119- דף היומי – הקדמת זהר הסולם רלה-רלו

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מה למדנו היום?

שם המאמרים: "פקודי אורייתא פקודא ארביסר"

אתה רוצה לשפר את תודעתך? אתה רוצה לפרש נכון את המציאות?
יש רק דרך אחת – מהיום זה עובר דרך "מסננת" תכליתית!

בשיעור זה אנו עוסקים במאמר "פקודי אורייתא פקודא ארביסר", בדבר התולדות הקדושות, אותן נדרש האדם לייצר תוך נפשו פנימה.

המצווה הארבע-עשרה שהיא המצווה האחרונה בסדר המצוות אותן מונה רבי שמעון בר יוחאי, היא מצווה בעלת משמעות רבה, בהיותה כוללת את כל המצוות כולן. מצווה מרכזית זו, מחייבת את האדם לזכור שישנה תכלית לעולם, שבסגולתה מתדבק הנברא בבוראו.

לאחר חטא עץ הדעת, חטא האדם בחטא הפרטיות, שעניינה "קבלה עצמית" ובכך הפריד את עצמו מן התכלית, לפיה היה לאל ידו של הנברא להתדבק בבוראו. והיות שנתהוותה מציאות של קבלה עצמית לאחר חטא עץ הדעת, אזי כל הרעיון המופשט (רוחות דאזלין ערטילאין) נתלבש בצורת המוחש הפרטית.

כדי לתקן עיוות זה, העניק הבורא לאדם התחתון את מצוות השבת, כך שדרך תכלית זו יוכל האדם לכלכל את רעיונותיו בצורה מטרתית המשוללת מכל נגיעה אישית ופרטית. כאשר האדם מכלכל את רעיונותיו בצורה מטרתית, בסגולת מצוות השבת, אזי יש לאל ידו להוליד ולהביא את רעיונותיו המופשטים לידי צורת מוחש אמוני. בהיות האדם פועל באופן התכליתי ולא באופן הרגעי-פרטי, הוא משנה את צורת תודעתו, מתודעה פרטית לתודעה אמונית, הקשורה לתכלית הנרצית.

והיות שכל פירוש האדם את המציאות תלוי בתודעה זו, אזי נמצא שבתודעה זו, על-ידי האדם העובד את בוראו, בצורה אמונית-תכליתית, אזי כל פירושו את המציאות עובר דרך "המסננת" התכליתית, שהיא בחינת "השבת". נמצאנו למדים שבהלך המחשבה המחודש, מסגל האדם את צורת ההסתכלות השונה על המציאות ובכך מקשר את הסופיות (התודעה פרטית) לאין סופיות (התכלית הנרצית שבבחינת "השבת") ולא זו בלבד, אלא שזוכה להוליד הבנות קדושות ולהביאן לרמה הפראקטית-מעשית, כך שבכוחן של אלו יוכל להסתייע באנרגיות מחודשות לקראת הליך תיקון מחודש ומיושב.