הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית קסו-קסח | השקפה |...

הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית קסו-קסח | השקפה | שיעור 56

בראשית זוהר חדש קסו – קסח שעור 56

ייקוו המים

 

לכו חזו מפעלות אלקים אשר שם שמות בארץ. אמר רבי אבא, שלא כמידת הקב"ה מידת בשר ודם. מעשיו מבלים אותו. אבל הקב"ה מבלה את מעשיו. כוחו של האדם מוגבל, וגם המעט הזה מקבל הוא מהבורא יתברך. דווקא הצורה הנכונה של התחברות לבורא היא הרפיון, ושחרור מעצמו ולהתמסר לכוח האלוקי, תוך כדי שהוא שומר על עצמו ותפקידו בקשר לכלל.

מעשיו של הקב"ה, אשר כמעשיו בראש העולם, כך מעשיו בסוף העולם, כלומר הקב"ה פועל לפי החוקים שקבע בעולמות העליונים. לאדם ניתנה בחירה, אך יש בו גם יצר הרע. לקב"ה אין רצון לקבל, ופועל על פי החוקים העליונים. וכך הקב"ה מפעיל את השכר ועונש כלפי בני האדם

כשברא הקב"ה את העולם, היו המים הולכים ויורדים, וכשהשליך הארץ למטה, השליך אותה בין המים, והייתה נסתרת, וקפאה בין המים. הארץ היא בחינת הרצון לקבל שניתן בתוך האור, אשר בתודעת הגוף הם המים. מבחינת עולמות בי"ע המים הם האור. הרצון כמו בצמצום א לא יכול היה לבוא לידי ביטוי, מאחר והאור והכלי, הארץ והמים באו כאחד.

נתן הקב"ה מקום לרצון לבוא לידי ביטוי, שאחרת האור או המים היו משתלטים על הכל. הגילוי של הארץ הוא נתינת מקום הבחירה, עצמאות לצד הבריאה. גם כאן רואים את גדולת הבורא שעשה את הבריאה מעבר לחוקי הטבע, ונתן לנברא כוח להיות שותף בעצמו. כמ"ש, לרוקע הארץ על המים, כי לעולם חסדו.

אין תגובות

להגיב