הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת ואתחנן י-יב | השקפה | שיעור 4

ואתחנן י – יב שעור 4

ואתה עמוד פה עמדי

השמירה המעולה לאדם היא לימוד תורה באחדות חברים.

כאשר החברים מאוחדים ועסקים בתורה ביחד, נכנסים הם לעולם הזכר, הוא מקום השמירה. לצורך כך צריך את האמונה בהשם ואת האמונה ביחד, זוהי התפיסה האמונית.

אמר רבי יהודה, כל מי שהולך בדרך, שמתירא מפני לסטים יכוון לג' דברים, דורון תפילה ומלחמה כמו יעקב.  החשוב מהם היא תפלה ואע"פ שהתפלה חשובה יותר. שני חברים או שלשה שעוסקים בדברי תורה, הוא עוד יותר חשוב מכל, כי אינם מתיראים מפני לסטים, משום שהשכינה מחוברת עמהם מחמת שעוסקים בתורה. התורה היא שמירת הנפש, היא שומרת מפני הליסטים, הם כוחות היצר הרע שבא להסיט האדם לדברים אחרים

ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור, כי עד עתה היו מופשטים מעור ההוא, ומשיב, שעד עתה לא היו להם כותנות עור כי כלי לבושי יקר היו. הלבושים הם לבושי התודעה, ולאדם ראשון טרם החטא לא הייתה תודעה של זמן ומקום. לאחר החטא לקח אדם הראשון את לבושי העור שקיבל, לצורך תיקון, הצליח להשתמש בעולם הזה.

ותפקחנה עיני שניהם היינו שנפקחו עינים בטופס של עולם הזה, בציור הרגיל בעולם הזה, מה שלא היה מקודם שהיו משגיחים ופקחים למעלה בעולם העליון, מכאן שקודם החטא לא הייתה תפיסה של העולם הגשמי.

בתפיסה חיצונית לא ניתן אפילו להכיר את הבורא בבחינת ממעשיך הכרנוך, אלא רק ע"י תפיסה פנימית. מלמד הרב"ש על הכתוב ותפקחנה עיניהם לראות, שרק לאחר שזוכה אדם להשיג פנימיות התורה, מבין הוא שקודם היה עיוור וחרש, שאומר הנביא וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים, בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ בִּנְתִיבוֹת לֹא-יָדְעוּ, אַדְרִיכֵם; אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר, וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר–אֵלֶּה הַדְּבָרִים, עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים.