הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס שכב-שכד | מתקדמים | שיעור 108

פנחס שכב-שכד שעור 108

שמיני העצרת

תתלב) וביום השמיני עצרת וגו, פר אחד איל אחד, הרי העמידו בעלי המשנה למלך, שהזמין אורחים ולאחר ששלח אות אמר לבני ביתו, אני ואתם נעשה סעודה קטנה. ומהו עצרת, הוא כש"א זה יעצור בעמי שאין עצר אלא מלכות, כי מצד שכינה עליונה שהיא בינה עשה סעודה גדולה ומצד המלכות עשה סעודה קטנה. ונוהגים ישראל לעשות עמה שמחה ונק' שמחת תורה ומעטרים הספרי תורות בכתר שלהם, והרמז שהספר תורה הוא ת"ת השכינה היא הכתר שלו דהיינו עטרת ת"ת. אנו עם ישראל, היות ונשארנו לסעודת המלך, אנו רוצים לצרף את שמחת התורה, שהיא תהיה שמחתנו, שהיא מבטאת את הקשר בין עם ישראל לקב"ה. לכן השמחה עם התורה היא השמחה על הקשר, אותו אנו רוצים לבטא. 

היות ועם ישראל נובעים מהמלכות שהיא השכינה הקדושה, הם בניה, אז כמובן שרוצים להראות שמחתם בתורה. שהתורה היא הקשר בין הנברא לבורא, ועם ישראל מבטא את הזיווג הזה בשמיני עצרת עם התורה. 

תתלג) אמר רבי אלעזר, אבי, למה מצד אמא עליונה שהיא בינה הזמין לכל הממונים של כל האומות דהיינו ע פרים, ומצד השכינה התחתונה לא הזמין אלא אומה יחידה כנגד פר אחד. שהיה צריך להיות בהיפך, שישראל יקבלו מאמא עלאה ושרי האומות מהמלכות. שואל רבי אלעזר ברבי שמעון למה הזמין לסעודה זאת רק את ישראל, ולאומות העולם נתן מסעודה מבינה.

תתלד) אמר לו בני יפה שאלת. והוא משום שמלכות רומזת לבת שהיא צנועה בבית אביה ואמה והיא ארוסה ולא נשואה, לכן אין דרך העולם שתאכל עם אורחים, אבל אמא שהיא נשואה הנה דרך העולם הוא, שאחר שבעלה הזמין אורחים שהיא תאכל עם האורחים, על השלחן עם בעלה שהיא חלק ממנו, ואם הם אורחים זרים, אין אוכלים עמהם לא אבא ולא אמא וכל שכן הבת שהיא מלכות. ומשום זה בסעודת של שבעים השרים לא השתתף לאכול עמהם אף אחד מבני ביתו של המלך משום שהם נכרים. אמר לו ודאי עתה התיישב הדבר על ליבי על מכונו.

פירוש, שיש כאן בסוכות ב בחינות אורחים, כי יש אושפיזין של הסוכה שה"ס ז מדות קדושה, ויש ע שרים המקבלים מ ע פרים ושניהם מקבלים מצד אמא עלאה שהיא בינה ולא מלכות מטעם כי בינה נשואה לאבא שהוא חכמה. והיא בתכלית השלמות וע"כ דרכה לאכול עם האורחים שהם אושפיזין של הסוכה, אבל המלכות היא ארוסה ולא נשואה ולא ניתן לבוא אתה בזיווג עד גמר תיקון. כי אע"פ שיש לה זווגים עם ז"א אינם מבחינת עצמותה, אלא מבחינת מה ששואלת מאנין כלים דאמא ונמצאת רק עם כלים שאולים, ומבחינת עצמותה אינה נשואה כלל עד גמר התקון שהרי מלכות גנוזה ברדל"א, שאז תתגלה בחינת עצמותה ותזדווג עם ז"א עד גמר תיקון מה שמבטא אותה הוא לב האבן עליו אין לעשות זיווג. וע"כ אינה יכולה להשפיע לאורחים הקדושים ומכ"ש לאורחים הנכרים שהם ע שרים, כי כל הכלים שלה הם מאבא ואמא ובחינתה עצמה היא גנוזה וצנועה בפנימיות הכלים דאבא ואמא דההיינו בבית או"א. והיא ארוסה ולא נשואה כי אין לה זווג מבחינת עצמה קודם גמר התקון, לאו אורח ארעא למיכל עם אושפיזין כי היא צריכה להיות גנוזה ומכוסה בכלים דאמא ולא להגלות ועליה לעשות תיקונים, ואם אינה עושה תיקוניה, אזי היא בגלות, וכשמסכימה לעשות תיקוניה, תוכל לבוא למקום יותר אמיתי. אבל אמא היא בתכלית השלמות וכל השפע שיש בעולמות בשתא אלפי שני ממנה באים למרות שאינה גמר תיקון והיא חלקית. 

וע"כ היא מתגלית לאורחים. אמנם לע' שרים אין אמא מתגלית להם אלא נותנת להם קיומם בבחינת מה שהם מתמעטים והולכים, משום שהמה זרים ונכרים לקדושה ורוצים להמשיך החכמה ממעלה למטה, וע"כ הם נדחים אחר ז ימי סוכות ואז עושה סעודה קטנה לבני ביתו מבחינת המלכות. ואע"פ שגם אז היא צנועה בכלים דאמא עם כל זה כיון שמזווג הזה מקבלת גם עצמותה של המלכות את תיקונה ע"כ נק' על שמה. על שם המלכות. עד כה הזיווגים היו בנסתר עם לאה, ועתה בגלוי עם רחל. על המלכות להיות צנועה ולא לגלות מעבר לראוי.

הכלל גדול מסכום פרטיו. אמנם אומות העולם רבים אך מסתכלים על הנקודה האיכותית ולא הכמותית. מלכות רומזת לבת, שדרכה להיות צנועה. לאמא כבר אין חסרונות שהרי נמצאת עם בעלה, אך הבת לה עדיין יש חסרונות, וכשמזמינים אורחים-רצונות זרים. מה שנותנים לאומות העולם זה כדי למעט העוונות. להבדיל בין אורחים של שבעים אומות, לעומתם יש ישנם 7 אושפיזין קדושים שאנו מזמינים לסוכה, ודרכה של בינה שיושבת ליד בעלה, שרשאית לאכול עם האבות הקדושים, משה אהרון יוסף דוד. לכן אומר האר"י ז"ל שכל הזיווגים עד שמיני חג עצרת הם עם לאה ולא עם רחל, שלא משתמשים עם עצם הרצון שנגנז ברדל"א. 

אבל רחל ארוסה שבגלות אינה שלמה, לא יכולה לאכול, אפילו לא עם האושפיזין. מה עושה, משאילה כלים מאמא, שבעצמותה לא יכולה להיות עצמאית עד גמר תיקון, עליה להחזיק בידים של אבא ואמא. 

כל עוד לא הגענו לגמר תיקון, יש גבול לחופש שנוכל להרשות לעצמנו, ההשגחה דואגת שלא נעשה כעת זיווג שיהיה כמו אכילה מעץ הדעת.

כעת בסעודה יכולה היא לקבל טעימה מהאור, כפי שטובלים עוגיה בקוניאק. 

שמיני חג עצרת זה אחרי שהשלמנו את כל התיקונים, מראש השנה, אז ניתן לעשות זיווג עם המלכות סעודה קטנה, ולא גדולה, ועדיין יש לה סעודה פרטית. 

התיקונים ברצון. המתקה ע"י תקיעת השופר, הגדלנו אותה במהלך עשרת ימי תשובה, נכנסנו לנקודה הפנימית שבה ביום הכיפורים, נתנו לה הגיונות אמוניים בסוכה, כעת ניתן לבוא לזיווג, שהמלכות שלמה, והיא עולת תמיד, תיקון שעושים כל יום. 

ונק סלם, סולם בלי וו חמש פעמים שם הויה, חצי מהשלמות כל כרם, עשר פעמים הויה. 

זה מראה שכל תחתון הוא חצי מהעליון. היא הגוף שבא לבטא את העליון באופן ראוי, אז נק סולם. 

ביאורי המלכות

תתלה) עולת תמיד היא השכינה שהיא עולה תמיד במדרגה ההיא שנאמר בה ערב ובוקר בכל יום תמיד, ואומרים פעמים שמע ישראל, והיא עולה בעמו אמצעי שהוא ז"א שהוא תמיד עמה בלי פרוד כלל. נק עולה מפני שמעלים אותה ע"י קריאת שמע, אמונה פעמים ביום. 

תתלו) ואיפה היא עולה, היינו אל המקום שנגזרה משם שהוא אין סוף, בגמר תיקון עליה להיות שם ואז היא גבוהה מכל הספירות ומשום זהה העמידו עולה כולה לגבוה סלקא, וכשהיא עולה נאחזות בה כל הספירות והן עולות עמה שבאופן רגיל נמצאות בעולמות בי"ע. ומהי העליה שלה לאין סוף, היינו לריח ניחוח לתת ריח טוב לפני ה' ואח"כ נאמר בה וירד מעשות החטאת והעולה דהיינו שיורדת מא"ס מלאה כפרה על כל עוונות ישראל כאן ע"י הריח היא עולה לאין סוף, ויורדת חזרה כדי לתת כפרה. אין סוף הכוונה למדרגה ממנה היא נאצלת.

תתלז) והעליה שלה היא ע עמוד אמצעי שהוא ז"א אף כך הירידה שלה ושל כל צבאיה היא בו, ומשום זה נק' סולם כי בה כל הכינויים דהיינו כל המדרגות עולים ויורדים שהם תלויים משם הוי"ה שהוא ז"א ומשם זה כל הקורבנות והעולות הם להוי"ה והיא נק' קורבן על שם שכל הכינויים מתקרבים בה אל הויה שהוא ז"א. סולם כתוב בתורה בלי האות וו = 130 חמש פעמים הויה, שכל תחתון הוא חצי מהעליון, מהשלמות של עשר פעמים שם הויה. 

לכן כל תפילה, בקשה של הפרט, חייבת לבוא ביחס לכלל, זאת, המלכות. 

תתלח) ומשום זה נאמר עליה, קורבנו קערת כסף אחת שהיא המלכות כי אין מדרגה שתתקרב להויה בלי המלכות, ואין תפלה ומצווה מכל מצוות התורה ומכל הקורבנות והעולות שיהיו מחוץ למלכות. ובכל המדרגות שבספירות אינן מתקבלות לפני הויה מחוץ ממנה שאי אפשר לבוא אל המלך בלי השכינה הקדושה, בלי היחד ומשום זה נאמר עליה בזאת, שהיא המלכות הנק' זאת, יבוא אהרן אל הקדש, ומשום זה אמר הנביא כי אם בזאת ביחד יתהלל המתהולל כל פרט יכול לבוא רק עם הכלל שלו.

תתלט) היא המלכות הנק' שלמים משום שהיא השלמות של שם הויה בכל מדרגה ומדרגה, היא ה דהויה היא אדני היא י דהויה היא ה של אלקים היא ה מאהיה היא י משדי היא סוף של כל הויה וכינוי. ומשום זה נאמר בה, סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור. היא סוף מע"ס שנק' ים סוף היא שלמות העליונים ותחתונים היא שער להכנס לכל חכמה, לכל כנוי והיה ולכנס בכל ספירה וספירה, היא ידיעת הכל וזולת ע"י המלכות אין רשות לשום בריה להסתכל בשום ידיעה שבעולם כל ידיעה, כל תפיסה חייבת להיות דרך הכלל, אחרת אין הבנה עליה המלכות נאמר זה השער לה' צדיקים יבואו בו בשער של היחד. בלי תפיסת הכלל, אי אפשר לדעת שום פרט. אין הגדרה פרטית שאינה תלויה בכלל. מכאן שלא יכול שתהיה לי ידיעה, בה הפרט סותר את הכלל ממנו יצא. זה נובע מידיעה היסודית שאין בריאה בלי בורא. 

תתמ) והיא המלכות, שם של מ"ב אותיות דהיינו ד אותיות הויה ועשר אותיות המלוי וכ"ח אותיות מילוי דמילוי הם מ"ב אותיות והמלכות ה"ס ההין אחרונות שבשם מ"ב שבהם נבראו עליונים ותחתונים. נק' עין מצד ימין שהיא חכמה שבה שכתוב הנה עין ה' אל יראיו ונק' אוזן מצד שמאל שהיא בינה שבה, שכתוב הטה אלהי אוזנך ושמע. ונק' ריח מצד עמוד האמצעי שהוא ת"ת שבה ונק' פה מבחינת עצמה, שהיא מלכות, ז"ש פה אל פה אדבר בו. נקראת המלכות עין אוזן ריח פה כנגד אותיות הויה

תתמא) כעת בא ללמד כיצד היא רמוזה בכתר. היא נק' מצווה ראשונה, אנכי, דהיינו תחילת גילוי אלקית מצד הכתר שבה, שהוא אין מהשם אלקינו כי הכתר נק' אין מטעם אפיסת ההשגה. אנכי בו כ שהיא כתר ובו אותיות אין וכתר נק' מצד אמא עלאה שנזכר לה חמישים פעמים יציאת מצרים שבתורה כנגד חמישים שערי בינה. וכתר של מלכות הוא בינה והיא בת מבראשית ראשי בת הכולל כל עשרה מאמרות ממעשי בראשית. ומצד החכמה היא בת י כמ"ש בחכמה יסד ארץ דהיינו המלכות שנק' ארץ, כי אבא שהוא חוכמה יסד הבת שההיא המלכות, והיא הנתיב שלא ידעו עיט, הכולל ל"ב נתיבות שהם ל"ב שמות אלקים מצד אמא עלאה הנק' כבוד וכשנכללים בבת שהיא המלכות נק' המלכות לב ומשום זה כבוד למעלה מבחינת הנשמה לב למטה.

זו המעלה העצומה של המלכות, הבת היחידה שנשארת לזיווג עם המלך לאחר התיקון. וכדי לקנות הגיון אמוני, צלם אמוני, יש למעט העוונות, אותם שבעים רצונות גויים שבנפש, ע פרים.