הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת יתרו מג-מה | מתקדמים | שיעור 15

זוהר חדש יתרו מג - מה ​​ שיעור 15

ג עולמות מחשבה דבור מעשה

האדם בנוי מהבחינות של מחשבה שהיא הנשמה, דבור צד הרוח, ומעשה שהוא צד הגוף. וכשבאים לפעול יש למצות את שלושת הבחינות הללו. המחשבה תלויה בדבור והמעשה בקשר של שותפות. מעשה נכון תלוי במחשבה ובדיבור. וכך מעשה סתמי שאינו קשור למחשבה והעליונה לא יניב תוצאות שמקרבות לתכלית.

קסב אנשי אמת שבכתוב ואתה תחזה, ניכרים בצורת הפנים, בחוטם, בקווי המצח, בזקן שעל הפנים, בשערות שמעל לעינים. קריצין פירושו שערות, מלשון ועושה תפיסת קורצין. אין מדובר בסימנים חיצוניים למרות שיש גם סימנים כאלו, ולא ניתן לאבחן רק בנתון אחד, אלא על מכלול סימנים.

חכמה היא כח-מה, כאשר מה הוא גימטריה אדם, הוא שם הויה במילוי אלפין, יוד, הא, ואו, הא. כח נלמד מעשרים ושמונה אותיות בפסוק הראשון במעשה בראשית.

קסג ג שותפים הם, אדם דבריאה, אדם דעשיה, נשמה היא שאדם חושב בה, וזו נק ודאי עולם המחשבה, הרוח הוא אדם דיצירה והוא עולם הדבור. כשהמחשבה מתלבשת בדיבור, הדיבור חושב בה, ומצייר ציורים של קווים וצורות, ואע"פ שחושב בהם אין כח אל הדבור להוציאם מאותו הכח, שנאמר בו שהוציאם מהכח אל הפועל, עד שהנשמה והרוח מתלבשים בנפש, ובה מוציאים את הכל לפועל, משום שהנפש היא עולם המעשה.

קסד ועם הנפש, מכה הרוח במצח ועושה קווים, מכה בעינים ועושה שערות, מכה בעינים ועושה צבעים, מכה בפנים ועושה צבעים ותקונים, יורד למטה ומכה בידים ועושה קווים, מכה בכל האברים של הגוף ועושה צורות, ואין כח למשבה או לרוח להוציא הכח אל הפועל בלי הנפש. ההכאה להוצאה מהכח אל הפועל יוצרת סימנים, לכן יש ללמוד כראוי את הפעולות להוציא מהכח אל הפועל.

קסה ועם כל זה, אע"פ שיש ג שותפים אלו באדם, אין מחשבה, היינו נשמה שיהיה לה כח לחשוב בלי השכינה העליונה, שהיא בינה, ששם החכמה. ואין רוח שיהיה לו רשות לצייר בלי ת"ת שהוא כולל ששה קצוות. והנפש אין לה כח לעשות מעשה בלי מלכות שהיא מעשה בראשית, עליה נאמר תוצא הארץ נפש חיה. באופן שהנשמה של האדם מקבלת מבינה, הרוח מקבל מת"ת והנפש מקבלת ממלכות. כל בחינה נשמה רוח נפש מקבלת מבחינה שמאפשרת לה להיות עצמה

קסו אבל בריאה היא בשם אלקים שהוא בינה, הוא שכתוב, בראשית ברא אלקים, ויברא אלקים את שני המאורות הגדולים, ויברא אלקים את האדם בצלמו. הויה הוא ביצירה, הוא שכתוב יהי אור ויהי אור, אשר יהי ה"ס הויה ואור ה"ס יצירה שכתוב יוצר אור. ובכל מקום שכתוב ויהי כן הוא ת"ת שה"ס יצירה הכולל ששה קצוות, הו הת"ת, טוב הנאמר בכל ימי בראשית והוא צייר יצר הטוב שנאמר בו וייצר הויה אלקים כי ביצירה תמצא הויה.

קסז מי מאלו המלאכים הממונים על קבלת התפלה, רוצה לפעול עשיה היינו לעשות לו כמו שהתפלל, אין לו רשות לעשות מעשה על ידי התפלה התלויה בדבור, אלא בזכות מעשים טובים שעשה, התלוים במעשה שבהם יורדת השכינה עליו שהיא עולם המעשה, שהיא מעשה בראשית, שהיא פועל, כלומר שהיא מוציאה מהכח אל הפועל. כשיש לאדם מחשבה והוא רוצה להוציאה לפועל, חייב הוא לעשות מעשים טובים, דיבור לבד לא מספיק. הכח נמצא בנשמה, והמחשבה צריכה להאיר מה שלמעלה מהדעת ומה שתחת לדעת, כך שניתן גם לתפוס מחשבה של גדולים מאיתנו, ולהורידה לתודעה. ויש גם שאדם גדול כמו רב, תופס נקודה עליונה, ע"י שאלה של תחתון, שאפילו לא מודע לדבר.

קסח ובינה היא כח כלומר שהיא בחינת הכח שצריכים להוציא לפועל, שה"ס כ"ח אותיות שבפסוק ראשון בבראשית, והיא כח הויה דאלפין בגי' מ"ה שהם אותיות חכמה, הנק מחשבה שה"ס המוחין דז"א וה"ס כ"ח אותיות שבג' שמות, היה אלוקינו הויה עם ג שמות כוז"ו במוכס"ז כוז"ו שהם אותיות השניות להויה אלקינו הויה, כי אחרי י דהויה היא כ של כוז"ו, אחרי ה היא ו אחרי ו היא ז ואחרי ז היא ז ואחרי ה היא ו ועד"ז האותיות אלקינו שאחר א היא ב אחרי ל היא מ וכו עד"ז. הפעולה של כח זה שהוא בינה, אינה אלא במעשה שהוא הפועל, שהוא שם אדני שהיא מלכות, וזו היא היציאה מהכח אל הפועל. והפועל שהוא אדני, אין לו לפעול בלי דבור שהוא הוי"ה שהוא ת"ת הכולל הכל.

קסט כאן אין קצוץ ופירוד במחשבה דבור ומעשה שהם בינה ות"ת ומלכות, כי הת"ת כולל הכל, כל ג וכך נכלל הכל בבינה וכך נכלל הכל במלכות.

קע מחשבה היא מבינה ולמעלה עד אין סוף, וממנה למטה עד אין תכלית. כלומר שהיא מאירה בחינת מחשבה בכל המדרגות שממנה ולמעלה וממנה ולמטה, כי אפילו במדרגות שלמעלה ממנה אין בחינת בינה, אלא מהתכללות הבינה בהם וכן למה וכן הדבור שהוא בת"ת הוא ממעלה למטה וממטה למעלה, כלומר שכל מקום שתמצא ת"ת הוא מחמת שנכלל שם הת"ת בין למעלה ובין למטה. ועד"ז עשיה שהיא במלכות היא ממטה למעלה וממעלה למטה באופן שאין לך מדרגה הן למטה והן למעלה שלא תמצא בה מחשבה דבור ומעשה שהם בינה ת"ת ומלכות. בגלל חוק ההתכללות.