הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית קעה-קעו | מתקדמים | שיעור 59

בראשית זוהר חדש קעה - קעז שעור 59

ייקוו המים

תקיח. שואל רבי יצחק את רבי אלעזר שהיו הולכים במדבר. אמר אני רוצה לשאול שאלה אחת, אם זה לא חטא לשאול שאלה שהרי שאלה היא חיסרון, ואם הוא מעלה חיסרון, ישנו חשש לפגם באמונה, אמר רבי יצחק, ראוי אתה לשאול בתורה, מה שאתה רוצה לשאול. הוא ראוי לשאול, מפני שהוא בעל אמונה. מכאן למדים שמי שאינו בעל אמונה, לא שואל כדי לברר את האמת, אלא למלא תאווה אישית. שאלה אמיתית היא שאלה אֳמוּנִית.

תקיט שואל רבי יצחק על הכתוב ויַרְא אלקים כי טוב. אם היה זה קודם הפעולה, היה נכון ויפה. אלא משמע מהכתוב ממה שאמר כי טוב שהיה לאחר הפעולה. אומן בשר ודם יכול להתפעל מעבודה מוצלחת שיצא תחת ידו, ומשמע, שלא היה יודע מקודם לכן עיקר הפעולה ותיקונה ויופיה, אלא כשהייתה הפעולה נגמרת. משמע שהיה מְעיין בה כמו שהיא עומדת, ואז היה אומר, כי טוב. כי כתוב, וירא, ואח"כ אמר, כי טוב.

תקכ. עונה רבי אלעזר, אין זה חטא ואתה צריך לשאול את זה והכתוב הזה, הוא אזהרה לאדם, כי אמר רבי יהודה, כשילמד אדם במעשה בראשית פעולתו של כל יום ויום, אין לו לשאול על מה שאינו מצוּוה כלומר הלימוד צריך להיות לשם עבודה, ואין שאלה בעצמותו יתברך, ואסור לו ולומר, פעולה זו למה נעשית כך בדמות הזו, וזו נעשית כך בדמות הזו. משום, וירא אלקים כי טוב לעשותו, וע"כ אל תשאל יותר. אינך יכול לשאול למה השם עשה כך וכך, אתה כן יכול לשאול איך אני צריך לפעול טוב יותר כדי לעשות נחת רוח לבורא. וכך מלמד בעל הסולם, אל תשאל למה יש לי חמש אצבעות, אלא תשאל מה לעשות עם חמשת האצבעות. שאלה למה כלפי הבורא שהוא הטוב והמטיב אינה חוקית, מפני שאין האדם יכול להבין למה הבורא עושה כך וכך. אין מדובר כאן על הבנה שכלית שאינה מובנת, לכן תשאל לשם מה עשה בהמות, שיש להקריבם כקורבנות, ואל תשאל מה אתה צריך לעשות עם הבהמות. לא הכל שפיט במופלא ממך אל תחקור, וכן בדברים פחות חשובים, יש לבא ולבדוק עם הקשבה נדיבה ולא עם דעות קדומות.

תקכא. ועוד, כדי להזהיר את בני אדם ולהורות להם הדרך הנכונה. כי גלויה וידועה לפניו הפעולה עוד קודם שיעשה. ועכ"ז לא רצה לומר, טוב הוא, עד גמר המלאכה. וכך אין ראוי לאדם לשבח הדבר עד סיומו. אולי ימצא בו חיסרון, ונמצא ששיקר, ויהיה נתפס בדבריו דברה תורה בלשון בני אדם, והכתיבה באופן הזה היא הדרכה לאדם, שישבח דבר בעת סיומו.

תקכב. אמר רבי ברכיה, כך ראינו בכמה מקומות נתן הקב"ה אזהרה לאדם להיזהר ממנו. ואע"פ שלא היה צריך לו, והכול גלוי לפניו, אבל כדי לתת אזהרה לאדם, הוצרך לעשות כך. כתוב, ארְדָה נא ואֶראה, הכצעקתה הבאה אליי עשו כלה. האם לא היה גלוי לפניו, והוא צריך לדעת ולחקור?

אלא אמר רבי ברכיה, מכאן אזהרה לב"ד, שאין להם להסתמך על דעתם, אלא יש להם לדעת ולחקור ולדרוש העניין יפה. כמ"ש, ודרשתָ וחקרת ושאלת היטב. ואין לך רשות להסתמך על דעתך. אל לו לאדם להיות שיפוטי, טרם חקר ובדק את הדבר. ארְדָה נא ואֶראה, הכצעקתה הוא לימוד לאדם שיעשה קל וחומר שעליו לבדוק, לחקור לפני שהוא שופט מדעתו כיצד לפרש את מציאות.

תקכג. בעוד שהיו יושבים, ראו את רבי אבא שבא, אמרו, מבעלי המשנה בא. שאלו אותו למה נאמר כי טוב לאחר המעשה.

תקכד רבי אבא בא ללמד שהכל נברא ברצונו של הקב"ה. כך פסקו בעלי המשנה, כל מה שעשה הקב"ה, עשה אותו בציוויו ע"י אמצעי. אמר לארץ, עשי כך. ועשתה כמו שהצטוותה ולא שינתה ממנו. אמר למים, עשו כך. ועשו המים פעולתם שהצטוו ולא שינו ממנו. וכן לרקיע, כך כאופן הזה.

תקכה. וכשאחד מהם עשה איזה מעשה כמו שהצטווה, היה רואה אותו הקב"ה, שעשה באותו האופן שציווה אותו, והיה משבח אותו באותה הפעולה. כמ"ש, וירא אלקים כי טוב. כלומר, וירא באותו המעשה, שעשה אותו כמו שציווה, והיה אומר, כי טוב. כלומר, כי טוב, עשה כמו שהצטווה. וזהו, וירא אלקים כי טוב. אמר רבי יצחק תשובה זו יפה מכול התירוצים עד כה

תקכו אמר רבי ברכיה לרבי יצחק, א"כ, זהו הפירוש הכי קשה. האם לא צריך היה לכתוב, וירא אלקים את כל אשר עשו, כי הים עשה כפי ציווי השם, השמים עשו הכוכבים עשו ועוד והנה טוב מאוד? מהו שכתוב, את כל אשר עשה, שמשמע, שכי טוב אינו סובב על האמצעים, אלא על מעשיו עצמו?

תקכז. הלכו לשאול את רבי אבא ואמרו לו על הקושיה של רבי ברכיה כתוב, את כל אשר עשה, בכלל. ולא כתוב, את כל אשר עשו. כי, את כל אשר עשה, משמע שסובב על אלו האמצעים שעשה. ועליהם כתוב, והנה טוב מאוד. כי הוציאו כל מה שהצטוו, והנה טוב. ומשום זה כתוב, את כל אשר עשה. האם יכול להיות שנברא לא יעשה מה שנצווה, לכן מה הטעם לתת שבח לתוצאה שמוכרחת.

תקכח. אמר רבי חייא וירא אלקים את כל אשר עשה, והנה טוב, להיותם עומדים תמיד באותו הקיום ובאותו הדרך שעשה אותם, ושלא ישתנו מדרך זו לעולם. לא בגלל שיש להם אפשרות להשתנות, אלא בכך שאין להם בחירה וזה טוב. יש יותר מטוב, טוב מאד שיכול האדם להגיע בדבקות ואהבת הבורא כשותף לייחוד.

תקכט. אמר רב הונא אמר רב, לשלושה קרא הקב"ה שמותיהם במעשה בראשית: השמיים הארץ המים. השמיים, כמ"ש, ויקרא אלקים לרקיע שמיים. הארץ, כמ"ש, ויקרא אלקים ליבשה ארץ. המים, כמ"ש, ולמקווה המים קרא ימים. וקרא להם שמות, כדי לעשות בהם כל מלאכתו. כי כל מלאכתו נעשתה ע"י שלושת אלו. שמים ארץ ומים

תקל. ומה שיצא משלושת אלו, השמיים הארץ המים, הניח הקב"ה בשביל אדם, שיקרא להם שמות לקרא שם אומר להבין את התפקיד של אותו דבר. כל מה שהוציאו השמיים והארץ, אדה"ר קרא להם שמות, כמ"ש, ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמיים ולכל חיית השדה שם הוא המסך שהוא הדרך שבה אדם מתייחס למפגש שלו עם החיים. כח המסך הוא השם עם התפקיד הייחודי שלו בכלל.