הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת ואתחנן נב-נד | השקפה | שיעור 18

ואתחנן נב – נד שעור 18

בתחילה היצה"ר הוא כאורח

יֵצֶר הָרַע שבאדם לֹא רוֹצֶה לִשְׁמוֹעַ מהי הָאֱמֶת.
לֹא בודקים אֶת הָאֱמֶת עַל פִּי הֻרְגַּשׁ.
אִישָׁהּ הרוצה נֶאֱמָנוּת מִבַּעְלָהּ ,תִקְשׁוֹר אוֹתוֹ ללימוד תּוֹרָה.

רבי חייא אמר, יצר הרע בשעה שבא להתחבר עם האדם, הוא דומה לאדם הקרב לפתח, ליבו של האדם, ורואה שאין מי בבית שיעכב בידו, שאין האדם שולט על ליבו. כיוון שנכנס לבית ואין מי שיעכב בידו הוא התמנה על הבית ונעשה בעל הבית עד שנמצא שכל הבית עומד ברשותו. לו היו מגרשים אותו בפתח, בזמן ההרהור, אז לא יכול היה להיכנס, כמו מחשבות שבאות והולכות, וכשאין שליטה הופך הוא לבעל הבית. בשלב ראשון לא אומר לאדם לך לחטא, אלא גורם היצר הרע רק להסתכל על החטא, ומהרהר בדבר בלי להרחיקו, ופתאום נראה לו כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, חושב לעצמו אפשר לחטוא פעם או פעמים בלבד, ואז כבר נעשה לו להרגל מותר לדעתו. לכן כתוב וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ כלומר מחסום להגיגים, למחשבות, שהרי הרהורי עברה קשים מעברה נוטריקון מעקה. לכן חייב אדם לבנות מסך, כלי לסנן מה מותר ומה אין להכניס לליבו.

גם כאשר שומעים דעות משונות, או כל הנקרא בדרכך, יש להעביר את פירושם דרך מסננת מדויקת של החוקים העליונים כפי שמלמד בעל הסולם בתלמוד עשר ספירות. יש להחזיק כל ידיעה כמו תאוריה מופרכת, אלא אם כן יודעים להעמידה מול יסודות האמת הקבליים.

ועל כן צריך האדם לשום תמיד דברי תורה עליו כדי שאותו יצר הרע יהיה נשבר על ידיהם שאין לו ליצר הרע צורר כמו דברי תורה. היצר לא רוצה שאדם ישמע את האמת שהיא נצחית, אלא שיצרוך תענוגות זמניים שאין בהם שום תכלית.

ישנה חשיבות שהפה ידבר דברי קדושה, שאז באים למחשבות באופן הנכון לרכישת הגיון אמוני נכון.