הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת תולדות א-ג | השקפה | שיעור 1

זוהר חדש תולדות א – ב  שיעור 1

מן האדום האדום הזה

ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדום האדום הזה. כתוב פעמים משום שכל מה שיש לעשו הוא אדום מיעוט רבים שנים, להראות שבחינת עשו היא ריבוי דינים. אדם לשון אדמה לעליון כאשר מלכות עולה לבינה, שזה צד יעקב שבנפש ג"ר דבינה בסוד אדמה לעליון, היינו רצונה להיות משפיעה. מצד שני היא גם בחינת דינים. עשו מייצג את הגוף, את הבריאה, ויעקב את הקב"ה, כלומר את צד הנשמה שיכולה להתקשר עם השם.

שבעה יומין עלאין

כי ששת ימים עשה ה' ולא כתוב בששת ימים עשה ה' להורות שהכוונה היא על הימים העליונים. אומר הכתוב שהשם ברא ששת ימים, ימים מעל הבריאה שהם חג"ת נה"י של עולם האצילות, כלומר גילויים עליונים נסתרים שיש לאדם, אותם יוכל לגלות מי שראוי.

בתחילה היו שני המאורות הגדולים שווים, אמר לה הקב"ה ללבנה לטובתה, שהיא בחינת הלב שבאדם, לכי מעטי עצמך מפני שאי אפשר שליטה שווה של השכל הישר ושל הרגש טרם תיקונו. זוהי טובתה של הלבנה, של צד האישה להיות כפופה לבחינת האיש, שהרי דרכו תוכל להביע את תפקידה ולבוא לקשר עם הבורא.

כל אחד ואחד מהאבות ידע את הקב"ה מתוך המראה המיוחדת שלו, היי סוג המראה המיוחד לתיקון שלו בעולם, סוד התודעה בה תופס האדם את המציאות.  הפחד נובע מהפרוש של יראת הרוממות מבחינה גופנית. יראת הרוממות אומר שאדם צריך להתכלל בדבר גדול ממנו, הוא הפחד להיפרד מהפרטיות. כוח היחד הוא שומר על הפחד של הפרט.

יוסף ידע את הקב"ה מתוך המראה, כלומר התבנית דרכה הוא מפרש המציאות ההיא הנק כל היינו ספירת היסוד וע"כ נק יוסף כלכל שכתוב ויכלכל יוסף ונק יסוד עולם היי שכתוב וצדיק יסוד עולם.