הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית קל"ג-קל"ה | השקפה | שיעור 45

בראשית זוהר חדש קלג – קלה שעור 45

יהי אור

גלות היא הרגשת ריחוק מנותן החיים. הגלות הזו הרביעית, רעה לנו, ומעכבת את המשיח בגלל ביטול תורה פנימית. וַיֹּאמֶר יְהוָה–עַל-עָזְבָם אֶת-תּוֹרָתִי, אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם; וְלֹא-שָׁמְעוּ בְקוֹלִי, וְלֹא-הָלְכוּ בָהּ.

עסק התורה אומר, אני מחפש את הקשר לבורא יתברך דרך התורה. אומר הקב"ה לישראל, אני מכיר את החוקים העליונים שמחייבים אתכם, קחו ולמדו מהתורה, למה לפנות לחלופות שקריות.

בגלל תאווה אישית, בא האדם לחשוב שהוא מבין את המציאות. כל הגלות הרביעית נגרמה בגלל ביטול תורה. על כל אחד לבדוק עצמו, שלא מדובר רק על לימוד, אלא גם על הליכה בדרך תורה, לכן צריך כל אחד להבין את האחריות שלו כלפי כל עם ישראל, שאז יוכל לעשות יותר לגאולה.

בזכות שלושת האבות, נגאלו ישראל בגלויות הראשונות, אך לגאולה רביעית זו, שהיא המלכות, יש צורך בכח משה, כלומר נקודת האמונה והפעולה מעל טעם ודעת שבנפש.

כתוב  "תורה ציווה לנו משה", שציווה לנו לשמור אותה ולעסוק בה. ואם לא, "מורָשה קהילת יעקב". מורשה, זוהי עניות, כמ"ש, ה׳ מוריש ומעשיר. מלמד, שהעניות אינה באה לבת יעקב, אלא משום שלא עסקו במצוות התורה. לא רצו לקבל את האור בכלים של אור חוזר, שלא דרך מצווה, אלא רק בדרך של תענוג אישי, ובאה הגלות.

ציווה לנו תורה כדי שנעסוק בה. עסק צריך להניב פירות, ובעסק התורה הפרי הוא דבקות בהשם יתברך. מורשה היא עניות, עניות באמונה, המביאה את האדם להרגשת הגלות, כלומר הריחוק מהשם. יכול אדם להבין בשכל, ואין זה שווה אם לא מוריד את ההבנה למוחש, ללב.

לימוד תורה בשביל ידע שכלי, לא תניב את הגאולה, ללא כוונת הלב להגיע למקום האמיתי והנכון. בתורה זוכה מי שמוכן להמית עצמו עליה, כלומר להמית את האני הכוזב שבו. שבאמת מוכן לוותר על הבלי העולם הזה ולהשקיע בפנימיות התורה, אז דרכו סלולה לגן עדן.

מבחינת תפיסת הבורא שבאדם, מצב יהי אור הוא קטנות, ובא לקיום בלבד. ויהי אור היא תוספת לתפיסת האדם, שיתפוס את הקב"ה והשכינה בגדלות, ואז יוכל להשיג מעבר לקיום, את השכלול הנדרש כדי להגיע למטרה, בכוח שפע האמונה והאהבה שמקבל מלמעלה.