104 -דף היומי – הקדמת זהר הסולם עמודים רה-רו

104 -דף היומי – הקדמת זהר הסולם עמודים רה-רו

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "פקודי אורייתא פקודא חמישאה"

אתה רוצה לזכות בלב טהור? אתה רוצה להשיג לב אוהב?
יש דרך! – לימוד תורה כראוי הוא הדרך להצלחה.

בשיעור זה אנו מרחיבים את מאמר "פקודי אורייתא פקודא חמישאה" בדבר הפיקוד החמישי העוסק במצוות לימוד התורה. המצוות המדוברות בשיעור זה, הן מצוות שעניינם להוביל את האדם לדביקות השלמה בבורא יתברך.

מצוות אלו מתחילות עניין הנוסף על ד' המצוות שנלמדו עד כה, שהן ד' המצוות הבאות כנגד בחינת "הראש", המתחלק לצד "ההכרתי" והצד "התודעתי" שבאדם, באופן הבא:

צד הראש:

הכרה:
המצווה הראשונה [כנגד צד הבורא] – צד הבורא שבאדם הוא "יראת הרוממות". כלומר שמצד ההשקפה, שהיא ההכרה יש לקבל את הבורא ביראת הרוממות.

המצווה השנייה [כנגד צד הבריאה] – צד הבריאה שבאדם היא בחינת "האהבה". כלומר שמצד ההכרה של צד הבריאה, יש לקבל את בחינת "האהבה אשר אינה תלויה בדבר"

תודעה:
המצווה השלישית [כנגד צד הבורא] – התודעה שבאדם, היא הבחינה בה מקבל האדם על עצמו צורת מחשבה מסויימת, דרכה הוא מפעיל את חייו. צד הבורא שבבחינה זו היא קבלת הבורא כשלם בכל השלמויות, הוי אומר קבלת האמונה בשלמות הבורא, כתודעה דרכה חושב האדם.

המצווה הרביעית [כנגד צד הבריאה] – צד הבריאה שבבחינה זו, היא קבלת הנברא כשלם בכל השלמויות, הוי אומר קבלת האמונה בשלמות הנברא, הנמצא בדרך להשגת האהבה או במילים אחרות אמונה בשלמות הקשר.

צד הגוף:
המצווה החמישית – מצווה זו מצביעה על אותה הבחינה של "לימוד התורה דקדושה", המתחלקת ל-ג' צורות הלימוד, באופן הבא:

א. הגיית התורה בפה, אף בגירסא בעלמא.
ב. עשיית השתדלות מירבית בהבנת והשגת התורה.
ג. ראיית התוצאות שבלימוד התורה, בבחינת "ריבוי התורה".

עוד יש לבאר בעניין צורת הלימוד, כיצד היא ההשקפה הנכונה ולצורך כך מבאר הזוה"ק את הפסוק "לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי".

לב טהור ברא לי אלוקים – "טוהר" פירושו לימוד תורה, הבא בבחינה זו של "יראת הרוממות", המצביעה על וויתורה של הגאווה והתועלת האישית של "מה יצא לי מזה".

בחינה זו בה האדם פועל בלא הרגש המחשבה, המבקש את התועלת האישית שבדבר, היא הנקראת "מלאכיו בארץ", להורות שיש במשל "המלאך", איזושהי נקודת האנשה, אותה רוצה ללמדנו הזוה"ק במאמר זה. נמצא שכאשר האדם פועל בבחינת "הטוהר" הנ"ל, אזי הוא פועל את השקפתו מתוך מגמה של "צו ה'" ולא מתוך מגמה אישית, ובעקבות כך כל תפישתו את החיים משתנה.

ורוח נכון חדש בקרבי – "נכון ולא נכון" עניינם "קדושה" או "טומאה", ונמצא על-פי פירוש זה ש- "רוח נכון" עניינו בא לבאר את דבקותו וקירבתו של האדם בבורא – זאת לאחר שהקדים את בחינת "לימוד התורה". לאחר שפעל האדם ב-ג' צורות הלימוד הנזכרות, אזי יוכל לזכות לבחינה זו של "חדש בקרבי", המצביעה על אותה המציאות בה ליבו של האדם דבוק בה' יתברך באהבה.