הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת יתרו | שיעור 39 | השקפה| קטו-קיז

זוהר חדש יתרו  קטו – קיז  שיעור 39

פני אדם

אין האדם נבחן על פי הפרטיות שלו, אלא על פי כוחו לבטל את התאוות האישיות למען הכלל. ראיה דרך הפרטיות היא עיוורון, מאחר ולא ניתן למשוך אור ולקבל אותו בפרטיות.

מבחן פשוט לאדם לדעת האם הוא משפיע או מרמה את עצמו, ישאל עצמו איפה הוא רוצה שתתקבל התוצאה, אצלו בפרטיות או בזולת, בכלל. כלומר האדם נבחן בכמה הוא מוכן לשלם עבור האידאלים והערכים הגבוהים.

וזהו מצב אבסורדי שאנשים מבקשים לבורח מהעבודה, אין אפשרות כזו. ההשגחה העליונה לוחץ על כל אחד בדיוק באותה נקודה שעליו לתקן. באת לתקן, ותגיע בכל מקרה לתיקון, הבחירה היא כיצד, האם בדרך תורה או חלילה בדרך ייסורים.

יד ימינו של הקב"ה פרושה לקבל כל אלו החוזרים אליו בתשובה. שואל מתחת כנפיהם למה, ומשיב משום צניעות, כי בעלי תשובה צריכים צניעות שלא ידע בהם אחר, כמש"א כסוי חטאה. עם הכיסוי והצנעה הס"א לא יכול להיאחז בהם.

הכנפיים הם בחינת חפץ חסד, בחינת יראה המאפשרים לכסות מהחיצונים, לכסות מג"ר דשמאל. אם הידיים היו גלויות, לא היו יכולים לבוא לזיווג בגלל החיצונים.

וכשאלו החיות נוסעות לעלות אל המלכות כנפיהם מתחברות יחד. גם בראשיהן להיות באורח מישר ביושר, היינו בקו אמצעי שהוא ביושר, שאינו נוטה כלומר כל אחד עושה תפקידו, שמאל ממטה למעלה, וימין ממעלה למטה. ואין ביניהם ויכוחים מה ואיך לעשות, אלא הולכים בדרך ישרה.

אנשים שלא נמצאים במקום זה, כל אחד מניע אותו רצון פרטי אחר, ורבים על דברים קטנים ולא חשובים. כל אחד חייב להיות כפוף לקו אמצעי.

ונעשה מזה דינים. שאמר לו בזעת אפיך תאכל לחם, בגלל החטא. אמור כעת רק מצד הדינים והייסורים תוכל להתחבר לרצון לקבל, שהוא נקרא לחם.

לאחדות מגיעים כשלכל אחד יש את האישיות שלו, ומתוכם כל אחד ממלא תפקידו בקו אמצעי. זו בדיוק המציאות שאדם לא מקבל את כל תאוותו, ועדיין מוכן להתחבר.

ולולא קו אמצעי לא היה ישמעאל מתיחד עם הימין לעולם. הרי שלולא הדינים ההם לא היו מציאות למוחין הגדולים שיתגלו. וא"כ הם רחמים ולא דין זה שהם מאפשרים את המציאות של החיבור, למרות שהם דין, הם לטובה בחינת ירידה לצורך עליה, מטעם הרצון להתקדם ולהגיע לתכלית.

זה דבר גדול מאוד שמעוררים דינים, כדי להפכם לרחמים. דינים אלו הם חומר גלם לעבודת הנפש.