו כראוי עליו כתוב, רוח הולך ולא ישוב. אותו איש יהיה בטוח שלא ישוב אליו לעולם. ז"ש ולא ישוב. לב נשבר ונדכה, אדם זה שאינו מתגאה ואינו מתענג בתענוגי העולם, אלקים לא תבזה, כי הוא בכבוד אצלו. מי שמשבר כראוי את רוח הטומאה, כבר לא ישוב לחטא, לכן אין להיות בדיכאון אלא בשמחה מהקדושה. 

תקכו) צו את בני ישראל, צו זהו עבודה זרה דהיינו שלא יכניס עצמו להטמא ברוח הטומאה שהוא עבודה זרה ממש.

תקכז) רבי אלעזר פתח, באתי לגני אחותי כלה, מקרא זה העמידו אבל יש כאן סודות בקרבן והכל למדנו. אמר לו רבי שמעון, יפה הוא שתחלת הדברים אבל סתמת אותם, שאמר וכלא אתמר. אמור מה שידעת בקרבן, אמר רבי אלעזר, משום שראיתי דבר בספרו של חנוך, ולמדתי ע"כ עמרתי וכלא אתמר. אמר רבי שמעון, אמור אותו הדבר שראית ושמעת.

תקכח) אמר הכל דבר אחד הוא. הקב"ה אמר זה באתי לגני משום שכל הקורבנות שבעולם כשעולים למ"ן כולם נכנסים בתחילה לגן עדן שהוא סוד כנסת ישראל שהוא המלכות. ואיך הוא בתחילה, והתחלת הקרבן שאמרתי שנכנסים בתחילה לגן עדן, היינו בשעה שאדם מתודה חטאיו על הקרבן ובשעת שלחיטה וזריקת הדם על המזבח, אז עולה הקרבן למ"ן לג"ע ואז אמר הקב"ה שהוא ז"א באתי לגני שהוא ג"ע מלכות, כי המ"ן של הקרבן מעוררים הזווג. גן בחינת מלכות, עדן בחינת חכמה. גן עדן הוא כשהמלכות מקבלת את הארה. 

תקכט) עתה יש להסתכל איך אלו רוחות קדושים נהנים מזה מעליית מ"ן של הקרבן. ומהו הטעם שהקרבן הוא מבהמה, הרי היה חשוב יותר שישבור אדם אותו הרוח שהמשיך ע"י חטאו ולשוב בתשובה, מהו הטעם של השחיטה של הבהמה ושריפתה באש המזבח.

תקל) ומשיב, אלא סוד הוא, משום שיש בהמה הרובצת על אלף הרים בהרהור המרכזי בעומק הנפש של האדם נמצאת בהמה, זוהי בחינת לב האבן. זו בחינה פגומה שיש לתקן מאחר ולה השפעה חזקה על הנפש שה"ס המלכות שהיא בחינת הויה במילוי ההין שבגי' בהמה.

ואלף הרים היא אוכלת בכל יום שמבקשת ג"ר דכחמה, וכולם כל אלף הרים שה"ס מדרגות החוכמה הנמשכות משמאל, כי החכמה מכונה אלף בסוד ואלפך חכמה, נק' בהמות בהררי אלף, ועל זה למדנו שיש בהמה שאוכלת בהמות. וממה הם הבהמות, הם מאש. וכולן לוחכות אותה בהמה הזו שהיא המלכות בלחיכה אחת. ז"ש כי ה' אלקיך אש אכלה הוא אל קנא. וכל המים של הירדן שהוא יסוד דז"א, שהתמלא בשש שנים שהוא מקבל מחג"ת נה"י דז"א הנק' שש שנים היא המלכות, עושה אותם גמיעה אחת, דהיינו בליעה אחת ז"ש יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו. לעיתים פעולה אחת של חוסר אמון עלולה להביא לפגם מהותי, פגם הנובע מזה שמזינים את הבהמה הזו שבתת המודע. 

תקלא) סוד הדבר, כי משאור של כל אלו הבהמות בהררי אלף שה"ס הארת חכמה שבשמאל הוא עיקר ויסוד לאלו הבהמות שלמטה שנותן חַיּוּת לבהמה ולכל שאר התאוות והרצונות, משום שרוח מתפשט מהם למטה ורוח הזה מצטייר למטה בבהמות, כלומר שנעשה לרוח הבהמה למטה. וכשאדם חוטא מביא בהמה לקרבן ואותו הרוח של הבהמה עולה וחוזר למקומו, לבהמה העליונה שהיא המלכות שאם זו מלכות דקדושה אז יתפשטו תאוות קדושות, ומתפשט רוח הזה בכל הבהמות שבהררי אלף. וכל אלו שהם ממין זה דהיינו הס"א הנמשכת משמאל, מתקרבים ובאים ונהנים מחלב ודם ההוא שהם הלבוש של רוח הזה

 כח מן הצד שלהם הוא הרוח הזה דהיינו מצד שמאל וכולם נהנים וניזונים ונעשים מליצי יושר על אותו האדם. כי הקטגור נעשה סנגור והמ"ן של הקרבן נכנס דרך ושט כמו שלמדנו ומשום זה בא הקרבן מהבהמה.

תקלב) אמר רבי שמעון, ברוך בני להקב"ה, עליך נאמר ישמך אביך ואמך ותגל יולדתך. ישמח אביך שלמעלה שהוא ז"א, ואמך היא כנסת ישראל שהיא המלכות. ותגל יולדתך זו בתו של החסיד רבי פנחס בן יאיר, אמו של רבי אלעזר. אלעזר בני אמר זה נכון בקרבן של בהמה אבל קרבן העופות מהו  הטעם שכתוב ואם מן העוף עולה קורבנו, אמר לו לא ראיתי אבל אני מסתכל מדבר שנאמר בבהמה לדברי העופות ואיני אומר, משום שלא ראיתי ועד עתה לא שמעתי.

תקלג) אמר רבי אלעזר, יפה אמרת, אבל סוד הקרבנות הרבה סודות יש שם, ולא נמסרו לגלות חוץ מלצדיקי אמת, שסוד אדונם אינו נעלם מהם. הסוד של הקרבנות זהו הסוד של אלו חיות הקדושות של המרכבה ד צורות חקקות בכסא, וזה היא הכסא של המלך הקדוש דהיינו המלכות שהיא כסא לז"א שהם פני שור, נשר אריה ופני אדם הכולל כולם שהוא הכלל והם פרטים. כי אריה שור נשר ה"ס ג קוים ופני אדם היא המלכות המקבלת אותם, וע"כ כוללת את כולם. וכל ד פנים מסתכלים אלו לאלו ונכללים אלו באלו ומהם מתפשטים לכמה צדדים ורבבות למעלה ולמטה שאין להם שיעור ומנין וחשבון.

תקלד) פני שור שה"ס השמאל מתפשט ממנו רוח לבהמות לארבעה מינים, שנכללים כאחד, ואלו הם  פרים וכבשים ועתודים ועזים. ואלו עומדים לקרבן. ומשום שהקרבן הוא מהם, אלו צבאות הקדושים המתפשטים מפני שור ההוא, מתקרבים ע"י הקרבן. אל היסוד שלהם שהוא פני שור ונהנים מאותו היסוד והלבוש שלהם. ואם  לא שהיה בהם היסוד של עולם הזה שהוא הקרבן העולה אליהם לא היו מתקרבים שם ליסוד שלהם שהוא פני שור.

תקלה) כמו שיש נחת אל השכינה הקדושה מרוחות הצדיקים העולים אליה למ"ן והיא קרבה לקבל הרוח של הצדיק ונהנית ממנו משום שאותו הרוח הוא נמשך ממנה. כך אלו הצבאות המתפשטים מפני שור, נהנים מצד היסוד שלהם שהוא פני שור, ונהנים מאותו הלבוש הנקרב ליסודם שהוא הקרבן כי הרוח של הקרבן הוא מלבוש של הרוח שלהם ומשום זה נהנים מהם. כדי להקריב ולעלות את הבהמיות שבנפש, את העולם הרגשי, יש לעשות את מעשה ההקרבה כאן, כדי להאכיל את הבהמות העליונות. ללא זה הן היו מגיעות לריקנות ולא משפיעות לקדושה. יש להזין את המקור שלו, גם של האמצעי שהוא השור שבא לטובת האדם.

שאלות חזרה בזוהר פנחס רה-רז
1. מה תפקיד הקרבן וכיצד רוצה אותו הקב"ה?
2. מהיכן נמשך הרוח שאותו צריך לשבר ע"י הקרבן? וכיצד היא דרך שבירתו
3. מהו הטעם שהקרבן הוא מהבהמה ומדוע שלא תהיה רק תשובה של האדם? מה הטעכם בשחיטת הבהמה ושריפתה באש המזבח?
4. כיצד קטגור נעשה סנגור ע"י הקרבן?
5. מה מהווים השור הנשר והאריה כלפי האדם ומדוע בשל תפקידם נכון להקריב קרבנות לטובתם?
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps