תיקוני הזוהר – עמוד קכח-קכט | שיעור 112
בראשית בת ראשי שיעור 112
מספר, חשבון מראה את השגת התחתון את המדרגה, להבדיל ממהות המדרגה עצמה. חשבון הוא בחינת המלכות שעושה מחשבה כלומר בונה תבנית כדי שתוכל לתפוס את ההארה על פי אותה בחירה. כך למשל לאחר הבחירה ביתר דבקות, והמחשבה מייצרת אור חוזר כדי לתפוס אור זה.
פירוש סוד השם צבאות הוא מלשון צא ובא, כפי שהצבא יוצא מהגבולות למלחמה, כך על האדם לצאת מהכלל אל הפרטים. יציאה זו אינה נוחה מפני שהפרטים לא מובנים, עד אשר מחזירים ומשייכים אותם לכלל. כלומר פרט בפני עצמו אינו מלמד, אלא כאשר משויך הוא לכלל שלו.
זוהי מלחמה פנימית מתמדת. היציאה מהבית הוא הלב אל הסביבה החיצונית שהיא פרטים, באה כדי לחזור פנימה אל הכלל, דרכו ניתן להבין את הפרטים. זוהי המלחמה, להשיב את הניצוצות, הרצונות השבויות בידי הקליפות.
כאשר רוצה האדם לאכול, הוא יוצא מהתפיסה הכללית למקום החיסרון, זו המחשה שהנשמה מרגישה חוסר במשהו שהוא מעבר לטעם הגשמי של תפוח למשל, כדי לחבר אותו לבורא, כך הברכה מחברת את התאווה הנפשית, לקשר עם הבורא, כך עולה הניצוץ, הרצון הנשמתי ומשחררים אותו.
בראשית בת ראשי שיעור 112
מספר, חשבון מראה את השגת התחתון את המדרגה, להבדיל ממהות המדרגה עצמה. חשבון הוא בחינת המלכות שעושה מחשבה כלומר בונה תבנית כדי שתוכל לתפוס את ההארה על פי אותה בחירה. כך למשל לאחר הבחירה ביתר דבקות, והמחשבה מייצרת אור חוזר כדי לתפוס אור זה.
ריח) חשק חלם שבא וכו': חש״ק נוטריקון חולם שבא קמץ הן הניקוד של צבאות תחת הצדיק האות צ שבא, ותחת ב׳ קמץ, וחולם על ו׳. ונצח הוד יסוד נקראים צבאות, וכולם מאירים באבן היקר היינו מלכות הכלולה מכל הסגולות. שבא גוונו אדום מגבורה והוד שהוא בקו שמאל לוקח ממנו. קמץ גוונו לבן היינו שמאיר בחסדים ונצח לוקח ממנו. ולא צריכים להאריך בביאור הנקודות כי למעלה למדנו ביאורם.
פירוש. סוד השם צבאות הוא מלשון צא ובא, כפי שהצבא יוצא מהגבולות למלחמה, כך על האדם לצאת מהכלל אל הפרטים. יציאה זו אינה נוחה מפני שהפרטים לא מובנים, עד אשר מחזירים ומשייכים אותם לכלל. כלומר פרט בפני עצמו אינו מלמד, אלא כאשר משויך הוא לכלל שלו.
זוהי מלחמה פנימית מתמדת. היציאה מהבית הוא הלב אל הסביבה החיצונית שהיא פרטים, באה כדי לחזור פנימה אל הכלל, דרכו ניתן להבין את הפרטים. זוהי המלחמה, להשיב את הניצוצות, הרצונות השבויות בידי הקליפות. בסו"ה המוציא במספר צבאם, כי כל הקשר שישנו בין המדרגות הוא ע״י נה״י דעליון אשר בקטנות הם יוצאים מן המדרגה העליונה ובאים לתוך המדרגה התחתונה, בצמצום ב עולה המלכות ומחלקת את המדרגה לגלגלתא ועיניים ואח"פ. אח"פ שיורדים למדרגה התחתונה הם נה"י הנקראים צבאות ובגדלות כשמדרגה העליונה מעלית אליה את נה״י שלה למעלה, עולים עמה גם ג״ר של המדרגה התחתונה נמצא שנה״י של כל מדרגה הם יוצאים ובאים תמיד, ולכן הם נקראים צבאות.
כאשר רוצה האדם לאכול, הוא יוצא מהתפיסה הכללית למקום החיסרון, זו המחשה שהנשמה מרגישה חוסר במשהו שהוא מעבר לטעם הגשמי של תפוח למשל, כדי לחבר אותו לבורא, כך הברכה מחברת את התאווה הנפשית, לקשר עם הבורא, כך עולה הניצוץ, הרצון הנשמתי ומשחררים אותו
והנה אין לך דבר שאין בו פנימיות וחיצוניות, כי כל מדרגה נחלקת לשנים, לכלים דפנים שהם חג״ת ופנימיות ולכלים דאחוריים שהם נה״י וחיצוניות, אמנם הכלים דפנים והכלים דאחוריים נכללים אלה מאלה, ואם תקח את כלים דפנים של איזה מדרגה לבד, יש להבחין גם בהם פנימיות וחיצוניות, אשר הפנימיות הן חג״ת והחיצוניות הן מן התכללות של נה״י בחג״ת. וכן אם תקח את הכלים דאחוריים שהם נה״י, הרי גם בהם יש פנימיות וחיצוניות שבחינת התכללותם מכלים דפנים שהם חג״ת נבחנת לפנימיות שלהם, ובחינתם עצמם הם חיצוניותם היינו נה״י.
וזה אמרו חשק שהוא נוטריקון של חלם שבא קמץ שהם חג״ת אינון נקוד צבאות נצח והוד יסוד
כי נקודות הם הפנימיות המנענעים את האותיות ומאירים בהם את החיות היינו אור החכמה שהוא נקודות. ואותיות הן חיצוניות. וכלהו נהרין באבנא יקירא שהיא מלכות כלילא מכל סגולות.