הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת יתרו | שיעור 16...

הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת יתרו | שיעור 16 | השקפה | מו-מח

זוהר חדש יתרו מו – מח  שיעור 16

ג עולמות מחשבה דבור מעשה

 

מחשבה דבור מעשה הם האמצעים אשר ניתנו לנברא כדי שיוכל להתקשר לבורא, הם כנגד בינה, תפארת ומלכות.

הנשמה שואפת להתחבר לשלם, אשר מבחינת הנברא הוא האין סוף. השלמות של האדם אינה שלמה, אלא כשהוא מתחבר לשלם.

תפקיד האדם ללמוד וליישם את פנימיות התורה, בכדי להיות מסוגל להגיע להשגה וחיבור לאין סוף.

שלב ראשון צריך האדם להסכים ולקבל על עצמו את התפקיד של, מחשבה דבור ומעשה, ולהשתמש בכוחות הנפשיים האלו לפי החוקים בעולמות העליונים.

אדם מרגיש מלא ומאושר רק כאשר הוא פועל את התפקיד הייחודי שלו, למען הכלל.

אומר הזוהר הקדוש, מחשבה ניתנה לאדם שיהיה באדם חושב בבורא העולמות ליחד שמו עד א"ס עד אין תכלית. והוא ברא הכל בבינה, זה שכתוב מי ברא אלה, מי ודאי היינו בינה הנק מ"י ברא אלה. קיבלנו מחשבה רק כדי לחשוב וליחד את הרצון לעשות לו יתברך, נחת רוח. השם אלקים מתחלק להשפעה וקבלה. השפעה מבינה, ורצון לקבל מ-אלה

הדבור ניתן לאדם לעסוק בו בתורה ולדעת ממנה יוצר הכל, עליו נאמר יוצר אור, כי הדבור ה"ס יצירה היינו תפארת, ואין אור אלא תורה, ז"ש כי נר מצוה ותורה אור. וזה הוא היוצר שצייר בו באדם פנים ועינים ואזנים וחוטם ופה לעסוק בהם בתורה ולדעת אותו ממנה. המחשבה צריכה להיות לקב"ה, והדיבור בא כדי לעסוק בתורה. הקב"ה נתן פה באדם, כדי שיעשה איתו דבר מסוים. היופי של הפנים האמיתי, הוא פנים הרוצים לעסוק בתורה בפנימיות, כדי להתחבר למקור החיים הנצחי. מכאן שכל דיבור סרק, שאינו דברי תורה, הוא שימוש לא נכון בכוחות הנפש שהם, מחשבה, מעשה ודבור. גם במסגרת הדיבור בדברי תורה, יש לחפש בה את הפנימיות, ולדבר בחיזוק הטוב, כדי להגיע לקשר לאין סוף.

כאין זה צייר פה לדבר בתורה, צייר עינים להסתכל באור התורה, צייר בו אוזנים לשמוע בהם דברי תורה.  צייר את החוטם ובו, ויפח באפיו נשמת חיים, שיוכל האדם לחבר עליונים ותחתונים, דרך החוטם מקושרים בין המחשבה למעשה, בין העליון לתחתון, הוא בחינת המעשה.

כתוב ממעשיך הכרנוך, וכתוב אני הויה לא שניתי. גם האדם משנה מעשהו ומדבר אחרת מול ילד, או מול תלמיד חכם. כל ההשגחה באה מהאין סוף, שאין לנו תפיסה בעצמותו יתברך.

באין סוף אין ימין ושמאל, אין גדול וקטן, הכל באחדות. אין אנו אומרים שאין מורכבות באין סוף, אלא שלא נוהג שם תהליך של סיבה ותוצאה, הכל נוצר בבת אחת. המלכות של האין סוף מורכבת מאותיות שם הויה.

נקודת האין סוף הפנימית שבכל דבר, היא שלמה ואין בה חלוקה. הקב"ה לא אוהב את הגופים אלא אוהב את הנשמה, רק דרכה ניתן להתחבר. מאחר והבורא רוצה להטיב לנברא עד אין סוף, מכאן שזה מקום החיבור, הנקודה הפנימית ביותר בנפש, רק בה ניתן למצוא חיבור לאין סוף. תפקיד האדם לנווט את כל רצונותיו לנקודה פנימית זו.

הדרך המיטבית היא להתחבר לזוהר הקדוש, ולקחת וליישם את דבריו, ולהשיב אל הלב, עצות מרבי שמעון, שהגיע בחייו להשגה מלאה.

החיבור אפשרי בכוח ההכללה שיש באדם, ביכולת לעזוב את הרצונות הפרטיים, ולהצטרף לכלל. יש לפעול את המחשבה המעשה והדיבור, כגירוי נכון לנקודה הפנימית, שהוא האין סוף, אותו צריך להשיג.

אין תגובות

להגיב